 |
|
 |
||
|
||||
 |
ישראל בצעה פשעי מלחמה בעזה. על פי ויקיפדיה, פשע מלחמה הוא הפרה של חוקי מלחמה או נוהגים מקובלים בלחימה ע"י אדם או קבוצת אנשים, אנשי צבא או אזרחים. פשע המלחמה מהווה עבירה בת ענישה לפי המשפט הבינלאומי. בקטגוריית פשעי המלחמה נכללים: טיפול שאינו נאות בשבויי מלחמה: הוצאה להורג ללא משפט, מניעת טיפול בפצועים, שימוש בעינויים וכד'. ובכן, כבר היו דברים מעולם. טיפול שאינו נאות באוכלוסייה אזרחית: רצח, אונס, הגליה, שיעבוד, עינויים, הרס שרירותי של תשתית אזרחית (ללא הצדקה צבאית) וכד'. הדגשתי בבולד את אילו שאנחנו מבצעים כבר מזה 40 שנה כמעשה של יומיום בשטחי הכיבוש. שימוש בנשק לא קונבנציונלי: ישראל עשתה שימוש יותר מפעם אחת בפצצות זרחן, פצצות מצרר וכד'. שימוש בילדים כלוחמים - לא רק הפלשתינאים עושים את זה. גם המתנחלים. המובהקים ביותר הם מתנחלי חברון. כמו כן, אנחנו משתמשים תדיר בילדים כמטרות. בשונה מהמרצחים ברואנדה או בבוסניה או מנאצים, אנחנו לא מבצעים על פי ההגדרה "פשעים נגד האנושות". אלו - נמדדים בכמות גדולה במיוחד של פשעי מלחמה שנעשים להרבה מאוד אנשים. בנישה הקטנה שלנו על פני כדור הארץ, אנחנו פועלים בקטן. אנחנו גם מבצעים את פשעי המלחמה שלנו באותה דרך אגבית בה מבוצעים פשעים כאלו בכל קנה מידה, מבלי שזה יפגע בסדר היום שלנו. על פי ההגדרה בויקי, פשעי מלחמה יכולים להכנס תחת ההגדרה של פשעים נגד האנושות אם בנוסף לכמות, יוכח שבוצעו בצורה שיטתית, וכחלק ממדיניות רווחת (מפורשת או מרומזת) של סמכות שלטונית. ובכן, את זה כבר הוכחנו מזמן. עם ישראל, בעידוד התקשורת וגורמי הממשל והדיפלומטיה, ביבי בראשם, משקיעים כעת מאמצים רבים ויקרים להילחם בגולדסטון. לצערם, הוא לא ילדה פלשתינאית בבית מופצץ בעזה המרותשת. הדם המטאפורי שלו שווה משהו בדעת הקהל העולמית. אי אפשר למחוק אותו או את דבריו ולהמשיך לבילוי עם החבר'ה בפאב. והוא גובה מהם, מאיתנו, את מחיר דמה של הילדה הפלשתינאית. אולי הוא אנטישמי ואולי לא. אולי דרכו נכונה ואולי לא. אולי יש דברים חשובים למזרח התיכון יותר מהבאתה של מדינת ישראל לבית המשפט הבינלאומי בהאג, ואולי לא. מה שבטוח הוא, שעניינית לגבי פעילות ישראל בעזה - הוא צודק. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אם כל טוקבקיסט הוא שופט, מערכת החקיקה והשיפוט מיותרת. אם ההוכחה היחידה שנחוצה היא "זו דעתי", זה מייתר את דיני הראיות. בשבילך מותם של ילדים ברצועת עזה הוא רצח בכוונה תחילה, ומישהו אחר קורא להעמיד לקיר את "פושעי-אוסלו" ולהוציא להורג סרבני שירות צבאי. לאבנרי יש תיאורית קונספירציה "אורנים גדול", לבארי חמיש יש תיאורית קונספירציה בנוגע לרצח רבין, ולחבורת אידאליסטים בעיני עצמם יש תיאורית קונספירציה בנוגע לטבח מכוון של ילדים פלסטינים בידי צבא הכיבוש האכזר. המשותף לכל אלה הוא עיקום המציאות בכדי שתתאים לתפיסת עולם נתונה מראש. המשותף השני הוא שמי שמשתמש ברטוריקה עקומה מסוגל לתקשר בעצם רק עם מי שחושב בדיוק כמוהו. זו שפה פרטית שגורמת לנתק וחוסר יכולת להעביר רעיונות אפילו למעגל המשיק לבועה הסגורה. רוב החברה הישראלית מאס לגמרי ב"כיבוש" אבל אחרי מה שקרה בעזה אחרי ההתנתקות, ואחרי מה שקרה בלבנון לאחר היציאה מרצועת הביטחון, הוא לא רואה שום אלטרנטיבה אמיתית. הנתונים הגיאוגרפיים לא מאפשרים להמר עם הגדה המערבית כמו שהימרנו עם לבנון ועם עזה. הסיכון גדול מדי. היות ואנשים מהחוג שלך לא נותנים אף פעם תשובה חד משמעית לשאלה : איך נגן על עצמנו בצורה אפקטיבית במקרה של תקיפה מהגדה המערבית בשיטות חיזבאללה/חמאס, בלי להחשב בכל מקרה פושעי מלחמה, הקינות והתאניות שלכם על "הכיבוש" הופכות בלתי רלוונטיות. תציג בבקשה אלטרנטיבה אמיתית לכיבוש, ותוכנית ב' במקרה שהציפיות שלך לעתיד ורוד לא רק שלא יתממשו אלא שייווצר מצב גרוע יותר, ואז נדבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל פשע מלחמה נקבע על פי כוונה ושיטה, וקביעת הכמות ההופכת אותו לפשע נגד האנושות היא עניין פוליטי שמניב החלטת או"ם כזו או אחרת, ממנה והלאה "שודרג" פשע המלחמה. אם ישראל תמשיך בהתנהלות שלה ככובשת, בגינוי לא עניני של גינויים עניניים, בייצוג מול הקהילה הבינלאומית ע"י גזען נטול יכולות דיפלומטיות כמו ליברמן, ביוהרת "העם הנבחר" מול הקהילה הבינלאומית החזקה ממנה - עוד עלול להגיע זמנה של החלטת או"ם כזו. מקווה שאתבדה. ניתן היה למנוע את הפוליטיקה הזו ולא ליפול לידי הגוש המוסלמי כפרי בשל מדי (עד רקוב), ע"י המנעות מפשעי מלחמה (שהמחאה עליהם היתה בזמן אמת ולא ניתן להצתדק בגינם בתירוץ של "סערת המלחמה" או "הם באו אלינו לכלותינו" היות וזה היה מבצע יזום, מתוכנן ומבוקר) ו/או הקמת ועדת חקירה והעמדות לדין מיד אחרי המבצע. ליבת ה"קונצנזוס" היא הדיבור על "כוחות הרשע" הפועלים נגדינו. לא הרשע הוא האוייב שלנו, אלו גישתנו אליו והרשע שלנו עצמינו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו חוקי נירנברג אלו חוקים שנועדו אך רק לשפוט יהודים על מעשים שבגינם לא נשפטים עמים ומדינות אחרות. היהודי גולדסטיין כבר פלט דברי מחאה. הוא הכניס כמה ליטופים קלים בנוגע לחמאס וגם את זה הסירו - איך הוא מעז להפיל את חוקי נירנברג כנגד מי שאינם יהודים - יהודון חצוף שכמותו. היהודון עשה את שלו שיעוף לאו''ם מהעיניים. הדיבורים על חסינות כביכול למי שאינה מדינה. כסילות בריבוע, הרי זה מה שמתחולל באפגניסטאן ארה''ב וחברותיה לוחמות באלקאידה ארגון בלבד ובינתיים נטבחים אזרחים. אבל כאמור חוקי נירנברג לא נוגעים לשאינם יהודים. והרי כל העסק נועד להחזיר את היהודי למקומו הראוי לו - אם צריך דרך הארובה.. נ.ב. השימוש ב''גם הם עושים זאת'' נועד למטרה אחת בלבד, בודאי לא להצדיק עוולות. הוא נועד להראות שיהודים כרגיל נשפטים עבור מעשים שאף אחד אחר אינו נשפט בגינם - כמו יציאה לגינה ציבורית בחוקי נירנברג. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא אתייחס לרוב ההודעה שלך כאן, אבל עובדתית, זרחן ומצרר הם נשק קונבנציונאלי, אינם אסורים במשפט הבינלאומי, והשימוש שעשתה בהם ישראל (כנגד מטרות צבאיות, גם אם אתה לא מודה בכך) הינו חוקי לחלוטין. לגבי שימוש בילדים כלוחמים, משתמע מההודעה שלך שילדים מתנחלים מחברון חומשו ע''י מדינת ישראל ונשלחו לעזה להרוג ילדים פלסטינים. אני לא בטוח שזה מדויק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זרחן ומצרר אולי קונבנציונאליים אבל נוגדים את אמנת ז'נווה שאנחנו חתומים עליה ועצם השימוש בהם בקרב אוכלוסייה אזרחית הוא פשע מלחמה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, לא נכון. פעמיים. בדוק את אמנת ז'נבה (אני מניח שאתה יודע איזו מהן) ותיהנה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי זרחן - הוא כן באמנת ז'נבה. ישראל לא מקיימת את כללי אמנת ז'נווה, וזה כבר סיפור אחר. היא כן דורשת מעת לעת, במקרים שונים, מהקהילייה הבינלאומית לדרוש מהפלשתינאים לקיים אותה. אנחנו מעל החוק הבינלאומי, כמובן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה שחוזרים על טענה לא נכונה פעמיים, לא מקנה לה יתר אמיתות, גם לו ה-M825 שישראל השתמשה בו בעזה יכול היה להיכנס תחת הקטגוריה של נשק מצית (והוא לא). ואתה מוזמן לבדוק את כל אמנות ז'נבה לדורותיהן (יש כידוע יותר מאחת, ולנופף ב"אמנת ז'נבה" בלי לומר איזו מהן, זה לא מעיד על רצינות יתר) וגם את ה-CWC וה-CCW. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השמאל האמיתי, הפרגמטי, מבין שמדיניות שלטון אינה יכולה להיות אידיאלית אלא רק אופטימלית במקרה הטוב, מאחר ולהעביר עולם מברוטליות לאתיקה זו משימה קשה ומחיר כבד בצידה - מחיר שהוא מוכן לשלם. הפסאודו-שמאל לעומתו שואף אינפנטילית לכוח ללא אחריות, הוא נצמד לאידאל האתיקה כתינוק למוצץ, ומשום כך *תוקע* כל מאבק דמוקרטי מעשי בעולם האמיתי - כך למשל צפו שמאלי המאה העשרים בפוקו מהלל את משטר האייטולות של אירן כ‘פוליטיקה רוחנית‘ נעלה, בדלז התוקף את ממשלת גרמניה על פעולותיה ’הדיקטטוריות‘ נגד הטרור של באדר-מיינהוף, בסארטר השולל את תקפותם של משפטי נירנברג ומכנה את רצח הספורטאים במינכן ’פעולה מחוסר ברירה‘. ו*לכן* תוקפים אלוני וחבריו את הציונות, שגם אם פעולותיה לא היו כליל השלמות, עדיין פעלה בהגבלות עצמיות של אתיקה ומוסר הגבוהות בהרבה מאלה של מקבילותיה בעולם המערבי - מאחר ו*השמאל האמיתי הפרגמטי הוא-הוא האיום האמיתי על הפסאודו-שמאל*. שליט ’מלך פילוסוף‘ כבן גוריון, המנסה לשלב את הכוחניות שבשלטון בעקרונות הומניים-אתיים הוא סמרטוט אדום בעיני אלוני וחבריו, שכן הוא דמות ’המבוגר האחראי‘ בתפיסת עולמם האינפנטילית, וגרוע מכך - הוא גם מצליח ומוערך בכל העולם, מה שהופך את אלוני וחבריו למיותרים: הפסאודו-שמאל הוא טפיל על צווארו של השמאל הפרגמטי ש‘עושה את כל העבודה‘, ומתקיים מ‘שתית דמו‘ - הפסאודו שמאל שואב את כוחו מ*ביקורת תמידית ללא מעשה*, הוא תמיד ’מקדם בברכה את ספסלי האופוזיציה‘, ואולי לכך קשורה העובדה כפי שהעירו כאן ובצדק, שב-60 שנות המדינה מעולם לא הייתה מפלגה ערבית בקואליציה. אפילו כשהוא כבול במלכודת הדביקה של שותפות עם הליברלים מהמרכז בדרך לשלטון, הפסאודו-שמאל מתקשה להשתתף בשלטון המעשי ו‘מתפרע‘ כילד חרד-משמעת - דוגמא אופיינית לכך היא למשל אמו של אלוני, שולמית: היא נבחרה לכנסת ב-66 - אך לא יכלה לעמוד בעימותים מול דמות ’מבוגר אחראי‘ כגולדה מאיר ופרשה מהמערך והקימה את רצ, שעל רקע המחאה בעקבות מלחמת יום הכיפורים קבלה שלושה מנדטים - כך הגיעה לממשלתו של רבין ב-74 כשרת החינוך, תפקיד בו החזיקה כארבעה חודשים עד שהתפטרה במחאה על מינוי שר שנחשד בשוחד וזוכה לאחר מכן. השר אגב היה דתי, במקרה או שלא. לאחר מכן התערסלה בזרועותיה החמימות של האופוזיציה למשך עוד 4 כנסות, וב-84 סירבה להצטרף לממשלת האחדות הלאומית למרות המצב הקשה בעטיו חברו כוחות השמאל והימין גם יחד. בעקבות שותפות עם מפלגת ’שינוי‘ הליברלית מצאה את עצמה שוב בשלטון ב-92 כשרת החינוך, אך גם אז לא החזיקה יותר מ-8 חודשים, ונאלצה להתפטר בעקבות וויכוחים עם הדתיים בנושא האבולוציה, וב-96 פרשה מהחיים הפוליטיים - וגם היא השוותה את מתנגדיה לנאצים, לשר הביטחון קראה ’רוצח‘, לישראל ’מבצעת פשעי מלחמה‘ ו‘פשיסטית‘ (הולכת בדרך מוסוליני) וכו‘. ההיסטוריה הפרלמנטרית של אלוני התחילה ב-66, לפני יישומה הקיצוני של ’ההגות החדשה‘ של מרכוזה ומרעיו ובסמוך לחשיפת זוועות הקומוניזם, ולכן אלוני הייתה עדיין ’פסאודו-שמאל הכבול דרך הליברלים לטבור הממסד‘ - אך ממנה למד הפסאודו-שמאל מדוע ’מחוץ לשלטון‘ כדאי להם הרבה יותר משותפות חלקית בשלטון עצמו: בשעה שהשמאל האמיתי משתמש באתיקה על מנת להגיע לשלטון וכך לכוח ליישם את ערכיו - משתמש הפסאודו-שמאל ברטוריקה אנטי-שלטונית כדי לרכוש *כוח גרידא*, וכך הוא מטעה את הציבור ו‘אוסף את כל הביצים‘: במחאה קיצונית מול שלטון ימני הוא מצטייר כ‘שמאל אותנטי לוחם‘, ומול שלטון שמאל הוא מצטייר כ‘לוחם ללא פשרות על האתיקה‘. מאחר והפסאודו-שמאל אינו מחיל על עצמו את שלמות האתיקה אותה הוא מטיף לאחרים, הוא יכול אמנם להסית את ’הנפגעים‘ מפנים ומחוץ ’לדרוש את מה שמגיע להם‘ שנשלל מהם בגלל ’הקיפוח שעברו‘ - אך בדומה לאתיקה-שלו-כלפי-עצמו, ל‘נפגעים‘ *הוא אינו מציב אפילו קצה-קצהה של דרישה אתית*, שהרי ’דרישות אתיות‘ שמורות עימו רק להטיחן בפני השלטון, ואם יטיף אותן לנפגעים תרד הפופולריות שצבר אצל ’ההמון‘ ועמה יתבטל *הכוח שצבר*: יתבטלו מנעמי התמיכה הכספית ’בשם הסולידריות‘ ממדינות ו‘גופים פוליטיים מעוניינים‘, יתבטל האתנן שהוא סוחט משלטון השמאל על מנת למתן את תגובותיו, יתבטלו ההרצאות, הכנסים בחו“ל, פסטיבלי הסרטים בטורונטו על מעמד הסלבריטי והכוח האישי והמקצועי הנצברים בשל כך, והגרוע מכל - במקרה של שלטון שמאל בהנהגת ’מלך פילוסוף‘ מקובל, מוערך ואחראי יתבטל *הצורך בקיומו של הפסאודו-שמאל בכלל* - ואז ’המלחמה‘ הופכת ל‘מלחמת-קיום‘ - והסכנה לקיומו גוברת פי כמה וכמה כשהימין קונה את תוכניתו הפוליטית של השמאל ונוצרת אחדות לאומית רחמנא ליצלן, ואז בלית ברירה מסתכן הפסאודו-שמאל בחשיפה רעיונית, בשקט-בשקט מסיר מסדר יומו את אותם ’מליוני פועלים רעבים‘ ופונה בזעם להילחם באיום הקיומי - שהוא ’הימין והשמאל גם יחד‘, דהיינו המדינה עצמה. וכך למעשה נלחם הפסאודו-שמאל *בכל שלטון דמוקרטי* בארצו בין אם ימני או שמאלי, וכך למעשה מטרפד הפסאודו-שמאל כל מאמץ לדמוקרטיזציה בעולם הלא-דמוקרטי - מאחר ואת השלטון ’שממילא כבר דמוקרטי‘ הוא מבקר מבוקר ועד ערב, אך מה‘נפגעים‘ לעולם לא ידרוש דמוקרטיה. ולכן למרות שרוממות האתיקה בגרונו, הפסאודו-שמאל לעולם יהיה אימפוטנט - לא שזה מפריע לו, אך כתוצאה מכך מאבק השמאל האמיתי יישאר ’תקוע‘ ומכאן שגם הוא נגוע באימפוטנציה, ואת אותה אימפוטנציה חשים כולנו היטב על בשרנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראית אותי מתווכח? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תתפלא כמה אנשים מאמינים בזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחרי שמפלגת העבודה בחרה שוב אץ ברק בפריימריז האחרונים, ואחר כך גם הסכימה רשמית שיהפוך לרודן עם חסינות ותעודות, *אותי* כבר לא תפתיע שום אמונה שתצביע עליה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |