בתשובה להאייל האלמוני, 06/07/11 12:19
 |
|
 |
||
|
||||
 |
נדמה לי שפספסת. הכוונה היא שהאירופי לא מוציא פחות כסף, אלא מוציא אותו על דברים אחרים, בהתאם לצרכים הנגזרים מהגיאוגרפיה, הדמוגרפיה וכו'. חימום בגז או במזגן הם רק דוגמאות (ובשולי הדברים, חימום בגז אינו זול יותר מחימום במזגן). |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שלא הבהרתי את עצמי מספיק טוב. לאירופי הממוצע יש הוצאות אחרות מהישראלי הממוצע. תוצאה של גנטיקה, גיאוגרפיה, פוליטיקה, ערכים, דמוגרפיה, היסטוריה , הרגלים וכו'. ההוצאות האלה לא רק שונות, אלה נמוכות יותר, וזה מה שמאפשר לאירופי לעבוד פחות שעות מהישראלי הממוצע ועדיין להרוויח יותר כסף. אם הישראלי הממוצע ינסה לעבוד אותו מספר שעות כמו האירופי הממוצע בלי לרדת ברמת חייו הוא יגיע למצב של היווני הממוצע. זה לא שאני אומר שצריך להרוג את הזקנים או להפסיק לעקר נשים אחרי ההריון השלישי... (לפי הטבלה הזאת 750 ואט לשעה במזגן יעלה לך 43 אגורות (או 57 אגורות לקילוואט בשעה) בזמן ש-5,500 ואט בשעה בגז יעלה לך 250 אגורות (או 45 אגורות לקילוואט בשעה)) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בד"ך, העובד שעובד 10 ו-11 ו-12 שעות ביום היה מרוויח אותו דבר לו היה עובד 9 שעות. בשביל זה המציאו את השכר הגלובלי. אם הישראלי הממוצע ינסה לעבוד אותו מספר שעות כמו האירופי הממוצע הוא יפוטר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מקפיד לא לעבוד יותר מ-9 שעות ביום (בממוצע, שלשום עבדתי 7 שעות, אתמול 9 והיום 9.5) ועדיין לא פיטרו אותי. מצד שני, אולי אני לא הישראלי הממוצע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה עובד במקום עבודה בו נהוג לעבוד יותר, תן דעתך שבזמן קיצוצים, סיכויים לא קטנים שתהיה בין המועמדים לעוף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מקפיד על הנוהל הזה כבר למעלה מעשור ושרדתי כמה וכמה גלי פיטורים, החל מהצונאמי של 2000-2001 וכלה במשבר של 2009. הדבר שבאמת מצער אותי זה חוסר הנכונות של הקולגות שלי להעמיד את המעביד במקום ולהבהיר לו שיש להם (גם) חיים פרטיים. אם כולם היו נוהגים כמוני היה לי (ולהם) הרבה יותר קל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה לך. אחד ממכרי1 בפרוץ המשבר האחרון, פיטר דבר ראשון את זה שמתעקש לצאת מוקדם, ומיד אחריו את זאת שמבוגרת בכמה שנים מכל החבר'ה וטוב לה בעמדתה ואינה מחפשת להתקדם2. 1 זה. תגובה 564968 2 הנימוק: "עשר שנים היא בחברה עושה את אותו דבר ולא קידמו אותה". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא לא ממש נחמד, המכר הזה שלך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. אבל אשתו כן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא כולם עובדים שעות נוספות (או יותר מ-9 שעות) כי הם "חייבים", או כי הם רוצים לעשות רושם על המעסיק שלהם ולשרוד את גל הפיטורים הבא. לפעמים העבודה היא פשוט מהנה/מעניינת/מאתגרת ואז, על פניו, אין סיבה שלא תעבוד יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני הייתי מגדיר את זה אחרת: העבודה היא פשוט יותר מהנה מלרחוץ את הילדים, יותר מעניינת מלקרוא להם סיפור או לשחק איתם בלגו ויותר מאתגרת מלהכין להם ארוחת ערב. למרות שהעבודה שלי היא בסך הכל מהנה, מעניינת ומאתגרת, אני מעדיף עוד שעה עם המשפחה מאשר עוד שעה בעבודה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושבת שהמשפט האחרון בתגובה שלך הוא המפתח (ואני אומרת את זה בצער). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יכול להיות. הנסיון שלי מראה שבגלי פיטורים לא מפטרים את אלו שעובדים הכי פחות אלא את אלו שלא מראים תוצאות מספיק טובות. הכרתי כמה אנשים שהיו עובדים מסורים, עבדו כמו חמורים השקיעו המון אבל השורה התחתונה לא היתה מספיק מרשימה. פרודקטיביות של עובד לא בהכרח עולה עם מספר השעות הנוספות שהוא עובד. למעשה יש לי חשד שמעבר למספר מסוים של שעות עבודה ביום התועלת השולית היא שלילית (נראה לי שאצלי זה ככה, אחרי 10 שעות אני מכניס יותר באגים מאשר פותר). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי זה קשור לסוג העבודה. יש תחומים שקשה לבדוק בהם פרודוקטיביות או שורה תחתונה1, ואז המשוואה (השגויה) "יותר שעות = יותר עבודה" היא המדד הכי קל לבחינה. 1 ואולי מדוייק יותר לומר - יש מעסיקים שיותר קשה להם לבדוק יעילות ותוצאות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה שוכח שמזגן מחמם יותר מההספק שלו (הוא שואב חום מבחוץ ומכניס אותו פנימה בתוספת החום שהוא עצמו מייצר בפעולת השאיבה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אם בחוץ יחותר קר מבפנים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, זה הרעיון של מזגן, ועל זה אנחנו משלמים לו (באנרגיה שהוא צורך): להעביר חום מהמקום בו יש מעט (הבית הממוזג בפעולת קרור, והחוץ בפעולת חימום) למקום בו יש הרבה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל האם יש הגיון למקרר במטבח שמחומם ל-25 מעלות כשבחוץ מינוס 10? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וודאי. אם את לא רוצה להכנס (כלומר, לצאת) למקרר כדי לקחת לך גביע יוגורט. יחד עם זה, באירופה מקובלים מקררים קטנים בהרבה מאלו הנהוגים בארץ. חלק ניכר מהמזונות שאנו מאחסנים במקרר, האירופאים מאחסנים במזווה (שאינו מחומם). ___ אם כי אין הגיון לחמם ל 25° |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה אנרגיה צריך מזגן כל מנת להביא חום מבחוץ לבפנים אם בחוץ יש 2 מעלות מתחת לאפס ובפנים אתה רוצה שיהיה 20 מעלות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אי אפשר לענות על השאלה שלך, כי לא כתבת מה גודל הבית, מה טיב הבידוד וכד'. בהערכה גסה, מזגן מודרני יכול לפעול ביעילות של כ-300% (תאורטית גם יותר), כלומר המזגן יצרוך כשליש המאנרגיה שיצרוך תנור (שפועל ביעילות של 100%) שיביא את החדר ל20 מעלות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם מחיר הגז לצרכן נמוך ביותר משליש ממחיר החשמל לצרכן אפשר להסיק שחימום בגז זול יותר ממזגן? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקישור שהבאת עשה לי חשק להביא קישור משלי . קצת מיושן. אשמח אם תמצא משהו חדש יותר או אמין יותר: "כאשר מתרגמים הוצאה כוללת זו לדולרים המותאמים לכוח הקנייה של השקל בישראל, מוצאים כי ההוצאה הכוללת לצריכה פרטית (כולל הצריכה של שירותים שסופקו ללא תמורה על-ידי הממשלה) מגיעה לכ- 13 אלף דולר לנפש לשנה. הוצאה זו דומה להוצאה של המדינות המפותחות ברמה הבינונית. היא נמוכה במידה ניכרת מזו של ארצות-הברית (23 אלף דולר), נמוכה מזו של שוויץ (18 אלף דולר), קנדה ואף מארצות כגון: גרמניה, יפן, הולנד, הממלכה המאוחדת ואוסטרליה (להן צריכה פרטית של 16-15 אלף דולר). הצריכה לנפש בישראל דומה לזו של ארצות מפותחות ברמה בינונית כמו פינלנד וניו-זילנד. היא גבוהה בכ- 15% מזו של ספרד, יוון, פורטוגל ואירלנד. יותר מכפולה מזו של מרבית ארצות מזרח אירופה (ברובן מגיעה הצריכה לנפש ל- 5 עד 7 אלפי דולר). ואין אנו מתיחסים כאן לרמת הצריכה הנמוכה של הארצות המתפתחות באפריקה, באסיה ובאמריקה המרכזית והדרומית." ככה שקשה לנעוץ מסמרות בשאלה מי מוציא יותר או פחות - בכל מקרה, היות וקבעת קביעה כל כך נחרצת (כתבת "נמוכות יותר" בפונט מודגש! זה שכנע אותי), הייתי מצפה לקישור דווקא בנושא הזה, לא בנושא התרמודינמי המשני. בנושא המזגנים,נרשמו כבר תגובות, רק אוסיף שנצילות ההספק של המזגן (הספק חימום לעומת הספק נצרך) היא ברוב המקרים למעלה מ-3, כך שעלותו קטנה משמעותית לעומת חימום בגז. תיקון אחרון: וואט הוא כבר אנרגיה לשעה. יחידת "ואט בשעה" אינה רלוונטית בהקשר זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאמר מעניין, וגם עונה לשאלה של נועה בנוגע לגודל הבתים הממוצע. לגבי ההוצעה על הצריכה הפרטית (במונחי כח קניה) לפי המספרים שהבאת הגרמני הממוצע מוציא 42% ממה שהוא מייצר והישראלי הממוצע מוציא 48%. זה לא נמוך יותר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. עברתי היטב על המאמר. מניין המספרים? 2. עכשיו אנחנו מדברים על ההוצאה (או ההוצעה, אם תתעקש) כחלק יחסי מן הייצור? למה, בעצם? זאת אומרת, זה מדד מרתק כמו כל מדד אחר, אלא שקודם טענת שההוצאות עצמן נמוכות יותר (בפונט מודגש!) . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. 13 ו-16 לקוחות מהציטוט שלך. 27.8 ו-38.1 לקוחות מווקיפדיה1, החלוקה לקוחה מאופן אופיס2 2. הפונט המודגש היה להבחין בין הטענה לבין מה שלא נובע ממנה (הטענה היא שהם מוציאים פחות, לא נובע ממנה שצריך להרוג את הזקנים). כשאומרים על אינגוואר קמפראד שהוא איש צנוע3 לא מתכוונים שהוא חי מדולר ליום כמו מליוני סינים, אלא שהוא מוציא מעט יחסית לכסף שיש לו. על סיני שמרוויח דולר ליום וטס במחלקת תיירים היו אומרים שהוא בזבזן. הוצאות נמדדות מול הכנסות4. 1 http://en.wikipedia.org/wiki/List_of_countries_by_GD... 3 מתוך אינגוואר קמפראד [ויקיפדיה]: "קמפראד ידוע באורח חיו הצנוע".2 http://www.openoffice.org/product/calc.html 4 למשל |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה הכוונה ב"הוצאות אחרות"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למשל, חימום במקום מיזוג | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |