|
אה זה, טוב, חשבתי שהפולינזים המציאו את זה בד בבד עם מסיכת הזכוכית לצלילה, והחברה של קוסטו יידעו את שאר העולם. בכל אופן, חכה בלשון הדייגים אינה המקל, אלא הקרס עצמו ושיטה זו נכללת ב"דייג בחכות", אכן שיטה טובה ומקובלת. הקובנים שכללו שיטה זו ובמקום להשתמש בעוזר הם משתמשים באבוב מנופח עם סל רשת. לדעתי הנזק לשונית בדייג עם רובה הוא כמעט בלתי אפשרי ותלוי רק ברצונו הטוב או טיפשותו של הדייג, אבל העיקר הוא ששיטה זו היתה לא חוקית (ללא רשיון דייג מיוחד - אין להחזיק רובה בסירה, בשטח השמורה, בחוף או באוהל) והסכנה העיקרית היא בהחרמת הרובה ורשיון הדייג ע"י הרשויות (רשות שמורות הטבע). המניאקים הקטנים הידועים בשמם הכללי "נקר" (מתחרז עם נגר) על מנהגם לנקר בפתיון , ייתרונם בכך שמאוחר יותר הם הופכים בעצמם לפתיון לדגים הגדולים - דג חי קטן על הקרס, חוט קצר קשור למצוף של גלון עם לבנה כמשקולת (כדי שהמצוף לא יברח מהר עם הרוח או עם הדג הגדול) ושלח לחמך על פני המים כי מיד יבואו המפלצות! (דגי מים עיליים - אריצ'לות, טונות וכו').
בקישור להלן, קצת סירטונים על צלילה חופשית.
http://www.google.co.il/search?q=אלון+ריבקינד&hl...
|
|