בתשובה לארז לנדוור, 31/05/09 16:08
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אבל מה זה ה"משהו" הזה? האם הוא אקראי לגמרי לדעתך? וחוץ מזה, אם אמנות היא שפה, כהגדרתך, חזקה עליה שיהיו לה מתקני לשון, אבשלום-קורים כאלה שאומרים מה מותר ומה אסור - מה תקני, מה קביל, מה עובר ומה בשום אופן לא ראוי להיקרא עברית. לי אישית נדמה שאם כבר טורחים להגדיר אמנות (כי בשביל מה בעצם? הרי אפשר פשוט ליהנות ממה שאוהבים ולהתרחק מכל השאר) כדאי - א. להתייחס להיסטוריה של המושג הזה ב. לשאוף להגדרה שימושית, שאיננה סובייקטיבית לגמרי |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ה"משהו" הזה הוא בחירת האמן. בחירת החומרים לקוחה מהחיים ומלאכת ההרכבה והעיבוד היא אינדיבידואלית. ה"אבשלום-קורים" הם כמובן מבקרי האמנות והמימסד האמנותי. ולגבי הגדרה, ראה תגובה 506821 . | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שאתה מייחס חשיבות רבה מדי לבחירות האמן. שום אמן איננו אי (המושג הצרפתי 'ברוט אר' מתייחס, אם אני זוכר נכון, לאמנים אוטודידקטים וחריגים - בהם אפשר אולי לראות אמנים=איים שכאלה - אבל כמובן שהממסד האמנותי רואה בהם קוריוז מעניין ותו לא). לא הבנתי כל כך את הגדרתך. האם התכוונת להזרה של המוכר? אני, אגב, די משוכנע ש"אמנות" במובן שהיה לה משחר ההיסטוריה ועד מלחמת העולם השנייה כבר לא קיימת יותר, וזה לא מצער אותי במיוחד |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זאת אומרת "מייחס חשיבות רבה מדי לבחירות האמן"? כל סופר, מוזיקאי, צייר או פסל בוחר את החומרים שהוא משתמש בהם כדי ליצור את יצירתו. בהגדרה התכוונתי להגיד שהאמן יוצר יצירה שהיא מטיבה מלאכותית אבל כזו שמתכתבת עם סביבתה או אומרת משהו על התרבות שממנה היא באה, לדוגמא http://en.wikipedia.org/wiki/Spiral_Jetty או http://en.wikipedia.org/wiki/Tilted_Arc |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זאת אומרת שעקרונית כל אמן משתייך (במודע או שלא במודע) לתנועה, לזרם, או לקהילה אמנותית שבמסגרתה מתנסחים אמצעי המבע שלו, ולעתים קרובות גם הנושאים שבהם הוא עוסק. דווקא במודרניזם הפך השיוך התנועתי לאלמנט חשוב מאוד. טיבו של זרם אמנותי נקבע - א. על ידי מה שקדם לו - ריענון תחבולות שחוקות, ''רצח אב'' וכו' ב. על ידי האורים והתומים שלו - אלה העומדים בראש המדרג ההיררכי. ג. על ידי המציאות ההיסטורית או החברתית שעליה הוא מגיב, או שעמה הוא מתכתב. קח לדוגמה את האימפרסיוניסטים - עלייתם היתה תגובת נגד להגמוניה של האמנות האקדמית חביבת הסלון, שהפכה בעיניהם לשחוקה ולא רלוונטית על רקע עליית המודרניזם. עם זאת, היה להם ממסד משלהם - זה שעסק בניסוח מניפסטים ובארגון תערוכות. כמובן שכל אחד מהם ''דיבר'' בקול שונה, עם דגשים שונים ומוקדים שונים, אבל כולם היו, בסופו של דבר, אימפרסיוניסטים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, אני רק לא מבין את הקשר לדברים שלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מנסה לעשות נפשות לגישה המוסדית, ואילו אתה מציע גישה ממוקדת-טקסט (אם הבנתי אותך נכון). אבל מילא - פוטטו פוטאטו :-) | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |