בתשובה לרון בן-יעקב, 12/01/02 5:53
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ראשית תודה על התגובה (הגם שמדובר בהודעה ישנה יחסית וניסיתי לתמצתה ב- תגובה 51943 ). אודה אם אדוני יקרא עד סיומם את הדברים בטרם יחליט לוותר על תגובה להם (קיימים מספיק פיצולים וזה, שכוונתי היתה כי יוביל לעסקים שבחומר, הוא מהפחות מועילים מסיבה שהצבעתי עליה ב- תגובה 51464 ובמקומות נוספים). כמו כן בהודעתך שכותרתה "האם ה-'אני' קיים? (לא)" מנוסחים הדברים בצורה שמבהירה כי לפטנאם אכן יהיו פיתרונים טובים יותר מדיון ברמה פסבדו-פיזיקלית. למרות האמור אנסה להתייחס לפי הנקודות בהודעתך- חלק א' 1.ניתן לעשות חלוקה בין מצבים ותהליכים (חלוקה שמקורה בתורת האינפורמציה וקטונתי מלרדת לעומקה) מצבים הם אותם דברים מדידים ותהליכים הם אותם דברים שקורים בין מדידה למדידה (קטעים רצופים ועלומים). לפי הגדרה, פשטנית עד בושה, זו יחס בין דברים הוא מצב. על עניין המלכודת איני חולק עליך אך דומני כי היא אינה ברת עקיפה לפי דרכך וייתכן אף כי אתה מאיץ לעברה. 2.כאמור מקור הוא דבר אופייני למערכות פיזיקליות. אם אדוני רוצה לכרוך את עמדתו ברעיונות פיזיקליים יצביע נא על אוסף התנאים המספקים ליצירת "אני" ויהה רגע התקבצותו מקור ה"אני" בסקלת הזמן. 3.סבבה. חלק ב' 1."תכונה רציפה"- כוונתי לפוזיציה היחסית (להלן תכונה) ולהיותה עיקבית בבחינה מקרוסקופית (להלן רציפה). אם אדוני התכוון לרציפות פיזית, שאין בה חללים ואזורי "אין", אזי ראוי להצביע על חוסר רציפות אפילו ברמת חלקיקי היסוד של החומר (עדיף כי נתמקד במופע המקרוסקופי של דברים גם לשם חיזוק טענתך ובכל מקרה עדיף גם להשאיר את "רציפות התפקיד" מחוץ לתמונה וודאי מוכרת לאדוני הדואליות מיקום-תפקיד בהקשרים ביולוגיים). 2.כוונתי היתה ליחסים מספקים ומובן כי אילו אינם מתקיימים (שאם לא כך הרי היה קיים "אני" באותם מצבים פתולוגיים). בנוסף לאמור לא ברורה לי כוונת אדוני בצירוף "המצב הגבוה". 3.ואשרינו. 4.פעמיים. אני משער כי חלק ג' הוא המשפט בו הבהרתי כי אך סיכמתי את הבנתי את דברי אדוני. כעת אדוני מדבר על המידע המקודד והרי המידע מקודד על ידי חוזקם/תדירות הופעתם הייחסי של הקשרים בין הנוירונים. יאלץ אדוני להסכים כי בכל מקרה משתנה המידע המקודד מעצם מותם של נוירונים המוסכם גם עליו. "המערכת על חלקיה" הוא צירוף טאוטולוגי ולכן לא אוכל להתייחס אליו. הפונקציות השונות דווקא משתנות ואדוני ער לכך כפי שעולה מהתיחסותו לחלק ב'1 ומהודעות נוספות שלו. סוגיית רשות הפרט ורשות הרבים עולה משום שבמקרה "המתעורר מתרדמת" נשמרת רציפות ה"אני" שלו על ידי הרבים שבסביבתו ונקל עליו לזהות כי עדותם בדבר גופו בעת שלקה בתרדמת עניינה ב"אני" שלו. לסיום אחזור על דעתי המתוקנת ולפיה דרשותיו של פטנאם פרגה וחבריהם מצביעות על מקור הבעיה ויתכן גם כי על הפתרון לה. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |