|
||||
|
||||
השערות יסוד בלתי ניתנות להוכחה נחקרות גם הן לדוגמא: בגאומטירה האוקלאידית (זו שלומדים בבתי הספר) ישנן הנחות יסוד או אקסיומות. אחת מהן היא שדרך נקודה הנמצאת מחוץ לישר עובר רק מקביל אחד לאותו ישר. הנחה זו אינה ניתנת להוכחה בכלים מתמטיים ועל בסיס ההנחות ההפוכות לה, (דרך נקודה כזו יכולים לעבור אינסוף קוים מקבילים או לא יכולים לעבור קוים מקבילים כלל) צצו במהלך המאות האחרונות שתי תורות גיאומטריות שנראות תיאורטיות לחלוטין (שכחתי את שמותיהן) ברור לחלוטין שאף מהנדס רציני לא ינסה להתבסס על התורות הללו כשהוא מתכנן בניין או מכונה אבל קוסמולוגים העלו ראיות מתחום תורת היחסות (עקמומיות המרחב) לכך שהיקום דווקא מקיים את התיאוריה השניה (אינסוף קוים). על פי התיאוריה הזו סכום הזויות במשולש אמור לשאוף ל 180 (ולגדול עם ממדי המשולש) לפני כמה שנים נערך ניסוי שבו יצרו משולש ענק בעזרת קרני לייזר וניסו למדוד את סכום זוויותיו. אבל לא הצליחו להגיע לרמת דיוק מספקת בשביל לתת מסקנה מוחלטת. כפי הנראה,בשנים הקרובות ינוצלו תחנות חלל לניסוי דומה (בחלל ניתן ליצר קרני לייזר ישרות יותר מפני שאין הפרעות של האטמוספירה) בקנה מידה גדול יותר שאולי ייתן תובנה חדשה בקשר למבנה היקום. תורת היחסות הפרטית הביטלה הנחת יסוד לא מנומקת בדבר מוחלטות הזמן ותורת היחסות הכללית מנסה להסביר הנחת יסוד לא מנומקת בדבר הקשר בין מאסה אינרציאלית ומסה גרביטציונית. היזנברג בעיקרון אי הודאות ביטל את אחת מהנחות היסוד הבסיסיות ביותר של דטרמיניזם בטבע. הנחות יסוד, בבוא תורן נחקרות ומעורערות עד כדי ביטולן וקבלת אחרות על פניהן או הסברתן ע"י תיאוריה וניסוי. האם אתה יכול לומר את אותו הדבר לגבי אלוהים בחקר הדת? |
|
||||
|
||||
יש הנחות יסוד מדעיות שאינם מועמדות להפרכה. לדוגמא, יש לי תאוריה מדעית מבריקה שמסבירה הכל בחיים, יתירה על זאת באה לידי ביטוי במשפט אחד ועל כן היא אלגנטית להפליא. אתה בוודאי סקרן אז זה הולך ככה: "כל גורם עושה מה שבא לו" או במילים אחרות כל דבר הוא בעל תכונות מסויימות מכיוון שכזה הוא". סתם טיעון מעגלי? ובכן באופן מהותי הטיעון לא שונה בכלום מטיעון מדעי - שכן מה אכפת לי אם הכסא נמשך לקרקע בגלל שהוא מורכב מכך וכך גורמים שעל כל אחד ואחד מופעלים כך וכך חוקים, כל עוד לא אמרתי למה מופעלים אותם חוקים על אותם פריטים. נדגים זאת: להגיד שחשמל זורם בגלל משיכה בין אלקטרונים לפרוטונים (או יונים לאןיונים באמת לא התעמקתי) בעל משמעות בדיוק כמו האמירה "החשמל זורם כי הוא כזה" כל עוד לא טרחתי להסביר מדוע לעזאזל נמשך בעל מטען שלילי לחיובי ומיהו בכלל אותו "מטען". למה בכל זאת לא תקבל את ההסבר המוצלח שלי? מכיוון שאתה מחפש חוק אחד או לכל הפחות מספר סופי של כאלו, השולטים בכל המציאות ואתה אפילו לא מוכן לחשוב על הנחת יסוד הפוכה. בלתי מדעי בעליל? לא בפירוש לא. המדע הנחת היסוד שלו היא 'אנטי אלילית במובהק' הוא שואף לגלות את המקור האחד של המציאות. לא כתבתי את כל זה רק כדי לציין שישנם הנחות יסוד שאתה לא מוכן להתנער מהם, אלא על מנת להצביע על הקשר הישיר בין תפיסת עולם דתית שמכירה באל אחד לבין התפיסה המדעית שאתה אמון עליה. |
|
||||
|
||||
1. בקשר לתיאוריה המופלאה שלך להכל, הזכרתי כבר באחת התגובות שיחוס רצון חופשי הוא סממן של חשיבה מדעית מפגרת. אריסטו בזמנו טען שהאבן הנופלת מטה עושה זאת משום שהיא רוצה לחזור לכור מחצבתה. ניוטון מצא דרך אלגנטית יותר לתאר את הנפילה של האבן בלי להזדקק לייחוס רצון חופשי לאותה אבן אלא הסתפק ברעיון פשוט יותר של משיכה גרביטציונית. כך לא היה צורך ליחס אישיות לכל גרגר חול בעולם אלא מספיק היה ליחס עיקרון אחד משותף לכל החלקיקים. אינשטיין הוסיף לתיאוריה של ניוטון הסבר לאותה משיכה גרביטציונית ע"י תיאור המאסה כעיוות במרחב (תיאור מורכב מבחינת התפיסה האנושית אבל חד משמעי יותר ושאינו נסמך על כוחות בלתי מוסברים). 2. השיטה המדעית פועלת בשני כיוונים האחד הוא הבנה תיאורטית והשני הוא תיאור אמפירי ולכן להסבר שלך בדבר החשק של המטענים החשמליים התשובה תהיה א. מה בדיוק מתחשק להם ובאיזו צורה הרצון שלהם מושפע מגורמים חיצוניים כמו שדות חשמליים וכו'? ב. האם ניתן למצוא הסבר פשוט יותר לחוקיות שעלתה מהניסויים שבאו לענות על א.? והתשובה היא משואות מקסוול. הטענה שלך שלא משנה אם הכיסא נופל בגלל גרביטציה או בגלל שפשוט בא לו ליפול יש משמעות עצומה. יתכן שיהיה כיסא שיחליט שלא בא לו ליפול ארצה. יכול להיות שהיום הכיסא שלי נמרץ והוא נופל במהירות אבל מחר הוא יסבול מחוסר מוטיבציה וייפול יותר לאט. מחרתיים בשביל לעצבן הוא יחליט שהוא אינו מעוניין ליפול אלא לנוע במהירות שמאלה. מעבר לזה אם הנפילה לכיוון הארץ היא דבר רצוני, אולי נוכל למצוא דרך לבטל את הרצון הזה ואז נוכל כולנו לעוף. 3. אין הנחות יסוד מדעיות מוחלטות. כל הנחת יסוד חסרת בסיס תיאורטי עלולה למצוא את עצמה עומדת במתקפה מדעית וכתוצאה ממנה מקבלת בסיס תיאורטי או מוחלפת או משונה(וגורמת בכך לשינוי תובנות רבות אחרות). הבאתי מספר דוגמאות למקרים כאילו בפיזיקה (עקרון אי הודאות, תורת היחסות וכו'). 4. יש הבדל עקרוני מאד בין דת ומדע באספקט שהזכרת. המדע מנסה לתת מודל אמין של המציאות, שבעזרתו ניתן יהיה לחזות התפתחויות של מערכות על פי תנאי התחלה, ובחישוב אחורה ניתן יהיה להבין את המקור של המצב הנוכחי. לא יותר מזה. מודל כזה ראוי שיהיה פשוט ככל האפשר (ולכן אם אוכל לתאר זרם חשמלי הצורה אמינה בלי להיכנס לניתוח הפסיכולוגי של כל אלקטרון, המודל שלי עדיף על שלך). הדת לעומת זאת מנסה לטעון שיש אמת מוחלטת בלתי ניתנת לערעור. כדי שלא ניתן יהיה לערער על האמת הזו היא בלתי ניתנת להבנה by definition. ולכן היא א. לא רלוונטית להבנת העולם. ב. לא מעניינת מבחינה לוגית ופילוסופית מכיוון שהיא לא מאפשרת תהיה על קנקנו של האלמנט הכי מעניין בה. |
