 |
|
 |
||
|
||||
 |
אפשר לקבל עדכון חדשותי על הנושא הזה ? : פסק דין מעורר פלצות בעיני, ויש לי הרגשה שעשוי לעורר דיון מעט יותר משמעותי מהכספת של ביתה של המזכירה של היורש של קפקא. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
החלף ''ערבי'' ב''עשיר'' ותקבל מקרה שעלה למיטב זכרוני באחד הדיונים האחרונים בנושא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החלף "ערבי" ב"טרנס" ותקבל תגובה 537316 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אופס. לא במפתיע, זה היה תת פתילון של הנושא שהזכרת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל רגש שמתעורר בך, צריך להיות מופנה למחוקק ולא לשופט. השופט בסך הכל מילא אחר לשון החוק, שקובע שיחסי מין שהושגו תוך התחזות הם אונס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאחר ואת רוב זמנה מבלה המערכת בביזבוז דמי המנוי הזורמים לכיסיה, זוהי התוצאה. אתה רשאי, במקום דמי מנוי למשך שנה, לנסח תקציר של הידיעה, עם שני קישורים ולשלוח למערכת, שאולי, בין שופינג לטיסה, תמצא זמן להגיה את התקציר וייתכן שגם לפרסמו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פעם היו אומרים "http://www.haayal.co.il/help 20-21". מצד שני, 24. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסך הכל, האמת, אין פה חדשות. מאז שב-1998 ערן בן אברהם הורשע ב'קבלת דבר במרמה' כשהתחזה לרופא וטייס ושכנע נשים לשכב איתו (לא, לא תמורת הבטחת טיפול רפואי או כרטיסים חינם; כמה שנים אחר כך הוא הורשע גם באונס כפשוטו), כבר היו מקרים כגון ההוא של צבי סלימאן (http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3194901,00.h...) שהתחזה לבכיר בעמידר, הבטיח לנשים דיור אם ישכבו איתו והורשע באונס, וכן הלאה. ככלל, כיוון שלשון החוק בסעיף 2 של החוק הרלוונטי קובעת שמרמה לגבי "מהות המעשה" או "מהות העושה" היא אונס, הרי שבית המשפט לא פורץ פה דרך חדשה, למעט בשאלה הקבועה מהי 'מהות העושה' ההופכת הונאה לאונס (מתישהו, אולי אחרי עוד כמה פסקי דין כאלה, יהיה גל תביעות של גברים נגד נשים שהבטיחו שהחזה הזה מקורי ולא משופץ, מן הסתם, בנתיים ביהמ"ש עוד לא שם). אז פסק הדין הזה לא מחדש הרבה ואפילו לא מרחיק לכת לעומת פס"ד ההוא של בן אברהם שקבע את הנורמות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד כמה שהטענה ''לא הייתי שוכבת איתו אלמלא חשבתי שהוא רופא וטייס'' מעצבנת, הטענה ''לא הייתי שוכבת איתו אם הייתי יודעת שהוא ערבי'' כבר מקוממת ממש, וכך גם הגושפנקא שבית המשפט נתן לה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטענה שלה היא ''לא הייתי שוכבת איתו אם הייתי יודעת שהוא נשוי''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעצבנת מעצבנת, אבל ברגע שהגדרת את עברת 'לא הייתי שוכבת איתו אם הייתי יודעת שהוא X' כאונס, אזי בית המשפט יוכל אולי לתת לו עונש לא רציני (טוב, 18 חודשי מאסר על עברה שמוגדרת אונס זה אכן לא רציני, אז ייתכן שהסכמתו של ביהמ"ש לעסקת הטיעון אכן נובעת מכך), אבל הוא יתקשה לומר '*אני* לא אוהב את הסיבה של פלונית, ולכן אני לא מקבל שהייתה פה הטעיה'. כמדומני, במדינה דמוקרטית כשלנו מותר למישהי לא להסכים ליחסי מין עם מישהו על הרבה בסיסים, וחלקם מעצבנים במיוחד; ברגע שודאי שהייתה הטעיה ב'מהות העושה', אזי טיבה של ההטעיה קצת פחות חשוב משפטית. (מה שכן, אני רק מחכה לראות מה יעשה בית המשפט כאשר מישהי תתלונן כלפי מישהו שהציג את עצמו כהונגרי-דור-רביעי ובעצם הוא חצי-פרסי-חצי-עיראקי דור שלישי. האם ביהמ"ש יטען שזו מהות?). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם נלך לפי פסק הדין של אלקובי (קראתי מזמן ולא רעננתי את הזיכרון), אז "מהות העושה" היא לא סתם "אמרת שאתה טייס", "אמרת שיש לך חזה גדול", אלא מקרה שבו הוצג האדם כאדם אחר. אלקובי הוצג/ה כ"קובי", אדם שלטענת השופטים כלל לא היה קיים. ייתכן שכך גם במקרים האחרים, אבל הם לא הורשעו באונס או ניסיון לאונס. דווקא משום כך המקרה של הערבי עשוי להיות מעניין, בעיקר אם לא סתם הציג עצמו "יוסי לוי", (אדם שלא קיים), אלא אם אמר "אני אחמד ואני יהודי", ואז הדיון עוד עלול להדרדר למחוזות הכוזרי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל צבי סלימאן הורשע ב'אמרת שאתה בכיר בעמידר ויכול לארגן דירה'. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צבי סלימאן הורשע ב''אמרת שאתה ירון עוז, בכיר בעמידר, וגם איימת שתפגע בזכויות הדיור אם לא יעתרו לך''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דרך אגב, אני מזהיר שוב שלא קראתי את פסקי הדין הרלוונטיים, אבל הכתבה הזו עושה קצת סדר. אם הבנתי נכון, המקרה של סלימאן בא אחרי המקרים האחרים שתוארו, ובעצם נקבעה בו הלכה בבית המשפט העליון לפיה יש לבדוק "בחינת הסיכוי אם בעיני אדם מן היישוב אשה זו היתה מסכימה לקיים יחסי מין עם גבר זה בלא ה'מיהות' שבדה". השופטים במקרה דנן פסקו בהתאם להלכה זו. חוץ מזה, תיקון: לא אחמד אלא סבאר, ולא יוסי אלא דודו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד כמה שאני זוכר הוא לא איים, רק הבטיח. בכל מקרה זה יכול להתפרש כהרשעה על רקע העמדת פנים שיש יחסי מרות, אבל בעינה עומדת העובדה שפס''ד הנוכחי פשוט ממשיך את השרשרת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, האם גם גבר יכול להתלונן שהוא שכב עם אשה שלא היה שוכב אתה לולא התחזתה לרווקה? או ליהודיה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אבל לא כהאשמת אונס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז מה זה יהיה? קבלת דבר במרמה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנראה - הרי כבר הורשעו גברים על אותו דבר כלפי נשים. (המקרה המפורסם הוא המשפט הראשון של ערן בן אברהם, מ-1998, הגם שכיוון שהברנש הורשע גם באונס ב-2005, כמה מתבלבלים). ובקשה: בחר לך ניק. לרוב אני לא מגיב לאיילים אלמוניים. הפעם זו הייתה תגובה עניינית שאין לי חשש שתהפוך לאיזה ויכוח, אבל אני מעדיף להגיב רק לניקים מזוהים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה לגבי מי שמכריז שלא יתחתן עם גויה ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל על פי החוק בישראל רק גבר יכול לאנוס אישה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למעשה, גם אשה יכולה לאנוס אשה, אבל לכן הקדמתי והגדרתי 'אחרי עוד כמה פסקי דין'. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למען הדיוק, לפי החוק בישראל אפשר לאנוס רק אישה (סעיף 345 לחוק העונשין), אין התייחסות קונקרטית לשאלה מה מין האונס/ת. המקבילה לאונס היא "מעשה סדום", שמופיעה בסעיף 347 המקביל כמעט במלואו ל345. כמעט, אבל לא במלואו. השוני הדק הזה יכול להביא למצב המעניין0 לגבי תביעה אפשרית של גברים נגד נשים1 בגין הבטחה לחזה מקורי2 - הואיל והסעיף מגדיר "מעשה סדום" כ"החדרת איבר מאברי הגוף או חפץ לפי הטבעת של אדם או החדרת איבר מין לפיו של אדם", ייתכן שאפשר יהיה להגיש כתב אישום או תביעה בגין מין אוראלי3 אבל לא בגין יחסי מין מלאים "רגילים". 0 אני מניחה שיש אנשים שזה מעניין אותם. 1 לצורך הנוחות אני מתעלמת משאלת היחס בין המשפט הפלילי לפרטי. 2 ?! 3 סניגורית טובה תוכל להתפלפל אודות מהות המרכיב "החדרה". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה רק אוראלי? תארי לך שאורי יגלה שהיא לא באמת רבנית. תגובה 541581 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צודקת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בטוח שעורכת דין טובה תוכל להוכיח כל דבר אבל החוק מאוד ברור. מי שחודר (במשמעות הנורמלית וזאת שהמחוקקים התכוונו אליה) בכל המקרים זה הגבר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחרי שבית המשפט המחוזי בנצרת, עם גושפנקא מהיועמ"ש קבע כי כשכתוב בחוק הירושה "איש ואשה" הכוונה היא בעצם גם "איש ואיש" או "אישה ואישה", אתה חושב שמה שאתה כתבת יהיה מכשול בפני בית המשפט? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בית המשפט לא סתם משנה חוקים, בדרך כלל כשהוא מפעיל אקטיביזים זה כשבחוגים שלו השינוי הוא מאוד פופולרי. על השינוי שלך הרב עובדיה אומנם מאוד כעס אבל הרב עובדיה לא כל כך מטריד את השופטים. בשינוי של אונס אורית קמיר והרבה מחבריה ישרקו בוז, אני לא בטוח שהם יצליחו למלל מה מפריע להם, אבל זה מה שיפה בשריקות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם מישהו מכניס לך משהו לראש, זו לא החדרה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי את השאלה | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נניח, מכניס לך לראש את הטענה שלא הבנת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי זו אני שאטומה, אבל אני לא מבינה למה אנחנו מנסים להבין את משמעות המילה ''החדרה'' בהקשר הזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה היו העונשים בפעמים הקודמות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שסלימאן חטף הכי הרבה - עשר שנים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מתכוון, שלחו אותו להמתין לדירה מעמידר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתעלם מהצד המשפטי (שקטונתי בו) ואלך לפי הסקאלה המוסרית שלי, מה שסלימאן עשה היה באמת פשע מסדר גודל אחר. (בגלל שהוא לא רק התחזה, אלא התחזה לבעל מרות (אם להמשיך את טווידלדי), ואז ניצל את יחסי המרות; בעצם, מעשהו בעיני לא יותר חמור ולא פחות חמור מאשר אילו היה דובר אמת!). קאשור גם הוא לא עושה רושם של מאור מוסרי גדול, והייתי אולי חי בשלום עם הרשעה כלשהי, אבל שנה וחצי מאסר (אחרי שנתיים מעצר בית!) נראה לי דרקוני לפשע שלו. עוד הבט באירוע שלא ראיתי התייחסות אליו (אלא אולי מרומז, בעצם ציון העובדה, בכתבה שידידיה קישר לה) הוא שהם קיימו את יחסיהם דקות לאחר הפגישה. זה קצת שדה מוקשים כאן, כי אני עלול להיות מואשם בגישה הארכאית שנשים מתירניות ביחסי מין אשמות בכל מה שקורה להן (ואולי בגלל המוקש הזה "הארץ" רק ציין את העובדה ולא יסף). אבל לא זה מה שאני טוען, אלא רק שנראה יותר קשה לאישה לטעון לנזק נפשי שנגרם לה כאן (אני לא יודע אם היא טענה כך). אילו היה מדובר ברומן ארוך-טווח שהתפתח על סמך השקר, זה היה סיפור אחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אאז"נ אצל סאלימן היה מדובר על 9 אישומים שונים, ונדמה לי שלפחות באחד מהם היתה מעורבת גם אלימות פיזית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צודק, סלימאן הורשע גם במעשי אונס "רגילים", ואין ספק שהוא חלאה גרועה בהרבה מהאחרים שהוזכרו בפתיל הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ככה זה בקביעת תקדימים: מוצאים מקרה שאפשר להסתדר בו בלי התקדים, קובעים אותו דרך-אגב, ואז בפעם הבאה משתמשים בו לבד, ואין פוצה פה, כי היי, איפה הייתם כשהתקדים נקבע, כבר אין פה חידוש. לא רק בעניין הזה, כמובן, ויש פסקי דין שבהם זה ממש מוחבא לצורך שימוש עתידי. (אגב, גם בן אברהם בסוף הורשע באונס כפשוטו, אבל כמה שנים אחר-כך ולא על אותה פרשה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה טוען שהמקרה התקדימי כאן לא היה מובהק, אתה כנראה צריך להתווכח עם מי שכתב בתגובה 547127 "מאז שב-1998 ערן בן אברהם הורשע ב'קבלת דבר במרמה' כשהתחזה לרופא וטייס ושכנע נשים לשכב איתו (לא, לא תמורת הבטחת טיפול רפואי או כרטיסים חינם;" | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב-1998 הוא הורשע בקבלת דבר במרמה, לא באונס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא כאן היא יכולה לטעון ''נדלקתי, נסחפתי, הוא אמר לי שהוא מעולם לא פגש בחורה כמוני, שהוא מרגיש שהוא מתאהב'' וכולי וכולי. כל סיפור שמצדיק את זה שהיא (בגישה קרה ותועלתני כפי שסניגור יכול להציג) אפשרה יחסי מין מתוך הנחה שהם בגדר ''שלח לחמך'' ולא סטוץ חולף. על רקע זה מאוד רלוונטי עם מי היא חשבה שהיא שוכבת, כי עם (ערבי) נשוי אין שום ''שלח לחמך'' לגיטימי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"נדלקתי נסחפתי" תוך חצי שעה? זה באמת מרשים (עבור שני הצדדים) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, זה נאיבי, אבל נאיביות היא לא פשע. (זה רק קו טיעון אפשרי, כן? לא דעתי האישית). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בלי להכיר את הפרטים לעומק, נראה לי שנאיביות בדרגה כזו ראויה לשם מעט שונה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו אמורה להיות טענת ההגנה של קאשור? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, זו "טענת הגנה" של הבחורה, כלפי אלה שטוענים (או רומזים כמו ב תגובה 547192 ) "מה היא רוצה, היא שכבה איתו חצי שעה אחרי שהכירו". בטענה הזו מגולמת הטענה ש"אחת כזו, ששוכבת אחרי זמן קצר כל כך, מה בעצם איכפת לה מיהו ומה מצבו המשפחתי?". אז אני אומרת שגם אם שוכבים אחרי חמש דקות של היכרות, זה יכול להיות איכפת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל למה את אומרת "אחת כזו" כאילו מישהו קרה לה פרחה? לא מדובר באופי שלה (שעליו מעידה התלונה עצמה), אלא בסיפור המעשה שהיה. אילו היא הייתה רוצה לברר פרטים עליו, היא הייתה מקדישה לכך זמן לפני כן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתגובה שאליה קישרתי בפירוש כך נרמז. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אנחנו רואים את הרמז באותו מקום, תני דעתך למשפט העוקב לו - ''אבל לא זה מה שאני טוען כאן''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסדר, עניתי לטענה שירדן לא טען, ולא לירדן :-) זו טענה קיימת ונפוצה מאוד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלע"ד. אבל אני מציע את טענת ההגנה הבאה: ידוע כי גברים נשואים רבים בוגדים בנשותיהם (עשרות אחוזים), מכאן שאחד משניים, או שהגברים הנשואים הללו משקרים לנשים ולכן מר קאשור יכול לטעון ל"הגנה מן הצדק" על בסיס אכיפה בררנית. לחילופין הגברים הללו אומרים אמת לנשים ואז לנשים רבות לא אכפת אם הן שוכבות עם נשוי או רווק ולכן הוא צריך לצאת זכאי כי "לנשים סבירות" רבות לא אכפת ממצבו המשפחתי של הגבר, בפרט לא ניתן לדעת כיצד היתה מתנהגת המתלוננת בנסיבות העניין, ובאופן כללי, למר קאשור לא היה יכול לדעת כי הוא מבצע עבירה פלילית (כי מנסיונו לנשים לא אכפת האם הגבר נשוי או רווק). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה. אם כי הטיעון שלך לא לוקח בחשבון שאולי רוב הנשואים בוגדים עם נשואות :-) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וגם בוגדים *ב*נשואות. נדמה לי שהרבה נשים (רובן?) לא היו מוכנות לחלוק את גופן עם בעל הבוגד בהן באותה העת. מעניין אם בהתאם להגיון הפסיקה החדשה ניתן להגיש תלונה על אונס כנגד בעל בוגד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם מנסיונו לא אכפת להן אז למה הוא טרח לשקר? חוץ מזה, מבחן "האשה הסבירה" לא מחזיק מים. יכול להיות שהרבה "נשים סבירות" היו שמחות לשכב עם ארז אפרתי, בחור חסון, נאה, וקצין בצה"ל - אבל מה שמשנה הוא שאשה אחת לא רצתה בכך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קו ההגנה במקרה כזה יהיה ''לפי החוק השרעי מותר לגבר לשאת יותר מאשה אחת, והיא אפילו לא צריכה להמיר את דתה, אם כן זה 'שלח לחמך' לגיטימי אם כי מוזר ליורופוצנטרים''... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההגנה הבאמת מוצלחת היא מה שקמיר אמרה בhttp://www.notes.co.il/orit/68584.asp(שכבר הובא) "אילו רצתה האישה להתנות את המגע המיני עם הגבר הזר בכינונה של מערכת יחסים רומנטית עם רווק יהודי דווקא, ההתרחשות העובדתית היתה שונה בתכלית. האישה היתה משוחחת עם קאשור יותר ממספר דקות ברחוב" היא מביאה את זה כהוכחה לכוונותיה של הצעירה אבל אני (שכנראה אני פחות פמיניסט) מסתכל על זה בתור שימת חלק מהאחריות על האישה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך להטיל אחריות על אשה הופך אותך לפחות פמיניסט?1 1אה,זו הייתה אירוניה? אני מפספסת אותן לפעמים בשעות האלה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חלק ניכר מהשיח,חקיקה והשפיטה הפמיניסטית עוסקים בנטילת אחריות מהאישה. וגם לגברת קמיר יש כמה הצעות בסגנון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודעת (ואני גם לא אורית קמיר, למרות שאני מאד מעריכה אותה), אבל בעיני אין פמיניזם רב מדי באמירה לפיה האשה לא נושאת באחריות על המעשים שלה. יש הבדל בין להגיד "החברה/תרבות/גברים הביאו את האשה למצב בו היא נאלצה להתנהג בצורה מסוימת" לבין להגיד "האשה לעולם לא אחראית למעשיה" הראשון הוא משפט ביקורתי-פמיניסטי, השני עושה סיבוב של 360 מעלות וחוזר אל השוביניזם הישן וה(לא כל כך)טוב. נראה לי שיש מספיק זרמים פמיניסטים שיסכימו עם האמירה לפיה גם אישה זכאית לרצות (ולקיים) סקס חסר משמעות, ושלא כל אשה רואה בזוגיות משאת נפש, או רואה בכל גבר אקראי פוטנציאל לזוגיות כזו. אם כבר, אז לדעתי הטענה לפיה אם הייתה יודעת שהוא נשוי הייתה מסרבת לשכב איתו מטעמים מוסריים, הגיונית יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1) אני לא יודע מה קרה שם, יכול להיות שהיא נאנסה (בכוח) וחזרה בה מהאשמה בגלל שהיא נרתעה ממשפט או סיבה דומה. כל מה שאני אומר הוא בהנחה שהסיפור של קמיר תואם למציאות. 2)הפרשנות של בית המשפט לחוק היא מטופשת, אמרתי את זה כבר במקרה של סאלימן ולא שיניתי את דעתי מאז. 3)זכותה של אישה לברור לה גבר באיזה מבחן שהיא חפצה, מה שמוזר פה שהיא דורשת ממערכת המשפט להעניש אדם כי הוא לא עמד במבחן. מה שהיא הייתה יכולה לעשות זה לברר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(1) לא קראתי את פסק הדין לעומק, ובכל מקרה, אני מתבססת על עובדות המקרה כפי שהוצגו בתקשורת. אם יחסי המין היו כרוכים בהפעלת אלימות או בכפייה, ברור שאין מה לדבר על אחריות האישה בהקשר הזה. (3) לא הבנתי |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
3. אם היא רוצה רווק יהודי אז התפקיד שלה הוא לברר את הפרטים, זה לאו דווקא מוכיח שהיא לא רצתה מין עם ערבי נשוי זה יכול גם להוכיח שהיא פתיה. בכל מקרה יש גבול להתערבות המדינה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשבתי שההרשעה נבעה מכך שהוא הציג את עצמו כיהודי רווק (כלומר, מהבחינה הזו היא חשבה שהפרטים ידועים) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז היא כנראה חשבה לא נכון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם היא חשבה כי שיקרו לה (כלומר, היא מבחינתה עשתה את הבירורים המתבקשים) זה דבר אחד. אם היא חשבה כי היא הניחה כברירת מחדל שגבר שמתחיל איתה הוא רווק יהודי, זה דבר אחר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אם שיקרו לה עדיין באחריותה לברר, לפחות לצאת לכמה פגישות. זכותה לא לעשות את זה, אבל אם היא מוותרת אז לא המדינה צריכה לברר בשבילה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסתמן שאין לי דעה מוצקה בנושא (מעבר למה שכבר כתבתי), והחלטתי עם עצמי שאני מפסיקה להתפלפל רק בשביל הספורט שבדבר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין סתירה בין "נדלקתי, נסחפתי" (ספונטניות רגשית בשיאה) לבין "שלך לחמך" (תועלתני, רציונלי)? אני דווקא מוכן לעמוד מאחורי האמירה (שהסנגוריה שלי כאן הכחישה בשמי) "אחת כזו, ששוכבת אחרי זמן קצר כל כך, מה בעצם איכפת לה מיהו ומה מצבו המשפחתי?" אם לדייק יותר, אני מסכים שיכול מאוד להיות לה אכפת - אבל "אכפת" זה משהו די חלש. סביר בהחלט שהיא תהיה מאוכזבת, ממורמרת משהו, מרגישה מרומה. מה שנראה לי יותר קשה לטעון הוא שנגרם לה נזק נפשי של ממש, וזה מה שכתבתי בתחילת הפתיל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוא נחשוב ביחד על נזק נפשי אפשרי (אני לא ממש חזק בעניין הזה ולא מאוד בעד התלונה שלה, סתם משתעשעת): נניח שהיא נושאת טראומת עבר מסוימת מגברים נשואים. טוב, זה גורף מדי כי יש יותר מדי כאלה ומבחינה זו זה כמו לשאת טראומה מגבר גבוה או מגבר שחרחר. אז נעזוב את זה. נניח שהיא נדרה נדר רוחני/דתי כלשהו שלעולם לא תשכב עם נשוי כי זה מעשה בלתי מוסרי, והעובדה שעשתה את זה מבלי לדעת, ובגלל מניפולציות שלו, פוגעת קשות בדימוי העצמי שלה ובאמונתה (שלפיה נדרה את הנדר). אולי לא מתאים לפרטי המקרה, אבל לצורך ההשתעשעות: נניח שהיו אנשים נוספים בסביבה ששיתפו איתו פעולה. למשל, חבר שלו שהציג אותו בפניה כ"יוסי הרווק היהודי", חבר אחר שלו שמע אותו מרמה אותה ולא אמר דבר וכולי. לאחר שהיא מגלה את האמת, היא קולטת שהיתה קורבן לא לסתם מניפולציה של גבר חרמן, אלא לקנונייה מתוכננת, והאמון שלה בבני אדם נפגע קשות. בטח יש עוד אבל אני אמורה לעבוד כרגע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם הוא צבע את שערו והיא נדרה נדר לא לשכב עם גבר שחרחר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ככל שהעכבות שלה מהגבר חזקות יותר, מוטל *עליה* העול לבדוק ולוודא. כשם שיהודי דתי לא מסתפק בזה שבעל המסעדה אומר לו "כשר, בטח כשר, שחטתי את החמור בעצמי" אלא דורש לראות את התעודה החתומה, אותו נדר של ידידתנו הוירטואלית מחייב אותה להעיף מבט בתעודת הזיהוי של המועמד או לעשות כל מאמץ סביר אחר בהתאם למידת הרתיעה שלה משקר אפשרי (אם הוא זייף תעודת זיהוי הייתי מטיל את כל האחריות עליו ושולח אותו לכלא בלי היסוס). זה לא נעים, זה עלול לבאס את בן הזוג, זאת בטח לא הדרך הכי ידידותית להתייחס למישהו איתו עומדים להכנס למיטה עוד כמה דקות, אבל זאת האחריות שלה. אם אני אלרגי לשרימפס, אני הוא זה שמוודא פעמיים ושלוש שלא שמו לי את השרץ באגרול (סיפור אמיתי, אל תשאלי). מאחר ובנסיבות דומות גברים נשואים רבים אינם מספרים את האמת ואינם מואשמים באינוס (או מה שלא יהיה הסעיף שהוא הואשם בו), עולה מפסק הדין ריח ברור של גזענות. ________ ובפינת הנודניק: ירדן - שלך לחמך? עפרונית - 360 מעלות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אותי מעניין גם שהביטוי ''שלח לחמך על פני המים כי ברוב הימים תמצאנו'' הפך למסמל של תועלתנות. במקרה הזה זה קצת יותר דומה ל''שלח לחמך על פני המים צמוד לקרס החכה'' (למרות שהתועלת אמורה להיות יותר הדדית מאשר במקרה של דיג). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לחם הוא פתיון עלוב, הוא מתפורר במים תוך שניות. איזו מין ילדות היתה לך? גם התועלת במציאת הלחם "ברבות הימים", אותם בילה להנאתו במים, מפוקפקת מאד. אולי "שלחי רחמך..."? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טול קנה ארוך וקפיצי, קשור חוט ניילון לא ארוך מדי בקצהו, קשור כמה שיותר קרסים זעירים (עדיפות למשולשים) לקצה החוט הראשי, השתמש בחוטים דקיקים באורך של כעשרים ס''מ, כרוך את צרור הקרסים סביב ככר לחם (לא לחשוש מהסתבכות החוטים, אנו עובדים עם פלונטר), השלך את ככר הלחם לים הקרוב למקום מגוריך, חכה מעט עד שדגי הבורי או הבננות יעוטו על הלחם, הקפץ בזריזות את הקנה שבידך. אם פעלת לפי ההוראות שללך בידך. (במכה אפשר להעלות שניים שלושה דגים ביחד, הקרסים ישפדו אותם בצידם). (מלח, פלפל, לימון) המשכים קום שכרו ירדפו) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יסלח לי כבודו, השיטה הזאת קשורה לדיג כמו שפצצת רסס קשורה לקליעה למטרה. (והשווה: קח כיכר לחם, הוצא בזהירות חלק מהלבן שבפנים, והטמן במקומו רימון יד שנצרתו מחוברת לחוט דיג. השלך הימה בזריזות כשאתה אוחז בחוזקה בקצה השני של החוט, והמתן כארבע שניות לפני שאתה מתחיל באיסוף). אגב, יש לך הכבוד לשוחח עם אדם שהמציא1 שיטת דייג אמיתית - לא זאת שתוארה למעלה - ואפילו הצליח לדוג באמצעותה כמה דגים, הגדול מביניהם היה לוקוס ששקל מאתיים גרם או משהו כזה. כן, כן. _______________ 1- טוב, יכול להיות שמישהו המציא אותה קודם ואולי היא בכלל שיטה נפוצה, אבל לי לא ידוע על זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, ספר. מהי השיטה שהמצאת | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ייטול כבודו בקבוק ליטר פלוס, ימלא אותו בחנ"ה (חומר נפץ הודף), פתיל השהיה (לא קצר מדי), החדירו דרך חור בפקק, ואטום את הפקק בשעוות נר. עמוד על חרטום הסירה וצפה לאריצ'ולות. בראותך להקה, הצת את הפתיל, צעק "ברוד!" והשלך את הבקבוק. כדאי לעשות במים רדודים מכיוון שתשעים אחוזים מהשלל ישקע. אסוף את הגוויות הצפות, חבוש שנורקל ומסכה, וצלול לקרקעית לאיסוף תשעים האחוזים. (מלח, פלפל, לימון) וזו הסיבה האמיתית מדוע לכל כך הרבה דייגים חסרות אצבעות. (שיטה זו אינה חוקית). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה קצת אוברקיל, לא? מה רע ברימון יד פשוט, כפי שהיה מקובל בשעתו אצל חיילי צה"ל בחופי סיני? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. זמינות (קשה לגנוב רימון, יותר פשוט לגנוב שקיות חנ''ה). ב. אין רסיסים. ג. רימון שוקע, בקבוק נשאר על פני המים. ד.שקט נפשי (אתה לא רוצה להתפס על חופי הסנפיר או הטיראן עם סירה, קבוצת בדואים וערימת רימונים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נ.ב. מהי אותה שיטת דייג שהמצאת? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי עם שעון ופטיש? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואיך דגים את הפטיש? (תשובה: עם אצבע) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, כן. מדובר בעניין פשוט שמצריך ים שקט עם ראות טובה, מהסוג שנמצא בשפע בים סוף, שם פעלנו בימים שסיני היתה בשליטה ישראלית (עד כמה שידענו הדיג לא היה אסור, אבל למען האמת לא טרחנו לברר). הרעיון הוא פשוט דיג בקרס (בלי חכה, צריך רק קרס, משקולת וחוט) כשהדייג מצויד במסכה עם שנורקל ואופציונלית גם סנפירים. שייטנו לאורך השונית עד שראינו דג מעניין מספיק, שלשלנו אליו את הפתיון וצפינו בהנאה איך הוא נוגס ולעתים תכופות נתפס. החלק היפה הוא שגם כאשר זה לא קרה, היה קל יחסית לפתות את אותו דג עצמו שוב, כי הטפשים ההם לא הסתפקו במנה אחת וחשבו שהם יכולים לנצל את ההצלחה ולזכות בעוד אחת. זה הצריך גם עוזר דייג שהיה מאפסן את השלל בסירת גומי קטנה ועוזר בלוגיסטיקה של הכנת הפתיון הבא. אני מניח שגברים אמיתיים נושפים בבוז וחושבים שבתנאים האלה רובה תת-מימי היה אפקטיבי יותר. אולי הם צודקים, אבל אז יש סכנה של פגיעה בשונית (טוב, האמת היא שבאותה תקופה לא היינו ממש מודעים לאלמנט הזה, אבל לא היינו מיומנים בצלילה לעומק של כמה מטרים והפעלת כלי הנשק הזה בעומק). בכלל, רק ברברים אוכלים דגים עם חור בבטן. הבעיה העיקרית היתה המאניאקים הקטנים, ביחוד החבר'ה האלה http://animal-world.com/encyclo/marine/wrasses/image... שהיו מיירטים את הפתיון בעודו בדרך למטה, והיו קטנים מכדי להתפס בקרס. הפתרון היה לשלשל את הפתיון לעומק במרחק מה מהשונית, שם הגנבים הקטנים לא הסתובבו, ורק אז להתקרב לאזור של הדג הגדול יותר, כי הזאטוטים כמעט לא נמצאו בעומק של יותר משניים שלושה מטר. אגב, לא משנה מה אתה יודע על אופטיקה, תמיד אתה מאוכזב מחדש לראות כמה משקל הטרף מאבד במסעו הקצר ממקום מגוריו אל פני המים. גילוי נאות: עכשיו כשאני נזכר בכל זה, עולה במוחי האפשרות שההמצאה לא היתה ממש שלי. היינו כמה חבר'ה ואני קצת פחות בטוח מי היה הגאון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה זה, טוב, חשבתי שהפולינזים המציאו את זה בד בבד עם מסיכת הזכוכית לצלילה, והחברה של קוסטו יידעו את שאר העולם. בכל אופן, חכה בלשון הדייגים אינה המקל, אלא הקרס עצמו ושיטה זו נכללת ב"דייג בחכות", אכן שיטה טובה ומקובלת. הקובנים שכללו שיטה זו ובמקום להשתמש בעוזר הם משתמשים באבוב מנופח עם סל רשת. לדעתי הנזק לשונית בדייג עם רובה הוא כמעט בלתי אפשרי ותלוי רק ברצונו הטוב או טיפשותו של הדייג, אבל העיקר הוא ששיטה זו היתה לא חוקית (ללא רשיון דייג מיוחד - אין להחזיק רובה בסירה, בשטח השמורה, בחוף או באוהל) והסכנה העיקרית היא בהחרמת הרובה ורשיון הדייג ע"י הרשויות (רשות שמורות הטבע). המניאקים הקטנים הידועים בשמם הכללי "נקר" (מתחרז עם נגר) על מנהגם לנקר בפתיון , ייתרונם בכך שמאוחר יותר הם הופכים בעצמם לפתיון לדגים הגדולים - דג חי קטן על הקרס, חוט קצר קשור למצוף של גלון עם לבנה כמשקולת (כדי שהמצוף לא יברח מהר עם הרוח או עם הדג הגדול) ושלח לחמך על פני המים כי מיד יבואו המפלצות! (דגי מים עיליים - אריצ'לות, טונות וכו'). בקישור להלן, קצת סירטונים על צלילה חופשית. http://www.google.co.il/search?q=אלון+ריבקינד&hl... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שוב גנבו ממני את התהילה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממגדיר הדגים לים סוף, שבנעורי ידעתיו על פה, זכור לי היטב שקוראים לדג הזה "הליך סרוג". מאז למדתי לא לסמוך על דברים שזכורים לי היטב, וגם הדוד לא תומך, אבל אם זה כן נכון אז מה זה השם הזה, למען השם? נשמע כמו חבר של "מכרז תפור". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה נפל עלי? טווסון אילתי, כמובן. אבל היה גם דבר כזה "הליך סרוג", נשבע! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי שמץ, אבל אם כבר מתעכבים על הדג הזה, משום מה גוגל כותב שהוא מאפיין את הים האדום, בעוד זכרוני הפנומנלי טוען שהוא נפוץ גם בים התיכון. אולי זה בן-דוד שלו ורק חוסר יכולתי להבחין בפרטים גורם לבלבול. אנטילופה בטח יואיל להסביר. ''הליך סרוג'' הוא אולי איזה דג קרקעית שנעזר בסנפיריו לזחילה על החול (''הליך'' מלשון הליכה) וגופו מכוסה פסים אנכיים (ומכאן ה''סרוג'') - יש כמה כאלה והמשותף לכולם הוא שהם בעלי מראה מגעיל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ים אדום, ים כחול, מה זה משנה? על הגירה לספסית כבר שמעת? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, מהגר. תודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שדורון כתב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הזכרת לי שבוע קסום על אי טרופי שבו אני וחבריי חיינו על לחם פרוס, וג'מייט ומה שהצלחנו לדוג. מספר חתיכות של פרוסת לחם על המים היו גורמים לדגים ששכחתי את שמם (אבל הם היו דקים, לבנים עם כתם צהוב בלחי) להיכנס לפרנזי ואז הם היו נתפסים על הקרסים שלנו. זו השיטה היחידה שעבדה (אף דג לא חשב אפילו להקרב למקק גדול ועסיסי שרצחנו לטובת העניין), ואלו היו הדגים היחידים ש''ירקו'' לכיוונינו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רגע רגע, הנה אני נזכרת במוטיב תרבותי מתאים יותר: אל תאמיני לבנים (ערבים) כי תמיד הם שקרנים היום נותנים נשיקה ומחר מתברר שהם מבאקה. (מתוך ספר הזיכרונות שלי, אמצע שנות השבעים. ואם לא שלי, אז של חברה. כולם נראו בעצם אותו הדבר). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי אלה שאינם מספרים את האמת ואינם מואשמים באינוס, צריך קודם לבדוק על כמה מהם טורחות המרומות להתלונן. אם יש נתונים לפיהם הוגשו תלונות כאלה נגד עשרים גברים אבל רק נגד הערבי הוגש כתב אישום אז אתה צודק. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |