|
||||
|
||||
אני כמובן מתנגד לנסיונות של "הממסד הדתי" לנהל את חיינו ולקבוע מה מותר או אסור להציג. יחד עם זאת, נראה לי שיש פסול בהצגת גופות אדם אמיתיות. זה לא תמונה, או פסל (או Image) של אדם, אלא מציגים לראווה בני אדם אמיתיים. נכון שכבר ראינו "אומנות" שמציגה חרא אמיתי (בקופסא) ויש את "האח הגדול" שמציג גופות של אנשים חיים ממש, אז גבולות הטעם הטוב נפרצו מזמן. ובכל זאת, הצגת גופות - לראווה והנאה, בניגוד ללימוד ומחקר - נראית לי עוד חוויה שמעבר לגבול שכבר לא קיים. לסיכום, זה לא אסור. זה סתם לא יפה. |
|
||||
|
||||
אבל אמנות לא אמורה להיות ''יפה'', או יותר מדויק - האסתטיקה של האמנות רחבה למדי ונובעת מתפקיד האמנות בחברה המודרנית. |
|
||||
|
||||
האם מדובר על אמנות? לפי המאמר "בתערוכה מוצגות גופות אמיתיות במצבים דמויי חיים המאפשרים לחשוף את המבנה האנטומי של גוף האדם." האם התערוכה עתידה להיפתח במוזיאון המדע בחיפה רק בגלל שבמוזיאון חיפה לאמנות לא היה חלל פנוי? |
|
||||
|
||||
המבקרים בתערוכה באים למען החוויה האסתטית ולא הלימוד המדעי. ההחלטה באיזה מוזיאון להציג אותה תלויה בהנהלות המוזיאונים. |
|
||||
|
||||
כשהייתי צעיר יותר מאוד אהבתי לבקר במוזיאון המדע בחיפה ("מדעטק"?! זה שם איום ונורא). המוצג החביב עלי ביותר היה דוגמא של "מחשב מכני" - מכונה אדירת מימדים שמורכבת מעץ, ומחשבת את סכום המספרים בין 1 ל-10 בעזרת כדורים צבעוניים קטנים. ליד המכונה היה הסבר קצר (כ-10 שורות) על חשיבותה המדעית של המכונה. פחות מחצי מבין ההמונים שהיו עומדים מסביב למכונה טרחו לקרוא את ההסבר, וגם הם לא בדיוק היו עוברים בעזרת הידע חדש קורס אוניברסיטאי בנושא "מבנה המחשב". אם במקום לבהות במכונה במשך שלושה-ארבעה מחזורים הייתי קורא ספר מדע פופולרי, כנראה שהשכלתי המדעית הייתה מתרחבת הרבה יותר. מצד שני, המכונה הייתה יפה, גדולה והשמיעה רעש. במילים אחרות, זה היה מגניב. למה שיעממתי אותך בסיפור הזה? בשביל להסביר שמבקרים במוזיאון מדע תמיד באים למען החוויה האסתטית ולא למען הלימוד המדעי. כולם רצים בין האטרקציות ונהנים בעיקר מהמראות, הקולות והמשחקים. מפעם לפעם קוראים איזה שלט הסבר או שניים, ויוצאים מהמוזיאון טיפה חכמים יותר. במובן הזה, אין שום הבדל בין תערוכת "עולמות הגוף" למכונה שתיארתי (חוץ מהעובדה שהם "מגניבים" בצורה אחרת). אם "המחשב המכני" הוא לא יצירת אומנות אלא מוצג מדעי, כך גם התערוכה החדשה. |
|
||||
|
||||
לידע שנצבר שלא מקריאה יש איכות מסויימת, לא בלתי-חשובה, גם אם במקרה קשה למדוד אותה באמצעות כתיבה. גם העניין אובד כשאין התנסות, אלא רק חוויה ממקור שני והלאה. |
|
||||
|
||||
ללא ספק, ולא התכוונתי שהשתמע אחרת. הטענה שלי לא הייתה ''מוזיאוני מדע מועלים בתפקידם''. הטענה היתה בדיוק מה שכתבתי במשפט האחרון - שכל הדיון שהתפתח על תפקיד האומנות הוא לא רלוונטי, כיוון שתערוכת ''עולמות הגוף'' איננה תערוכת אומנות אלא תערוכה מדעית לכל דבר ועניין. |
|
||||
|
||||
הייתי בתערוכה בדבלין וזאת אכן תערוכה מדעית ולא אמנותית. יחד עם זאת, הויכוחים אודות מוצגים כאלה מתעוררים בדרך כלל לגבי יצירות אמנות. |
|
||||
|
||||
אני גם לא בטוח שמדובר במדע. מעניין אם במוזיאון חיפה למדעי החברה יציגו - live - אונס קבוצתי, אישה או ילד מוכים, אנשים גוססים מרעב. |
|
||||
|
||||
דמגוגיה זולה. אף אחד לא הטיל ספק בכך שאונס מערב פגיעה בנאנס, אבל אף אחד לא שכנע שהצגת גופה מערבת פגיעה באיש שגופתו מוצגת. |
|
||||
|
||||
זה מזכיר לי בדיחה: ילד: אמא, אפשר לשחק עם סבא? אמא: כן, אבל כשתגמור תחזיר אותו לארון. גם אם תתרום מרצונך החופשי והמוחלט את גופך למגרש המשחקים של השכונה, אני אציע לחברה' לא לשחק לך באיברים. אין לזה שום קשר להסכמות ולרצונות שלך או לפגיעה בהם. |
|
||||
|
||||
אני תמיד פתוח להקשיב להצעות. |
|
||||
|
||||
לא מדובר על יופי אסתטי. אם יציבו שם את הגופה של בר רפאלי, היא תהיה "יפה". רק לטעמי זה לא יפה (ראוי) להציב אותה שם. מהו תפקידה של האומנות בחברה המודרנית? |
|
||||
|
||||
זה בסדר, אף אחד לא מכריח אותך לראות את התערוכה. ___ גילוי נאות: אני חושש שקיבתי העדינה לא תעמוד בצפיה בתערוכה. זאת עדיין לא סיבה לאסור את קיומה. |
|
||||
|
||||
אבל אני בפירוש אמרתי שזה לא אסור, רק לא יפה. |
|
||||
|
||||
תפקידה של האמנות בחברה המודרנית הוא להציג פיסה של המציאות תוך כדי הפקעת אותה פיסה מסביבתה המקורית וכמובן אחרי עיבוד כלשהו (מה שנכון גם לאמנות מסורתית יותר). כך צריך להבין את האמנות המודרנית והפוסט-מודרנית ואת השוני שלה מהאמנות הקלאסית. |
|
||||
|
||||
''תפקיד'' נשמע לי משהו שקשור לתועלת. אני לא מצליח לראות את התועלת שתצמח לחברה מהצגת פיסת מציאות (בפרט, לדוגמה, פיסת חרא) תוך כדי הפקעתה מסביבתה המקורית. אפשר להציג את זה. מותר להציג את זה. אבל אני לא מצליח להבין מה התפקיד של זה. וגם אם יש לזה ''תפקיד'' אפשר לבדוק אם הוא, במאזן כולל, חיובי. |
|
||||
|
||||
תפקידה של האמנות הוא לעורר תחושות, רעיונות ודעות ע''י צורת תצוגה מסוימת. אפשר להגיד שמטרת האמנות היא הרחבת התודעה של הצופה. לשם כך משתמש האמן לפעמים בצואה, שתן, דם או ניתוח גופות כשם שבעבר השתמשו האמנים ברצח, אלימות וסקס. |
|
||||
|
||||
זה כבר מחוץ לנושא הפתיל אבל אם אתה מתמצא, זה מעניין אותי. ===>"תפקידה של האמנות הוא לעורר תחושות, רעיונות ודעות ע"י צורת תצוגה מסוימת". זו הגדרה שאני יכול לקבל. השאלה המתבקשת היא האם "לעורר תחושות" זה תנאי מספיק (אני מניח שהוא הכרחי) לאומנות? כי אני מכיר מספר אנשים שמעוררים תחושה (לרוב של גועל) באופנים שונים (שאין טעם לפרט, כדי לא לעורר כאן תחושות) והם לא נקראים אומנים. אז אם אתה מכיר קרטריון - אקדמי או קרוב - שמבחין בין סתם "איש מגעיל" או "איש נחמד" (שמעוררים תחושות) לבין "אומן", או לחילופין בין סתם "צואה, שתן, דם" לבין "אומנות", אני אשמח לקרוא. ובסוף, גם כשיהיה לנו קריטריון יותר מדויק לאומנות כמעוררת תחושות, האם לדעתך לא יהיו תחושות שלא יפה/ראוי לעורר? למשל, האם ראוי להציג אומנות שמעוררת תחושת שנאה, שוביניזם, וגזענות? |
|
||||
|
||||
אם די לעורר גועל כדי להיקרא אמן נראה לי שאני מכירה קבוצה ע-נ-ק-י-ת של אמנים. לא יאומן כמה. |
|
||||
|
||||
טוב, כשמדובר בחומרי היצירה שהזכרנו כאן, אני לא מכיר אחד שאיננו אמן. |
|
||||
|
||||
כמו שכתבתי בתגובה 506821 "תפקידה של האמנות בחברה המודרנית הוא להציג פיסה של המציאות תוך כדי הפקעת אותה פיסה מסביבתה המקורית וכמובן אחרי עיבוד כלשהו". זאת היא עושה ע"י גירוי התחושות, הרעיונות והדעות, לפעמים בצורה פרובוקטיבית. אדם רגיל שמעורר תחושה כלשהי לא עושה זאת באופן מכוון ולא ע"י תהליך של עיבוד שעומדת מחשבה מאחוריו אלא בצורה ישירה וספונטנית וזה ההבדל בינו לבין האמן. |
|
||||
|
||||
תודה. בקיצור, ההגדרה לפעילות אומנותית היא גירוי תחושות, רעיונות ודעות באופן מלאכותי, להבדיל מפעילות אחרת אשר מעוררת תחושות באופן ספונטני. אני לא יכול להתווכח עם ההגדרה כי אני לא מכיר הגדרה טובה יותר. אבל אני יכול להגיד שלי (אינטואיטיבית) היא נראית בלתי מספקת. מה שחסר לי זה אפיון של התוצר ("חפצי אומנות") של אותה פעילות אומנותית. האם כל דבר מלאכותי - להבדיל מספונטני -שמעורר תחושות הוא אומנות? למשל, אלימות מכוונת - נגיד בסיגנון התפוז המכני - בהחלט מעוררת תחושות אצל הקורבנות וגם בציבור הרחב, אבל לא קוראים לזה אומנות ולעברינים האלימים לא קוראים אומנים. |
|
||||
|
||||
האלימות היא פשע, האם הסרט "התפוז המכני" עונה על הקריטריונים של אמנות? אני חושב שכן. |
|
||||
|
||||
האלימות היא ודאי פשע, אבל היא - נגיד אונס אלים - מעוררת תחושות (למשל של השפלה). אז האם היא פשע אומנותי? אני לא שואל אם הסרט הוא אומנות, אלא האם התנהגות כמו של אלכס, גיבור הסרט, היא אומנות. |
|
||||
|
||||
אונס כמיצג? שאלה קשה. הבנתי את שאלתך כבר קודם, כנראה שהתחמקתי מעימות ישיר עם הבעיה. התנהגות כשל אלכס, תחת עיניים צופות המתייחסות לאונס כהצגה, תוכל להחשב כאמנות, וראה הצגות הגלדיאטורים ברומא העתיקה, אני מתעב את הרעיון כי משום מה אני מייחס לאמנות ערך חיובי, כנראה שטעיתי ואמנות היא שיקוף המציאות לטוב ולרע. |
|
||||
|
||||
זו נראית לי הצרה, שלא רק אתה טעית. כולנו מיחסים ערך חיובי לאומנות אבל לאט-לאט יותר אנשים משתכנעים שמיצג של חרא הוא גם אומנות, ומכאן קל להגיע למיצג של אונס או רצח כענפים של אומנות. ואם הם אומנות אז יש (מכוחו של הרגל) ליחס להם ערך חיובי. אז יוצא שלאונס ורצח יש ערך חיובי. ואז לא ברור אם בכלל יש הבדל בין חיובי לשלילי, ו''מי הוא מי ואיזה הוא''. |
|
||||
|
||||
[אולי אפשר לומר שצריך להיות קריטריון נוסף, והוא הבחינה האם המעשה בוצע לשם המעשה עצמו (כלומר, אונס לשם האונס) או האם המעשה בוצע לשם העברת מסר אחר (אונס לשם אמירה על העולם). ככה מבחינים בין אמנות ללא אמנות. כמובן, במקרה כזה ברור שיש דברים שהם חשובים יותר מאמנות, ולכן הרצח במסגרת ה"מיצג" (או המיצג. וואטבר) לא יזכה להגנה (חברתית, ערכית, מוסרית, משפטית) שזוכים לה ביטויים אמנותיים שונים, גם כשהם קיצוניים (נגיד, אסלה או חרא). אפשר גם לומר שבמקרה כזה, המשקל של הרצח גדול יותר מהמשקל של האמנות, עד שהוא "מכסה" את הפן האמנותי (או האמנותי לכאורה) של המעשה. לא? |
|
||||
|
||||
טוב, הקרטריון שאת מציעה דומה לקרטריון הכוונה של ארז (למעלה). צריך לשים לב שזה לא קרטריון הכוונה של ''רצח בכוונת תחילה'' שבו הכוונה היא הרכיב השלילי. כאן ברור שזה אונס בכוונת תחילה (''התכוונתי לגרום לה תחושת השפלה'') ודווקא זה מה שנותן למעשה ערך אומנותי - כלומר חיובי. השיקלול שאת מציעה נראה לי סביר בשביל לקבוע אם יש להעניש את האנס בגלל נסיבות אחרות. פעם האונס היה רע מוחלט ורק שקלנו את נסיבות המעשה לצורך גזר הדין. מה שמפריע לי הוא שעכשיו לא כל אונס הוא רע מוחלט - יש ''אונס אומנותי''. ואומנות זה הרי טוב - אז אולי עוד מגיע לאנס פרס ישראל. |
|
||||
|
||||
טוב, כבר היה אחד כזה שנתנו לו להקדים את פרס בתור נשיא ישראל. |
|
||||
|
||||
רק למקרה שזה לא היה ברור - אני חושבת שאונס ורצח הם דברים רעים, והעובדה שנותנים להם את הכותרת "אמנות" לא הופכת אותם לחיוביים. הנקודה שלי, בעיקר השנייה, הייתה שכשמדובר בדברים שהם כל כך רעים כמו אונס ורצח (ושאר ירקות), הרוע שמגולם בהם מתגבר על הערך החיובי שאנחנו נוטים לראות באמנות *בדרך כלל*, ולכן למעשה אין את הערך החיובי שאנחנו מייחסים לאמנות "רגילה"1. השקלול הזה לא התייחס לשאלה איך לנהוג באונס, אלא איך לנהוג במה ב"אונס האמנותי". רוצה לומר, מהרגע שהאמנות כוללת דברים שהם *עד כדי כך* רעים, הם גוברים על הטוב.[1 1למרבה התסכול, אני מסבירה את זה הרבה יותר טוב כשמעורבים בעניין נפנופי ידיים. בטקסט זה פשוט לא עובר מספיק מדוייק כמו שאני רוצה. |
|
||||
|
||||
טוב, זה מעלה את השאלה - האם חייל צה''ל שיאנוס בחורה פלסטינית כדי להעביר את המסר שהוא איננו עושה לה דה-הומניזציה יבצע בזה מעשה אמנותי או לא. |
|
||||
|
||||
(מה שאמור היה להיות כתוב במשפט הכמעט אחרון היה ''השקלול הזה לא התייחס לשאלה איך לנהוג באדם האונס, אלא איך לנהוג במעשה עצמו.'' מה שהופך אותו לפחות סתום) |
|
||||
|
||||
דווקא יצא לך די ברור, אני חושב: הרוע המגולם בדברים רעים עולה על ערכם האומנותי. אבל אז - ומזה התחיל כל הפתיל הזה - אולי בכלל לא כדאי לקרוא להם "אומנות" (שהיא טוב). נכון שאונס משפיל נחשב יותר רע מחרא מגעיל. אבל שניהם רעים ולא טובים. וכשאנחנו קוראים להם "אומנות" אנחנו מיטיבים איתם בטעות. |
|
||||
|
||||
חרא זה אולי מגעיל, אבל לא אני לא חושבת שחרא זה רע (אני אפילו די בטוחה, ובטח יש איזה רופא בקהל שיוכל לגבות אותי בעניין, שאם למישהו אין *אז* מצבו רע) |
|
||||
|
||||
נראה לי שאת בדרך הנכונה להנהלה. |
|
||||
|
||||
אולי יש רופא כזה. אבל אני אקבל רק את עדותו של רופא אומנותי. |
|
||||
|
||||
ד"ר למחול זה מספיק אמנותי? |
|
||||
|
||||
כן, אם הוא גם למחולות מדבקים. |
|
||||
|
||||
התכוונת לדבקה, למשל? |
|
||||
|
||||
לא, לטנגו-מזוכיזם: Your eyes cast a spell that bewitches
The last time I needed twenty stitches To sew up the gash that you made with your lash As we danced to the masochism tango Take your cigarette from its holder And burn your initials in my shoulder Fracture my spine and swear that you're mine As we dance to the maso-chism tango |
|
||||
|
||||
חשוב על התועלת שיכולה לצמוח לחברה מהתערוכה. מכל כיוון מחשבה אפשר למצוא צדדים חיוביים1 בתערוכה: הזווית הפסיכולוגית/סוציולוגית - אנשים יפטרו חלקית מהחרדה מהמוות, שנובעת אולי במידה מסויימת מכך שהוצאנו אותו במידה רבה מחיינו, כך שהאדם המודרני פעמים רבות לא רואה גופה של מת לפני גיל מבוגר יחסית (כשהוא נדרש לזהות קרוב שנפטר), מלבד בסרטים (שלא כולם רואים, ושבמידה רבה מונעים מילדים חשיפה אליהם). הזווית הדתית - אנשים יראו את עוולות העולם הזה, ויפנו מחשבתם לעולם הבא. הזווית ההומנית - אנשים יתעוררו לסבלם של אנשים החיים בסכנת מוות. הזווית האקדמית - אנשים יפתחו עניין בנושא, חלקם ילמדו על התחום, וחלק מאלו יפנו בבוא היום למחקר. --- 1 או שליליים - אבל לכל הפחות אפשר להגיד שזה ניתן לויכוח. בינתיים עוד לא הוצגו סיבות מעניינות לבטל את התערוכה, מלבד שאיקס לא חושב שזה תרבותי (וואי חושב שכן). |
|
||||
|
||||
They had never seen a face like hers before–had never seen a face that was not youthful and taut-skinned, a body that had ceased to be slim and upright. All these moribund sexagenarians had the appearance of childish girls. At forty-four, Linda seemed, by contrast, a monster of flaccid and distorted senility.
"Isn't she awful?" came the whispered comments. "Look at her teeth!" Suddenly from under the bed a pug-faced twin popped up between John's chair and the wall, and began peering into Linda's sleeping face. "I say …" he began; but the sentence ended prematurely in a squeal. The Savage had seized him by the collar, lifted him clear over the chair and, with a smart box on the ears, sent him howling away. His yells brought the Head Nurse hurrying to the rescue. "What have you been doing to him?" she demanded fiercely. "I won't have you striking the children." "Well then, keep them away from this bed." The Savage's voice was trembling with indignation. "What are these filthy little brats doing here at all? It's disgraceful!" "Disgraceful? But what do you mean? They're being death-conditioned. And I tell you," she warned him truculently, "if I have any more of your interference with their conditioning, I'll send for the porters and have you thrown out." |
|
||||
|
||||
פשוט הרעיון שלך ''אנשים יפטרו חלקית מהחרדה מהמוות'' הזכיר לי את הקטע הזה מהספר. מביאים ילדים קטנים כדי לשחק בין הגוססים, ולאכול שוקלדים סביב מיטותיהם. כל זאת במסגרת ''ההתניה למוות''. |
|
||||
|
||||
קראתי את הספר (האמת, היות ואני לא זוכר את הסצינה הזאת, אני חושד שמדובר בספר ההמשך, אותו לא קראתי. אבל בויקיפדיה כתוב שההמשך הוא non-fiction, אז כנראה סתם שכחתי). חשבתי שלא סתם נזכרת, אלא רצית להעלות נקודה מסויימת. רציתי אותה בניסוח ברור יותר לפני שאני משיב לה. |
|
||||
|
||||
כנראה קראת את הגרסא לנוער. לא היתה לי נקודה להעלות, אבל כשאני חושב על כך, אני דווקא מעדיף מבחינה חינוכית לייצר כבוד לשמירה על חיי אדם ואני חושש שהצגת גוויה באווירה ''אמנותית'' ואסטתית עשויה לפגוע בכך. אשתדל לא להגיע למוזיאון המדע בחיפה עם ילדי כשהתערוכה הזאת מוצגת. |
|
||||
|
||||
משום מה האווירה בדיון הזה היא אמנותית. האווירה בתערוכה שבה הייתי היתה לימודית או מדעית. צריך להיות מאוד פיוטי כדי לראות בפעם הראשונה לבלב או גידול סרטני, ולפרש את זה כאמירה אמנותית. |
|
||||
|
||||
לאחר שראיתי את התערוכה בלונדון אני רוצה להסכים איתך. אמנם יש מעט יצירתיות בהצגת הגופות - למשל, הגופה שבה מוצגת מערכת העצבים יושבת מול לוח שחמט, וגופה שמציגה את מערכת השרירים עומדת כבאמצע משחק כדורסל. אבל בעיני הדבר דומה להצגת פוחלץ של טורף אורב לפוחלץ של טרפו במוזיאון לטבע. אין אמירה אומנותית בתערוכה, אלא אמירה לימודית/חינוכית, וההשוואה הנכונה לדעתי היא אכן למוזיאון לטבע. |
|
||||
|
||||
טוב, כיוון שבחיפה התערוכה מוצגת במוזיאון למדע, אז היא במקום הנכון, לא? |
|
||||
|
||||
כנראה. בלונדון התערוכה מוצגת/הוצגה בכיפת המילניום, שהיא מרכז כנסים ובידור. |
|
||||
|
||||
מעניין. בתור בידור זה נראה לי, טפעס, קצת... נו טוב. מצד שני, זה בהחלט סוג של כנס, לא? |
|
||||
|
||||
לא, זה לא כנס. אין שם תוכנית הרצאות או משהו כזה, רק תערוכה. |
|
||||
|
||||
מה, אין אינטראקציה מילולית בין הגופות? |
|
||||
|
||||
מה עניין תועלת לכאן. אני מכיר לפחות 10 אנשים שחיסולם יביא תועלת רבה לחברה. ובכל זאת, לא נראה לי ראוי לחסל אותם. |
|
||||
|
||||
זה שתועלת איננה תנאי מספיק, זה לא אומר שתועלת איננה עניין רלוונטי. |
|
||||
|
||||
האם ספר שיציג את התמונות מהתערוכה יוכל להחשב כספר אנטומיה? |
|
||||
|
||||
ספר אנטומיה - כן. ספר ילדים, או בילוי לשעות הפנאי, לא נראה לי. |
|
||||
|
||||
נראה שחלק מן התורמים הם חולי סרטן ריאות שיש ברצונם לתרום להעלאת המודעות לנזקי העישון, כך שזה לא בדיוק אמנות נטו אלא מעורבות בדבר תחושות חזקות של חולים המעוניינים להעביר מסר ברור ולמנוע הרגלים מסויימים מן הבאים אחריהם. מי שיש/היו במשפחתו חולים סופניים או שנתקל בהם במסגרת עבודתו יודע איזו תחושת שליחות כמעט-משיחית חשים הללו ככל שאוזל זמנם. תגובה 506833. |
|
||||
|
||||
גם לי יש כרטיס אדי ואני מעריך מאוד את רצונם של הסופניים לתרום את גופם למדע. אין לי בעיה איתם. אני אומר שזה לא יפה/ראוי *לך* (ולי) לבלות בחדר מתים. |
|
||||
|
||||
כשאתה מדבר על"יפה" אתה בהכרח מדבר על עניין של טעם, ומאחר ומדובר בעניין סובייקטיבי מטיבו הגישה החברתית הסבירה היא להניח לכל אחד ואחת להחליט עבור עצמם. מאחר וכך, זה גם הדבר הראוי לעשותו. עם כל הכבוד לך ולאדון משי זהב, אני לא מעוניין במיוחד בדעתכם על האופן הראוי לי לבלות את זמני, ובודאי אינני מעוניין שמישהו יכפה עלי את דעותיו אלה גם אם בכך הוא קונה עבורי חיי נצח. אם בגלל הערבות ההדדית אני מעכב את הולדתו המחודשת של ההוא מלובביץ' הרי זאת סיבה טובה נוספת להצגת התערוכה. אתה יכול לדמות בנפשך את כמות שתדלני התפילין שתמלא את רחובותינו אם הבחור יתעורר לחיים? אגב, אני מכיר אנשים שמבלים זמן איכות בבתי קברות, ואף אחד לא עושה להם "נו נו נו". |
|
||||
|
||||
אני לא מאמין שהגחת רק כדי לשים אותי ואת משי זהב בכפיפה אחת. בניגוד להוא, כבר אמרתי - איזה מאה פעמים - שזה לא אסור אלא רק לא יפה. וממילא זו דעתי הסובייקטיבית ואין בדעתי לכפות אותה עליך ולא לקנות בכך חיי נצח, או אפילו חמש דקות. יחד עם זאת, אני שומר לעצמי את הזכות לעשות לך ''נו נו נו'', או ''צ צ צ'' אם בא לי, כשאתה הופך גופות אדם לאמצעי בידור, או כשאתה צופה בחרא במוזיאון, או כיוצא בזה ב''אח הגדול''. אגב, אני לא מכיר אנשים שמבלים להנאתם בחדרי מתים. ואני לא חושב שאני מפסיד משהו (חשוב). |
|
||||
|
||||
איך ומתי קרה שכבר כמה פעמים, בכמה תגובות, ההשוואה שמצאו כאן החבר'ה היא השוואה של גופות אדם לחרא (או שזה רק אתה? האמת שלא שמתי לב אם זה רק בתגובות שלך או של עוד כמה איילים)? זה כשלעצמו, ההשוואה הזאת - זה לא "לא יפה" בפני עצמו? |
|
||||
|
||||
אני לא יודע לגבי האחרים, אם יש. אני בטח לא משווה. כל דבר בנפרד: - זה לא יפה להשתעשע בגופות. - זה לא יפה להציג ולצפות בחרא. - זה לא יפה להציץ לאנשים מגרבצים באח הגדול. |
|
||||
|
||||
אכן ההשוואה היא ממש לא לגופו של עניין. אני לא רואה שום בעיה בחרא של פילים, אם זה מה שעושה טוב לאמן ואם הוא נהנה מזה, אבל כן בתצוגה של גופות אדם. ואגב, גם פוחלצים של בע''ח אני לא אוהבת. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |