בתשובה לנדב, 15/01/02 20:26
התינוק של נירוונה 52907
רון בן-יעקב • בתשובה לנדב יום ד', 16/1/2002, 16:37
אתה לא חושב, או לא רוצה להאמין ש... ומתעלם מהעובדה שקיים מנגנון שיווקי שלם מאחורי המוצר הזה שכביכול ניקרא אמנות. המעצבים, המנהלים האמנותיים, אנשי השיווק, מנהלים עסקיים. לא כולם ילדים מסיאטל, ומן הסתם הם ראו דבר מה או שתיים בחייהם. אין שום רע בחיקוי, או בהשפעה, אבל ראוי להביט על זה בעין פקוחה ולא ליפול אפיים ארצה לשמע כל חירקוק שיוצר כל חצ'קון.

ילדים מבולבלים ופרופסורים אינם מהווים סתירה. אין כל רע בלהיות ילד מבולבל. יכול להיות רע אם זה נהפך לתופעת קבע.
התינוק של נירוונה 52947
נדב • בתשובה לרון בן-יעקב יום ד', 16/1/2002, 19:27
ההוכחה לכך שהעין שלי נשארה פקוחה היא דווקא עצם זה שנתתי לך את ההוכחה שהלהקה הם אלה שחשבו על רעיון העטיפה ולא מנהלי השיווק.
אלא אם כן הם שיקרו בראיונות.
אני ממשיך לעקוב אחרי קריס נובסליק עד היום,הוא ממשיך לנגן בלהקות מחתרתיות ומקבל גרושים.
נירוונה רצו את הכסף הרבה פחות ממש שמנהלי השיווק שלה רצו אותו,ולפי נירוונה,היתה להם יד חופשית ביצירת השירים וגם בבחירת העטיפה.
הקוף מאחורה הוא דרך אגב-תמונה שקורט צילם פעם.
אני תמיד נשאר פתוח,אני לא אובססיבי לגבי נירוונה,אין לי תמונות שלהם בכל מקום בבית או בחדר,אין לי מיליון כתבות,אני פשוט קורא מהאינטרנט כל מיני ראיונות.
אני לא מכיר את קורט קוביין וזה גם לא חשוב לי להכיר אותו,אני מכיר את השקפת עולמו וזה מה שמספיק באומנות.
כל היתר זה שטויות שאפשר וגם נחמד לדעת,לא יותר מיזה.
ההבדל הרציני בין פרופסורים ובין ילדים מבולבלים,הוא שהפרופסורים מגובשים בדעתם,מבינים במוסיקה כי הם ישבו על מוסיקה רוב חייהם,או פילוסופים,שלא אכפת להם ממוסיקה אלא מאומנות ביכלל,ויודעים להבחין בין אומנות על רמה לבין זבל.
ילדים מבולבלים זה לא דבר רע,אבל הדיעות שלהם לא מגובשות,וכשהם שמים תמונות בכל החדר שלהם של קורט קוביין ומאיימים להתאבד כאות הזדהות איתו,זה רק אומר שהם לא חכמים ולא מגובשים,אז הם לא באמת מעניינים אותי כשמדברים על אומנות.
כמשדברים על השפעה אז מדברים על ילדים מבולבלים.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות