בתשובה לנועה ו, 25/05/10 11:53
 |
|
 |
||
|
||||
 |
את סולחת להם על זה שהם תמכו ברוצח היהודים הכי גדול בהיסטוריה האנושית רק בגלל שבאותה ההזדמנות הם גם התנגדו לאומה היחידה שנלחמה באותו רוצח?! |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
גם פינלנד אותו הדבר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. לפינלנד יש הרבה יותר נסיבות מקלות. להם היתה מלחמה עם הסובייטים, שבה הם היו הצד המותקף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתחשב בעובדה שהתמיכה שלהם לא היתה בדיוק פעילה, בלשון המעטה, ולעומת זה המעשים שלהם בפועל1 תרמו למאמץ הלחימה, אז כן. 1 ללכת ולעבוד בתעשיה בבריטניה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדיוקו של עניין אירלנד הצהירה ושמרה על נייטרליות כך שאפילו השוואה עם פינלנד אינה הוגנת. רוה"מ באותו זמן אימון דה ואלירה (דרך אגב אזרח ארה"ב) לא היה מידידי הציונות אך לא ידוע לי שהיה בעל נטיות פרו-גרמניות. את האיבה לבריטניה בפאבים של דבלין או לימריק איזנה במידת מה היד הכבדה של גרמניה ביחסים בינלאומיים (הלופטואפה טרח אפילו להפציץ את דבלין במאי 41). כמו כן ראוי לציין ש-38,554 מאזרחי אירלנד החופשית שרתו בצבא הוד מלכותו בימי מלה"ע ה-II (מטעמי פרנסה ומסורת יותר מאשר סימפטיה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הלופטואפה הפציץ את דבלין בטעות, והגרמנים התנצלו יפה. ואמון דה-ואלירה כתב מכתב לבני העם הגרמני ובו הביע את תנחומיו על מותו של היטלר, לאחר שזה התאבד. (אמון דה ואלירה) [ויקיפדיה] |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לעולם אסור להמעיט במורכבות של הפוליטיקה האירית (כמו זו של המזה"ת). בהתחשב בכך שהלופטואפה הפציץ בטעות גם את אנטוורפן ולונדון, רבים סברו שהפצצת דבלין היתה תגובת-אזהרה על הוראתו של דה ואלירה לכבאי אש מאירלנד החופשית לסייע ל"אחיהם" בצפון בעת הבליץ של בלפאסט (http://en.wikipedia.org/wiki/Bombing_of_Dublin_in_Wo... ) א. לגבי התנחומים התמונה גרועה עוד יותר: דה ואלירה ביקר באופן אישי בשגרירות הגרמנית בדבלין ומסר את תנחומי העם האירי לעם הגרמני. לשם השוואה שוויץ ושבדיה (אאז"ן) ניצלו את אותה הזדמנות כדי לסגור את השגרירויות הגרמניות בתואנה שהן אינן מייצגות יותר משטר קיים. ב. מצד שני, אם מנסים לצייר את קווי המתאר של הנייטרליות האירית תוך התעלמות מכל ההשפעות הלא מרכזיות, הציר אירלנד-גרמניה נתמך בעיקר ע"י המיעוט הקיצוני של אנשי ה-IRA הזמני (שדה ואלירה היה מקורב אליהם בצורה כלשהי. משהו כמו בגין והמתנחלים) . ציר הרבה יותר מרכזי באירלנד היה הציר אירלנד-ארה"ב שנסמך על הקהילה האירית הגדולה מעבר לים. ברגע שארה"ב הצטרפה לבריטניה, שותפות גרמנית-אירית הפכה בלתי אפשרית למעשה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואגב, למה אתה מתכוון ב"האומה היחידה שנלחמה באותו רוצח"? בפעם האחרונה שבדקתי, "בעלות הברית" כללו קצת יותר מדינות ואומות מאשר בריטניה לבדה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את מתכוונת לברה"מ? לארצות הברית? לצרפת? לפולין? לניו זילנד? לקנדה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ארצות הברית, ברית המועצות ופולין לא נלחמו עד שלא הותקפו. צרפת לא ממש נלחמה, ועם כל הכבוד לקנדה וניו זילנד, קשה להגדיר אותן כמעורבות במלחמה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו הפעם הראשונה שנתקלתי בשיפוט מעין זה. תאמר לאחד הוטרנים הרוסיים כאן שלמעשה הם לא נלחמו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין מה לחפש הגיון בעולם בו הרעים הם מי שהתנגדו להיטלר והטובים טובים בגלל שהם תמכו בהיטלר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא לא אמר שהם לא נלחמו. הוא אמר שהם לא נלחמו *עד שלא הותקפו*. אגב, יש שם "לא" מיותר אחד, שתפקידו אולי להדגיש בחשאי את ה"לא" הראשון (ההוא מ"לא נלחמו"). בעיני היה עדיף "לא נלחמו עד שהותקפו" או "לא נלחמו עד לאחר שהותקפו". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני יודע שאתה וחז''ל וכו', אבל ''עד שלא'' היא צורה מאוד מקובלת בלשון חכמים (לא טעות מקרית). הכוונה כנראה ''כל עוד שלא''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''כל עוד לא''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אדרבה, מכאן אני מבקש להתיר גם את ''כל עוד שלא'' (שאינה נמצאת במשנה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבוי. "כל עוד אשר לא הותקפו"? מה יתרונו של התפלץ הזה על "עד שהותקפו" הקצר והחביב? על "כל עוד לא הותקפו" אפשר, אולי, ללמד סנגוריה בנסיבות מסויימות מתוך שהוא מדגיש את התקופה שעברה (אם היתה ארוכה) או את ההקפדה על נקודת המעבר מאי התקפה להתקפה, אבל ה"ש" הנוספת כבר מגדישה את סאתי. אולי זאת סאתי להניח למומחים לשאת את דברם. trillane, יש לך הזדמנות חד פעמים להיות איתי באותו צד של המתרס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קנדה, אוסטרליה, וניו־זילנד נלחמו לצד בריטניה. סין נלחמה נגד יפן ולכן גם בעיקרון נגד גרמניה. צרפת הכריזה מלחמה על גרמניה לאחר פלישת זו האחרונה לפולין. ממשלות גולות (עם צבא) של צ'כוסלובקיה, פולין וצרפת המשיכו להתקיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובכן, הטיעון לגבי פולין מוזר, בהתחשב בעובדה שמלחמת העולם השניה פרצה כשגרמניה פלשה לפולין (ציפית מפולין להתקיף את גרמניה מבלי שהותקפה?). בריטניה לא נלחמה גם כשפולין הותקפה, אפילו ש(אאל"ט)היה לה חוזה עם פולין במקרה כזה. למעשה, בריטניה התערבה בצורה אקטיבית (מעבר להפצת כרוזים בגרמניה) רק במאי 1940, אחרי שגרמניה פלשה לארצות השפלה. לגבי קנדה וניו-זילנד, קנדה איבדה 45,300 חיילים במלחמה, 0.4% מהאוכלוסיה. וניו זילנד 11,900, 0.7% מהאוכלוסיה. אוסטרליה איבדה 41,200 איש, 0.57% מהאוכלוסיה. לא מעט, אם תקח בחשבון שבמלחמה הטראומטית ביותר שלנו נהרג 1% מהאוכלוסיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי הדודה, האנגלים והצרפתים החלו להלחם בצורה אקטיבית יותר (מהשלכת כרוזים) עוד לפני פלישת גרמניה לארצות השפלה: הן ניסו לעזור לנורבגיה הנייטרלית לשעבר להתגונן מהפלישה הגרמנית. המערכה בנורבגיה [ויקיפדיה] | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באופן אולי פרדוקסלי משהו1, המלחמה בה נהרג 1% מהאוכלוסיה נתפסה כטראוצטית פחות מזאת בה נהרג "רק" פרומיל אחד מהאוכלוסיה. __ 1 ואולי לא. יש לא מעט סיבות הגיוניות לכך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי ניו זילנד, ראי Military history of New Zealand during World War II [Wikipedia]. מבין מדינות חבר העמים הבריטי, היא שניה רק לבריטניה בשיעור האבדות במלחמה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעולם בו המקום הראשון ראוי לגנאי, ומי שנאבק בו ראוי לתשבוחת, מקום שני זה לא גאווה גדולה במיוחד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנראה שלא הבהרתי עצמי. הסינגור על האירים, בא מנקודת המבט של האירים. לא מבחינת הטובה שזה מרעיף על העם היהודי. מנקודת מבטו של האירי, מי שמכניס לבריטים הארורים, יבורך. במיוחד אם הוא מוביל לשפע פרנסה לפועל האירי המובטל. והואיל והתמיכה בגרמנים התבטאה בעיקר בתרועות הידד מעל השולחן המשפחתי ולא בתגייסות המונית לצבא גרמניה / טבח יהודים, נראה לי שאפשר לסלוח להם על זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקיצור, רקדו על הגגות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אליבא דפרנק מק'קורט, רקדו בפאבים12. 1טוב. הוא לא כתב שהם רקדו בפאבים. רקדו בבית. 2"מה אכפת בריטניה, מה אכפת צרפת/ הגרמנים קדימה, זה מה אכפת!" (מתוך ה"אפר של אנג'לה")34 3 יש לציין, שבאירלנד האשימו את מק'קורט בהגזמות פראיות לגבי מידת העוני. אולי הוא הגזים גם בזה, לכו תדעו. 4 צריך לזכור, שאלה תושבי הסימטאות והסלאמסים, שהאבות והאחים שלהם יצאו לעבודה בבריטניה ומקבלים משכורות נאות ושולחים אותן הביתה, ורמת המחיה של המשפחות עלו בצורה ניכרת (אלא אם הם שתו את כל המשכורת כמו אבא של מק'קורט). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכוונה הנסתרת בשאלה היתה לעמת אותך עם הרגשתך לגבי הריקודים על הגגות במלחמת המפרץ (יא סדאם, יא חביב, אודרוב אודרוב תל אביב!) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למען ההגינות ההיסטורית: בריטניה (והדומיניונים, על כך בהמשך) וצרפת היו היחידות שהכריזו מלחמה על גרמניה הנאצית וזאת כתוצאה מסטירת הלחי שקיבלו לאחר הסכם מינכן וכיבוש צ'כוסלובקיה. על פולין כבר לא יכלו להבליג יותר. אל בריטניה כאמור הצטרפו הדומיניונים: קנדה, אוסטרליה, ניו זילנד ודרום אפריקה כבר לאחר הכרזת המלחמה של בריטניה. חייליהם נלחמו באומץ וספגו אבידות כבדות בצפון אפריקה ובאירופה ותרומתם למלחמה בהיטלר גבוהה וראויה לכבוד (למרות שאוסטרליה וניו זילנד היו קרובות בצורה מסוכנת ליפן שהאיום שלה עליהן היה קיים בראשית המלחמה). גם רומל טען שהבריטים פיקחים מכיוון שהם גורמים לחיילי הדומיניונים להילחם עבורם. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |