בתשובה לי.ב.ש., 25/05/09 8:26
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מוזר, אני תמיד הנחתי שקיטש הוא תיאור המתייחס ליצירות אמנות מסוימות (ואולי לז'אנרים שלמים), כלומר הקיטש אינו מנוגד לאמנות אלא הוא חלק ממנה. נכון שזה תיאור שלילי, ולכן הקיטש מנוגד לאמנות *טובה* והוא חלק מהאמנות הגרועה. כל זה, בגדר הבחנות סמנטיות, כלומר מה הוא השימוש המקובל במונחים, בלי לנסות בשלב זה להבין מה עומד מאחוריהם. את מבינה אחרת? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הוגים רבים בתחום האסתטיקה עושים הפרדה די חד=משמעית בין קיטש לבין אמנות גרועה - ראה/י למשל ספרו של תומס קולקה "קיטש ואמנות". אם אני לא טועה, גם אנשי אסכולת פרנקפורט עשו הפרדה דומה - "חרושת התרבות" מסממת ומעוורת את בני האדם, בעוד שאמנות "אמיתית" משחררת אותם. נדמה לי שעניין הסמנטיקה מאוד חשוב כאן - "אמנות" היא התווית שבה מסמנים קובעי הטעם את מה שרצוי בעיניהם. "אמנות גרועה" היא כל מה ששואף לרצוי הזה אך מפספס אותו, ומה שכלל אינו שואף אליו נופל לקטגוריות אחרות - "קיטש", "בידור" ולפעמים אפילו "פורנוגרפיה". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמנות היא מדיום בעל שפה משלו שמטרתה לאמר משהו על החיים, התרבות, ההוויה, הסביבה וכו' ע''י תהליך עיבוד כלשהו שנעשה באותה שפה. אם יצירת האמנות לא השיגה את מטרתה או עשתה זאת בצורה לא טובה אזי זאת אמנות גרועה. לעומת זאת, קיטש הוא משהו שמתחזה לאמנות, יצירתו לא משתמשת בשפת האמנות והוא נראה רק כלפי חוץ כאמנות לצופה ההדיוט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל מה זה ה"משהו" הזה? האם הוא אקראי לגמרי לדעתך? וחוץ מזה, אם אמנות היא שפה, כהגדרתך, חזקה עליה שיהיו לה מתקני לשון, אבשלום-קורים כאלה שאומרים מה מותר ומה אסור - מה תקני, מה קביל, מה עובר ומה בשום אופן לא ראוי להיקרא עברית. לי אישית נדמה שאם כבר טורחים להגדיר אמנות (כי בשביל מה בעצם? הרי אפשר פשוט ליהנות ממה שאוהבים ולהתרחק מכל השאר) כדאי - א. להתייחס להיסטוריה של המושג הזה ב. לשאוף להגדרה שימושית, שאיננה סובייקטיבית לגמרי |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ה"משהו" הזה הוא בחירת האמן. בחירת החומרים לקוחה מהחיים ומלאכת ההרכבה והעיבוד היא אינדיבידואלית. ה"אבשלום-קורים" הם כמובן מבקרי האמנות והמימסד האמנותי. ולגבי הגדרה, ראה תגובה 506821 . | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שאתה מייחס חשיבות רבה מדי לבחירות האמן. שום אמן איננו אי (המושג הצרפתי 'ברוט אר' מתייחס, אם אני זוכר נכון, לאמנים אוטודידקטים וחריגים - בהם אפשר אולי לראות אמנים=איים שכאלה - אבל כמובן שהממסד האמנותי רואה בהם קוריוז מעניין ותו לא). לא הבנתי כל כך את הגדרתך. האם התכוונת להזרה של המוכר? אני, אגב, די משוכנע ש"אמנות" במובן שהיה לה משחר ההיסטוריה ועד מלחמת העולם השנייה כבר לא קיימת יותר, וזה לא מצער אותי במיוחד |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זאת אומרת "מייחס חשיבות רבה מדי לבחירות האמן"? כל סופר, מוזיקאי, צייר או פסל בוחר את החומרים שהוא משתמש בהם כדי ליצור את יצירתו. בהגדרה התכוונתי להגיד שהאמן יוצר יצירה שהיא מטיבה מלאכותית אבל כזו שמתכתבת עם סביבתה או אומרת משהו על התרבות שממנה היא באה, לדוגמא http://en.wikipedia.org/wiki/Spiral_Jetty או http://en.wikipedia.org/wiki/Tilted_Arc |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זאת אומרת שעקרונית כל אמן משתייך (במודע או שלא במודע) לתנועה, לזרם, או לקהילה אמנותית שבמסגרתה מתנסחים אמצעי המבע שלו, ולעתים קרובות גם הנושאים שבהם הוא עוסק. דווקא במודרניזם הפך השיוך התנועתי לאלמנט חשוב מאוד. טיבו של זרם אמנותי נקבע - א. על ידי מה שקדם לו - ריענון תחבולות שחוקות, ''רצח אב'' וכו' ב. על ידי האורים והתומים שלו - אלה העומדים בראש המדרג ההיררכי. ג. על ידי המציאות ההיסטורית או החברתית שעליה הוא מגיב, או שעמה הוא מתכתב. קח לדוגמה את האימפרסיוניסטים - עלייתם היתה תגובת נגד להגמוניה של האמנות האקדמית חביבת הסלון, שהפכה בעיניהם לשחוקה ולא רלוונטית על רקע עליית המודרניזם. עם זאת, היה להם ממסד משלהם - זה שעסק בניסוח מניפסטים ובארגון תערוכות. כמובן שכל אחד מהם ''דיבר'' בקול שונה, עם דגשים שונים ומוקדים שונים, אבל כולם היו, בסופו של דבר, אימפרסיוניסטים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, אני רק לא מבין את הקשר לדברים שלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מנסה לעשות נפשות לגישה המוסדית, ואילו אתה מציע גישה ממוקדת-טקסט (אם הבנתי אותך נכון). אבל מילא - פוטטו פוטאטו :-) | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |