 |
|
 |
||
|
||||
 |
מה הם רוצים בעצם? באים זוג הורים לרופא עם ילד שנולד אינטרסקס. הוא מחוייב להציג להם את כל האפשרויות, ואת כל הסיכונים האפשריים, וכך ראוי. למרות הכל, ההורים בוחרים בניתוח. מה, לרופא אסור יהיה לבצע את הניתוח? גם שההורים עצמם מתחננים בפניו? למה שלא ילכו לרופא אחר? או יבצעו את הניתוח בחו"ל? אני לא מבים איך הם רוצים לכפות את השקפת עולמם על זוג הורים להם נולד תינוק שכזה. זה כמו לאסור ברית מילה כי התינוק עדיין חלא החליט שהוא יהודי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ויש לא מעט אנשים שמעלים טיעונים אתיים בעד איסור ברית המילה בדיוק מסיבות כאלה: זה לא הליך שמביא לתועלת רפואית, ולתינוק בן 8 ימים אין דרך להביע את בחירתו. לא כל בחירה של ההורים מותרת, אפילו אם הם רואים את עצמם כרואים בטובת הילד. אם אני יכול לתת דוגמא קיצונית:מה היית אומר על הורים שמבקשים לערוך ניתוח פלסטי לילד בן שנתיים בכדי לשנות את צורת האף שלו מאחר ש"זו המסורת"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אתה מציע לאסור ברית מילה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בארץ זה כנראה בלתי אפשרי לפחות לעוד כמה עשרות שנים, אבל בסן פרנסיסקו כבר חושבים על זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אני לא טועה זה בניגוד לחוקה האמריקנית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במסגרת הדיון הציבורי בסן פרנסיסקו יצא לאור קומיקס שנקרא FORESKIN MAN. המוהל המפחיד MOHEL MONSTER שהוא יהודי מזוקן כמובן, מגיע עם עוד שני יהודים חמושים לחתוך את עורלתו של גליק הקטן וחסר הישע, ואיש-העורלה הטוב והבלונדיני מציל את הילד, חוטפו ומוסר אותו לחברת מחתרת יפהפיה, כדי שיגדל אצלה בשלום ובעורלה. תמונות לדוגמה: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואו! הייתי בטוח שהקומיקס סרקסטי, אבל מסתבר שהוא אשכרה תומך באיסור על הסרת עורלות. אמייזינג. יותר קל להאמין שג'וד תומכת בטבח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שכחתי, הנה האתר הרשמי |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מקובל למדי שהורים לילד שנולד עם "שפת ארנבת" ומומים אסתטיים אחרים מבקשים לבצע ניתוח פלסטי לשינוי המצב. האם אתה סבור שיש לאסור זאת עליהם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם אתה טוען שעורלה היא מום אסתטי שעלול לפגוע בך בציבור? האם אמנם "שפת ארנבת" היא רק מום אסתטי ולא בעיקר מום, רפואי ופסיכולוגי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מהו מום פסיכולוגי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במקרה הנ''ל, פגם גופני המשפיע על בריאות הנפש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שנושא המאמר הוא (גם) מום פסיכולוגי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי איך התגובה שלך מתקשרת לפתיל הנוכחי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתגובה 570729 טענת ששפת ארנבת אינה סתם מום אסתטי. האם הדבר לא תקף גם לאברי מין כפולים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושש שלא הבנת ואני לא מבין את הדוגמה שהבאת שנראית לי לא קשורה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסדר. אני לתומי חשבתי שאנחנו עדיין בתוך דיון 3440 ולא שמתי לב שקפצנו לתוך דיון 2408. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דיון 3340 (ולא דיון 3440 - זה עוד לא הגיע). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רבים מאלה המלים את ילדיהם עושים זאת (גם) מתוך השיקול שבסיטואציה מסוימת (מקלחות בצבא, נניח) השוני יפגע בילד. בעיני זה לא שיקול רלבנטי, אבל אין ספק שיש צבור גדול שסבור כך. אם אתה סבור ששפת ארנבת היא מום רפואי (כלומר תפקודי), בניגוד למום אסתטי, אתה מוזמן להעלות אותה שאלה לגבי מומים אסתטיים אחרים המתוקנים בניתוחים - כאלה שאין כל ספק שהם משפיעים רק אסתטית. מובן מאליו שמום כזה עלול גם לגרום השפעות פסיכולוגיות - אבל הרי בדיוק זה נושא הדיון שלנו: האם הורים זכאים לנתח את ילדיהם כדי להתאים אותם לסטנדרט המקובל בחברה, כאשר הם סבורים שאי-ההתאמה תגרום סבל (אולי עם השלכות פסיכולוגיות ממשיות). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההשוואה בין מום, שמוסכם עליו שהוא מום, שהוא מום גלוי לעין כל, שיש לו השלכות ברורות שליליות על תפקודו של בעל המום בחברה, ושהוא משפיע שלילית על נפשו, לבין הסרת עורלה מסיבות דתיות1 (והמקלחת הצבאית נשמעת כתרוץ קלוש שבקלושים), נראית כשהשוואה עם בסיס רעוע. 1 הייתי מוסיף גם חברתיות, בגלל שאנשים שמחשיבים עצמם חילוניים נוהגים כך, אבל לא בגלל הנסיון לתקן מום שעלול לסכן את בנם אלא גם בגלל רצון להשתייך ואו לפעול לפי מנהג המקום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למרות שהמקלחת הצבאית נשמעת כתירוץ קלוש שבקלושים - היא נזכרת בדיוני המילה שוב ושוב, בדיונים האייליים וברשת באופן כללי. תגובה 540996 - ברור שברקת דיברה בהומור דק, אופייני, אבל מאחרי ההומור אנו סוחבים בד"כ, בנושא זה, פעקלאך כבדים של חרדות רציניות לגמרי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעיניי, מדובר בחרדה שורשית ישראלית מחוסר קונפורמיות. ילד שחלילה לא יצליח להשתלב בחברה כזכר אלפא, הוא קטסטרופה חסרת תקנה. החרדה הזו בתורה אולי נובעת מנוקשות יתר של מודל הצבר החבר'המן, ומהעובדה שמולו מוצב בעיקר מודל היהודי הגלותי הנעבעך (והנשי) ואין כל כך מודלים חלופיים אחרים. מעניין ואבסורדי שבמקרה של קונפורמיות לברית המילה, זכרי האלפא נמדדים דווקא בזה שהאיבר הזכרי שלהם ''מטופל''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זאת שאלה שניתן לבדוק אמפירית. כמה הורים אכן מביעים חרדה אוטנטית, כמה מתבגרים מביעים חרדה אוטנתית, כמה חיילים נחשפים לבדיקה ממשית במקלחת, לכמה חיילים ההבדל המתגלה במקלחת מפריע, ומהו אחוז החיילים שאינם נימולים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא תמיד ברור מה זה "מום מוסכם". היית עשוי לחשוב, למשל, שחירשות היא "מום מוסכם", אבל יש הורים חירשים שמתנגדים להשתלת שבלול שיאפשר לילדיהם לשמוע כיוון שהם אינם תופשים את עצמם כבעלי מום אלא כקבוצה חברתית בעלת תרבות יחודית ודרך אחרת לחוות את המציאות. בכל מקרה, לא זה הענין; השאלה היא האם מותר להורים לגרום לילדיהם להתאים לסטנדרט חברתי שהם מאמינים בו מבלי לשאול את פיהם, כאשר הדרך לעשות זאת היא פרוצדורה רפואית לא הפיכה. מילה היא מקרה פרטי של השאלה הזו. השאלה לגבי מילה אינה כלל אם השוני הוא גלוי לעין כל או לא; מבחינתי זה לא חשוב. מילה של יהודים היא בטוי להשתייכות; מי שמל את בנו מבטא בכך רצון לשייך אותו לעם היהודי, ומי שאינו מל את בנו מוותר על הבטוי הזה של ההשתייכות. אני סבור שיש לכך משמעות מאוחרת יותר בהבניית הזהות של הילד - הבנייה שאינה קשורה דווקא לשאלה כיצד תופשים אותו אחרים. בעיני זו סיבה טובה לא פחות מאשר זו שמביאה הורים להכניס את ילדיהם לפרויקט הסבל המתמשך הידוע בכינויו "ישור שיניים", למשל, אבל נראה לי שלא כדאי להפוך את הדיון הזה לחזרה על דיון המילה הוותיק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושב שמילה היא מקרה פרטי של תיקון מומים כדוגמת שפת ארנבת. עורלה איננה מום כמו חירשות, והיא איננה פגם כמו שיניים עקומות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מילה היא לא מקרה פרטי של תיקון מומים. היא מקרה פרטי של כפיית הסטנדרטים החברתיים בהם מאמינים ההורים על הילד. שיניים עקומות אינן ''פגם'' אלא אם אתה מקבל איזושהי נורמה אסתטית שמניחה זאת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שני המשפטים הראשונים מראים שיש ביננו הסכמה ושתגובה 570717 חשפה את ההבדל העקרוני בין מומים ומילה (לטעמי, שיניים עקומות הם פגם ולכן נצבות מצדו השני של קו ההפרדה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שיניים עקומות הן פגם מכני רציני ביותר שהשלכותיו השליליות (לא לפרנסת רופאי השיניים) בד״כ מתחילות לבוא לכדי ביטוי בתחילת העשור החמישי לחיים (דמיין קישור ללפחות עשרה מחקרים בנושא) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תלוי כמה עקומות, מן הסתם. למעטים מאד יש שיניים ישרות באופן טבעי. קשה לי לקבל משהו שמציג את המצב הטבעי של רוב האנושות כפגום ודורש תיקון. מעבר לכך, נראה לי שהרוב העצום של ההורים שלוקחים את הילד לאורתודנט לא מודעים למחקרים שאתה מזכיר ועושים זאת מן השיקול האסתטי בלבד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שיני בינה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא תמיד מומלץ לעקור גם אותן. לי יש שיני בינה עקומות כ''כ שבצילום רואים שאחת מהן ממש יושבת על הצד. דעתו המקצועית של כל רופא שיניים שנועצתי בו עד עכשיו היתה ''תעזוב את זה בשקט. אם יהיה לך מזל לא יהיה צריך להתעסק עם זה, ואם לא יהיה לך מזל אפשר לעקור אותן אז.'' | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא הנושא, אבל רק ע"מ לסגור בקיצור את העניינים הארנביים: שפה שסועה בצורותיה הקלות, כאשר באמת "רק" אזור השפה עצמה פתוח מעט, היא מהווה מום אסתטי בלבד. במקרים אלה אפשר לבחור בין ניתוח לבין עזרים שונים לשיפור קוסמטי. אך העניין איננו כה פשוט - בסוג מום זה (אי התאחות תקינה של הרקמות במהלך ההריון), האזור הפתוח הוא בד"כ גדול יותר ומגיע עד מחיצת האף, ולעיתים קרובות הוא מלווה גם בחיך שסוע. במקרים כאלה מפריע הדבר לפעולות היניקה (חיונית בתקופה שלאחר הלידה), הלעיסה והבליעה, ואף גורם לנזקים נוספים (בשמיעה, עקב הצטברות נוזלים, ומאוחר יותר בהתפתחות הדיבור, עקב קשיי הגייה), וההמלצה הרווחת היא תיקון כירורגי (ניתוח - אחד, ובמקרים קשים יותר מאחד). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההצגה הזו עושה אידיאליזציה למקצוע הרפואי. לדיסציפלינה הרפואית יש תפיסה מסויימת של תופעת האינטרסקס, ותפיסה לגבי מה צריך לעשות במצב זה. כשהורים מגיעים לרופא, והוא אומר להם שאפשר לפתור את העניין בניתוח לא מסובך או לתת לילד להמשיך לחיות ככה אחרי שהוכח שזה גורם בעיות פסיכולוגיות קשות - זה שהוא הציג להם את כל האפשרויות ואת כל הסיכונים, לא אומר שהוא איפשר להם בחירה חופשית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בלבלת אותי לגמרי. זה שהרופא הציג להם את כל האפשרויות ואת כל הסיכונים, והם קיבלו את ההחלטה, זה לא בחירה חופשית? אם כך, בחירה חופשית מהי? כשאומרים להם מה לעשות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וההורים רשאים ללכת ולבקש חוות דעת שניה ושלישית, ולקרא על התחום באינטרנט. גם הרופא לא מחוייב לתת מידע כזה או אחר, אלא שהוא קורא עבודות בתחום ומגבש את דעתו. יש תחומים בהם יש שונות גדולה בין הרופאים ויש שישנה אחידות כמעט מוחלטת. האחידות הזאת רק מבטאת את הביטחון שיש למירב הרופאים בהמלצות שלהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העובדה שיש אחידות בדעות של הרופאים, או שיש להם ביטחון בהמלצות שלהם, עדיין לא אומרת שהם יודעים את האמת, את כל האמת ורק את האמת. הטענה כאן היא בדיוק שבמקרה הזה, הרופאים מסתכלים על הנושא מפרספקטיבה רפואית-פיזיולוגית צרה מאוד, ולא מתחשבים באספקטים פסיכולוגיים וסוציולוגיים של השאלה. ולכן, גם אם הם מציגים את כל האופציות, הם מציגים אותן מנקודת מבט צרה מאוד, שדוחפת את המטופלים לבחירה מסויימת - למרות ש'הוצגו כל האופציות'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן. הרופאים לא מכירים את ההשקפה ההוליסטית. האם שקלת את האפשרות שחוקרי המגדר מסתכלים על כל הנושא מנקודת מבט צרה (יכולת ההעצמה) ולא מציגים את האספקטים הרפואיים-פסיכולוגיים של הבעיה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הערכה אישית שלי: רוב ההורים בסיטואציה הרלוונטית יעדיפו ניתוח מתוך אמונה שהדבר טוב למניעה מקסימלית של סיבוכים פסיכולוגיים-חברתיים-זוגיים בעתיד, גם אם האינפורמציה הראשונית שלהם על הנושא תגיע לא מרופא-משפיע אלא ממקורות אחרים - מאמר ברשת, כתבה בטלויזיה וכו'. אין לי גיבוי/לינקים להערכה זו מעבר להיכרותי הסטנדרטית את הישראלים ואת שמרנותם האופיינית, ומעבר לנתוני ברית המילה, שקרובים, לפי הסטטיסטיקות, ל-100%. בנוסף, תהיה-הערכה: מן המאמר לא ברור איזה אחוז מהאינטרסקסים שעברו ניתוח לא מרוצים מהמצב - אולי, כמו בנושאים אחרים שנויים במחלוקת, כמו בטירונות וכולי, אלה שהשתתפו בכנס מייצגים אחוז די נמוך של אנשים שגם אם הבעיות שלהם היו בתחומים לגמרי אחרים, הם היו מבעלי "כושר הסתגלות נמוך", כשהשאר דווקא מסתדרים? גילוי נאות: אישית, הייתי מגדיר את עצמי כטיפוס די קונפורמיסטי, כך שגם אם הייתי נולד אינטרסקס וגם אם היה נולד לי תינוק כזה, הייתי מעדיף ניתוח. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |