|
||||
|
||||
They had never seen a face like hers before–had never seen a face that was not youthful and taut-skinned, a body that had ceased to be slim and upright. All these moribund sexagenarians had the appearance of childish girls. At forty-four, Linda seemed, by contrast, a monster of flaccid and distorted senility.
"Isn't she awful?" came the whispered comments. "Look at her teeth!" Suddenly from under the bed a pug-faced twin popped up between John's chair and the wall, and began peering into Linda's sleeping face. "I say …" he began; but the sentence ended prematurely in a squeal. The Savage had seized him by the collar, lifted him clear over the chair and, with a smart box on the ears, sent him howling away. His yells brought the Head Nurse hurrying to the rescue. "What have you been doing to him?" she demanded fiercely. "I won't have you striking the children." "Well then, keep them away from this bed." The Savage's voice was trembling with indignation. "What are these filthy little brats doing here at all? It's disgraceful!" "Disgraceful? But what do you mean? They're being death-conditioned. And I tell you," she warned him truculently, "if I have any more of your interference with their conditioning, I'll send for the porters and have you thrown out." |
|
||||
|
||||
פשוט הרעיון שלך ''אנשים יפטרו חלקית מהחרדה מהמוות'' הזכיר לי את הקטע הזה מהספר. מביאים ילדים קטנים כדי לשחק בין הגוססים, ולאכול שוקלדים סביב מיטותיהם. כל זאת במסגרת ''ההתניה למוות''. |
|
||||
|
||||
קראתי את הספר (האמת, היות ואני לא זוכר את הסצינה הזאת, אני חושד שמדובר בספר ההמשך, אותו לא קראתי. אבל בויקיפדיה כתוב שההמשך הוא non-fiction, אז כנראה סתם שכחתי). חשבתי שלא סתם נזכרת, אלא רצית להעלות נקודה מסויימת. רציתי אותה בניסוח ברור יותר לפני שאני משיב לה. |
|
||||
|
||||
כנראה קראת את הגרסא לנוער. לא היתה לי נקודה להעלות, אבל כשאני חושב על כך, אני דווקא מעדיף מבחינה חינוכית לייצר כבוד לשמירה על חיי אדם ואני חושש שהצגת גוויה באווירה ''אמנותית'' ואסטתית עשויה לפגוע בכך. אשתדל לא להגיע למוזיאון המדע בחיפה עם ילדי כשהתערוכה הזאת מוצגת. |
|
||||
|
||||
משום מה האווירה בדיון הזה היא אמנותית. האווירה בתערוכה שבה הייתי היתה לימודית או מדעית. צריך להיות מאוד פיוטי כדי לראות בפעם הראשונה לבלב או גידול סרטני, ולפרש את זה כאמירה אמנותית. |
|
||||
|
||||
לאחר שראיתי את התערוכה בלונדון אני רוצה להסכים איתך. אמנם יש מעט יצירתיות בהצגת הגופות - למשל, הגופה שבה מוצגת מערכת העצבים יושבת מול לוח שחמט, וגופה שמציגה את מערכת השרירים עומדת כבאמצע משחק כדורסל. אבל בעיני הדבר דומה להצגת פוחלץ של טורף אורב לפוחלץ של טרפו במוזיאון לטבע. אין אמירה אומנותית בתערוכה, אלא אמירה לימודית/חינוכית, וההשוואה הנכונה לדעתי היא אכן למוזיאון לטבע. |
|
||||
|
||||
טוב, כיוון שבחיפה התערוכה מוצגת במוזיאון למדע, אז היא במקום הנכון, לא? |
|
||||
|
||||
כנראה. בלונדון התערוכה מוצגת/הוצגה בכיפת המילניום, שהיא מרכז כנסים ובידור. |
|
||||
|
||||
מעניין. בתור בידור זה נראה לי, טפעס, קצת... נו טוב. מצד שני, זה בהחלט סוג של כנס, לא? |
|
||||
|
||||
לא, זה לא כנס. אין שם תוכנית הרצאות או משהו כזה, רק תערוכה. |
|
||||
|
||||
מה, אין אינטראקציה מילולית בין הגופות? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |