|
זאת אומרת שעקרונית כל אמן משתייך (במודע או שלא במודע) לתנועה, לזרם, או לקהילה אמנותית שבמסגרתה מתנסחים אמצעי המבע שלו, ולעתים קרובות גם הנושאים שבהם הוא עוסק. דווקא במודרניזם הפך השיוך התנועתי לאלמנט חשוב מאוד.
טיבו של זרם אמנותי נקבע - א. על ידי מה שקדם לו - ריענון תחבולות שחוקות, ''רצח אב'' וכו' ב. על ידי האורים והתומים שלו - אלה העומדים בראש המדרג ההיררכי. ג. על ידי המציאות ההיסטורית או החברתית שעליה הוא מגיב, או שעמה הוא מתכתב.
קח לדוגמה את האימפרסיוניסטים - עלייתם היתה תגובת נגד להגמוניה של האמנות האקדמית חביבת הסלון, שהפכה בעיניהם לשחוקה ולא רלוונטית על רקע עליית המודרניזם. עם זאת, היה להם ממסד משלהם - זה שעסק בניסוח מניפסטים ובארגון תערוכות. כמובן שכל אחד מהם ''דיבר'' בקול שונה, עם דגשים שונים ומוקדים שונים, אבל כולם היו, בסופו של דבר, אימפרסיוניסטים.
|
|