|
||||
|
||||
1.כמו שאמרתי,לשיר שיר על עצמך כאות הזדהות עם החברה הדפוקה של אותה תקופה לא עושה אותך יותר קטן,פחות משפיע,או פחות עמוק. הסקס פיסטולס עשו מהפכה חברתית והם שרו רק על עצמם כל הזמן. אף אחד לא שילב פאנק,פופ,אלטרנטיב,וגראנג' ביחד לפני כן. למעשה,השילוב של פאנק וגראנג' הוא יחיד במינו,ועד היום יש אולי להקה אחת או שניים שמבצעים אותו. הזבל שהיה לפניהם והשתייך לחבורת הקופים סאונד גרדן וחבריהם-פרל ג'ם,הוא זבל מיושן,ראוי לקרוא לו הארד רוק,לא יותר מיזה. ה"גראנג"' הזה שהם יצרו אין לו כל בסיס מוצק ולכן את סאונד גרדן לא מכירים ביכלל ואת נירוונה כן. 2.הסולואים של הנדריקס לא קלישאתיים? כל נגן גיטרה מקצועי כיום מנסה לבצע את הסולואים שלו,זה שאף אחד לא מצליח זה לא אומר שלא מנסים. 3.קורט לא היה מבולבל בקשר לזהות המינית שלו,הוא ידע טוב מאוד שהוא נמשך לנשים,ובכל זאת הוא מאוד התעמק בדיכוי החברתי כלפי ההומואים. שנות השמונים היו שייכים לגברים ממולחים,נוסח קריס קורנל ואקסל רוז. נירוונה היא הלהקה הראשונה מבין הלהקות בשנות התשעים ששברה את המוסיקה ההארד רוקית הגברית ששלטה בשנות השמונים. הומואים או לא הומואים,דכויים הם היו. 4.אני ביכלל לא מתעסק במוסיקה קליטה. בלאק הול סאן של סאונד גרדן הוא שיר שמבחינתי יותר קליט מסמלס לייק טין ספיריט. לא אכפת לי אם המוסיקה קליטה או לא,זה ביכלל לא קרטריון שעומד על הפרק. יש הרבה להקות לא קליטות שהם גרועות וגם ההפך. אני אישית לא שמעתי הרבה אלקטרוניקה אצל רדיוהד. באוקיי קומפיוטר היה אלקטרוניקה? כי שמעתי את כל האלבום ולא שמעתי משהו מיוחד. אבל נסיים האופטימיות- pyramid song הוא שיר טוב. |
|
||||
|
||||
"הסקס פיסטולז שרו רק על עצמם כל הזמן". 'bodies' עוסק בהפלות, 'god save the queen' בחברה הבריטית ובית המלוכה, וכו'. לא זכור לי ש'סימנים של חולשה' עסק באבטלה הגואה, המצב בשטחים או הרעב בסומליה. קשה לי לחשוב על אלבום שלא מתעסק בעצמו לפי הקריטריונים האלה, אולי 'רדיו בלה-בלה'. מצד שני הדיון הזה באמת משעמם תחת. |
|
||||
|
||||
הכוונה העיקרית שלי היתה שזה באמת לא חשוב אם אתה שר לגבי עצמך או לגבי אחרים. העיקר שהמסר יעבור. הסקס פיסטולס הצליחו להעביר אותו,נירוונה בהחלט הצליחו להעביר אותו,ורדיוהד לא. אני חוזר בי מהמשפט המוגזם הזה שהסקס פיסטולס שרו רק לגבי עצמם. רציתי לכתוב בהתחלה-''שרו כמעט ורק לגבי עצמם'' אבל בסוף מחקתי את המילה ''כמעט''. לא משנה. |
|
||||
|
||||
1. אני לא ממש מבין מה כתבת שם, אז נעזוב אתץ הנקודה הזו. 2. הסולואים של הנדריקס לא היו קלישאתיים כשהוא ניגן אותם, היום הרבה מנסים לנגן כמוהו אבל מעט מאוד מצליחים להכנס בהצלחה קצת השפעה הנדריקסית לנגינה שלהם (שימוש בפידבק למשל) בדרך כלל משתמשים בזה כדי לחזק סולו ולא להחזיק סולו שלם. רוב הגיטריסטים הלכו לכיוון של פייג', קלפטון קנופפלר ודומיהם, סולואים קצת יותר איטיים, והרבה יותר נגינים (אני לא בטוח שאפילו הנדריקס עצמו היה מסוגל לחזור על כמה מהסולואים הקיצוניים שלו), לפני כמה שנים הוציאו אלבום מחווה עם גרסאות כיסוי לשירים של הנדריקס, כל מי שניסה לעשות כיסוי קוב למקור קיבל חיקוי עלוב, רק השירים שקיבלו עיבוד שונה לחלוטין (למשל purple haze בביצוע אלקטרוני של הקיור) יצאו שוים שמיעה. 3. שנות השמונים היו שנים של פופ אלקטרוני, היה מעט מאוד רוק אמיתי, אקסל רוז עשה מוזיקה סתמית אבל לזכותו יאמר שאחריו התחילו אנשים להיזכר שיש גיטרות חשמליות וסולואים מהירים, אחרי שאפילו U2 ויתרו ועברו לפופ והשאירו אותנו עם בון ג'ובי. 4. קליטות זה לא קריטריון משמעותי עבורך אבל הוא אחד הקריטריונים החשובים של עורכים מוזיקליים בתוכניות רדיו ובMTV. ב OK computer יש לא מעט צלילים אלקטרוניים (לא כולל גיטרה חשמלית), בעיקר בפתיחות סיומות וקטעי קישור אבל גם בתוך השירים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |