|
שתי החוברות נמנעות כמעט לחלוטין מדיון מוסרי בניסויים בחיות, ובכך נחסכת מן הקוראים אותה התחלקות נדושה כ"כ על מצפונם כבני אנוש. יוצאת דופן מבחינה זו היא פסקה בסקירה הביקורתית, המזכירה את הרעיון המוצע במאמר לעיל ומסתיימת בשורה שצרמה לי אישית:
"סכנות ממחקר בבעלי חיים נוסף על בזבוז של משאבים רבים והשגת תוצאות מטעות, הוויוויסקציה מעמידה סכנות אמיתיות לבני אדם. אורח המחשבה כי ידע מדעי מצדיק (או עשוי לחייב) פגיעה בחפים מפשע, מסכן את כל אלה החשופים לפגיעה. אפילו לאחר שניסויים שביצעו נאצים ויפנים בשבויים החרידו את העולם, מנעו חוקרים אמריקאים מגברים אפרו-אמריקאים טיפול בעגבת כדי לעקוב אחר התפתחותה הטבעית של המחלה, (106) הזריקו תאי סרטן למטופלים, (106) חשפו מטופלים ללא ידיעתם לניסויים מסוכנים בקרינה, (107) ולמרות שלא היו לכך כל סיכויי הצלחה, השתילו לבבות קופים וחזירים בגופם של ילדים, חולים כרוניים ואנשים חסרי אמצעים. (108) הפסיכיאטר רוברט ג'יי ליפטון טוען שייתכן ומנטליות זו של "מדע בכל מחיר" סיפקה הצדקה רפואית לשואה. (109)"
(סקירה ביקורתית עמ' 9. המספרים בסוגריים מציינים מספרי הפניות המובאות בחוברת).
|
|