|
||||
|
||||
אופציונאלי זה המודאג, לאור האופטימיות הזהירה שלי בעניין הנסיגה מלבנון אני מחפש שם חילופי והשם אופציונאלי מתאים לי הרבה יותר מדורון. הקרדיט על השם החדש מגיע לדף נע שהפנתה את תשומת לבי לכתובת ''שם אופציונאלי'' בדף התשובה. |
|
||||
|
||||
על הקרדיט! ומה פירוש "השם יותר מתאים מדורון"? |
|
||||
|
||||
דורון הוא השם שבו קוראים לי חברי הלא וירטואליים. |
|
||||
|
||||
המדע אינו מחפש ערכיות. הוא לא שואל למה. אין סיבה לכך שחשמל מתנהג כפי שהוא מתנהג. מה שהמדע מחפש זה לתאר את המציאות - למצוא את החוקים הבסיסיים שקובעים את התנהגות העולם. דברים באמת קורים כי ככה הם. אבל המדענים לא שואלים למה - הם שואלים איך. |
|
||||
|
||||
גם ככשואלים איך, התשובה תהייה תלויה במספר הנחות יסוד או לפעמים תהיה אפילו תלויה בשאלה עצמה. לדוגמא אם אשאל: מה גורם לאלקטרון לנוע במסלול כלשהוא סביב לגרעין האטום, (או בניסוח מדעי שיתאים לך, איזה מחנה משותף ניתן ליחס לכל האלקטרונים) התשובה *לשאלה* בהכרח תכלול את ההנחה שמשהו אכן גורם זאת לאלקטרון (שיש מחנה משותף). כלומר אם נחזור לנושא, תיאור המציאות המדעי שלך הוא תוצא של של הנחות יסוד בלתי מועמדות להפרכה. |
|
||||
|
||||
לא נכון. כדי להפריך את הטענה שיש חוק קבוע, כל שעליך לעשות הוא להראות אלקטרון שלא נוהג כך. גילוי החוק מסתמך על כך שבתצפיות, אכן יש חוקיות מסויימת לתנועת האלקטרון. המדענים מנסים למצוא אותה. אם אין חוקיות - הם לא ימצאו אותה. |
|
||||
|
||||
זה שיהיה קשה מאוד למישהו לשלול את צורת ההסתכלות שלך על החוקים, עדיין לא אומר שלך יהיה יותר קל להפריך את שיטת הסתכלותו הלא מדעית. אבל בכל זאת יחוס רצון (כח) לפריטים נשמע לך פרימיטיבי להחריד (אגב במה זה שונה מהותית מיחוס מטען שלילי לאלקטרון? האם מטען שלילי אין פרושו "רצון לחיובי"?) למה זה ככה? אופציונאלי (מודאג ז"ל) טוען שזה בגלל התועלת שיוצאת לך מצורת חשיבה כזו, המאפשרת לך צפי של מה שיקרה פחות או יותר. לדעתי יש פה משהו יותר משמעותי. |
|
||||
|
||||
יש כאן טעות תפיסתית חמורה שנובעת מהסדר שבו מלמדים את יסודות הטבע בבית הספר. בשלב הראשון התגלה המטען החשמלי ובאפן שרירותי לחלוטין הוא חולק לחיובי ושלילי. זה קרה הרבה לפני גילוי החלקיקים הבסיסיים יותר של האטום. לאחר שהתפתחה תורת החשמל, והתגלתה תופעה שנקראת קרני קתודה, (בתקופה ההיא המודל השליט היה המודל הגלי, קרני הקתודה נתפסו כסוג של גל אתר, כמו אור או גלי רדיו). מאוחר יותר התגלה שקרני הקתודה הם חלקיקים ורק אחר כך התגלה שהם חלק מהאטום. בסדר האירועים הזה, אין קונפליקטים תפיסתיים כדוגמת למה לאלקטרון יש מטען שלילי, האלקטרון מוגדר כחלקיק הבסיסי עם מטען שלילי. בעניין ההשוואה שלך בין מטען לרצון, יש בעיה אחת. עם ההגדרה שלך של רצון דומה להגדרה של רצון אנושי, אז רצון יכול להשתנות, וזה כבר דבר שצריך להוכיח. מעבר לכך רצון נובע מתודעה, וליחס לאלקטרונים תודעה זה דבר מאוד גדול שדורש הרבה יותר מסתם אמירה. אם ההגדרה של רצון קשורה בתופעה המדעית שדובי התלונן עליה קודם (מחזור מילים במשמעויות שונות) ולהגדרתך רצון הוא הקטנת אנרגיה פוטנציאלית או כוח משיכה, אז הרעיון נכון, אבל הוא לו תואם את הטרמינולוגיה המקובלת. זה בעייתי, אבל הרבה פחות. |
|
||||
|
||||
אכן מחזרתי מילים - אם כי נזהרתי תמיד לרשום בסוגריים את צורת הניסוח הקלאסית של המשפט. סוג הטעות התפיסתית שאתה מייחס לי מקורו באי הבנה. לא הצעתי תאוריה שונה מהו האטום (אטום- לצורך הדיון במשמעות של הבלתי ניתן לחלוקה) רק הצבעתי על שני אפשרויות להסתכל על *תיאור* התופעות. האחת היא המדעית המחפשת חוק - כלומר דרך נוחה לתיאור המצב, ולעומת זאת דרך חשיבה לא מדעית שמייחסת רצון - כלומר לא מתיימרת למצוא חוק שנאכף על הכל. תפיסה לא מדעית זו, חסרונה היחיד הוא בחוסר היכולת שלה לצפות דברים אולם לכאורה אין היא נחותה נכונותית, מהתפיסה המדעית. עכשיו נעשה קפיצה מחשבתית קלילה, ונבצע המרה משדה הנחות היסוד המדעיות, לשדה תפיסות העולם הדתיות, ונראה שקיימת התאמה די מוצלחת בין דת מונותאיסטית מקורית (כפי שניחשתם ישנה רק אחת כזו) לבין תפיסת העולם המדעית, לעומת התאמה בין שיטה אלילית מחד ופוסטמודרניסטית מאידך, לבין תפיסת עולם לא-מדעית. זהו זה הכל. |
|
||||
|
||||
תיאוריה דתית אינה ניתנת לחיזוק או הפרכה ע''י ניסוי מכיוון שאינה מתימרת לצפות דברים. היא לא נותנת אינפורמציה על דרך פעולתו של הטבע אלא מנסה לומר מה הסיבה לכך שהטבע פועל בצורה שהוא פועל (כל צורה שלא תהיה). אין פה ויכוח על מי יותר נכון או צודק משום ששני התחומים עובדים במישורים שונים. העימות בין המדע לדת מתעורר רק בנקודות מפגש כמו מחזירים בתשובה שמנסים לתת חיזוקים ''מדעיים'' לדת או ארכיאולוגיה שלעיתים חוקרת אירועים בעלי חשיבות דתית בכלים מדעיים. ישנם מדענים דתיים רבים ותפיסת העולם שלהם (לפחות אילו שזכיתי לשוחח עימם על הנושא) לא מתייחסת לדת כעניין מדעי מוסמך ולא מעמתת כל גילוי מדעי עם הידע הדתי. הקפיצה המחשבתית שביצעת אינה קלילה. הנחות היסוד המדעיות שונות מהותית מאילו הדתיות בכך שהן ניתנות לעדכון, פירוש וערעור בעוד שאילו הדתיות אינן ניתנות לערעור ואינן ניתנות לפירוש מעצם הגדרתן. לתפיסתי אין הבדל בין הדת המונוטאיסטית המקורית (והאחרות) לתפיסות פוסט מודרניסטיות ואליליות אחרות. על התפיסות הללו מבוססות על אמונה טהורה שאינני מוצא שום צידוק לקיומה. נ.ב סליחה על העיכוב בתגובה ועל קצב תחלופת השמות הגבוה, פשוט עשו לי אאוטינג. |
|
||||
|
||||
אני רוצה לתקן טעות שחוזרת בתגובות. התיאוריה שאלקטרון מסתובב סביב גרעין האטום (מודל האטום של בוהר) נדחתה ע''י המדע. התיאוריה המקובלת כיום היא שהאלקטרון יושב בתוך ''ענן אי ודאות'' שמורכב מכל הפתרונות של משואת שרדינגר. השאלה למה דבר קורה נובעת מהידיעה שהוא אכן קורה. כאשר הפיזיקאי מנסה לחקור מהו הגורם לאלקטרון להסתובב סביב גרעין האטום ההנחה היחידה שהוא מניח היא שהאלקטרון אכן מסתובב סביב אותו גרעין. אותו מדען מניח לצורך הניסוי שהסיבוב אכן מתקיים, והוא לא יוכל לבצע מחקר בלי הנחת יסוד כזו. המדע כממסד וכתפיסה, לא מקבל אף הנחה כבלתי ניתנת לערעור וההוכחה היא שאף על פי שמדענים רבים ביצעו מחקרים מתוך הנחת יסוד שהאלקטרון אכן מסתובב סביב גרעין האטום, באו מדענים אחרים והראו שלמקם את האלקטרון במסלול זו תפיסה פיזיקאלית קלאסית והנחת היסוד היא שגויה. גם התפיסה שכל דבר יש גורם אינה תפיסת יסוד בלתי ניתנת לערעור, במכניקת הקוונטים ישנו עקרון יסוד לפיו מצבים נקבעים ללא גורם יסוד שקובע אותם אלא באופן מקרי לחלוטין. במקרה הזה הפיזיקה עוסקת בניתוח הסטטיסטיקה של המצבים הללו. |
|
||||
|
||||
האם אתה מתכוון למושג "סופרפוזיציה" שנתן הפיזקאי יו אברט ותלמידו דיוויד דיטש?? שתיאור האמת ומה שאנו רואים במציאות איננו מתאים?? אנו רק צריכים להחליט מהו ההסתברות המועדפת עלינו!! |
|
||||
|
||||
פירושו המתמטי של המושג סופרפוזיציה הוא סכום של גורמים שכל אחד מייצג מימד במרחב כלשהו, כאשר כל אחד מהם מוכפל בפקטור מסוים. האלקטרון בקליפת האטום מתואר בתורת הקוונטים ע''י סופרפוזיציה של המצבים הקוונטיים המהווים את פתרון משואת שרדינגר המתארת את האטום (פונקצית גל). אני לא מכיר את התיאוריה של אברט שציינת אבל עקרון אי הודאות אומר משהו דומה, המצב האמיתי של חלקיק אינו מוחלט עד לרגע שבו הוא נבחן. כלומר עצם ההסתכלות של קובעת שהחלקיק יהיה במצב מסוים (קריסת פונקצית הגל מסופר פוזיציה של מצבים אפשריים למצב מסוים אחד). לפני שהבטנו, החלקיק היה בכל המצבים ביחד. אם נערוך מספר גדול של ניסויים, נקבל התפלגות מצבים. תורת הקוונטים חוקרת את התפלגות המצבים הללו. החוקר לא קובע מה תהיה התוצאה אבל הוא בהחלט קובע שתהיה תוצאה מסוימת שלא התקיימה קודם לכן. העניין הזה קשה קצת לתפיסה אבל החיים קשים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |