|
||||
|
||||
הצחוק טוב לבריאות. אני שמח שטוב לך כאן. אשמח לשעשע אותך גם בעתיד, אם אצליח. אגב שעשועים, האם את מסוגלת להגן, רק לשם שעשוע כמובן, על דוגמה כלשהי ממאמרו של כספית? כלומר, האם את חושבת שיש מקרה שבו אופי הסיקור שמציע כספית ראוי יותר לעיתון איכותי מהסיקור ב"ישראל היום" שכספית מלין עליו? |
|
||||
|
||||
אני פשוט חושבת שהמושג "איכות" משני בחשיבותו. העיתון מגויס. זה לא אומר שאין לו כותבים טובים וראויים (יש הרבה!), אלא שהתואר "עיתון איכותי" אינו גיזת הזהב שלו. לא צריך את הדוגמאות הישנות של כספית, יש לי דוגמא טרייה: בימים שבהם השתוללה השריפה בכרמל וכל העיתונים ריקדו על המחדל / רשלנות / הזנחה / זוועה / טרגדיה וכו', בישראל היום היו בעיקר כותרות מעודדות של ציטוטים מדברי נתניהו על "גבורה", "התגברות", "שעה גורלית" וכאלה. אני גם לא זוכרת שראיתי שם את הביקורת החריפה שנמתחה על אלי ישי בשאר העיתונים. אולי היתה, מוצנעת, ופספסתי. אתה מוזמן לקפוץ לבית אריאלה ולבדוק. בעצם הנה הוכחונת מהבלוג השימושי של וולווט: http://blog.orange.co.il/velvetunderground/?p=9698 (היא סיקרה כהרגלה יום יום בזמן השריפה, אז אפשר ממש להשוות כותרות ראשיות בין העיתונים השונים בתקופה הזו). כמובן, אם זה גורם לך להרגיש טוב יותר, גם לשאר העיתונים היומיים יש אג'נדות די ברורות בכל מיני נושאים ותתי-נושאים, כל אחד מהזווית שלו (ועל פי הבעלויות הצולבות שלו). ורובם אפילו מגיעים לרמת הזבלון לא פעם. |
|
||||
|
||||
הבעיה היא לא בהיות העיתון מגוייס. "מקור ראשון" מגוייס. "דבר", "על המשמר" ו"הצופה" היו כולם מגוייסים, ולפחות שלושת הראשונים עיתונים איכותיים, ואת הרביעי לא קראתי מעולם. העיצוב הפריע לי. אלא שעיתון שמחולק חינם, אני נוטה לזלזל בו מעט. וכשאני אוכלת בפלאפליה / סביחיה / כיו"ב שבעבר היו בה מעריב / ידיעות והיום ניתן למצוא בה את "ישראל היום" בלבד, אני מתאכזבת. אבל זה גם קשור לזה שהעיתון נעדר-מוספים. __ וכאן אנקדוטה. לפני מספר שנים עבדתי במקום עבודה, שמצידו השני של הפרוזדור היה משרד פרסום. יום אחד נכנסה אלינו מישהי מהמשרד פרסום וביקשה מאיתנו, היינו "מחלקת הקריאייטיב" לבוא ולחוות דיעה על קמפיין פרסומי שהדיעות לגביו חלוקות. באנו וראינו כרזות ל"ישראל היום", טרם יציאתו לשוק. אני: "מה, הם מתכוונים להתחרות ב"ישראלי"?" (בטון של "מי הם ומה הם להתחרות ב"ישראלי"1. וגילוי נאות: היתה לי הכנסה צדדית כמאיירת שם). אאל"ט, בתוך חודש, גג חודשיים מהיציאה לשוק, "ישראל היום" קרקסו את "ישראלי", ולא נודע כי התקיים חינמון-רכבת שכזה. 1 ולא בצדק: ב-5 שנותי ב"מקור ראשון-ישראלי", הבעלים התחלפו כמה וכמה פעמים. יציבות פיננסית וגב חזק הוא לא תכונה שהעיתון ניחן בה. |
|
||||
|
||||
"ישראל היום" הוא עיתון גרוע, אבל זה לא נובע בהכרח מהיותו חינמון. גם "ידיעות" ו"מעריב" גרועים במידה דומה - כולם גרסאות מודפסות של ערוץ 2 (שגם הוא מחולק בחינם). |
|
||||
|
||||
ההתרשמות שלי היא שישראל היום גרוע יותר מהשניים האחרים. אוורירי ומרווח יותר. חלק מהרושם הוא בגלל שזבל שבידיעות נמצא במוסף נפרד נמצא אצל היום בחלק ה''ראשי'' (והיחיד). |
|
||||
|
||||
ב''ישראל היום'' יש בהחלט הרבה פחות קלוריות לעומת ידיעות מצד שני רוב הקלוריות בידיעות נמצאות בתערובת הסוכר וארס שהם מוסיפים בנדיבות כל כך רבה לזבל |
|
||||
|
||||
היה לי בתיכון מורה לפיזיקה שהיה מציג שאלה לכיתה, וכאשר רוב התלמידים היו מצביעים עבור התשובה הלא נכונה, היה מצהיר בפסקנות: "פיזיקה זו לא דמוקרטיה!" - וכותב על הלוח את התשובה הנכונה. בטיעון שלך יש פגם לוגי. התמקדת בניגוד שבין הסיקור של "ישראל היום" לעומת הסיקור של שאר העיתונים. את צודקת, יש ניגוד. רוב התקשורת בדעה אחת, ו"ישראל היום" בדעה אחרת. לכן לדעתך "ישראל היום" מגוייס. אבל באמת אנו לא עוסקים כאן בדעות, אלא בעובדות ומעט היגיון. אותו מורה לפיזיקה היה אומר לך שכאשר עוסקים בעובדות ובהיגיון, ההכרעה בשיטות של רוב ומיעוט אינה תקפה. ומה העובדות? ויקיפדיה מספרת לנו ביובש שעם פרוץ השריפה "אוטובוס שהוביל סוהרים שנשלחו לתגבר את פינויים של אסירי כלא דמון נקלע לסופת אש בין מחצבות קדומים לבית אורן. האוטובוס נלכד באש ונשרף. נהגו ו-37 מבין ארבעים נוסעיו, רובם צוערי קורס הקצינים של שירות בתי הסוהר, נספו. באסון זה נספו גם שלושה כבאים (אחד מהם נער צופה אש), ושלושה קציני משטרה, שניסו להציל את נוסעי האוטובוס הבוער." אלה כל קורבנות השריפה - 44 במספר. את יכולה להאזין לתאור אמוציונלי יותר של דוד דיין, אבי אחד הקורבנות, בראיון שנתן לאיילה חסון ברשת ב'. העובדות ברורות, והמסקנות גם הן ברורות. אין שום קשר בין מותו של אף אחד מקורבנות השריפה ובין מערך כיבוי האש, תקני הכבאים בתחנות השונות או שנת היצור של הכבאיות שבשירות. מותם אינו קשור כלל לנסיון לכבות את השריפה. 41 מתוך 44 הניספים אינם כבאים כלל. אין קשר בין האסון ובין תקציבים שהיה צריך, או לא היה צריך להעביר לשירותי הכבאות. טעות טקטית מקומית גרמה לאסון. אין קשר בין האסון ובין הממשלה או מדיניות כלשהי שלה. שאלת האחריות המיניסטריאלית היא בבחינת דעה, ולא עובדה. אפילו אם נחליט לאמץ במקרה זה את עקרון האחריות המיניסטריאלית, הרי האחראי צריך להיות השר לביטחון פנים שהמישטרה ושירות בתי הסוהר הם בתחום אחריותו, ולא אלי ישי המסכן שאין לו כל קשר לאסון. לכן התשובה הנכונה שהמורה לפיזיקה היה כותב על הלוח היא ש"ישראל היום" נתן תאור נכון והגון יותר של אסון השריפה מתאורם של אמצעי תקשורת אחרים. |
|
||||
|
||||
עובדות אובייקטיביות? ללא קשר לדעות פוליטיות? אז למה "במקרה" המגיבים מתייחסים אליהם לפי דעותיהם הפוליטיות?1 אין לראש הממשלה (שר האוצר לשעבר) שום אחריות למצב הנוכחי? מספר הקורבנות הוא אמנם סטיה סטטיסטית. גודל השטח שנשרף אינו כזה2. 1 כולם, חוץ ממך, כמובן. 2 תרגיל בארכיבאות איילית: חפש הודעה שלי שרלוונטית למשפט הזה. |
|
||||
|
||||
מגיבים (באייל ומחוצה לו) תמיד מתיחסים לעובדות אוביקטיביות לפי דעותיהם הפוליטיות. מן המפורסמות היא העובדה שכל ארוע שמתרחש - ממשק כנפי הפרפר בטהיטי ועד המונסונים בהודו - מצדיק את כל מה שטענתי תמיד (כולל את אלו מטענותי שסתרו זו את זו) ומפריך נחרצות את כל מה שטענו יריביי. |
|
||||
|
||||
אד הומינם אסור באייל. המניעים הנפשיים או השקפות העולם הגורמות לכל אחד מאיתנו לומר מה שהוא אומר, אינם רלוונטיים. עדיין העובדות הן עובדות, וטיעונים שלי תקפים. אני באופן אישי לא הייתי מעביר למערך הכבאות אף פרוטה. מערך הכבאות צריך להיות פרטי, והלקוחות שלו צריכות להיות חברות הביטוח, הראשויות מקומיות, חברות פרטיות ואנשים פרטיים. אם יש צורך ביחידת כיבוי ארצית לאומית היא צריכה להיות יחידה בפיקוד העורף או אירגון כמו המשטרה או מד''א. נתניהו היה שר אוצר מצויין. מספר הקורבנות אינו שייך לסטטיסטיקה של כלום. נעשתה טעות בקביעת נתיב הנסיעה של האוטובוס, ואנשים רבים ניספו. זה הכל. כבר כתבתי בדיון על השריפה שלפי דעתי היה צריך למכור את השטח שנשרף כדי לבנות עליו שכונות מגורים, או כל דבר אחר שהיזמים יחשבו שכדאי להם לבנות. |
|
||||
|
||||
- ויש לנו ארץ נהדרת, ועם נפלא! אכן דוגמה נהדרת לדבריו של החתול שעל־ידך (תגובה 562281). אתה מצליח להתעלם מכל מה שלא מתאים לדעתך. אבל זה בסדר, גם אני מתנהג כך (ורמזתי לא מזמן על משהו דומה). |
|
||||
|
||||
ממה אני מתעלם? אגב, הניק שלו מזכיר לי לא חתול אלא את Seven of Nine. |
|
||||
|
||||
התעלמת, לדוגמה, מגודלה של השרפה. כמות הנספים הגדולה אכן הייתה תוצאה של מזל רע במיוחד, גם בהינתן שרפה, ולזה כבר הסכמתי. התגובה שלך הייתה דוגמה נחמדה להסרת אחריות. נתניהו לא אשם. אולי אלי ישי אשם. אולי הכבאים אשמים. אולי הנרגילה נתניהו עשה את העבודה כמו שצריך. זה לא אשמתו שמישהו אחר פישל. או שהאש במקרה נדלקה. אם אתה טוען שנדרשת הפרטה של שרותי הכבאות: למה לא עשתה זאת הממשלה? (אל תאשים את הכבאים, ההסתדרות, או ראשי הערים. זו התחמקות). התכניות של הממשלה היו שונות. אבל התכניות הללו נתקעו (כבר זמן רב). |
|
||||
|
||||
התעלמתי, מפני שעיקר ההתלהמות התקשורתית התיחסה למחאה בזמן נאום נתניהו בטקס הזכרון לניספים. האשימו את אלי ישי במותם של קורבנות השריפה, וזה ממש מופרך לחלוטין, אין לו שום קשר לאסון. אם אתה חושב שיש לו קשר, אתה מוזמן להסביר. כמה צריך להשקיע כדי למנוע או לכבות במהירות שריפות יער? אני הייתי בודק זאת ע"י ניסוי. הייתי מבקש מאנשים לשלם מכיסם הפרטי עבור שיפור מערך כיבו שריפות היער במדינה. לא בדקתי זאת באמת, אבל יש לי תחושת בטן שהרוב היה מוכן לתרום סכום אפסי, אם בכלל. לכן אני חושב שנושא זה שולי. האשמה מוטלת על מי שטעה בקביעת נתיב הנסיעה של האוטובוס. שריפת האוטובוס היא האסון הכמעט יחיד בכל הסיפור. האסון המשני הוא כמובן ההוצאות האסטרונומיות על טייסת כיבוי ושאר ירקות. הוצאה העומדת בניגוד מוחלט למה שכל אחד מאיתנו היה מוכן כנראה לתרום למטרות אלה אם הייתה ניתנת לו החירות לבחור. אין לממשלה אפשרות פוליטית להפריט את שירותי הכבאות. אתה לא יכול להאשים מישהו שהוא לא מתעופף באוויר מפני שאין לו כנפיים. |
|
||||
|
||||
הטקס הזה היה בערך חודש לאחר השרפה. מי שהאשים שם היו חלק מהאבלים. אתה מתעקש להתעמק דווקא בסטיה הסטטיסטית של הנספים באוטובוס ולא להסתכל על השאר? באמת נחמד. כמובן שאני לא הייתי משלם יותר מדי על הביטוח הזה. למרבה הצער לאש יש נטיה מצערת להתעלם מגדרות וקירות (תגובה 558435). אבל זה בסדר. המבטחים אצלך מגדרים את הסיכון: אם השרפה מספיק גדולה, יהיה גם שטח חורש שנשרף ואותו הם יוכלו למכור לקבלנים. |
|
||||
|
||||
ועוד משהו: נתניהו התעקש להשתתף בטקס בניגוד למקובל. הוא רצה לקבל תוספת יחסי ציבור. זה לא תמיד מצליח. |
|
||||
|
||||
נכון, אבל הדיון היה לא על האבלים, אלא על הכיסוי התקשורתי. ברקת טענה ש"ישראל היום" לא הצטרף למתקפה התקשורתית על נתניהו ואלי ישי, ולכן "ישראל היום" מגוייס. אני ניסיתי להסביר ש"ישראל היום" היה הגון יותר משאר התקשורת, מפני שההאשמת הממשלה באסון האוטובוס מנוגדת לעובדות ולהיגיון. אני לא סתם "מתעקש". אני גם מנמק. באסון האוטובוס ניספו 44 אנשים, והעצים שנישרפו היו בסה"כ עצים (נשמע נורא, אבל זו האמת). הגיוני, לא? וגם הצעתי ניסוי מחשבתי מעניין - גם זה משהו. אני לא מבין מדוע הרעיון אבסורדי כל כך בשבילך. חשוב לרגע כמה אנשים היו מוכנים לשלם מכיסם, מרצונם החופשי, תמורת שיקום היער, וכמה היו מוכנים לשלם עבור דירת גן על הכרמל המערבי + שתי חניות + מחסן + נוף לים. אלה ההעדפות האמיתיות שלנו. נסה לחשוב מחוץ לקופסה. |
|
||||
|
||||
א. הדיון היה על סיקור התקשורת של האסון בכרמל. אלא שלפתע: "התעלמתי, מפני שעיקר ההתלהמות התקשורתית התיחסה למחאה בזמן נאום נתניהו בטקס הזכרון לניספים." זה כבר היה לאחר חודש. ב. אני מבין שאתה טוען שלהבדיל מידיעות ומעריב, ישראל היום השתדל מאוד לא להבעיר את העניין. להיות אחראי ובוגר. לגבות את הממשלה. תכונות חשובות מעיתון לא צהבהב. ג. העצים היו בסה"כ עצים. כמעט לא נשרפו בתים ("בין היישובים שנפגעו קשות: בית אורן בו נשרפו למעלה משליש מהבתים, עין הוד וימין אורד. כ-250 מבנים נשרפו ומתוכם 74 נשרפו כליל."). הנזק לרכוש נאמד בסה"כ ב־120-150 מליון ש"ח. (לפי הערך בוויקיפדיה) אתה יכול להתחיל להפקיע רכוש ציבורי, לקוות שאם תציף את השוק בדירות מהסוג הזה הן לא יאבדו את ערכן (שלא לדבר על מחירי הבניה). וזה מבלי להכנס כלל לשיקולי איכות סביבה. אבל אתה חושב מחוץ לקופסה. |
|
||||
|
||||
א-ג. ארועים דרמטיים מעוררי סערת רגשות הם המניעים את המערכת התקשורתית-פוליטית שלנו. השיח הציבורי שלנו הוא ביסודו שיח של התלהמות ושימוש בדרמות ובכל סערת רגשות ציבורית מזדמנת המשולהבת ע"י המדיה כדי לקדם עניינים פוליטיים. מדוע אנו עוסקים בשריפה? מפני שלהבות מילאו את מסכי הטלוויזיה, ובגלל הדרמה האנושית של אסון האוטובוס. הגורמים האופוזיציונים, פוליטיים ותקשורתיים, ניסו לתעל את ההדרמה לטובתם, נתניהו מצידו הצליח "לשחק אותה" מנהיג ראוי בשעת אסון, וישי המסכן קיבל את ביב השופכין ישר בפרצוף. האופוזיציה, שהתקשורת המינסטרימית שלנו היא הגורם הדומיננטי בה, לקחה לעצמה מועד ב' בצורת המהומה שהקים בן זוגה המפוקפק של ניצב משנה אהובה תומר ז"ל בשעת נאום נתניהו בטקס הזיכרון. איו שום קשר בין "הפקת לקחים" או תיקון המנהל הציבורי ובין המהומה. כל ארוע דרמטי מספיק ולכן בולט תקשורתית הוא בעל ערך פוליטי ומנוצל לצרכים פוליטיים. זו השיטה הפוליטית שלנו, וזו גם השיטה במקומות אחרים. זוכר את אסון ההוריקן במיסיסיפי או דליפת הנפט במפרץ מקסיקו? בדיוק אותו משחק פוליטי כמו אצלנו. המנהל הציבורי שלנו רחוק משלמות בהרבה תחומים. יש לנו בעיות כרוניות רבות שקשה לממשלות לפתור בשל סבך האינטרסים הכרוכים בהן, משאבים מוגבלים או חילוקי דעות פוליטיים. אם ראשי ממשלה או שרים היו צריכים להתפטר בכל פעם ששירות ציבורי מתגלה באזלת ידו, היינו צריכים להיות כל הזמן בבחירות. מדוע שהממשלה לא תתפטר מפני שאינה משקיעה מספיק בתשתית הכבישים ומאות אנשים נהרגים כל שנה? ומה בעניין בתי החולים שלנו? אינם "קורסים" יותר? האם אין למחסור במשאבים שהממשלה אינה משקיעה בבריאות מחיר בריאותי שמשקלו גדול יותר מנזקי השריפה? ומערכת החינוך שלנו כבר מובילה במבחני ההשוואה הבינלאומיים? האם כשלון מתמשך של מאות אלפי תלמידים לא חמור יותר מכל נזקי השריפה? ובעיות זיהום האוויר במפרץ חיפה נפתרו כבר? האם שיעורי התחלואה בסרטן ובאסטמה באיזור זה לא צריכים להטריד יותר מהנזק לבתים שאני הקפדתי להתעלם ממנו? ההתלהמות בעניין השריפה מזיקה מפני שאחת השיטות של פוליטיקאים בשילטון להכיל את ההתלהמות היא לפזר כסף ציבורי במקום שלא צריך במקום במקום שצריך. ההתלהמות היא שיטה לא רציונלית לחלוקת משאבים. לכן מי שמלבה את ההתלהמות בכוונה פוגע בעניין הציבורי. אפשר לטעון שהגישה הממלכתית של "ישראל היום" משחקת לטובת הפוליטיקאים שבשלטון, כפי שהגישה המתלהמת של שאר התקשורת מסייעת לפוליטיקאים באופוזיציה. אבל האמת והעניין הציבורי אינם באמצע, ואין סימטריה בין שתי הגישות. האמת היא שיש שריפות ויש נזקי שריפות גם במדינות אחרות, והממשלה אינה אחראית לפרוץ השריפה ובמיוחד לא לקורבנותיה. הנזקים הכלכליים היו אולי קטנים יותר אם היו מוקצים יותר משאבים לשירותי הכיבוי (סימן שאלה גדול), אבל זו הקטנה שבבעיותינו, ואני מרשה לעצמי לנחש שגם תחת ממשלה אחרת הדברים היו קורים בדיוק באותו אופן. העניין הציבורי הוא שהשיח הציבורי יהיה מתון, הוגן וענייני. לכן הגישה של "ישראל היום" הייתה איכותית ומועילה יותר לעניין הציבורי מהגישה המתלהמת של שאר המדיה. ___ אני לא מתכוון להציף, ואני לא מציע שהממשלה או משרד תיכנון מרכזי כלשהו יחליט מה לעשות ובמה להשקיע. אני מציע לתת לאזרחים להחליט בעצמם מה הם רוצים. אני חושב שכאשר אנשים משתמשים בכספם שלהם כדי להצביע, ההחלטה שלהם שלהם שקולה ומושכלת יותר. השיטה הקיימת הופכת אזרחים שהיו צריכים להיות בני חורין לאספסוף. |
|
||||
|
||||
תגובה יפה. דובי הקדיש פוסט לנושא. |
|
||||
|
||||
לרוב דבריך אני מסכים בגדול פרט לפיסקה האחרונה שמבטאת העברת בעלות\חכירה על תשתיות לידיים פרטיות. שתי סיבות. א. סוציאלית. ב. רכוש מדינה. א. מדינה חייבת לאזרחיה מתן שירותי תשתתית כמעט ללא שום קשר למצבם הסוציאלי. הפרטה של תשתיות לידיים פרטיות תגרום תמיד לכך שאותם שירותים לא יועמדו במלואם לרשות אזרחיים דלים (מה שמכונה העשירונים התחתונים). כבר היום יש אי שוויון חברתי עצום במדינה (ישראל נחשבת היום למדינה גרועה ביותר מבחינת שוויון חברתי), ככל ששירותי תשתית יועברו לידיים פרטיות כך יגדל אי השוויון החברתי. הטענה שהפרטה מייעלת תמיד את השירותים לא הוכחה למעשה, שכן כל נסיונות הרגולציה מטעם המדינה לא יכולים לעמוד בתחבולות של "בעלי השירותים" לעקוף את הרגולציה. ב. כל שירות תשתית היא בעל ערך כלכלי עצום שאינו מתבטא בערכו השוטף. ברגע שאתה מפריט את השירות (מכירה או החכרה שלו) אתה נותן מענק כספי עצום למי שקנה או החכיר אותו ומעשיר אותו. בכך אתה עושה את העשירים לעשירים יותר (ואילו אילו שאינם עשירים נעשים "עניים" יותר שכן הם העבירו חלק מכספם לידי נותני השירות (בלי ששיפור השירות שווה ערך לכסף שמועבר). דוגמאות: 1) שירותי סליקה של כסף (היו אמורים להיות באופן אידאלי בידי המדינה) עברו לידי בנקים וחברות אשראי. התוצאה: פרט לשכבות עשירות, כל שאר האזרחים משלמים 2 עד 5 אחוז "מס סליקה" לבנקים ולחברות האשראי כאשר הם משתמשים בשירותח סליקה שלהם לצורך צריכה שוטפת, זהו מס מדהים בשיעור שלו. 2) המדינה החכירה לידיים פרטיות אספקת מי שתיה. מחיר המים עלה בעשרות אחוזים. הכסף ילך ברובו לכיסים פרטיים, מיעוטו ילך לשיפור משק המים. 3) המדינה מכרה את בזק לידיים פרטיות. מחיר שירותי בזק עלו מעבר לשיעור האינפלציה ואילו איכות השירות ירדה. 4) במדינות בהן אין ביטוח בריאות ממלכתי, חלק ניכר מהאוכלוסיה לא זוכה לטיפול רפואי מינימלי. |
|
||||
|
||||
נכון. ישראל היום הוא המבוגר האחראי. ולכן כאשר מכסים את הבחירות למרכז הליכוד, עיתון אחד נוקט בטון ממלכתי, עיתון אחד נוקט בקו קצת לעגני, ועיתון שלישי מגויס לחלוטין: |
|
||||
|
||||
אני חושב שבמקרה הזה ישראל היום היה כמו שעון מקולקל1. זה לא שהם לא מתלהמים - הם פשוט לא מתלהמים כנגד ממשלה מסויימת. בכל מקרה, כתיבה אחראית, מתונה ובלתי מתלהמת אין משמעה הסכמה רבתי עם כל מה שהממשלה עושה. תפקידה של התקשורת הוא לבקר ולהצביע על כשלים ובעיות. 1 אני תוהה באיזה שלב יהיו כל כך מעט אנשים עם שעונים אנלוגיים שהדימוי הזה יצא לגמרי משימוש. |
|
||||
|
||||
שעוני מחוגים יותר נוחים לקריאה. לדוגמא: שעוני היד של כל האסטרונאוטים הם שעוני מחוגים. לשעונים ספרתיים ידוע לי רק יתרון אחד והוא שהם תופסים שטח מסך קטן יותר. |
|
||||
|
||||
בו נשחק בנדמה לי - איך לדעתך היו נראות הכותרות של "שאר התקשורת" (מעריב, ידיעות והארץ) אילו השריפה היתה מתרחשת בזמן שלטונו של רבין, ברק או אולמרט? איך היו נראות הכותרות ב"עיתון הממלכתי"? |
|
||||
|
||||
כל מה שכתבת עד הפיסקה האחרונה הוא נכון. הפסקה האחרונה היא דמגוגיה פרידמניסטית. יש מספיק דוגמאות להפרטות שבוצעו בעשורים האחרונים ברחבי העולם כדי להראות את זה. השיטה שאתה מקדם הופכת את רוב האזרחים שהיו אמורים להיות בני חורין לעבדים. |
|
||||
|
||||
ווינט מספר לנו1 שתקציב הכבאות של ישראל הוא 560 מליון שקל בשנה, בוא נניח שכעת הוא יהיה מיליארד שקל בשנה, כלומר, פחות מ 150 שקל לאזרח לשנה. אתה סבור, שרוב אזרחי ישראל, היו אומרים ש-12 שקלים בחודש הם מחיר יקר מדי לשלם עבור שירותי הכבאות? אגב, אם הבית של השכן שלי נשרף, הוא אינו זמין בטלפון, ואין לו ביטוח, האם אצטרך להמתין עד שהאש תאחז בביתי כדי ששירותי הכבאות יתחילו לעבוד? או שאולי יהיה "ביטוח חובה" נגד שריפות? |
|
||||
|
||||
היום, שירותי הכבאות לא שייכים לממשלה אלא לרשויות המקומיות (איגודי ערים), בתוספת סידורים מיוחדים כגון מפעלים מסוכנים וקק"ל. בדיוק מה שקראת הפרטה! יישום הפיסקה האחרונה שלך יבטיח שכל היערות במדינה יישרפו במהירות, מפני שאתה מציע פיתוי "שאי אפשר לסרב לו". |
|
||||
|
||||
כשהיו שריפות הענק ביוון ב-2009, היו תיאוריות קונספירציה בכיוון הנדל"ני. |
|
||||
|
||||
כבר נירון קיסר ( נרו יאיר) נחשד בהצתת רומא מסיבות דומות. |
|
||||
|
||||
(הוא ימשיך להאיר. לפחות כל עוד יימשך השימוש ב־Nero Burning ROM) |
|
||||
|
||||
לא בדיוק הפרטה. לפי הבנתי שירותי הכיבוי היום הם מערכת כאוטית למדי שנשלטת וממונת בפועל ע"י פוליטיקאים בשילטון המקומי וחולבת גם מתקציבי ממשלה. הפרטה משמעה שיש חברות פרטיות שעוסקות בכיבוי אש. יתכן שיזמים ירצו להשתמש בשטח כדי להקים כפרי נופש, אתרי מחנאות או ספורט עממי. יזם יטפח את המקום, ישקיע בבטיחות אש ויגבה דמי כניסה. מה רע כל כך בכך? המנגנון הכלכלי יאפשר לאזן בין עלות המקום והתועלת הציבורית שלו. אם המקום יתן שירות טוב אנשים יהיו מוכנים לשלם דמי כניסה, ואם לא, היזם ימכור את המקום ליזם אחר שיעשה בו שימוש מועיל יותר לציבור. |
|
||||
|
||||
כרגע המקום הוא ציבורי, גם שלי, כרגע יש לי את זכות היותי אזרח חופשי ללכת למקום שהוא גם שלי, לשבת על סלע ולנסות לשכנע רקפת להסתובב לעברי בעזרת גלי מחשבה מרוכזים. אין לי צורך ורצון בשום שירות שהוא, אני מביא סנדוויץ' איתי בזכות ומנקה אחרי כחוק. אתה מציע שאתן ליזם, תמורת כסף שילך לקופת הציבור - גם כספי שלי, ואז אשלם ליזם כדי להכנס למקום שהיה גם שלי, אשלם לו על סנדוויץ' במזנון שלו פי שלוש מהסנדוויץ' שהייתי מכין לעצמי,ולא אראה רקפת ולא יהיה סלע. מתנגד. |
|
||||
|
||||
ההבדלים בדעות כאן באמת נובעים מהבדלים בהשקפת עולם לגבי המדינה, תפקידה של הממשלה ומעמדם של האזרחים. הסברת יפה את השקפת עולמך. האנשים שגרים כאן לדעתך הם רק יזמים או לקוחות. |
|
||||
|
||||
"מערך הכבאות צריך להיות פרטי" - ואז , כמו באמריקה, נחזה בבתים של מי שאינם יכולים להרשות לעצמם לבטחם נשרפים כליל והכבאים עם ציוד הכיבוי עומדים לידם ללא מעש: "קיבלנו הוראה שלא לכבות את האש". המשמעות היא הגדלת הפער בין מי שיכול להרשות לעצמו לבין מי שלא, עד כדי סכנת נפשות. אולי את כל שקשור למינימום שמירה על הציבור, בריאותי וכלכלי וביטחוני (כבתי הסוהר), עדיף להשאיר ציבורי? חסידי ההפרטה העיוורת אדישים להשלכותיה וגם בארה"ב מתחילים להתעורר ולהבין שמבחן הרווח הכלכלי הוא לא חזות הכל ווראי אינו החשוב בהם. |
|
||||
|
||||
זה לגמרי אינו מפריע לירון. ביטוח הבית מפני שריפה נתון להחלטתו של הפרט. אם הוא בוחר לא לבטח-זו בעייתו; הכבאים יעמדו מסביב הבית הנשרף ויבטיחו שלא ישרף הבית של השכן. משום מה נדמה לי שאפילו בארה"ב זה אינו עובד כך ברוב המקומות. |
|
||||
|
||||
אני נפעם מרוח הסולידריות החברתית שלך. החבר ירון נעדר למשך יום יומיים, ומייד החבר איציק מתיצב להחליף אותו. הכל ללא תמורה, כמובן, אלא מתוך רוח ההתנדבות של סוציאליסט אמיתי ולמען רווחתם של קוראי האייל וטובת המעמד העובד. שא ברכה נאמנה, גיבור מעמד הפועלים! |
|
||||
|
||||
החבר ירון מוזמן במחווה חברית לתקן את ניסוח דבריו. |
|
||||
|
||||
נו, אז בסך הכל אתה מסכים איתי. |
|
||||
|
||||
ירון היקר, קראתי את תגובותיך ולא האמנתי שאני באמת קורא את שקראתי. גם מתוך הטענות הניאו-ליברליות שאני נתקל בהן מדי פעם אני חושב שניצחת. למדינה יש מחוייבות לבסיס מסויים של שירותים לכל אחד. ההפרטה הקולוסאלית שאתה מדבר עליה תגרום לכך למי שלא יכול לשלם על שירותי כבאות יקבל שירותי כבאות אפסיים ולא מספקים. אפשר להתווכח עד מחר אם הפסקה האחרונה הזאת או שאפשר להסתכל במה שנקרא החינוך המשלים ולראות את הפערים בין היישובים העשירים לאלו העניים. אני מאוד מקווה שכולנו נסכים שפערים גדולים מדי זה רע, אבל אין כזו הסכמה אני אשמח להתדיין גם עליה. בהצעתך ובנימוקים לבניית שכונה על הכרמל (הכסף של האנשים יבחר) אתה מתעלם מחלק מאוד חשוב של התורה הליברלית - החופש של הפרט לעשות כרצונו וההגבלות (כולל הכלכליות) שיכולות להיות עליו. הרי אם היה לי מספיק כסף אני הייתי מממן לבדי את השארת הכרמל כשמורה ותיקון נזקי השריפה. אבל אין לי מספיק כסף. מצד שני, גם אין לי מספיק כסף לממן שכונה על ההר. אולי יש למשפחת עופר או לתשובה - אז שהם יכריעו? בשביל עניינים כאלו אני מחזיק דבר קטן שנקרא "מדינה" ומשלם לה מסים. כדי שהיא תדאג למה שאני מאמין שהרוב יבחר בו באם נציג לו את האפשרויות בצורה אובייקטיבית (ולאו דווקא כלכלית): בכרמל ירוק ופתוח ובשירותי כבאות שאינם מופרטים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |