בתשובה למשה דורון, 25/05/00 17:08
 |
|
 |
||
|
||||
 |
המדע אינו מחפש ערכיות. הוא לא שואל למה. אין סיבה לכך שחשמל מתנהג כפי שהוא מתנהג. מה שהמדע מחפש זה לתאר את המציאות - למצוא את החוקים הבסיסיים שקובעים את התנהגות העולם. דברים באמת קורים כי ככה הם. אבל המדענים לא שואלים למה - הם שואלים איך. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
גם ככשואלים איך, התשובה תהייה תלויה במספר הנחות יסוד או לפעמים תהיה אפילו תלויה בשאלה עצמה. לדוגמא אם אשאל: מה גורם לאלקטרון לנוע במסלול כלשהוא סביב לגרעין האטום, (או בניסוח מדעי שיתאים לך, איזה מחנה משותף ניתן ליחס לכל האלקטרונים) התשובה *לשאלה* בהכרח תכלול את ההנחה שמשהו אכן גורם זאת לאלקטרון (שיש מחנה משותף). כלומר אם נחזור לנושא, תיאור המציאות המדעי שלך הוא תוצא של של הנחות יסוד בלתי מועמדות להפרכה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נכון. כדי להפריך את הטענה שיש חוק קבוע, כל שעליך לעשות הוא להראות אלקטרון שלא נוהג כך. גילוי החוק מסתמך על כך שבתצפיות, אכן יש חוקיות מסויימת לתנועת האלקטרון. המדענים מנסים למצוא אותה. אם אין חוקיות - הם לא ימצאו אותה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה שיהיה קשה מאוד למישהו לשלול את צורת ההסתכלות שלך על החוקים, עדיין לא אומר שלך יהיה יותר קל להפריך את שיטת הסתכלותו הלא מדעית. אבל בכל זאת יחוס רצון (כח) לפריטים נשמע לך פרימיטיבי להחריד (אגב במה זה שונה מהותית מיחוס מטען שלילי לאלקטרון? האם מטען שלילי אין פרושו "רצון לחיובי"?) למה זה ככה? אופציונאלי (מודאג ז"ל) טוען שזה בגלל התועלת שיוצאת לך מצורת חשיבה כזו, המאפשרת לך צפי של מה שיקרה פחות או יותר. לדעתי יש פה משהו יותר משמעותי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש כאן טעות תפיסתית חמורה שנובעת מהסדר שבו מלמדים את יסודות הטבע בבית הספר. בשלב הראשון התגלה המטען החשמלי ובאפן שרירותי לחלוטין הוא חולק לחיובי ושלילי. זה קרה הרבה לפני גילוי החלקיקים הבסיסיים יותר של האטום. לאחר שהתפתחה תורת החשמל, והתגלתה תופעה שנקראת קרני קתודה, (בתקופה ההיא המודל השליט היה המודל הגלי, קרני הקתודה נתפסו כסוג של גל אתר, כמו אור או גלי רדיו). מאוחר יותר התגלה שקרני הקתודה הם חלקיקים ורק אחר כך התגלה שהם חלק מהאטום. בסדר האירועים הזה, אין קונפליקטים תפיסתיים כדוגמת למה לאלקטרון יש מטען שלילי, האלקטרון מוגדר כחלקיק הבסיסי עם מטען שלילי. בעניין ההשוואה שלך בין מטען לרצון, יש בעיה אחת. עם ההגדרה שלך של רצון דומה להגדרה של רצון אנושי, אז רצון יכול להשתנות, וזה כבר דבר שצריך להוכיח. מעבר לכך רצון נובע מתודעה, וליחס לאלקטרונים תודעה זה דבר מאוד גדול שדורש הרבה יותר מסתם אמירה. אם ההגדרה של רצון קשורה בתופעה המדעית שדובי התלונן עליה קודם (מחזור מילים במשמעויות שונות) ולהגדרתך רצון הוא הקטנת אנרגיה פוטנציאלית או כוח משיכה, אז הרעיון נכון, אבל הוא לו תואם את הטרמינולוגיה המקובלת. זה בעייתי, אבל הרבה פחות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן מחזרתי מילים - אם כי נזהרתי תמיד לרשום בסוגריים את צורת הניסוח הקלאסית של המשפט. סוג הטעות התפיסתית שאתה מייחס לי מקורו באי הבנה. לא הצעתי תאוריה שונה מהו האטום (אטום- לצורך הדיון במשמעות של הבלתי ניתן לחלוקה) רק הצבעתי על שני אפשרויות להסתכל על *תיאור* התופעות. האחת היא המדעית המחפשת חוק - כלומר דרך נוחה לתיאור המצב, ולעומת זאת דרך חשיבה לא מדעית שמייחסת רצון - כלומר לא מתיימרת למצוא חוק שנאכף על הכל. תפיסה לא מדעית זו, חסרונה היחיד הוא בחוסר היכולת שלה לצפות דברים אולם לכאורה אין היא נחותה נכונותית, מהתפיסה המדעית. עכשיו נעשה קפיצה מחשבתית קלילה, ונבצע המרה משדה הנחות היסוד המדעיות, לשדה תפיסות העולם הדתיות, ונראה שקיימת התאמה די מוצלחת בין דת מונותאיסטית מקורית (כפי שניחשתם ישנה רק אחת כזו) לבין תפיסת העולם המדעית, לעומת התאמה בין שיטה אלילית מחד ופוסטמודרניסטית מאידך, לבין תפיסת עולם לא-מדעית. זהו זה הכל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תיאוריה דתית אינה ניתנת לחיזוק או הפרכה ע''י ניסוי מכיוון שאינה מתימרת לצפות דברים. היא לא נותנת אינפורמציה על דרך פעולתו של הטבע אלא מנסה לומר מה הסיבה לכך שהטבע פועל בצורה שהוא פועל (כל צורה שלא תהיה). אין פה ויכוח על מי יותר נכון או צודק משום ששני התחומים עובדים במישורים שונים. העימות בין המדע לדת מתעורר רק בנקודות מפגש כמו מחזירים בתשובה שמנסים לתת חיזוקים ''מדעיים'' לדת או ארכיאולוגיה שלעיתים חוקרת אירועים בעלי חשיבות דתית בכלים מדעיים. ישנם מדענים דתיים רבים ותפיסת העולם שלהם (לפחות אילו שזכיתי לשוחח עימם על הנושא) לא מתייחסת לדת כעניין מדעי מוסמך ולא מעמתת כל גילוי מדעי עם הידע הדתי. הקפיצה המחשבתית שביצעת אינה קלילה. הנחות היסוד המדעיות שונות מהותית מאילו הדתיות בכך שהן ניתנות לעדכון, פירוש וערעור בעוד שאילו הדתיות אינן ניתנות לערעור ואינן ניתנות לפירוש מעצם הגדרתן. לתפיסתי אין הבדל בין הדת המונוטאיסטית המקורית (והאחרות) לתפיסות פוסט מודרניסטיות ואליליות אחרות. על התפיסות הללו מבוססות על אמונה טהורה שאינני מוצא שום צידוק לקיומה. נ.ב סליחה על העיכוב בתגובה ועל קצב תחלופת השמות הגבוה, פשוט עשו לי אאוטינג. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רוצה לתקן טעות שחוזרת בתגובות. התיאוריה שאלקטרון מסתובב סביב גרעין האטום (מודל האטום של בוהר) נדחתה ע''י המדע. התיאוריה המקובלת כיום היא שהאלקטרון יושב בתוך ''ענן אי ודאות'' שמורכב מכל הפתרונות של משואת שרדינגר. השאלה למה דבר קורה נובעת מהידיעה שהוא אכן קורה. כאשר הפיזיקאי מנסה לחקור מהו הגורם לאלקטרון להסתובב סביב גרעין האטום ההנחה היחידה שהוא מניח היא שהאלקטרון אכן מסתובב סביב אותו גרעין. אותו מדען מניח לצורך הניסוי שהסיבוב אכן מתקיים, והוא לא יוכל לבצע מחקר בלי הנחת יסוד כזו. המדע כממסד וכתפיסה, לא מקבל אף הנחה כבלתי ניתנת לערעור וההוכחה היא שאף על פי שמדענים רבים ביצעו מחקרים מתוך הנחת יסוד שהאלקטרון אכן מסתובב סביב גרעין האטום, באו מדענים אחרים והראו שלמקם את האלקטרון במסלול זו תפיסה פיזיקאלית קלאסית והנחת היסוד היא שגויה. גם התפיסה שכל דבר יש גורם אינה תפיסת יסוד בלתי ניתנת לערעור, במכניקת הקוונטים ישנו עקרון יסוד לפיו מצבים נקבעים ללא גורם יסוד שקובע אותם אלא באופן מקרי לחלוטין. במקרה הזה הפיזיקה עוסקת בניתוח הסטטיסטיקה של המצבים הללו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם אתה מתכוון למושג "סופרפוזיציה" שנתן הפיזקאי יו אברט ותלמידו דיוויד דיטש?? שתיאור האמת ומה שאנו רואים במציאות איננו מתאים?? אנו רק צריכים להחליט מהו ההסתברות המועדפת עלינו!! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פירושו המתמטי של המושג סופרפוזיציה הוא סכום של גורמים שכל אחד מייצג מימד במרחב כלשהו, כאשר כל אחד מהם מוכפל בפקטור מסוים. האלקטרון בקליפת האטום מתואר בתורת הקוונטים ע''י סופרפוזיציה של המצבים הקוונטיים המהווים את פתרון משואת שרדינגר המתארת את האטום (פונקצית גל). אני לא מכיר את התיאוריה של אברט שציינת אבל עקרון אי הודאות אומר משהו דומה, המצב האמיתי של חלקיק אינו מוחלט עד לרגע שבו הוא נבחן. כלומר עצם ההסתכלות של קובעת שהחלקיק יהיה במצב מסוים (קריסת פונקצית הגל מסופר פוזיציה של מצבים אפשריים למצב מסוים אחד). לפני שהבטנו, החלקיק היה בכל המצבים ביחד. אם נערוך מספר גדול של ניסויים, נקבל התפלגות מצבים. תורת הקוונטים חוקרת את התפלגות המצבים הללו. החוקר לא קובע מה תהיה התוצאה אבל הוא בהחלט קובע שתהיה תוצאה מסוימת שלא התקיימה קודם לכן. העניין הזה קשה קצת לתפיסה אבל החיים קשים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |