 |
|
 |
||
|
||||
 |
א. זמינות (קשה לגנוב רימון, יותר פשוט לגנוב שקיות חנ''ה). ב. אין רסיסים. ג. רימון שוקע, בקבוק נשאר על פני המים. ד.שקט נפשי (אתה לא רוצה להתפס על חופי הסנפיר או הטיראן עם סירה, קבוצת בדואים וערימת רימונים). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
נ.ב. מהי אותה שיטת דייג שהמצאת? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי עם שעון ופטיש? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואיך דגים את הפטיש? (תשובה: עם אצבע) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, כן. מדובר בעניין פשוט שמצריך ים שקט עם ראות טובה, מהסוג שנמצא בשפע בים סוף, שם פעלנו בימים שסיני היתה בשליטה ישראלית (עד כמה שידענו הדיג לא היה אסור, אבל למען האמת לא טרחנו לברר). הרעיון הוא פשוט דיג בקרס (בלי חכה, צריך רק קרס, משקולת וחוט) כשהדייג מצויד במסכה עם שנורקל ואופציונלית גם סנפירים. שייטנו לאורך השונית עד שראינו דג מעניין מספיק, שלשלנו אליו את הפתיון וצפינו בהנאה איך הוא נוגס ולעתים תכופות נתפס. החלק היפה הוא שגם כאשר זה לא קרה, היה קל יחסית לפתות את אותו דג עצמו שוב, כי הטפשים ההם לא הסתפקו במנה אחת וחשבו שהם יכולים לנצל את ההצלחה ולזכות בעוד אחת. זה הצריך גם עוזר דייג שהיה מאפסן את השלל בסירת גומי קטנה ועוזר בלוגיסטיקה של הכנת הפתיון הבא. אני מניח שגברים אמיתיים נושפים בבוז וחושבים שבתנאים האלה רובה תת-מימי היה אפקטיבי יותר. אולי הם צודקים, אבל אז יש סכנה של פגיעה בשונית (טוב, האמת היא שבאותה תקופה לא היינו ממש מודעים לאלמנט הזה, אבל לא היינו מיומנים בצלילה לעומק של כמה מטרים והפעלת כלי הנשק הזה בעומק). בכלל, רק ברברים אוכלים דגים עם חור בבטן. הבעיה העיקרית היתה המאניאקים הקטנים, ביחוד החבר'ה האלה http://animal-world.com/encyclo/marine/wrasses/image... שהיו מיירטים את הפתיון בעודו בדרך למטה, והיו קטנים מכדי להתפס בקרס. הפתרון היה לשלשל את הפתיון לעומק במרחק מה מהשונית, שם הגנבים הקטנים לא הסתובבו, ורק אז להתקרב לאזור של הדג הגדול יותר, כי הזאטוטים כמעט לא נמצאו בעומק של יותר משניים שלושה מטר. אגב, לא משנה מה אתה יודע על אופטיקה, תמיד אתה מאוכזב מחדש לראות כמה משקל הטרף מאבד במסעו הקצר ממקום מגוריו אל פני המים. גילוי נאות: עכשיו כשאני נזכר בכל זה, עולה במוחי האפשרות שההמצאה לא היתה ממש שלי. היינו כמה חבר'ה ואני קצת פחות בטוח מי היה הגאון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה זה, טוב, חשבתי שהפולינזים המציאו את זה בד בבד עם מסיכת הזכוכית לצלילה, והחברה של קוסטו יידעו את שאר העולם. בכל אופן, חכה בלשון הדייגים אינה המקל, אלא הקרס עצמו ושיטה זו נכללת ב"דייג בחכות", אכן שיטה טובה ומקובלת. הקובנים שכללו שיטה זו ובמקום להשתמש בעוזר הם משתמשים באבוב מנופח עם סל רשת. לדעתי הנזק לשונית בדייג עם רובה הוא כמעט בלתי אפשרי ותלוי רק ברצונו הטוב או טיפשותו של הדייג, אבל העיקר הוא ששיטה זו היתה לא חוקית (ללא רשיון דייג מיוחד - אין להחזיק רובה בסירה, בשטח השמורה, בחוף או באוהל) והסכנה העיקרית היא בהחרמת הרובה ורשיון הדייג ע"י הרשויות (רשות שמורות הטבע). המניאקים הקטנים הידועים בשמם הכללי "נקר" (מתחרז עם נגר) על מנהגם לנקר בפתיון , ייתרונם בכך שמאוחר יותר הם הופכים בעצמם לפתיון לדגים הגדולים - דג חי קטן על הקרס, חוט קצר קשור למצוף של גלון עם לבנה כמשקולת (כדי שהמצוף לא יברח מהר עם הרוח או עם הדג הגדול) ושלח לחמך על פני המים כי מיד יבואו המפלצות! (דגי מים עיליים - אריצ'לות, טונות וכו'). בקישור להלן, קצת סירטונים על צלילה חופשית. http://www.google.co.il/search?q=אלון+ריבקינד&hl... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שוב גנבו ממני את התהילה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממגדיר הדגים לים סוף, שבנעורי ידעתיו על פה, זכור לי היטב שקוראים לדג הזה "הליך סרוג". מאז למדתי לא לסמוך על דברים שזכורים לי היטב, וגם הדוד לא תומך, אבל אם זה כן נכון אז מה זה השם הזה, למען השם? נשמע כמו חבר של "מכרז תפור". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה נפל עלי? טווסון אילתי, כמובן. אבל היה גם דבר כזה "הליך סרוג", נשבע! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי שמץ, אבל אם כבר מתעכבים על הדג הזה, משום מה גוגל כותב שהוא מאפיין את הים האדום, בעוד זכרוני הפנומנלי טוען שהוא נפוץ גם בים התיכון. אולי זה בן-דוד שלו ורק חוסר יכולתי להבחין בפרטים גורם לבלבול. אנטילופה בטח יואיל להסביר. ''הליך סרוג'' הוא אולי איזה דג קרקעית שנעזר בסנפיריו לזחילה על החול (''הליך'' מלשון הליכה) וגופו מכוסה פסים אנכיים (ומכאן ה''סרוג'') - יש כמה כאלה והמשותף לכולם הוא שהם בעלי מראה מגעיל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ים אדום, ים כחול, מה זה משנה? על הגירה לספסית כבר שמעת? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, מהגר. תודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שדורון כתב. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |