|
כשהייתי צעיר יותר מאוד אהבתי לבקר במוזיאון המדע בחיפה ("מדעטק"?! זה שם איום ונורא). המוצג החביב עלי ביותר היה דוגמא של "מחשב מכני" - מכונה אדירת מימדים שמורכבת מעץ, ומחשבת את סכום המספרים בין 1 ל-10 בעזרת כדורים צבעוניים קטנים. ליד המכונה היה הסבר קצר (כ-10 שורות) על חשיבותה המדעית של המכונה. פחות מחצי מבין ההמונים שהיו עומדים מסביב למכונה טרחו לקרוא את ההסבר, וגם הם לא בדיוק היו עוברים בעזרת הידע חדש קורס אוניברסיטאי בנושא "מבנה המחשב".
אם במקום לבהות במכונה במשך שלושה-ארבעה מחזורים הייתי קורא ספר מדע פופולרי, כנראה שהשכלתי המדעית הייתה מתרחבת הרבה יותר. מצד שני, המכונה הייתה יפה, גדולה והשמיעה רעש. במילים אחרות, זה היה מגניב.
למה שיעממתי אותך בסיפור הזה? בשביל להסביר שמבקרים במוזיאון מדע תמיד באים למען החוויה האסתטית ולא למען הלימוד המדעי. כולם רצים בין האטרקציות ונהנים בעיקר מהמראות, הקולות והמשחקים. מפעם לפעם קוראים איזה שלט הסבר או שניים, ויוצאים מהמוזיאון טיפה חכמים יותר.
במובן הזה, אין שום הבדל בין תערוכת "עולמות הגוף" למכונה שתיארתי (חוץ מהעובדה שהם "מגניבים" בצורה אחרת). אם "המחשב המכני" הוא לא יצירת אומנות אלא מוצג מדעי, כך גם התערוכה החדשה.
|
|