|
1. בקשר לתיאוריה המופלאה שלך להכל, הזכרתי כבר באחת התגובות שיחוס רצון חופשי הוא סממן של חשיבה מדעית מפגרת. אריסטו בזמנו טען שהאבן הנופלת מטה עושה זאת משום שהיא רוצה לחזור לכור מחצבתה. ניוטון מצא דרך אלגנטית יותר לתאר את הנפילה של האבן בלי להזדקק לייחוס רצון חופשי לאותה אבן אלא הסתפק ברעיון פשוט יותר של משיכה גרביטציונית. כך לא היה צורך ליחס אישיות לכל גרגר חול בעולם אלא מספיק היה ליחס עיקרון אחד משותף לכל החלקיקים. אינשטיין הוסיף לתיאוריה של ניוטון הסבר לאותה משיכה גרביטציונית ע"י תיאור המאסה כעיוות במרחב (תיאור מורכב מבחינת התפיסה האנושית אבל חד משמעי יותר ושאינו נסמך על כוחות בלתי מוסברים).
2. השיטה המדעית פועלת בשני כיוונים האחד הוא הבנה תיאורטית והשני הוא תיאור אמפירי ולכן להסבר שלך בדבר החשק של המטענים החשמליים התשובה תהיה א. מה בדיוק מתחשק להם ובאיזו צורה הרצון שלהם מושפע מגורמים חיצוניים כמו שדות חשמליים וכו'? ב. האם ניתן למצוא הסבר פשוט יותר לחוקיות שעלתה מהניסויים שבאו לענות על א.? והתשובה היא משואות מקסוול. הטענה שלך שלא משנה אם הכיסא נופל בגלל גרביטציה או בגלל שפשוט בא לו ליפול יש משמעות עצומה. יתכן שיהיה כיסא שיחליט שלא בא לו ליפול ארצה. יכול להיות שהיום הכיסא שלי נמרץ והוא נופל במהירות אבל מחר הוא יסבול מחוסר מוטיבציה וייפול יותר לאט. מחרתיים בשביל לעצבן הוא יחליט שהוא אינו מעוניין ליפול אלא לנוע במהירות שמאלה. מעבר לזה אם הנפילה לכיוון הארץ היא דבר רצוני, אולי נוכל למצוא דרך לבטל את הרצון הזה ואז נוכל כולנו לעוף.
3. אין הנחות יסוד מדעיות מוחלטות. כל הנחת יסוד חסרת בסיס תיאורטי עלולה למצוא את עצמה עומדת במתקפה מדעית וכתוצאה ממנה מקבלת בסיס תיאורטי או מוחלפת או משונה(וגורמת בכך לשינוי תובנות רבות אחרות). הבאתי מספר דוגמאות למקרים כאילו בפיזיקה (עקרון אי הודאות, תורת היחסות וכו').
4. יש הבדל עקרוני מאד בין דת ומדע באספקט שהזכרת. המדע מנסה לתת מודל אמין של המציאות, שבעזרתו ניתן יהיה לחזות התפתחויות של מערכות על פי תנאי התחלה, ובחישוב אחורה ניתן יהיה להבין את המקור של המצב הנוכחי. לא יותר מזה. מודל כזה ראוי שיהיה פשוט ככל האפשר (ולכן אם אוכל לתאר זרם חשמלי הצורה אמינה בלי להיכנס לניתוח הפסיכולוגי של כל אלקטרון, המודל שלי עדיף על שלך). הדת לעומת זאת מנסה לטעון שיש אמת מוחלטת בלתי ניתנת לערעור. כדי שלא ניתן יהיה לערער על האמת הזו היא בלתי ניתנת להבנה by definition. ולכן היא א. לא רלוונטית להבנת העולם. ב. לא מעניינת מבחינה לוגית ופילוסופית מכיוון שהיא לא מאפשרת תהיה על קנקנו של האלמנט הכי מעניין בה.
|
|