 |
|
 |
||
|
||||
 |
אומר לך למה לדעתי אתה סולד מברק בלי להבין מה מקור הסלידה: התשובה היא שטיפת מוח. התקשורת מפמפמת את הסלידה מברק מבוקר עד ערב, ואף שאנו, האזרחים הפשוטים, לא מבינים את הסיבה, אנחנו מטמיעים את המנטרה כאמת. הפמפום התחיל שנייה אחרי שברק נכנס לתפקיד ראש הממשלה, עד אז התקשורת נשאה אותו לכפיים. שבוע ימים אחרי שנכנס לתפקיד, שבוע ימים בלבד ולא יום יותר, התקשורת טבעה את האימרה "ברק איכזב". תוך שבוע התאכזבנו נוראות מברק ולא ידענו למה (לא אני, אני פחות נוהה אחרי ססמאות). הסיבה לסלידה היא שברק לא טוב ביחסי אנוש, הוא לא עושה שמוס עם חברי המפלגה ולא מתלקק עם עיתונאים. לאזרחים ולמדינה זה לא איכפת, לנו חשוב שיהיה חכם, אמיץ ובעל נסיון, אבל לחברי המפלגה והכתבים חשובה ההסתחבקות. אפשר להבין אותם. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לברק יש (היו) שתי בעיות אסטרטגיות. חוא נמצא ימינה למפלגה שלו1 וימינה לתיקשורת. מבחינת השמאל האידאולוגי (הקיצוני) יש לברק שני חטאים: חטא קדום בצורת שבירת הכלים עם ערפאת, והקביעה ש"אין פרטנר", וההמנהיגות המדינית המשותפת עם נתניהו. אם ליבני תגיע לשילטון, ותאכזב את השמאל האידאולוגי כפי שעשה ברק, גורלה יהיה דומה. בבחירות ב99 ברק היה במקומה של ליבני היום. בישראל, תנאי הכרחי למנהיגות מצד שמאל של המפה הפוליטית הוא תמיכת התיקשורת. מבחינתם ברק קיבל המון אשראי ב99, ואיכזב. האם יש לך הכרות אישית עם הנפשות הפועלות? לי אין, ואני לא מאמין שנימוסים והליכות הם הבעיה האמיתית של ברק. לכל האנשים המצליחים שאני נתקלתי בהם יש קסם אישי, ואני בטוח שגם לברק יש התכונה הזאת. ___ 1 לשעבר, צריך להתרגל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממש חלקי ביותר. תפיסת העולם החברתית כלכלית של ברק מהווה בעיה קשה מאד בעיני. אין קשר לאיך הוא בעיני העיתונות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא רק תפיסת העולם, גם אופן החיים (כלכלית). אין היום כבר מנהיגים שחיים בצניעות ממש, אבל הוא קצת הגזים ונוטה להשתין מהמקפצה. וראו הכתבה המצוינת שבה מככבת בת זוגו: http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, הקטע של המקלט האטומי בהילטון הוא פשוט נפלא בשביל המניפולציה של המאמר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה בדיוק "תפיסת העולם החברתית כלכלית" של ברק? האם ירידת הפופולריות שלו מאז 99 נובעת משינוי ב"תפיסת עולמו"? באופן כללי המקרה האישי שלך, שלי או של שאר קוראי האייל אינו מעניין. ידוע שקוראי האייל מגבשים את דעותיהם הפוליטיות בשיטות מדעיות מדוייקות. למרות שכל מה שאנחנו (קוראי האייל) יודעים על פוליטיקה ופוליטיקאים מגיע מהתיקשורת, התקשורת לא משפיעה עלינו. אתה לא מיוחד בכך. אני התיחסתי לציבור הרחב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עדות של מישהו שהכרתי שהיה חייל ונשלח עם חברו להביא לברק מסמכים, השניים הגיעו בערב מאד גשום, הגישו לו את המסמכים והנ''ל החל לקרוא בעודם עומדים בגשם, עד שנאוה ראתה אותם כעבור כמה דקות וביקשה מהם להיכנס... אנקדוטה אמנם, אך הזחיחות והיהירות (וההיצמדות הראוותנית לכסף) מאד בולטים בהתנהלותו ומהווים חלק נכבד מהאכזבה האישיותית ממנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מזמן חשדתי שהוא סובל מסוג של אספרגר. שום יכולת אמפטיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך הוא שרד בקיבוץ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זאת אסטרגיית ההשרדות הדומיננטית בקיבוץ | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי סיפר איזה בחור שהתנדב בשבילו בבחירות הראשונות, עבד כמו חמור בהתנדבות הזאת, וברק אפילו תודה לא אמר לו ולחבריו המתנדבים לאחר שנבחר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ליבני לא מתיימרת להיות שמאל ואין לי שום ציפיות ממנה בכיוון זה, לעומת זאת החינוך שקיבלה בבית מציב אותה בימין השפוי והליברלי, קצת שמאלה מברק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ליבני לא ימנית בכלל מבחינה מדינית. לבני וותרנית מופלגת מבחינה מדינית, ללא שום תמורה. לבני ימין מבחינה כלכלית לכן אמצעי התיקשורת (שממומנים על ידי אילי ההון) כל כך מעוניינים לקדם אותה. מבחינת אילי ההון, ליבני היא מריונטה שאפשר לתמרן אותה לצורכיהם הכלכליים כמו כן, ליבני חסרת כשרון מכל סוג שהוא (חוץ מקצת יכולת דיבור ריק מתוכן). כל נאום שלה נישמע לי כאוסף של קלישאות. כך שמכל כוונותיה המבולבלות לא יצא דבר לישראל מלבד נזקים. זה שאתה ממקם אותה בימין מדיני (כך הבנתי) זה אולי מכיוון שאתה שמאלני ושמאלנים סובלים מבעיות פרספקטיבה. (בעיית הפרספקטיבה של שמאלנים = נידמה להם שעמדתם השמאלנית היא סוג של "מרכז מדיני" ושהם "הרוב השפוי". האמת היא שהם לא "מרכז" ושהם מיעוט בין היהודים. התמיכה בהם אינה על ידי רוב היהודים היהודים אלא תמיכה מבחוץ על ידי ערבים ועל ידי שונאי ישראל). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לי שאלה שאולי תוכל לעזור לי לפתור אותה. אם "בעלי ההון" באמת שולטים ומכתיבים תכנים בתקשורת, מדוע הם מרשים לתקשורת ליצור את הסנטימנט האנטי-טייקוני, השוטף עכשיו את המדינה. מדוע "המלחמה בריכוזיות", כפי שקוראים לה, פופולרית כל כך? מדוע המשקיעים בשדות הגז, שהמדינה רוצה לגזול את רכושם מפני שלדעתה האובייקטיבית של ועדה ממשלתית הם ירוויחו יותר מידי, מוצגים כרודפי בצע, ומאבקם מוצג כלא לגיטימי? מדוע הדירה היפה של אהוד ברק מכשילה אותו אותו פוליטית - בהשראת התקשורת? לפי דעתי אם אנשי העסקים היו אכן מסוגלים להכתיב את הקו התיקשורתי, הם היו ודאי יוצרים אווירה אוהדת יותר לעסקים, ליזמים ולעשירים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שים לב שכאשר כלי תקשורת תוקף איש-עסקים, זה תמיד לא זה ששולט בו, ובדרך כלל יריב עסקי שלו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, פה יש לירון נקודה. יש מעט מאוד בעלי הון ששולטים בעיתונים, והרבה יותר שלא ושמבוקרים בעיתונים; כמו-כן, יצירת סנטימנט אנטי-בעלי-הון יכולה לפגוע בעקיפין גם בבעלי העיתון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תחומים קריטיים מבחינת העשירים הם: מיהו מנהיג "טוב" ומיהו "מנהיג רע". ברגע שהם מצליחים לקדם מנהיג "טוב לעשירים" כל שאר הדברים משניים מבחינתם, הם עשויים להסתפק רק בזה. יש לעניין זה אפילו שם "מעורבות הון שלטון". גם המפיה בארצות שהיא השחיתה הסתפקה רק בתפיסת מרכזי כוח מאחורי הקלעים, לא יותר מזה. אילי ההון לא יכולים להכתיב את כל מה שנכתב בעתונות, יכולים להכתיב (נאמר) 10 אחוז בלבד. לכן 10 האחוז הזה של ההכתבה מתרכז רק בתחום הקריטי מבחינתם. למה לא יכולים להכתיב יותר מ- 10 אחוז ? משתי סיבות: 1) זה עולה יותר מדי כסף (שיקול של עלות-תועלת), 2) יש תחומים (כגון חלוקת כספים) שבהם קשה יותר לרמות אנשים, אז לא מכתיבים שם. לעומת זאת בתחומים מורכבים שרוב הציבור לא מתמצא בהם (כגון תועלת ונזק מתהליכים מדיניים) די קל לרמות, לכן שם מרמים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי שמכתיבים את דעת הקהל הם בני הקבוצה שדעתה מנוגדת לדעתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אם בעלי ההון מונעים ע"י סוג של תודעה מעמדית, וגם שולטים בתקשורת, וגם התקשורת מעצבת דעת קהל - מדוע שלא יהפכו את עצמם לקצת יותר פופולאריים? אני מתכוון שעצם המושג "בעל הון" או "טייקון" לא יהיה מילת גנאי. מדוע הקבלן בונה הדירות אינו משווק לציבור כגיבור חברתי שמספק צורך חשוב? מדוע הם מרשים לתיקשורת לכנות אותם "כרישי נדל"ן"? לא איכפת להם שהתיקשורת שבשליטתם לכאורה, מסיתה נגד אנשים מהסוג שלהם? אגב, אם כבר מדברים, אני חשבתי שדווקא מר נתניהו נחשב בתפיסה העממית לפחות כידיד בעלי ההון... מדוע העיתונים הפרטיים ידיעות ומעריב וחברת החדשות הפרטית של ערוץ 2 מכסחים לו את הצורה כל הזמן? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בינתיים ידיעות ומעריב ביחסים גרועים מאוד עם ישראל היום, וזה האחרון מזוהה עם נתניהו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מניח שהיחסים בין ידיעות ומעריב ובין ישראל היום גרועים בשל חילוקי הדעות ביניהם בשאלה האם הגברת ליבני או מר נתניהו יותר טובים לבעלי ההון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עניתי לחלק השני: למה שני עיתונים מסויימים מכסחים אותו. העובדה שיש איזשהו בעל הוד מסויים שמרפד אותו בצורה שמורגשת היטב ע"י אנשי התקשורת לא תורמת ליחסה של שאר התקשורת אליו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קשה לי להתיחס עניינית לטענה ש''ישראל היום'' תומך בנתניהו, מפני שכמעט אף פעם לא מתגלגל לידי עותק של העיתון, ואתר האינטרנט שלו לא נוח לי. בכל זאת ההתרשמות מהחשיפה המינימלית שיש לי לעיתון היא שעיקר יחודו בכך שאין בו התקפות פרועות על נתניהו ומשפחתו (אין גם התקפות כאלה על ליבני). יש בו פתחון פה רחב הרבה יותר מהמקובל לאנשים לאנשים מהימין, אבל כותבים בו גם אנשי שמאל. האוריינטציה הכללית של העיתון יותר פטריוטית מהמקובל אצלנו. אני גם לא מאמין שהעיתונאים הבולטים בו, הם מצביעי ליכוד. הייתי נותן ל''ישראל היום'' ציון ''בסדר'' ולא ''תומך''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתור התחלה, ר' ישראל היום#נטיה פוליטית [ויקיפדיה] (והקישורים משם, ודף השיחה של הערך). אם כמעט לא קראת אותו, לא הבנתי על־סמך מה כתבת את מה שכתבת כאן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא השתכנעתי. אני חושב שבהבדלי הניסוחים ומידת ההבלטה שלהם, ''ישראל היום'' יוצא העיתון האובייקטיבי, ו''ידיעות אחרונות'' ו''מעריב'' הם העיתונים המניפולטיביים. כבר אמרתי ש''ישראל היום'' אינו שותף להתקפות פרועות, ספינים ורכילויות על נתניהו - וטוב שכך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שאתה קורא בעיתון את דעתך. במיוחד אם הצלחת לגבש אותה ע"ס קריאת כל כך מעט גיליונות. ישראל היום לא מבקר את נתניהו גם כשזה ראוי לביקורת. אתה מוזמן לבדוק את יחסו של ישראל היום לאנשים אחרים בימין. לא רק לליבני ואולמרט. נבדוק מה יהיו הכותרות של העיתונים בשבוע הבא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תן דוגמה. אני מודה שביחס ל''ישראל היום'' אני כמעט לא יודע על מה אני מדבר, ויתכן שיש לי הטייה בגלל האוריינטציה הימנית שלי. אז תן דוגמה או הפניה למאמר שנותן דוגמאות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
... אבל יש והיו בו המון התקפות פרועות על אולמרט, ומסיבות ברורות. נסה לפתוח אותו פעם, לא תפספס את העובדה שהוא עיתון דתי-ציוני-ימני, התומך בממשלה הקיימת (ואשר בזמן הממשלה הקודמת - היה אופוזיציונר נלהב). למרות שכותבים בו גם כותבים ספורים שמזוהים עם אוריינטציה אחרת, הקו המוביל ברור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כתבתי שהעיתון אכן ימני יותר (פטריוטי יותר) מהמקובל. אבל גם הציבור ימני יותר מהמקובל... וזה הקריטריון הקובע לדעתי. אני פשוט כמעט לא נחשף לעיתון, יתכן שיש לך אנקדוטות שאני לא מכיר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההתרשמות שלי: העיתון בהחלט תומך בנתניהו באופן אישי. כפי שכתבתי בעבר, בתחום המשפטי הוא דווקא "שמאלי", ותומך בדרך כלל בבית המשפט העליון ובפרקליטות. בתחום המדיני - מרכז ממלכתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מודה שאתה לא מצוי במאטריה, ו*לי* יש אנקדוטות? משעשע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברקת, לא חשבתי שאנחנו נמצאים בויכוח חזיתי, הכדור במגרש שלך, ואם לא תציגי ראיות חדשות, מן הדין שתניפי דגל לבן. עמדתי הייתה שהידע שלי מוגבל1, אני חושב שהעיתון "בסדר", יש לו הטייה ימנית יחסית לתיקשורת המסורתית, אבל לא יחסית לעמדות כלל הציבור, וזה גם כן "בסדר". (אם נלמד מביקורת עיתונות מהאתרים לאטמה ופרספקטיבה על מה שמקובל, אז אולי לפי הסטנדרטים המקובלים יתכן שישראל היום ראוי לתואר "בסדר גמור"). מאחר שהתערבת, הזמנתי אותך מתוך סקרנות לספר על עיוותים, עלילות או מעשים איומים ונוראים אחרים ההעיתון מעורב בהם, שאולי ידועים לך ולי הם לא ידועים. ___ 1 מבוסס במידה רבה על סקירות עיתונות בעין השביעית, ומאמר ביקורת ישן של בן כספית על ההטייה לכאורה ב"ישראל היום", ופחות על קריאה בעיתון עצמו, שאני ניתקל בו רק לעיתים נדירות במקומות ציבוריים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה יכול להסתכל על העיתון במקום הציבורי הזה. מה שאני רואה כרגע זה כותרת ראשית: "נתניהו אמר לא לטייקונים" מתחת מאמר פרשנות: "יש מנהיגות כלכלית בירושלים" וארבע מאמרי דעות, שלוש מימין (אמונה אלון, לורנס ג'י קורב ודרור אידר) ועלה תאנה יחיד (יוסי ביילין). אתמול הכותרת היתה: "המהפך של ברק", מאמר פרשנות "גירושים נחוצים" ו-4 מאמרי דעות 3 מימין ועלה תאנה (עוזי ברעם) משמאל. שפוט בעצמך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכותרת והפרשנות מציגים את נתניהו באור מנהיגותי חיובי. מה רע בכך? זה לא בניגוד לחוק לתת לראש הממשלה כותרת חיובית כאשר הוא מקבל החלטה שבציבוריות שלנו מקובל לחשוב שהיא חיובית. העובדות שבבסיס הכתבה נכונות, וצריך לזכור שנתניהו הוא הפוליטיקאי הפופולארי ביותר בישראל. במהדורה יש גם ביקורת, לא ישירה נגד נתניהו, אבל ציבור הבוחרים לא צריך להיות מרוצה מקשיים במערכת הבריאות. על פי איזה קריטריון אני אמור לשפוט את הפרשנות? האם חייבים לציית לחוק הבלתי כתוב שרוב המאמרים צריכים להכתב ע"י אנשים השייכים למיעוט הקטן והאיכותי שמתלבט לפני מערכות בחירות בין מר"ץ, חד"ש, עלה ירוק והתנועה הירוקה מימ"ד? אני יודע, וכתבתי שלעיתון יש הטייה ימנית יחסית למקובל. לפי דעתי המקובל הוא לא תקין, מתלהם, מוטה ומניפולטיבי. אני אתחיל להשתכנע ש"ישראל היום" מגוייס לטובת נתניהו, כשהעיתון יתחיל לעשות עבורו את העבודה המלוכלכת נגד יריביו הפוליטיים, כפי ששני העיתונים, ידיעות ומעריב, עושים נגד נתניהו. הנקודה החשובה היא שאם היו נורמות עיתונאיות כלשהן בג'ונגל הזה, בבית הזונות הזה, שקורה לעצמו עיתונות ישראלית (אני מוציא מהכלל את עיתון הארץ שהוא מגוייס בדרכו המכובדת והמאופקת יותר) הייתי מקפיד יותר גם עם "ישראל היום". כשהמצב הוא כפי שהוא, הרושם שלי הוא ש"ישראל היום" בסדר, והגון הרבה יותר ממתחריו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא בניגוד לחוק/ אבל שהשאלה היא לא אם זה חוקי או לא, אלא אם זה מוטה לטובת נתניהו או לא. העובדה שהכותרות והפרשנות הראשית מציגה את נתניהו באור חיובי *תמיד* גם במקרים בהם אין לזה שום הצדקה (ע"ע קנייתו של ברק), ושזה לא מייצג את הדעה הציבורית (ע"ע השריפה בכרמל), מראה שזה עיתון מגוייס. למיטב הבנתי, מאמר הפרשנות הראשי לא נמצא שם על מנת ללהסביר לקוראים למה המציאות שהם רואים היא לא נכונה והמנהיג הדגול תמיד צודק. מאמרי הדעות אמורים, למיטב הבנתי, והתמקד בביקורת על הממשלה (משמאל ו/או מימין) ולא בדברי הלל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"סקר חדש שנערך בקרב יהודים אמריקנים: 88% מסכימים לדרישת רה"מ להכרה פלשתינית בישראל כמדינת העם היהודי • 65% מהנשאלים: תומכים בנתניהו" הסקר עצמו כלל אוכלוסיה לא מייצגת (65% מצביעי אובאמה ב-2008 לעומת 79% בבחירות) וכולל שאלות כמו: "האם יש לכפות על ישראל לסגל לגבולות של לפני 1967, גבולות רגישים להתקפות עם נקודות בהן רוחב המדינה הוא רק 8 מייל?" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשבתי על זה. כשפעם אלך מכאן ואשאיר את הימנים והדתיים לשמור לי על מדינת ישראל, קרוב לוודאי שאצביע כמעט בדיוק כך בסקרים אמריקאים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה אני עושה בפייסבוק? כאן מצחיק הרבה יותר. אני "התערבתי" בשיח העשיר שהתפתח פה כדי לומר שהעיתון מוטה1. זו עובדה שאפילו מייסדיו לא ממש מכחישים (והקישורים שהציגו לך כאן מנמקים יפה). לעומת זאת, במעשים איומים ונוראים העיתון לא מעורב כך שמבחינה זו אולי בכל זאת תיקח פעם עותק ליד. 1 הוא כמובן "מוטה לכאורה", כפי שניסחת, לפחות עד שיעבור פוליגרף ו/או ישחק לידינו עם ב"מלכת הראיות". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הצחוק טוב לבריאות. אני שמח שטוב לך כאן. אשמח לשעשע אותך גם בעתיד, אם אצליח. אגב שעשועים, האם את מסוגלת להגן, רק לשם שעשוע כמובן, על דוגמה כלשהי ממאמרו של כספית? כלומר, האם את חושבת שיש מקרה שבו אופי הסיקור שמציע כספית ראוי יותר לעיתון איכותי מהסיקור ב"ישראל היום" שכספית מלין עליו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני פשוט חושבת שהמושג "איכות" משני בחשיבותו. העיתון מגויס. זה לא אומר שאין לו כותבים טובים וראויים (יש הרבה!), אלא שהתואר "עיתון איכותי" אינו גיזת הזהב שלו. לא צריך את הדוגמאות הישנות של כספית, יש לי דוגמא טרייה: בימים שבהם השתוללה השריפה בכרמל וכל העיתונים ריקדו על המחדל / רשלנות / הזנחה / זוועה / טרגדיה וכו', בישראל היום היו בעיקר כותרות מעודדות של ציטוטים מדברי נתניהו על "גבורה", "התגברות", "שעה גורלית" וכאלה. אני גם לא זוכרת שראיתי שם את הביקורת החריפה שנמתחה על אלי ישי בשאר העיתונים. אולי היתה, מוצנעת, ופספסתי. אתה מוזמן לקפוץ לבית אריאלה ולבדוק. בעצם הנה הוכחונת מהבלוג השימושי של וולווט: http://blog.orange.co.il/velvetunderground/?p=9698 (היא סיקרה כהרגלה יום יום בזמן השריפה, אז אפשר ממש להשוות כותרות ראשיות בין העיתונים השונים בתקופה הזו). כמובן, אם זה גורם לך להרגיש טוב יותר, גם לשאר העיתונים היומיים יש אג'נדות די ברורות בכל מיני נושאים ותתי-נושאים, כל אחד מהזווית שלו (ועל פי הבעלויות הצולבות שלו). ורובם אפילו מגיעים לרמת הזבלון לא פעם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה היא לא בהיות העיתון מגוייס. "מקור ראשון" מגוייס. "דבר", "על המשמר" ו"הצופה" היו כולם מגוייסים, ולפחות שלושת הראשונים עיתונים איכותיים, ואת הרביעי לא קראתי מעולם. העיצוב הפריע לי. אלא שעיתון שמחולק חינם, אני נוטה לזלזל בו מעט. וכשאני אוכלת בפלאפליה / סביחיה / כיו"ב שבעבר היו בה מעריב / ידיעות והיום ניתן למצוא בה את "ישראל היום" בלבד, אני מתאכזבת. אבל זה גם קשור לזה שהעיתון נעדר-מוספים. __ וכאן אנקדוטה. לפני מספר שנים עבדתי במקום עבודה, שמצידו השני של הפרוזדור היה משרד פרסום. יום אחד נכנסה אלינו מישהי מהמשרד פרסום וביקשה מאיתנו, היינו "מחלקת הקריאייטיב" לבוא ולחוות דיעה על קמפיין פרסומי שהדיעות לגביו חלוקות. באנו וראינו כרזות ל"ישראל היום", טרם יציאתו לשוק. אני: "מה, הם מתכוונים להתחרות ב"ישראלי"?" (בטון של "מי הם ומה הם להתחרות ב"ישראלי"1. וגילוי נאות: היתה לי הכנסה צדדית כמאיירת שם). אאל"ט, בתוך חודש, גג חודשיים מהיציאה לשוק, "ישראל היום" קרקסו את "ישראלי", ולא נודע כי התקיים חינמון-רכבת שכזה. 1 ולא בצדק: ב-5 שנותי ב"מקור ראשון-ישראלי", הבעלים התחלפו כמה וכמה פעמים. יציבות פיננסית וגב חזק הוא לא תכונה שהעיתון ניחן בה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"ישראל היום" הוא עיתון גרוע, אבל זה לא נובע בהכרח מהיותו חינמון. גם "ידיעות" ו"מעריב" גרועים במידה דומה - כולם גרסאות מודפסות של ערוץ 2 (שגם הוא מחולק בחינם). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההתרשמות שלי היא שישראל היום גרוע יותר מהשניים האחרים. אוורירי ומרווח יותר. חלק מהרושם הוא בגלל שזבל שבידיעות נמצא במוסף נפרד נמצא אצל היום בחלק ה''ראשי'' (והיחיד). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב''ישראל היום'' יש בהחלט הרבה פחות קלוריות לעומת ידיעות מצד שני רוב הקלוריות בידיעות נמצאות בתערובת הסוכר וארס שהם מוסיפים בנדיבות כל כך רבה לזבל |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היה לי בתיכון מורה לפיזיקה שהיה מציג שאלה לכיתה, וכאשר רוב התלמידים היו מצביעים עבור התשובה הלא נכונה, היה מצהיר בפסקנות: "פיזיקה זו לא דמוקרטיה!" - וכותב על הלוח את התשובה הנכונה. בטיעון שלך יש פגם לוגי. התמקדת בניגוד שבין הסיקור של "ישראל היום" לעומת הסיקור של שאר העיתונים. את צודקת, יש ניגוד. רוב התקשורת בדעה אחת, ו"ישראל היום" בדעה אחרת. לכן לדעתך "ישראל היום" מגוייס. אבל באמת אנו לא עוסקים כאן בדעות, אלא בעובדות ומעט היגיון. אותו מורה לפיזיקה היה אומר לך שכאשר עוסקים בעובדות ובהיגיון, ההכרעה בשיטות של רוב ומיעוט אינה תקפה. ומה העובדות? ויקיפדיה מספרת לנו ביובש שעם פרוץ השריפה "אוטובוס שהוביל סוהרים שנשלחו לתגבר את פינויים של אסירי כלא דמון נקלע לסופת אש בין מחצבות קדומים לבית אורן. האוטובוס נלכד באש ונשרף. נהגו ו-37 מבין ארבעים נוסעיו, רובם צוערי קורס הקצינים של שירות בתי הסוהר, נספו. באסון זה נספו גם שלושה כבאים (אחד מהם נער צופה אש), ושלושה קציני משטרה, שניסו להציל את נוסעי האוטובוס הבוער." אלה כל קורבנות השריפה - 44 במספר. את יכולה להאזין לתאור אמוציונלי יותר של דוד דיין, אבי אחד הקורבנות, בראיון שנתן לאיילה חסון ברשת ב'. העובדות ברורות, והמסקנות גם הן ברורות. אין שום קשר בין מותו של אף אחד מקורבנות השריפה ובין מערך כיבוי האש, תקני הכבאים בתחנות השונות או שנת היצור של הכבאיות שבשירות. מותם אינו קשור כלל לנסיון לכבות את השריפה. 41 מתוך 44 הניספים אינם כבאים כלל. אין קשר בין האסון ובין תקציבים שהיה צריך, או לא היה צריך להעביר לשירותי הכבאות. טעות טקטית מקומית גרמה לאסון. אין קשר בין האסון ובין הממשלה או מדיניות כלשהי שלה. שאלת האחריות המיניסטריאלית היא בבחינת דעה, ולא עובדה. אפילו אם נחליט לאמץ במקרה זה את עקרון האחריות המיניסטריאלית, הרי האחראי צריך להיות השר לביטחון פנים שהמישטרה ושירות בתי הסוהר הם בתחום אחריותו, ולא אלי ישי המסכן שאין לו כל קשר לאסון. לכן התשובה הנכונה שהמורה לפיזיקה היה כותב על הלוח היא ש"ישראל היום" נתן תאור נכון והגון יותר של אסון השריפה מתאורם של אמצעי תקשורת אחרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עובדות אובייקטיביות? ללא קשר לדעות פוליטיות? אז למה "במקרה" המגיבים מתייחסים אליהם לפי דעותיהם הפוליטיות?1 אין לראש הממשלה (שר האוצר לשעבר) שום אחריות למצב הנוכחי? מספר הקורבנות הוא אמנם סטיה סטטיסטית. גודל השטח שנשרף אינו כזה2. 1 כולם, חוץ ממך, כמובן. 2 תרגיל בארכיבאות איילית: חפש הודעה שלי שרלוונטית למשפט הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מגיבים (באייל ומחוצה לו) תמיד מתיחסים לעובדות אוביקטיביות לפי דעותיהם הפוליטיות. מן המפורסמות היא העובדה שכל ארוע שמתרחש - ממשק כנפי הפרפר בטהיטי ועד המונסונים בהודו - מצדיק את כל מה שטענתי תמיד (כולל את אלו מטענותי שסתרו זו את זו) ומפריך נחרצות את כל מה שטענו יריביי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אד הומינם אסור באייל. המניעים הנפשיים או השקפות העולם הגורמות לכל אחד מאיתנו לומר מה שהוא אומר, אינם רלוונטיים. עדיין העובדות הן עובדות, וטיעונים שלי תקפים. אני באופן אישי לא הייתי מעביר למערך הכבאות אף פרוטה. מערך הכבאות צריך להיות פרטי, והלקוחות שלו צריכות להיות חברות הביטוח, הראשויות מקומיות, חברות פרטיות ואנשים פרטיים. אם יש צורך ביחידת כיבוי ארצית לאומית היא צריכה להיות יחידה בפיקוד העורף או אירגון כמו המשטרה או מד''א. נתניהו היה שר אוצר מצויין. מספר הקורבנות אינו שייך לסטטיסטיקה של כלום. נעשתה טעות בקביעת נתיב הנסיעה של האוטובוס, ואנשים רבים ניספו. זה הכל. כבר כתבתי בדיון על השריפה שלפי דעתי היה צריך למכור את השטח שנשרף כדי לבנות עליו שכונות מגורים, או כל דבר אחר שהיזמים יחשבו שכדאי להם לבנות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
- ויש לנו ארץ נהדרת, ועם נפלא! אכן דוגמה נהדרת לדבריו של החתול שעל־ידך (תגובה 562281). אתה מצליח להתעלם מכל מה שלא מתאים לדעתך. אבל זה בסדר, גם אני מתנהג כך (ורמזתי לא מזמן על משהו דומה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממה אני מתעלם? אגב, הניק שלו מזכיר לי לא חתול אלא את Seven of Nine. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התעלמת, לדוגמה, מגודלה של השרפה. כמות הנספים הגדולה אכן הייתה תוצאה של מזל רע במיוחד, גם בהינתן שרפה, ולזה כבר הסכמתי. התגובה שלך הייתה דוגמה נחמדה להסרת אחריות. נתניהו לא אשם. אולי אלי ישי אשם. אולי הכבאים אשמים. אולי הנרגילה נתניהו עשה את העבודה כמו שצריך. זה לא אשמתו שמישהו אחר פישל. או שהאש במקרה נדלקה. אם אתה טוען שנדרשת הפרטה של שרותי הכבאות: למה לא עשתה זאת הממשלה? (אל תאשים את הכבאים, ההסתדרות, או ראשי הערים. זו התחמקות). התכניות של הממשלה היו שונות. אבל התכניות הללו נתקעו (כבר זמן רב). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התעלמתי, מפני שעיקר ההתלהמות התקשורתית התיחסה למחאה בזמן נאום נתניהו בטקס הזכרון לניספים. האשימו את אלי ישי במותם של קורבנות השריפה, וזה ממש מופרך לחלוטין, אין לו שום קשר לאסון. אם אתה חושב שיש לו קשר, אתה מוזמן להסביר. כמה צריך להשקיע כדי למנוע או לכבות במהירות שריפות יער? אני הייתי בודק זאת ע"י ניסוי. הייתי מבקש מאנשים לשלם מכיסם הפרטי עבור שיפור מערך כיבו שריפות היער במדינה. לא בדקתי זאת באמת, אבל יש לי תחושת בטן שהרוב היה מוכן לתרום סכום אפסי, אם בכלל. לכן אני חושב שנושא זה שולי. האשמה מוטלת על מי שטעה בקביעת נתיב הנסיעה של האוטובוס. שריפת האוטובוס היא האסון הכמעט יחיד בכל הסיפור. האסון המשני הוא כמובן ההוצאות האסטרונומיות על טייסת כיבוי ושאר ירקות. הוצאה העומדת בניגוד מוחלט למה שכל אחד מאיתנו היה מוכן כנראה לתרום למטרות אלה אם הייתה ניתנת לו החירות לבחור. אין לממשלה אפשרות פוליטית להפריט את שירותי הכבאות. אתה לא יכול להאשים מישהו שהוא לא מתעופף באוויר מפני שאין לו כנפיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטקס הזה היה בערך חודש לאחר השרפה. מי שהאשים שם היו חלק מהאבלים. אתה מתעקש להתעמק דווקא בסטיה הסטטיסטית של הנספים באוטובוס ולא להסתכל על השאר? באמת נחמד. כמובן שאני לא הייתי משלם יותר מדי על הביטוח הזה. למרבה הצער לאש יש נטיה מצערת להתעלם מגדרות וקירות (תגובה 558435). אבל זה בסדר. המבטחים אצלך מגדרים את הסיכון: אם השרפה מספיק גדולה, יהיה גם שטח חורש שנשרף ואותו הם יוכלו למכור לקבלנים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועוד משהו: נתניהו התעקש להשתתף בטקס בניגוד למקובל. הוא רצה לקבל תוספת יחסי ציבור. זה לא תמיד מצליח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, אבל הדיון היה לא על האבלים, אלא על הכיסוי התקשורתי. ברקת טענה ש"ישראל היום" לא הצטרף למתקפה התקשורתית על נתניהו ואלי ישי, ולכן "ישראל היום" מגוייס. אני ניסיתי להסביר ש"ישראל היום" היה הגון יותר משאר התקשורת, מפני שההאשמת הממשלה באסון האוטובוס מנוגדת לעובדות ולהיגיון. אני לא סתם "מתעקש". אני גם מנמק. באסון האוטובוס ניספו 44 אנשים, והעצים שנישרפו היו בסה"כ עצים (נשמע נורא, אבל זו האמת). הגיוני, לא? וגם הצעתי ניסוי מחשבתי מעניין - גם זה משהו. אני לא מבין מדוע הרעיון אבסורדי כל כך בשבילך. חשוב לרגע כמה אנשים היו מוכנים לשלם מכיסם, מרצונם החופשי, תמורת שיקום היער, וכמה היו מוכנים לשלם עבור דירת גן על הכרמל המערבי + שתי חניות + מחסן + נוף לים. אלה ההעדפות האמיתיות שלנו. נסה לחשוב מחוץ לקופסה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. הדיון היה על סיקור התקשורת של האסון בכרמל. אלא שלפתע: "התעלמתי, מפני שעיקר ההתלהמות התקשורתית התיחסה למחאה בזמן נאום נתניהו בטקס הזכרון לניספים." זה כבר היה לאחר חודש. ב. אני מבין שאתה טוען שלהבדיל מידיעות ומעריב, ישראל היום השתדל מאוד לא להבעיר את העניין. להיות אחראי ובוגר. לגבות את הממשלה. תכונות חשובות מעיתון לא צהבהב. ג. העצים היו בסה"כ עצים. כמעט לא נשרפו בתים ("בין היישובים שנפגעו קשות: בית אורן בו נשרפו למעלה משליש מהבתים, עין הוד וימין אורד. כ-250 מבנים נשרפו ומתוכם 74 נשרפו כליל."). הנזק לרכוש נאמד בסה"כ ב־120-150 מליון ש"ח. (לפי הערך בוויקיפדיה) אתה יכול להתחיל להפקיע רכוש ציבורי, לקוות שאם תציף את השוק בדירות מהסוג הזה הן לא יאבדו את ערכן (שלא לדבר על מחירי הבניה). וזה מבלי להכנס כלל לשיקולי איכות סביבה. אבל אתה חושב מחוץ לקופסה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א-ג. ארועים דרמטיים מעוררי סערת רגשות הם המניעים את המערכת התקשורתית-פוליטית שלנו. השיח הציבורי שלנו הוא ביסודו שיח של התלהמות ושימוש בדרמות ובכל סערת רגשות ציבורית מזדמנת המשולהבת ע"י המדיה כדי לקדם עניינים פוליטיים. מדוע אנו עוסקים בשריפה? מפני שלהבות מילאו את מסכי הטלוויזיה, ובגלל הדרמה האנושית של אסון האוטובוס. הגורמים האופוזיציונים, פוליטיים ותקשורתיים, ניסו לתעל את ההדרמה לטובתם, נתניהו מצידו הצליח "לשחק אותה" מנהיג ראוי בשעת אסון, וישי המסכן קיבל את ביב השופכין ישר בפרצוף. האופוזיציה, שהתקשורת המינסטרימית שלנו היא הגורם הדומיננטי בה, לקחה לעצמה מועד ב' בצורת המהומה שהקים בן זוגה המפוקפק של ניצב משנה אהובה תומר ז"ל בשעת נאום נתניהו בטקס הזיכרון. איו שום קשר בין "הפקת לקחים" או תיקון המנהל הציבורי ובין המהומה. כל ארוע דרמטי מספיק ולכן בולט תקשורתית הוא בעל ערך פוליטי ומנוצל לצרכים פוליטיים. זו השיטה הפוליטית שלנו, וזו גם השיטה במקומות אחרים. זוכר את אסון ההוריקן במיסיסיפי או דליפת הנפט במפרץ מקסיקו? בדיוק אותו משחק פוליטי כמו אצלנו. המנהל הציבורי שלנו רחוק משלמות בהרבה תחומים. יש לנו בעיות כרוניות רבות שקשה לממשלות לפתור בשל סבך האינטרסים הכרוכים בהן, משאבים מוגבלים או חילוקי דעות פוליטיים. אם ראשי ממשלה או שרים היו צריכים להתפטר בכל פעם ששירות ציבורי מתגלה באזלת ידו, היינו צריכים להיות כל הזמן בבחירות. מדוע שהממשלה לא תתפטר מפני שאינה משקיעה מספיק בתשתית הכבישים ומאות אנשים נהרגים כל שנה? ומה בעניין בתי החולים שלנו? אינם "קורסים" יותר? האם אין למחסור במשאבים שהממשלה אינה משקיעה בבריאות מחיר בריאותי שמשקלו גדול יותר מנזקי השריפה? ומערכת החינוך שלנו כבר מובילה במבחני ההשוואה הבינלאומיים? האם כשלון מתמשך של מאות אלפי תלמידים לא חמור יותר מכל נזקי השריפה? ובעיות זיהום האוויר במפרץ חיפה נפתרו כבר? האם שיעורי התחלואה בסרטן ובאסטמה באיזור זה לא צריכים להטריד יותר מהנזק לבתים שאני הקפדתי להתעלם ממנו? ההתלהמות בעניין השריפה מזיקה מפני שאחת השיטות של פוליטיקאים בשילטון להכיל את ההתלהמות היא לפזר כסף ציבורי במקום שלא צריך במקום במקום שצריך. ההתלהמות היא שיטה לא רציונלית לחלוקת משאבים. לכן מי שמלבה את ההתלהמות בכוונה פוגע בעניין הציבורי. אפשר לטעון שהגישה הממלכתית של "ישראל היום" משחקת לטובת הפוליטיקאים שבשלטון, כפי שהגישה המתלהמת של שאר התקשורת מסייעת לפוליטיקאים באופוזיציה. אבל האמת והעניין הציבורי אינם באמצע, ואין סימטריה בין שתי הגישות. האמת היא שיש שריפות ויש נזקי שריפות גם במדינות אחרות, והממשלה אינה אחראית לפרוץ השריפה ובמיוחד לא לקורבנותיה. הנזקים הכלכליים היו אולי קטנים יותר אם היו מוקצים יותר משאבים לשירותי הכיבוי (סימן שאלה גדול), אבל זו הקטנה שבבעיותינו, ואני מרשה לעצמי לנחש שגם תחת ממשלה אחרת הדברים היו קורים בדיוק באותו אופן. העניין הציבורי הוא שהשיח הציבורי יהיה מתון, הוגן וענייני. לכן הגישה של "ישראל היום" הייתה איכותית ומועילה יותר לעניין הציבורי מהגישה המתלהמת של שאר המדיה. ___ אני לא מתכוון להציף, ואני לא מציע שהממשלה או משרד תיכנון מרכזי כלשהו יחליט מה לעשות ובמה להשקיע. אני מציע לתת לאזרחים להחליט בעצמם מה הם רוצים. אני חושב שכאשר אנשים משתמשים בכספם שלהם כדי להצביע, ההחלטה שלהם שלהם שקולה ומושכלת יותר. השיטה הקיימת הופכת אזרחים שהיו צריכים להיות בני חורין לאספסוף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה יפה. דובי הקדיש פוסט לנושא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לרוב דבריך אני מסכים בגדול פרט לפיסקה האחרונה שמבטאת העברת בעלות\חכירה על תשתיות לידיים פרטיות. שתי סיבות. א. סוציאלית. ב. רכוש מדינה. א. מדינה חייבת לאזרחיה מתן שירותי תשתתית כמעט ללא שום קשר למצבם הסוציאלי. הפרטה של תשתיות לידיים פרטיות תגרום תמיד לכך שאותם שירותים לא יועמדו במלואם לרשות אזרחיים דלים (מה שמכונה העשירונים התחתונים). כבר היום יש אי שוויון חברתי עצום במדינה (ישראל נחשבת היום למדינה גרועה ביותר מבחינת שוויון חברתי), ככל ששירותי תשתית יועברו לידיים פרטיות כך יגדל אי השוויון החברתי. הטענה שהפרטה מייעלת תמיד את השירותים לא הוכחה למעשה, שכן כל נסיונות הרגולציה מטעם המדינה לא יכולים לעמוד בתחבולות של "בעלי השירותים" לעקוף את הרגולציה. ב. כל שירות תשתית היא בעל ערך כלכלי עצום שאינו מתבטא בערכו השוטף. ברגע שאתה מפריט את השירות (מכירה או החכרה שלו) אתה נותן מענק כספי עצום למי שקנה או החכיר אותו ומעשיר אותו. בכך אתה עושה את העשירים לעשירים יותר (ואילו אילו שאינם עשירים נעשים "עניים" יותר שכן הם העבירו חלק מכספם לידי נותני השירות (בלי ששיפור השירות שווה ערך לכסף שמועבר). דוגמאות: 1) שירותי סליקה של כסף (היו אמורים להיות באופן אידאלי בידי המדינה) עברו לידי בנקים וחברות אשראי. התוצאה: פרט לשכבות עשירות, כל שאר האזרחים משלמים 2 עד 5 אחוז "מס סליקה" לבנקים ולחברות האשראי כאשר הם משתמשים בשירותח סליקה שלהם לצורך צריכה שוטפת, זהו מס מדהים בשיעור שלו. 2) המדינה החכירה לידיים פרטיות אספקת מי שתיה. מחיר המים עלה בעשרות אחוזים. הכסף ילך ברובו לכיסים פרטיים, מיעוטו ילך לשיפור משק המים. 3) המדינה מכרה את בזק לידיים פרטיות. מחיר שירותי בזק עלו מעבר לשיעור האינפלציה ואילו איכות השירות ירדה. 4) במדינות בהן אין ביטוח בריאות ממלכתי, חלק ניכר מהאוכלוסיה לא זוכה לטיפול רפואי מינימלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון. ישראל היום הוא המבוגר האחראי. ולכן כאשר מכסים את הבחירות למרכז הליכוד, עיתון אחד נוקט בטון ממלכתי, עיתון אחד נוקט בקו קצת לעגני, ועיתון שלישי מגויס לחלוטין: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שבמקרה הזה ישראל היום היה כמו שעון מקולקל1. זה לא שהם לא מתלהמים - הם פשוט לא מתלהמים כנגד ממשלה מסויימת. בכל מקרה, כתיבה אחראית, מתונה ובלתי מתלהמת אין משמעה הסכמה רבתי עם כל מה שהממשלה עושה. תפקידה של התקשורת הוא לבקר ולהצביע על כשלים ובעיות. 1 אני תוהה באיזה שלב יהיו כל כך מעט אנשים עם שעונים אנלוגיים שהדימוי הזה יצא לגמרי משימוש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שעוני מחוגים יותר נוחים לקריאה. לדוגמא: שעוני היד של כל האסטרונאוטים הם שעוני מחוגים. לשעונים ספרתיים ידוע לי רק יתרון אחד והוא שהם תופסים שטח מסך קטן יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בו נשחק בנדמה לי - איך לדעתך היו נראות הכותרות של "שאר התקשורת" (מעריב, ידיעות והארץ) אילו השריפה היתה מתרחשת בזמן שלטונו של רבין, ברק או אולמרט? איך היו נראות הכותרות ב"עיתון הממלכתי"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל מה שכתבת עד הפיסקה האחרונה הוא נכון. הפסקה האחרונה היא דמגוגיה פרידמניסטית. יש מספיק דוגמאות להפרטות שבוצעו בעשורים האחרונים ברחבי העולם כדי להראות את זה. השיטה שאתה מקדם הופכת את רוב האזרחים שהיו אמורים להיות בני חורין לעבדים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ווינט מספר לנו1 שתקציב הכבאות של ישראל הוא 560 מליון שקל בשנה, בוא נניח שכעת הוא יהיה מיליארד שקל בשנה, כלומר, פחות מ 150 שקל לאזרח לשנה. אתה סבור, שרוב אזרחי ישראל, היו אומרים ש-12 שקלים בחודש הם מחיר יקר מדי לשלם עבור שירותי הכבאות? אגב, אם הבית של השכן שלי נשרף, הוא אינו זמין בטלפון, ואין לו ביטוח, האם אצטרך להמתין עד שהאש תאחז בביתי כדי ששירותי הכבאות יתחילו לעבוד? או שאולי יהיה "ביטוח חובה" נגד שריפות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היום, שירותי הכבאות לא שייכים לממשלה אלא לרשויות המקומיות (איגודי ערים), בתוספת סידורים מיוחדים כגון מפעלים מסוכנים וקק"ל. בדיוק מה שקראת הפרטה! יישום הפיסקה האחרונה שלך יבטיח שכל היערות במדינה יישרפו במהירות, מפני שאתה מציע פיתוי "שאי אפשר לסרב לו". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשהיו שריפות הענק ביוון ב-2009, היו תיאוריות קונספירציה בכיוון הנדל"ני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כבר נירון קיסר ( נרו יאיר) נחשד בהצתת רומא מסיבות דומות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(הוא ימשיך להאיר. לפחות כל עוד יימשך השימוש ב־Nero Burning ROM) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא בדיוק הפרטה. לפי הבנתי שירותי הכיבוי היום הם מערכת כאוטית למדי שנשלטת וממונת בפועל ע"י פוליטיקאים בשילטון המקומי וחולבת גם מתקציבי ממשלה. הפרטה משמעה שיש חברות פרטיות שעוסקות בכיבוי אש. יתכן שיזמים ירצו להשתמש בשטח כדי להקים כפרי נופש, אתרי מחנאות או ספורט עממי. יזם יטפח את המקום, ישקיע בבטיחות אש ויגבה דמי כניסה. מה רע כל כך בכך? המנגנון הכלכלי יאפשר לאזן בין עלות המקום והתועלת הציבורית שלו. אם המקום יתן שירות טוב אנשים יהיו מוכנים לשלם דמי כניסה, ואם לא, היזם ימכור את המקום ליזם אחר שיעשה בו שימוש מועיל יותר לציבור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כרגע המקום הוא ציבורי, גם שלי, כרגע יש לי את זכות היותי אזרח חופשי ללכת למקום שהוא גם שלי, לשבת על סלע ולנסות לשכנע רקפת להסתובב לעברי בעזרת גלי מחשבה מרוכזים. אין לי צורך ורצון בשום שירות שהוא, אני מביא סנדוויץ' איתי בזכות ומנקה אחרי כחוק. אתה מציע שאתן ליזם, תמורת כסף שילך לקופת הציבור - גם כספי שלי, ואז אשלם ליזם כדי להכנס למקום שהיה גם שלי, אשלם לו על סנדוויץ' במזנון שלו פי שלוש מהסנדוויץ' שהייתי מכין לעצמי,ולא אראה רקפת ולא יהיה סלע. מתנגד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההבדלים בדעות כאן באמת נובעים מהבדלים בהשקפת עולם לגבי המדינה, תפקידה של הממשלה ומעמדם של האזרחים. הסברת יפה את השקפת עולמך. האנשים שגרים כאן לדעתך הם רק יזמים או לקוחות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"מערך הכבאות צריך להיות פרטי" - ואז , כמו באמריקה, נחזה בבתים של מי שאינם יכולים להרשות לעצמם לבטחם נשרפים כליל והכבאים עם ציוד הכיבוי עומדים לידם ללא מעש: "קיבלנו הוראה שלא לכבות את האש". המשמעות היא הגדלת הפער בין מי שיכול להרשות לעצמו לבין מי שלא, עד כדי סכנת נפשות. אולי את כל שקשור למינימום שמירה על הציבור, בריאותי וכלכלי וביטחוני (כבתי הסוהר), עדיף להשאיר ציבורי? חסידי ההפרטה העיוורת אדישים להשלכותיה וגם בארה"ב מתחילים להתעורר ולהבין שמבחן הרווח הכלכלי הוא לא חזות הכל ווראי אינו החשוב בהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לגמרי אינו מפריע לירון. ביטוח הבית מפני שריפה נתון להחלטתו של הפרט. אם הוא בוחר לא לבטח-זו בעייתו; הכבאים יעמדו מסביב הבית הנשרף ויבטיחו שלא ישרף הבית של השכן. משום מה נדמה לי שאפילו בארה"ב זה אינו עובד כך ברוב המקומות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני נפעם מרוח הסולידריות החברתית שלך. החבר ירון נעדר למשך יום יומיים, ומייד החבר איציק מתיצב להחליף אותו. הכל ללא תמורה, כמובן, אלא מתוך רוח ההתנדבות של סוציאליסט אמיתי ולמען רווחתם של קוראי האייל וטובת המעמד העובד. שא ברכה נאמנה, גיבור מעמד הפועלים! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החבר ירון מוזמן במחווה חברית לתקן את ניסוח דבריו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, אז בסך הכל אתה מסכים איתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ירון היקר, קראתי את תגובותיך ולא האמנתי שאני באמת קורא את שקראתי. גם מתוך הטענות הניאו-ליברליות שאני נתקל בהן מדי פעם אני חושב שניצחת. למדינה יש מחוייבות לבסיס מסויים של שירותים לכל אחד. ההפרטה הקולוסאלית שאתה מדבר עליה תגרום לכך למי שלא יכול לשלם על שירותי כבאות יקבל שירותי כבאות אפסיים ולא מספקים. אפשר להתווכח עד מחר אם הפסקה האחרונה הזאת או שאפשר להסתכל במה שנקרא החינוך המשלים ולראות את הפערים בין היישובים העשירים לאלו העניים. אני מאוד מקווה שכולנו נסכים שפערים גדולים מדי זה רע, אבל אין כזו הסכמה אני אשמח להתדיין גם עליה. בהצעתך ובנימוקים לבניית שכונה על הכרמל (הכסף של האנשים יבחר) אתה מתעלם מחלק מאוד חשוב של התורה הליברלית - החופש של הפרט לעשות כרצונו וההגבלות (כולל הכלכליות) שיכולות להיות עליו. הרי אם היה לי מספיק כסף אני הייתי מממן לבדי את השארת הכרמל כשמורה ותיקון נזקי השריפה. אבל אין לי מספיק כסף. מצד שני, גם אין לי מספיק כסף לממן שכונה על ההר. אולי יש למשפחת עופר או לתשובה - אז שהם יכריעו? בשביל עניינים כאלו אני מחזיק דבר קטן שנקרא "מדינה" ומשלם לה מסים. כדי שהיא תדאג למה שאני מאמין שהרוב יבחר בו באם נציג לו את האפשרויות בצורה אובייקטיבית (ולאו דווקא כלכלית): בכרמל ירוק ופתוח ובשירותי כבאות שאינם מופרטים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבלוג של האקדמיה לאומנות של ניו יורק מספר שפייסבוק הורידה תמונות אמנות בגלל הפרה של תנאי השימוש האוסרים על הצגה של תמונות עירום. הבלוג תוקף את "ממלכת פייסבוק" שבה אוצרים אנונימיים מחליטים איזה תמונות יוצגו לציבור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד דוגמה נחמדה לכך שפורנוגרפיה היא עניין של גאוגרפיה. וכן, העובדה שלפסיקה של גוף אחד יש חשיבות כה גדולה היא סימן לכך שהוא מרכז אצלו ובשליטתו יותר מדי מהמידע שבאינטרנט. אבל אין להם בעיה עם זה. מישהו אחר ציין שיש גם גלריות שמסרבות להציג עבודות עירום. הבלוג שלהם, שמאוחסן בשרות Blogger.com של גוגל, לא מצנזר את התמונות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דתי? ישראל היום? אולי התבלבלת עם "מקור ראשון"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש שם הרבה יותר יידישקייט מכל עיתון אחר שראיתי שאינו דתי במוצהר. נסגור על ''אוהד לדת ולמסורת''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעולם לא ראיתי יידישקייט ב"ישראל היום". כמו את ידיעות ומעריב, גם אותו הייתי מגדיר "חילוני במובן הרע" (עגלה ריקה). את יכולה לתת דוגמה מהימים האחרונים? "מקור ראשון" איננו דתי במוצהר, ויש בו בבירור יותר יידישקייט מאשר ב"ישראל היום". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש שם מדור-שניים קבועים של ענייני דת, וגם מגמה נושאית מסוימת. אבל אני רואה את העיתון רק אצל הוריי, אז זה לא יקרה היום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בבקשה | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה, אבל התכוונתי למוסף השבת שלהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני ממש לא מבין על מה את מדברת. עברתי עכשיו על כל מוסף השבת (גם הוא באתר) והדבר היחיד שמצאתי הוא חצי עמוד של הרב שי פירון, ושני עמודים על דראג קווין שגר עם אמו החרדית. אפילו להורוסקופ ולפרסומת למשחת פלאים לסקס מוקדש יותר מקום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על הכותבים הקבועים נמנה יעקב עמידרור. יש גם טור אישי קבוע של אמילי עמרוסי (מתנחלת דתית). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואו! יש שם שני כותבים דתיים! מהם אחת אשה! ומתנחלת! וזה מוכיח מה, בדיוק? כל מי שיש לו כיפה או כיסוי ראש אוטומטית כותב על 'ענייני דת'? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יעקב מרידור הוא אחד מהמבריקים בארץ בנושאי צבא ובטחון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יעקב מרידור כבר מת. הוא היה מומחה לבריחות ולהארת רמת גן בנורה אחת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוי לבושה, הרי הוא היה בן בית אצלנו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אני החזקתי היום את מוסף השבת החדש: -כתבת השער(!) עוסקת בהוכחות להימצאותו של "הגניוס היהודי" (תרגום של כתבה מיומון ספרדי). -בפנים יש כתבה נרחבת תחת כותרת הגג "חרדים והעולם החילוני", שמתארת בנימה אוהדת לגמרי מגמה עכשווית שבה חרדים, כיוזמה אישית, מתגייסים לצבא ועושים שירות מלא תועלת, לומדים מקצוע, ומשתלבים בעולם החילוני בצורותיו השונות. להרגשתי, ביומונים האחרים היו חותכים יד ולא מורידים כתבה כזו לדפוס (או שהיו מורידים, אבל בנימה שונה לגמרי - סרקסטית, או אנקדוטלית, או נרעשת, עם דגש על חוסר הפופולריות של בחירה כזו מצד צעיר חרדי, למשל). -במדור היינות יש סקירה של יקב הטורח לייצר יינות כשרים למרות שהוא מצוי במנזר. -ובין הכותבים הקבועים שמניתי קודם נמצא גם ג'קי לוי. אז נכון, בשער מוסף הבידור שלהם בהחלט מצולמת שחקנית/בדרנית חשופת כתפיים (לא זוכרת מי זו היתה), עוסקים שם לא מעט בתרבות חילונית ויש שם אפילו מדור שמבקר פאבים תל אביביים. זה לא עיתון דתי חרדי מהזן החשוך והמצנזר. אבל זה מתאים למה שכתבתי: אפשר למצוא שם הרבה יידישקייט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא במאה אחוז קשור לתזה המקורית שלך, אבל היחסים בין ידיעות ומעריב ובין לבני ונתניהו בהחלט קשורים בשאלה "האם גברת לבני או מר נתניהו טובים לבעלי ההון מוזס ונמרודי". לפעמים זה אפילו חוצה מפלגות, כמו בשיתוף הפעולה המרגש בין רגב מהליכוד, סולודקין מקדימה ורותם מישראל ביתנו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הצעת חוק פרטית שלא זזה לשום מקום כבר כמעט שנה. זו לא עוד הצעת חוק פרטית שתיקבר יותר מאוחר ותשפר את הסטטיסטיקות של המציעים בתור "חברתיים" ומחוקקים מצטיינים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, זו הצעת חוק פרטית שהיא חסרת סיכוי בתנאים הנוכחיים, אבל משפרת את הסטטיסטיקה של מציעיה אצל אלו שבאמת יזמו אותה (ניחוש: את המונח "מחיר טורפני" סיפק פוליטיקאי מוכשר בהרבה, או קופירייטר מקצועי). שים לב שסולודקין הודיעה שתעלה את ההצעה הזו (ה"כללית") מיד לאחר שנדחתה החליפה המיוחדת שתפרה ל"ישראל היום". | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |