|
||||
|
||||
1.בוא נעשה סדר בלהקות שנתת לי פה- הפיקסיס והברידרס הם כן להקות הרבה יותר שקטות,הרבה יותר רגועות ולא מנסות להעביר מסר כלשהו. רייג' לעומת זאת זה משהו אחר. ומה המשפט "אלמלא ההצלחה של סמלס" אמור להביע? אתה אומר את זה כאילו שסמלס הוא מקרי בהחלט,ואם נירוונה היו משנים בו אקורד או שניים אז הוא לא היה מצליח. זה בולשיט. הנוורמיינד הוא האלבום ששבר את מה שהיה לפניו,אם לא הסמלס היה נכנס כשיר הראשון אז שיר אחר היה נכנס במקומו,שיר שמקרין את אותה עצמה. לא בטעות קרה מקרה שבו קורט ניגן ארבעה אקורדים ויצא לו הלהיט שישגע את כל העולם במשך העשרים שלושים ארבעים או חמישים שנה הבאות. טעויות קורות,אבל לא כאלה. 2.אני יכול להזכיר לך שכמעט כל להקה שכמה כיום מבוססת על מה שנירוונה עשו? אם הלהקה היא לא אוהדת את נירוונה ביכלל או שהיא כן אוהדת אותה זה ביכלל לא משנה. פאפה רוץ' לדוגמא מחקים את הסטיראוטיפ המושלם לקורט קוביין("בית שבור,לבד לגמרי" "הכל התחיל כשאיבדתי את אמא שלי") לא צריך להמציא רוק בשביל להרוג אותו ובהחלט לא צריך לחזור על סולואים קודמים. נירוונה עשו סוד חדש של סולואים,לאף להקה לפניה לא היה את האומץ לעשות סולואים כאלה. עכשיו כולם עושים את זה. הרוק לא חי כרגע וזה בטוח,הרוק תמיד היה חי אך ורק,כמו שאתה אומר,שבאה להקה אגדית ששינתה את הרפטואר שהיה מצוי לאותו זמן. 3.מה לגבי מעמד ההומואים שהתחזק בשנות התשעים המוקדמות הרבה הודות לנירוונה? (לבשו שמלות באמצע ההופעה,התנשקו אחד עם השני וכו) מה לגבי צנזורות שהיו באותה תקופה לנערים בגיל שלי ושלך? אנשים רצו שמישהו יבוא ויגיד סוף סוף את האמת,שנות השמונים היו אוסף של להקות בולשיט מלאות זוהר וחן עם נוצצים בשמיים והתעלמות מוחלטת ממעמד הדכויים. רק נירוונה הצליחה לעשות משהו בנידון אפילו שפרל ג'ם סאונד גרדן מטאליקה וגאנז ניסו לעשות את זה. מהמורשת של נירוונה לא נשאר כלום? אין להקה כיום שלא עושה שתיים שלוש אקורדים בשיר. קוביין הביא את אותם אומנים שתמיד חשבו שצריך להיות מקצוען במוסיקה למיינסטרים. 4.אני לא חושב שסמלס לייק טין ספיריט הוא שיר שמטיף נגד המיינסטרים,זה בולשיט,וגם קוביין ידע את זה. אין שום דבר רע במיינסטרים,ועצם זה שאתה אומר שזה מה שהטיף השיר זה רק מראה כמה אתה יודע על השיר. השיר הטיף דווקא על חוסר אכפתיות,מיינסטרים או לא מיינסטרים. לא לעשות הכל בכדי להיות במיינסטרים,לא לעשות הכל כדי לא להיות במיינסטרים,2 אקורדים כן יכולים לשים אותך במיינסטרים וכו... ועצם זה שהשיר הזה נכנס למיינסטרים זה רק אומר שנירוונה כן הצליחו להשפיע,השיר הזה יצר בדיוק מה שהוא רצה ליצור. |
|
||||
|
||||
1. אילו מסרים נירווה מנסים להעביר? אני מוצא בהם בעיקר משמעות אישית (לקורט קוביין עצמו ולא לחברה או לי). smells היה להיט גדול ובלעדיו נירוואנה לא היו מגיעים להצלחה המיסחרית ולפופולריות שאליהן הגיעה, עבור רוב האנשים זה השיר היחידי שלהם שהם מכירים, במקור הוא נכתב כפרודיה על המנוני רוק של 4 אקורדים שמשגעים את העולם אבל נו, טוב, לאמשנה (תרגום חופשי). אני לא טענתי שזה היה טעות לדעתי מדובר בבדיחה שהיא גימיק פירסומי מצויין ואני בטוח שאם לא קוביין, אז אנשי שיווק של חברת התקליטים שלו תכננו את זה. 2. בקשר לסולואים, אחרי הנדריקס שניגן על גיטרה בוערת או פינק פלויד ששמו שירת לויתנים בקטעי קישור, קצת קשה לחדש עם סולואים. קוביין עשה מהפכה מחודשת אחרי כמה שנים של קיפאון יחסי. nevermind היה אלבום שהזכיר לכולם כמה שהשילוב הזה של גיטרה בס תופים יכול להיות נהדר, הוא היה אלבום טוב שהוליד כמה חיקויים לכמה שנים אבל הוא לא היה מהפכני, בניגוד ל spcae oddity למשל הוא לא התחיל תקופה אלא סגר תקופה. 3. הכרה בהומוסקסואליות כלגיטימית זה תהליך שהתחיל הרבה לפני נירוואנה ואני ההשפעה של סדרות טלויזיה וסרטים עליו משמעותית הרבה יותר, בכל אופן הדבר שדחף הכי הרבה את התהליך הזה היה האיידס וההתיחסות של הממשל האמריקאני אליו בשנות השמונים, ההשפעה של נירוונה על העניין היא זניחה. 4. כן, הרבה השמעות ברדיו, קצת כמו creep. |
|
||||
|
||||
1. אין דבר כזה משמעות אישית. אין לי מושג מאיפה הבאת את המושג הזה. אם קורט לא היה מדבר אל אף אחד הוא לא היה משפיע כך על כל העולם-גם אלה ששנאו אותו וגם אלה שאהבו אותו. עצם זה שאנחנו מדברים כל כך הרבה על נירוונה זה רק אומר כמה הוא השפיע. השיר סמלס נכתב כפארודיה? להפך,הרי השיר יצר את כל הפארודיות שבאו אחריו(סמלס לייק נירוונה של ווירד אל ינקוביץ'). ואל תשכח את לית'יום שגם הוא שיר שכולם מכירים. במובן הכולל,הנוורמיינד הוא האלבום שכולם זוכרים,כל אחד שישמע את קום אז יו אר או את אין בלום או את פולי יזהה את השיר. ואת התינוק המפורסם שמופיע בעטיפה. זה בהחלט האלבום שהשפיע הכי הרבה בשנות התשעים. אני לא בטוח שאתה מכיר מספיק את נירוונה אם אתה אומר שקוביין כתב את השיר כצחוק. יש לי כתבה של קריס נובסליק לא לפני הרבה זמן שבה הוא אומר בדיוק איך נכתב השיר. קוביין הביא את המילים לאחת החזרות,והם התחילו לנגן את הסולו שוב פעם ושוב פעם,עד שלקוביין נמאס והוא החליט למצוא גם בתים. זה היה שיר רציני לגמרי. אנשי השיווק רק חשבו שזה שיר מדהים שיכניס הרבה כסף,כיאה לאנשי שיווק. אני לא חושב שמישהו אחר מלבד היוצר של השיר יכולים למסחר שיר.זה נשמע מאוד מגוחך,המיסחור נובע מהכוונות של היוצר ולא של החברת תקליטים. 2.אני בהחלט מסכים איתך שהאלבום סגר תקופה,אבל אני חושב שהתקופה הזאת ניקראת רוק. הסולואים של קוביין לא הזכירו שום דבר שקרה לפני,הם היו מקוריים לגמרי.זה מה שעושה אותם למהפכניים. 3.להקה אגדית,כמו התקשורת,היא להקה שבאה לבטא את הסביבה החיצונית,בין היתר,הנושא שעמד על הפרק בשנות התשעים היה הומוסקסואלים,שהפכו לתרבות רצינית,נירוונה בהחלט ביטאו את אותו מיעוט הכי טוב. להקה לא צריכה להגביר את המודעות בקשר למה שקורה בסביבה,אלא רק לבטא את אותה מודעות,ביטוי שכזה מביא למהפכה רצינית. מהפכה מסוג שהתקשורת יכולה לעשות. כמובן שביטוי למודעות הקהל מביא גם להגברתה. 4.שיר שמושמע ברדיו יותר מעשר שנים ברציפות הוא לא שיר רגיל,ובניגוד לקריפ,הוא מלווה באגדה שקורט קוביין יצר "להנאת הקהל" כפי שהוא כתב במכתב ההתאבדות. |
|
||||
|
||||
שיר שמושמע ברדיו כבר עשור ויותר: "Sleeping Sattelite" לטסמין ארצ'ר. עוד אחד: "לוקה" לסוזאן וגה. האם זה מוכיח משהו? בקקט. נירוונה מייצגת את ההומואים? יצא לי לאחרונה לבקר (בשגגה) בפאב של הומואים. המוזיקה ברקע הייתה אייטיז, לא גראנג'. אתה בטוח שאתה לא ממציא דברים כדי להתאים אותם לדעות שלך? |
|
||||
|
||||
באמת הגיע הזמן שיפסיקו להשמיע את Sleeping Satellite, אפשר לבקש במקום זה את Satellite Of Love? |
|
||||
|
||||
אם כבר, אז לך ישר על Satellite של Dave Matthews Band. |
|
||||
|
||||
לוקה והשיר השני שרשמת(אין לי מושג מהו) הם שירים שלא מייצגים כלום. אין בהם כל מסר. סתם שירים קליטים כמו השירים של להקת אבא,שהיוו נוסטלגיה להרבה אנשים אז הם הפכו להמנוני פופ. את נירוונה יזכרו ביגלל ההשפעה שהיתה להם ולא ביגלל הזירים הקליטים שהיו להם(לא היו להם שירים כל כך קליטים דרך אגב). מה שמוביל אותי לטענה מספר שתיים שלך- ההומואים לא שומעים גראנג' וזאת לא היתה הכוונה שלי,אבל נירוונה בהחלט השפיעו על מעמד ההומואים. והם בהחלט ייצגו באופן כולל את מעמד הדכויים בחברה(ביניהם גם ההומואים). |
|
||||
|
||||
לוקה, ידידי, הוא שיר על ילדה מוכה. להגיד שאין בו מסר מעיד בעיקר על כך שלא הקשבת לו מעודך. הוא אחד השירים המרגשים יותר שאני מכיר, והוא בכלל חלק מאלבום מופלא של סוזן וגה. ועל הטענות שלך, שכעת כבר ברור לי שנובעות אך ורק מהערצת נירוונה, ולא מאיזושהי הסתכלות מפוכחת על המציאות, כבר אין לי כוח להגיב. |
|
||||
|
||||
זה שיש לו נושא שחשוב לדבר עליו זה ביכלל לא אומר שהוא מייצד או מעביר משהו חשוב. בוא לא נשכח שלשרית חדד יש שיר על אונס, סו פ'אקינג וואט? אם אני עכשיו אכתוב לי שיר על נושא חשוב זה יעשה אותי אומן רציני? הנושא במוסיקה הוא דבר חשוב,אך לא חשוב כמו דרך העברתו,כי מין הסתם מוסיקה היא אומנות,ואומנות היא כלי לביטוי מחשבות דיעות רגשות וכו,ודרך הביטוי מאוד חשובה,היא צריכה להיות חכמה ועמוקה. אני לא רואה את לוקה כאחד מהשירים האלה המקוריים העמוקים והחכמים. שיר חמוד ויפה ומצוין גם,בדיוק כמו שאר אי אם היא להקה חמודה ויפה ומצוינת. הטענות שלי נובעות רק מההערצה לנירוונה? אני מערית משהו כמו אלפי להקות. אתה צריך לראות את האם פי שלוש שלי,2000 שירים ועוד ידי נטויה. הדיעות שלי,כיוצא בכך,נובעות מהערצת כל הלהקות האלה. |
|
||||
|
||||
כאמור, אין לי כוח לדיון הזה, אז רק אומר משפט אחד טיפה לא רלוונטי: אם היית מעריך את הלהקות הללו, היית קונה את האלבומים שלהן, ולא גונב MP3ים מהרשת. |
|
||||
|
||||
היחידים שיש להם תלונות על כך,הם מטאליקה ולהקות ישראליות. להקות פאנק אינדי וחלק מהגראנג' מעודדות אם פי שלוש,והרבה פעמים גם מקליטות שירים למחשב ולא לאלבומים. לא עד כדי כך אכפת להם מהכסף כי בדרך כלל יש להם עבודה צדדית,אכפת להם מיזה ששומעים את המוסיקה שלהם,זה מה שחשוב וזה מה שאני עושה. |
|
||||
|
||||
וזה לא נראה לך עצוב שאדם לא יכול להתפרנס מהמוזיקה שהוא יוצר? אנשים תומכים ב-MP3ים מתוך ההנחה שאדם שישמע את השיר בקובץ מחשב ויאהב אותו, תהיה לו מספיק הגינות ללכת לחנות (או להכנס לאתר באינטרנט) ולקנות את האלבום. לך אין את ההגינות הזאת. אז תמשיך "להוריד 20 שירים ביום", וצפה בלהקות האהובות שלך טובעות ב"עבודה הצדדית" של חבריהן. |
|
||||
|
||||
אם להקות רוצות להרויח כסף,שילכו לעבוד. מוסיקה היא אומנות. בתור עבודה,היא עסק חרא. כי רק להקות קליטות או אגדתיות יכולות לעשות ממנה כסף. מי שלא עושה את אחד מאלה,צריך להבין שאין לו מה לחפש כסף. למרות שאני כן מרחם על אנשים שרוצים להרויח כסף מהמוסיקה המחתרתית שהם עושים,אבל אין מה לעשות,גם אם אני וגם אם עוד 30 כמוני שאוהבים אותם יקנו את הדיסקים שלהם,זה לא יעזור להם. שילכו לעבוד,זאת המציאות הקשה. וגם אני יצתרך להתמודד איתה אחרי הצבא,אין מה לעשות. תאמין לי,שאם היה לי כסף להוציא על כל אלבום של כל להקה מחתרתית שאי פעם שמעתי,הייתי עושה את זה. זה ביכלל לא קשור להערכה או לחוסר הערכה שלי אל הלהקות. |
|
||||
|
||||
> "לוקה והשיר השני שרשמת(אין לי מושג מהו) הם שירים שלא מייצגים כלום." אהבתי את הרעיון ששיר שאינך מכיר אינו מייצג דבר. לוגיקה במיטבה. |
|
||||
|
||||
אני חוזר בי מטעות איומה זו. התכוונתי בעיקר ללוקה,למרות שרשמתי את שני השירים. למרות שאני בטוח מכיר את השיר השני אפילו שהשם שלו לא זכור לי,כי אני מכיר הרבה שירים,במיוחד את אלה שעשו היסטוריה, טוב נו,שיהיה,לא משנה. |
|
||||
|
||||
"ההומואים לא שומעים גראנג"'? מוזר, ואני לתומי לא חשבתי שכל ההומואסקסואלים שומעים אותו דבר. אבל אולי זאת רק אני. ו"לוקה" לא מייצג כלום? לא מייצג כלום?! כלום?!! |
|
||||
|
||||
אני דווקא שמעתי על הומו אחד ששומע בגראג' שלו את מאהלר |
|
||||
|
||||
חבל שתופסים אותי פה על קטנות. אני בדרך כלל לא מכליל,וגם עכשיו לא אחרוג ממנהגי. מתנצל על ההכללה. לוקה מייצג את השירים החמודים האלה של שנות התשעים,אולי אפילו נוסטלגיה. לא יותר מיזה. הוא מייצג הרבה יותר ממה ששרית חדד מייצגת כשהיא שרה על האונס או מה שפאפה רוץ' מייצגים כשהם שרים על הבית השבור. |
|
||||
|
||||
לקוח בכלל מתקליט של להקת Argent, שם מצולם אחד מחברי הלהקה צולל בבריכה כחולה. מענין שהלהקה ההיא הוקמה על בסיס להקת ה-Zombies שזה מה שקורה למי שצולל לתוך נירוונה. עוד להקה שהועלתה לדרגת אלילות בגלל שכוכבה התאבד והשאיר פתק קריפטי שתפס את רגשותיהם של ילדים מבולבלים. |
|
||||
|
||||
אני לא חושב שנירוונה הסתכלו על עטיפות אחרות לפני שהם עשו את העטיפה שלהם. הם התייעצו ביניהם,הם בהתחלה רצו לשים עדר של כבשים על העטיפה ושיהיה רשום בשלט גדול: "בוא ותצתרף אלינו,אל תהיה חלק מהעדר" או משהו כזה. אני לא חושב שמי שאהב אצ נירוונה היו רק ילדים מבולבלים. ואני חושב שכבר אמרתי את זה באחת התגובות האחרונות שלי- היו המוני פילוסופים ופרופסורים ופסיכולוגים שלמדו אותם,אחרי הכל,אנרכיה גרמה תמיד לזעזוע. |
|
||||
|
||||
אתה לא חושב, או לא רוצה להאמין ש... ומתעלם מהעובדה שקיים מנגנון שיווקי שלם מאחורי המוצר הזה שכביכול ניקרא אמנות. המעצבים, המנהלים האמנותיים, אנשי השיווק, מנהלים עסקיים. לא כולם ילדים מסיאטל, ומן הסתם הם ראו דבר מה או שתיים בחייהם. אין שום רע בחיקוי, או בהשפעה, אבל ראוי להביט על זה בעין פקוחה ולא ליפול אפיים ארצה לשמע כל חירקוק שיוצר כל חצ'קון. ילדים מבולבלים ופרופסורים אינם מהווים סתירה. אין כל רע בלהיות ילד מבולבל. יכול להיות רע אם זה נהפך לתופעת קבע. |
|
||||
|
||||
ההוכחה לכך שהעין שלי נשארה פקוחה היא דווקא עצם זה שנתתי לך את ההוכחה שהלהקה הם אלה שחשבו על רעיון העטיפה ולא מנהלי השיווק. אלא אם כן הם שיקרו בראיונות. אני ממשיך לעקוב אחרי קריס נובסליק עד היום,הוא ממשיך לנגן בלהקות מחתרתיות ומקבל גרושים. נירוונה רצו את הכסף הרבה פחות ממש שמנהלי השיווק שלה רצו אותו,ולפי נירוונה,היתה להם יד חופשית ביצירת השירים וגם בבחירת העטיפה. הקוף מאחורה הוא דרך אגב-תמונה שקורט צילם פעם. אני תמיד נשאר פתוח,אני לא אובססיבי לגבי נירוונה,אין לי תמונות שלהם בכל מקום בבית או בחדר,אין לי מיליון כתבות,אני פשוט קורא מהאינטרנט כל מיני ראיונות. אני לא מכיר את קורט קוביין וזה גם לא חשוב לי להכיר אותו,אני מכיר את השקפת עולמו וזה מה שמספיק באומנות. כל היתר זה שטויות שאפשר וגם נחמד לדעת,לא יותר מיזה. ההבדל הרציני בין פרופסורים ובין ילדים מבולבלים,הוא שהפרופסורים מגובשים בדעתם,מבינים במוסיקה כי הם ישבו על מוסיקה רוב חייהם,או פילוסופים,שלא אכפת להם ממוסיקה אלא מאומנות ביכלל,ויודעים להבחין בין אומנות על רמה לבין זבל. ילדים מבולבלים זה לא דבר רע,אבל הדיעות שלהם לא מגובשות,וכשהם שמים תמונות בכל החדר שלהם של קורט קוביין ומאיימים להתאבד כאות הזדהות איתו,זה רק אומר שהם לא חכמים ולא מגובשים,אז הם לא באמת מעניינים אותי כשמדברים על אומנות. כמשדברים על השפעה אז מדברים על ילדים מבולבלים. |
|
||||
|
||||
1. משמעות אישית במובן שאין לשירים שלהם משמעות חברתית הם לא שרו על כמה שהעולם דפוק אלא כמה שהחיים שלהם דפוקים. רוב האנשים מכירים את סמלס ועוד כמה שירים מההופעת unplugged. אני חושב שזה האלבום הכי נמכר שלהם, כנראה בגלל שאנשים לא כל כך אוהבים פידבקים. בקשר להומור שיש בסמלס, כנראה שלא הבנת אותו אולי הוא צחק גם עליך, תנסה לקרוא את המילים ולהבין את המשמעות שלהן. אני לא טוען שנוורמינד לא היה אלבום גדול, אני טוען שנירוואנה אם הייתה מתקיימת 25 שנה לפני כן לא הייתה להקה יוצאת דופן, היחוד העיקרי שלה הוא שהיא הגיעה 10שנים אחרי שהרוק פינה את מרכז הבמה לסוגי מוזיקה אחרים. 2. אני הייתי מציע לך להקשיב שוב לג'ימי הנדריקס, אני לא חושב שהסולואים של קוביין יותר חדשניים ומהפכניים משלו, אולי הסאונד שונה אבל הכאוטיות, הקפיצות בקצב והשימוש בפידבאק, דומים, רק שהנדריקס שולט בגיטרה שלו הרבה יותר. יש התקדמות מסויימת אבל היא קטנה. 3. אני חושב שמבחינה מוזיקאלית ה"שחרור" של ההומואים מזוהה יותר עם מוזיקת דאנס של שנות השבעים מאר עם גראנג'. אני חושב שבגדי נשים בהופעות זה יותר השפעה של דיויד בואי בתחילת דרכו מאשר הזדהות עם מאבק ההומואים להכרה בזכויותיהם (לא נורא אם זה מתפרש גם ככה אבל ספק אם זו הייתה המטרה המקורית). 4. I will survive של גלוריה גינור מושמע ברדיו כבר 25 שנים וזכה לכמה ביצועים מחודשים של להקות די נחשבות (REM וקייק). |
|
||||
|
||||
1.הם לא שרו על העולם הדפוק שלנו? מה שהם שרו לגבי עצמם מסמל הזדהות עם החברה הכל כך דפורה שהיתה באותם ימים,רצון לשבירת אותה חברה,ואת אותו ממסד. הסקס פיסטולס לא הביאו למהםכה חברתית? והם לא שרו בעצמם- "אני אנטי ישו,אני אנרכיסט" הכוונה היא להשפיע,זה שהאומן נכנס כאן לתמונה האישית שלו זה לא אומר שהוא שוכח ממה שקורה בעולם. האלבום הכי נמכר שלהם הוא הנוורמיינד,אני לא חושב שיש ספק ביכלל. אני חושב שאתה מתבלבל בין צחוק לבין ציניות ואירוניה,שבהם נירוונה שופעים. וברור שאם הנוורמיינד היה יוצא לפני 25 שנה הוא לא היה אומר כלום לאף אחד,כי אז המציאות היתה שונה,הנוורמיינד לא יצא במקריות בדיוק מתי שכולם היו זקוקים לו,אלא ביגלל שקורט ידע מה לכתוב ומה לנגן. הוא ידע מה יקרה אם הוא ינגן ככה ואם הוא ינגן ככה. אם הוא היה נולד 25 שנה לפני התאריך שהוא נולד,אני בטוח שהוא היה עושה מוסיקה שהיתה מתאימה לזמן ההוא. זה מה שניקרא רגישות לסביבה ולמציאות. ולמה הרוק פינה מקום ללהקות כמו נירוונה? נירוונה היא הרוק ב-ה' הידיעה של שנות התשעים,הרוק היה זקוק לה,הוא לא עשה לה טובה. 2.הסולואים של הנדריקס נוגדים את הסולואים של נירוונה ברוח התקופה,אך לא באופן החשיבה של שני האומנים. שניהם הבינו מה צריך לעשות- ג'ימי הנדריקס ידע שהעולם רוצה סולואים בלתי יאמנים,משהו שאף אחד לא הצליח לעשות לפני והרבה אחריו. לעומת זאת,קורט ידע שהעולם באותה תקופה לא רוצה את אותם סולואים קלישאתיים של ג'ימי שחרשו עליהם אלפי אומנים אחריו,אלא סולואים טפשיים שצוחקים בציניות על כל הסולואים המקצועיים שהיו לפניהם. 3.בל לנו לשכוח שקורט על להופעות עם שמלות,היה מצהיר בכך שאם הוא לא היה מאוהב בקורטני הוא היה בי סקסואל,התנשק לא פעם עם קריס נובסליק ועם דייב גרול בהופעות וכו ההומואים אולי לא שמעו גראנג' ולא ישמעו גם,אבל אין ספק שקורט ייצג את הדיכוי שבהומואים,אולי לא את הדיעות שלהם כמו את הרגשות שלהם. ואני בטוח שהם הושפעו ממנו. 4.אני אשאל אותך שאלה שאולי תסתור את מה שאתה ודובי כותבים לי לגבי שירים שמוזכרים ברדיו אפילו שהם חסרי משמעות- אם הייתי שואל אותך מי האיש של המאה, לאיזה קרטריון היית מתייחס בראש ובראשונה? אני בטוח שהתשובה תהיה-רמת ההשפעה של אותו איש. אני בטוח שעכשיו אתה מבין את ההבדל בין מרילין מונרו לבין אדולף היטלר. זה ההבדל בין נירוונה לבין להקת "אבא" לדוגמא. את נירוונה ישמעו ברדיו כי הם השפיעו לעומת אבא שסתם היו קליטים. |
|
||||
|
||||
1. הם שרו בעיקר על החיים הדפוקים של עצמם, אתה יכול להשליך את השירים שלהם על החיים הדפוקים/מאושרים שלך אבל אני לא מאמין שזו הייתה הכוונה. שיהיה ציניות, אני חושב שזו הייתה יותר פארודיה אבל לא מלך מכות על הנקודה הזו. אני חושב שנוורמיינד הוא המשך ישיר של המוזיקה של סוף התקופה ההיא, התכנים מתאימים לשנות התשעים אבל החידוש ההמוזיקלי הוא לא גדול. 2. לא הבנתי מה כתבת כאן, הסולואים של הנדריקס הם לא קלישאתיים, למעט מאוד גיטריסטים הייתה היומרה לנסות לנגן כמוהו, רובם הלכו בכיוון של סולואים יותר מהירים ומדויקים. 3. אני חושב שהוא היה מבולבל, באותה תקופה לא מעט שחקנים ומוזיקאים יצאו מהארונות, והוא הצהיר כמה הצהרות כאלו, אני לא חושב שהקהל של נירוונה הפך להיות יותר ידידותי להומואים (הוא היה ברובו כבר קודם) או שהקהילות ההומולסביות בעולם אימצו אותו כסמל (הם מעדיפים ברוב המקרים את בוי ג'ורג') בכל אופן העניין שהיה לקוביין בהומואים היה חלק מהזרם ששלט באותה תקופה ולא הוא זה שעורר אותו או תרם לו בצורה מיוחדת. 4. רדיוהד הצליחו ליצור סינטזה מוצלחת מאוד בין מוזיקה אלקטרונית לרוק, רוב השירים שלהם אינם קליטים ודורשים יותר מכמה האזנות כדי לאהוב אותם. |
|
||||
|
||||
1.כמו שאמרתי,לשיר שיר על עצמך כאות הזדהות עם החברה הדפוקה של אותה תקופה לא עושה אותך יותר קטן,פחות משפיע,או פחות עמוק. הסקס פיסטולס עשו מהפכה חברתית והם שרו רק על עצמם כל הזמן. אף אחד לא שילב פאנק,פופ,אלטרנטיב,וגראנג' ביחד לפני כן. למעשה,השילוב של פאנק וגראנג' הוא יחיד במינו,ועד היום יש אולי להקה אחת או שניים שמבצעים אותו. הזבל שהיה לפניהם והשתייך לחבורת הקופים סאונד גרדן וחבריהם-פרל ג'ם,הוא זבל מיושן,ראוי לקרוא לו הארד רוק,לא יותר מיזה. ה"גראנג"' הזה שהם יצרו אין לו כל בסיס מוצק ולכן את סאונד גרדן לא מכירים ביכלל ואת נירוונה כן. 2.הסולואים של הנדריקס לא קלישאתיים? כל נגן גיטרה מקצועי כיום מנסה לבצע את הסולואים שלו,זה שאף אחד לא מצליח זה לא אומר שלא מנסים. 3.קורט לא היה מבולבל בקשר לזהות המינית שלו,הוא ידע טוב מאוד שהוא נמשך לנשים,ובכל זאת הוא מאוד התעמק בדיכוי החברתי כלפי ההומואים. שנות השמונים היו שייכים לגברים ממולחים,נוסח קריס קורנל ואקסל רוז. נירוונה היא הלהקה הראשונה מבין הלהקות בשנות התשעים ששברה את המוסיקה ההארד רוקית הגברית ששלטה בשנות השמונים. הומואים או לא הומואים,דכויים הם היו. 4.אני ביכלל לא מתעסק במוסיקה קליטה. בלאק הול סאן של סאונד גרדן הוא שיר שמבחינתי יותר קליט מסמלס לייק טין ספיריט. לא אכפת לי אם המוסיקה קליטה או לא,זה ביכלל לא קרטריון שעומד על הפרק. יש הרבה להקות לא קליטות שהם גרועות וגם ההפך. אני אישית לא שמעתי הרבה אלקטרוניקה אצל רדיוהד. באוקיי קומפיוטר היה אלקטרוניקה? כי שמעתי את כל האלבום ולא שמעתי משהו מיוחד. אבל נסיים האופטימיות- pyramid song הוא שיר טוב. |
|
||||
|
||||
"הסקס פיסטולז שרו רק על עצמם כל הזמן". 'bodies' עוסק בהפלות, 'god save the queen' בחברה הבריטית ובית המלוכה, וכו'. לא זכור לי ש'סימנים של חולשה' עסק באבטלה הגואה, המצב בשטחים או הרעב בסומליה. קשה לי לחשוב על אלבום שלא מתעסק בעצמו לפי הקריטריונים האלה, אולי 'רדיו בלה-בלה'. מצד שני הדיון הזה באמת משעמם תחת. |
|
||||
|
||||
הכוונה העיקרית שלי היתה שזה באמת לא חשוב אם אתה שר לגבי עצמך או לגבי אחרים. העיקר שהמסר יעבור. הסקס פיסטולס הצליחו להעביר אותו,נירוונה בהחלט הצליחו להעביר אותו,ורדיוהד לא. אני חוזר בי מהמשפט המוגזם הזה שהסקס פיסטולס שרו רק לגבי עצמם. רציתי לכתוב בהתחלה-''שרו כמעט ורק לגבי עצמם'' אבל בסוף מחקתי את המילה ''כמעט''. לא משנה. |
|
||||
|
||||
1. אני לא ממש מבין מה כתבת שם, אז נעזוב אתץ הנקודה הזו. 2. הסולואים של הנדריקס לא היו קלישאתיים כשהוא ניגן אותם, היום הרבה מנסים לנגן כמוהו אבל מעט מאוד מצליחים להכנס בהצלחה קצת השפעה הנדריקסית לנגינה שלהם (שימוש בפידבק למשל) בדרך כלל משתמשים בזה כדי לחזק סולו ולא להחזיק סולו שלם. רוב הגיטריסטים הלכו לכיוון של פייג', קלפטון קנופפלר ודומיהם, סולואים קצת יותר איטיים, והרבה יותר נגינים (אני לא בטוח שאפילו הנדריקס עצמו היה מסוגל לחזור על כמה מהסולואים הקיצוניים שלו), לפני כמה שנים הוציאו אלבום מחווה עם גרסאות כיסוי לשירים של הנדריקס, כל מי שניסה לעשות כיסוי קוב למקור קיבל חיקוי עלוב, רק השירים שקיבלו עיבוד שונה לחלוטין (למשל purple haze בביצוע אלקטרוני של הקיור) יצאו שוים שמיעה. 3. שנות השמונים היו שנים של פופ אלקטרוני, היה מעט מאוד רוק אמיתי, אקסל רוז עשה מוזיקה סתמית אבל לזכותו יאמר שאחריו התחילו אנשים להיזכר שיש גיטרות חשמליות וסולואים מהירים, אחרי שאפילו U2 ויתרו ועברו לפופ והשאירו אותנו עם בון ג'ובי. 4. קליטות זה לא קריטריון משמעותי עבורך אבל הוא אחד הקריטריונים החשובים של עורכים מוזיקליים בתוכניות רדיו ובMTV. ב OK computer יש לא מעט צלילים אלקטרוניים (לא כולל גיטרה חשמלית), בעיקר בפתיחות סיומות וקטעי קישור אבל גם בתוך השירים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |