 |
|
 |
||
|
||||
 |
היום נתקלתי בשי משולם, אשר השתתף בדיון הקודם בנושא, וקיבלתי מידיו שתי חוברות מעניינות בהוצאת האגודה הישראלית נגד ניסויים בבעלי חיים. האחת, 'ניסויים בבעלי חיים: סקירה ביקורתית' היא מהדורה חמישית מורחבת ומעודכנת (1998) של מאמר מטעם הועדה למודרניזציה של המחקר הרפואי(1) המתפרסם בכתובת: http://www.mrmcmed.org/critcv.html האחרת, 'שיטות מתקדמות במחקר ביו-רפואי ללא שימוש בבעלי-חיים' (אוקטובר 2001), חוברה ע"י יריב גלבוע ורועי קאופמן ומתמקדת בתיאור החלופות המעשיות לניסויים בחיות בקטיגוריות השונות (עור, עיניים, פוטוטוקסיניות, פירוגניות, וכו'). שתי החוברות רציניות, ענייניות, קלות לקריאה (נגמעו במהלך תרגול משעמם) קצרות ותמציתיות. שתיהן חפות מסימני קריאה, שקרים, סילופים, ציטוטים מגמתיים, האשמות בוטות כלפי ויויסקטורים, תיאורים ציוריים של סבל החיות ועוד כהנה וכהנה רעות חולות דמגוגיות בהן נכווינו במרוצת +1800 התגובות האחרונות. כל טיעון מגובה ברפרנס מוצק, בין אם בגוף הטקסט בחוברת של גלבוע וקאופמן, ובין אם בהפנייה לספרות המדעית בסקירה הביקורתית, הנשענת על הפניות ל-175 מאמרים מן העיתונות המקצועית. כדי לא להותיר את שאר הקוראים בלא כלום, הנה כמה נקודות הנזכרות בחוברות: פסיכיאטריה ופסיכולוגיה ' "פסיכולוגיה ניסויית" ממשיכה להתבסס על מחקר פוגעני בבע"ח, למרות שפסיכולוגים קליניים מתעלמים בדרך-כלל ממחקרים בבעלי חיים המתפרסמים בספרות המדעית. סקר שנערך על סמך שני כתבי עת לפסיכולוגיה קלינית העלה שרק 33 מבין 4425 אזכורים (0.75%) התייחסו למחקרים בבעלי חיים. (59)' (סקירה ביקורתית, עמ' 7) ניסויים ודיסקציות למטרות הוראה "אין צורך אמיתי בדיסקציות אלא להיפך: מתוך 29 מחקרים שבהם נבדקו תלמידי תיכון וסטודנטים לרפואה, רוקחות, סיעוד, וטרינריה, ביולוגיה ופסיכולוגיה כך שקבוצה אחת ביצעה דיסקציה והשניה השתמשה בחלופה התברר שב-16 מהמחקרים הייתה לשתי הקבוצות הצלחה דומה, ב-12 מקרים ידעה יותר הקבוצה שהשתמשה בחלופות, ורק במקרה אחד ידעה יותר הקבוצה שביצעה דיסקציה." (גלבוע וקאופמן, עמ' 17) שי מחזיק עותקים נוספים מהחוברות לצרכי הפצה, וגם אני אשמח למסור את העותק שקיבלתי לשכפול לכל מאן דבעי. מומלץ למתעניינים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
שתי החוברות נמנעות כמעט לחלוטין מדיון מוסרי בניסויים בחיות, ובכך נחסכת מן הקוראים אותה התחלקות נדושה כ"כ על מצפונם כבני אנוש. יוצאת דופן מבחינה זו היא פסקה בסקירה הביקורתית, המזכירה את הרעיון המוצע במאמר לעיל ומסתיימת בשורה שצרמה לי אישית: "סכנות ממחקר בבעלי חיים נוסף על בזבוז של משאבים רבים והשגת תוצאות מטעות, הוויוויסקציה מעמידה סכנות אמיתיות לבני אדם. אורח המחשבה כי ידע מדעי מצדיק (או עשוי לחייב) פגיעה בחפים מפשע, מסכן את כל אלה החשופים לפגיעה. אפילו לאחר שניסויים שביצעו נאצים ויפנים בשבויים החרידו את העולם, מנעו חוקרים אמריקאים מגברים אפרו-אמריקאים טיפול בעגבת כדי לעקוב אחר התפתחותה הטבעית של המחלה, (106) הזריקו תאי סרטן למטופלים, (106) חשפו מטופלים ללא ידיעתם לניסויים מסוכנים בקרינה, (107) ולמרות שלא היו לכך כל סיכויי הצלחה, השתילו לבבות קופים וחזירים בגופם של ילדים, חולים כרוניים ואנשים חסרי אמצעים. (108) הפסיכיאטר רוברט ג'יי ליפטון טוען שייתכן ומנטליות זו של "מדע בכל מחיר" סיפקה הצדקה רפואית לשואה. (109)" (סקירה ביקורתית עמ' 9. המספרים בסוגריים מציינים מספרי הפניות המובאות בחוברת). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למי שמתעניין בדוגמא השנייה שהוכנסה בהודעה לעיל, בנוגע לניסויים ודיסקציות למטרות הוראה; מוזמן לקרוא ממקור המבדק ברשת: כל אחד מ-29 המבדקים שמוזכרים ותוצאותיהם צוטטו מכתבי עת, המקורות לציטוטים המקוריים נמצאים בקישור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"פסיכולוגים קליניים מתעלמים בדרך-כלל ממחקרים בבעלי חיים המתפרסמים בספרות המדעית." זו נשמעת לי טענה מוזרה. בערך כמו "מהנדסי גשרים מתעלמים בדרך-כלל ממחקרים במאיצי-חלקיקים המתפרסמים בספרות המדעית". למה לצפות שפסיכולוגיים קליניים דווקא ישתמשו במחקרים בבע"ח? האם נעשים מחקרים בבע"ח מתוך אוריינטציה קלינית? איזו רלוונטיות יכולה להיות למחקרים בבע"ח לענייני קשיים ביחסי המשפחה והשלכותיהם על הדימוי העצמי בגיל ההתבגרות, נאמר? אני מנחש שמרבית המחקרים בבע"ח בפסיכולוגיה נעשים במסגרת מחקר בפסיכולוגיה קוגניטיבית, ודווקא בחלקים הבסיסיים יותר שלה (התניות, הסקת מסקנות בסיסית, זכרון בסיסי - לאו דווקא על זכרון טריוויה או יכולת לימוד שפות זרות...). אפשר, כמובן, לשאול האם יש למחקר כזה תועלת לבני אדם (פרט לעצם התועלת בהגדלת הידע וההבנה האנושיים, אם רואים בכך ערך). אני מניח שהתשובה, בהווה, שלילית. מה בדבר תועלת אפשרית בעתיד? היום שבו הפסיכולוגיה הקלינית תשתמש בידע שהושג במחקר הפסיכולוגי-קוגניטיבי נראה לי הרחק במחוזות המדע הבדיוני - משהו כמו שקלול אפקטים קוונטיים וגרעיניים בתכנון גשרים. האם זה פוסל את הניסויים הללו מבחינה מוסרית? ראה דיון לעיל, 1800 תגובות (חלק קטן מהם אפילו עוסק בשאלה הזו!). מכל מקום, בשביל זה לא צריך לנבור בכתבי עת לפסיכלוגיה קלינית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החוברת מתארת (אין לי כח לפתוח) כל מיני ניסויים נואלים בהם ניסו לשחזר בחיות תופעות חברתיות כאלכוהוליזם, התמכרות לסמים, חסך אב או אם, התעללות בזולת, ועוד כהנה וכהנה טובין. זאת למרות שברור לכל ברי כי לא ניתן לשחזר את הקונטקסט האנושי החברתי המלא בחיות, קצת מגוחך כשמדובר בניסוי הבודק זאת ממש. אגב, שמעתי על תכנית טלויזיה באחד מערוצי הטבע אשר סיקרה את בעיית האלכוהוליזם בטבע. מסתבר שאלכוהול התוסס טבעית מסוכרים בפירות רקובים, גורם לחיות רבות לשוטט שתויות באחו. בחלק מן הכוורות מוצבות שומרות שתפקידן להרחיק דבורות שיכורות מהכוורת. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |