בתשובה לברמנית מהורהרת, 24/01/09 2:05
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לא אישית לברמנית אך בעקבות תגובותיה, ולמשתתפי הפתיל: לכל ענייני ה"קינות", אפעס, למיניהן, לענייני ה"כלומר היא רוצה, כלומר היא רוצה, כלומר היא רוצה..", ושאר פינטוזים ברמניים ביזאריים בפתיל זה - אין לי מה לומר, ייתכן שהדברים קשורים בבעיותיה של הכותבת או של מישהו/הם בסביבתה הקרובה, ובכל מקרה - אינם קשורים בי. לנושא עצמו: הטיעון, כי אזרח המוותר, זמנית או סופית, על זכות הבחירה, הוא "אנטי-דמוקרט" ולוקה ב"אי-כיבוד הליכי דמוקרטיה" - הוא טיעון הבל. בעגת הרחוב, בשיח המכולת, בתקשורת ובייחוד בתעמולת הבחירות - מתנגנת לה המנטרה סוב-נא-סוב: "חובת הבחירה, חובת הבחירה!". זה כה מקובל, עד כי תמים ושאינם יודעים לשאול מאמינים שאכן בחובה עסקינן. בשיח היותר-אינטלקטואלי - שמשהו ממנו מתנהל גם כאן, באייל, ובין אנשים שהידע שלהם מדוייק יותר - מדובר על ה"חובה" הנ"ל כחובה מוסרית-מצפונית, כפי שמופיע בדבריו של שוקי, בתגובה 502188. למי ששכח, אולי כדאי להזכיר: הבחירה - זכות ולא חובה. בישראל, לא זו בלבד שאין חובה כזו מוטלת על האזרח - אלא שהחובה, בעניין זה - על השלטון, דווקא, היא מוטלת. *מוסדות השלטון* הם המחוייבים לכל מאמץ ע"מ שיתאפשר לכל אזרח (להוציא מקרים חריגים שבהם הקשיים הטכניים אינם בני פתרון, בינתיים) מימוש זכותו, גם אם יש בכך קשיים שונים (נכות, אשפוז, מינוי דיפלומטי וכיו"ב). בהחלטתו של אזרח שלא לממש זכות זו - אין הוא מכריז כי אינו מוכן לקבל את דין הבוחר ואת תוצאות הבחירות. במקרה שלי מופיעה נקודה זו במספר תגובות כאן, ויכול הקורא, ויכולה גם הקוראת שאינה יודעת לאילו מחוזות אבסורד תוליך את שנאתה - להבין את נכונותי לקבל את הכרעת הציבור, שתיעשה בלא השתתפותי. בנייר הזה 1 יש אינפורמציה מעניינת על מדינות שבהן מטיל החוק חובת הצבעה. אכן - החיוב החוקי מעלה את שיעור ההצבעה במקומות מסויימים עד לרמה המעלה ספק, לפחות לטעמי, לגבי מידת הדמוקרטיות שבו (בהתחשב בכך שמדינות לא דמוקרטיות מתנאות באחוזי ההצבעה הגבוהים שלהן. בעיראק של סדאם היו, אזא"מ, 99% הצבעה). כמו כן יש בו, במסמך, תחת כותרת "טיעונים נגד חובת ההצבעה", דברים שגם הם מעניינים (ובמידה רבה מובנים מאליהם, אך אולי לא לכולם/ן). תמציתו של דבר: "חובת הצבעה אינה מתיישבת עם עקרון החופש, שהוא עקרון יסוד בדמוקרטיה. זכות האזרחים שלא לבחור שוות ערך לזכותם לבחור". לעניין ההצבעה בבחירות כאקט של לקיחת אחריות מוסרית, בקצרה ומזוית אישית לחלוטין: טוב, יפה, נכון, אתם צודקים, וכבר אמר אביב בתגובה 118374, את המילים האלמותיות :-] : "דמוקרטיה בונים מלמטה ורק בלמטה מצוי הכח האמיתי" - אכן, דברים כדורבנות, הוא צודק - או, ליתר דיוק: הוא *היה* צודק ואתם *הייתם* צודקים - לו היינו עכשיו קצת אחרי ששת ימי בראשית ולא נתונים בתוך מציאות קיימת, קשישה ותשושה. במצב הדברים שנוצר אצלנו, זה שנים לא מעטות, כאשר אף כנסת אינה מוציאה את ימיה והאזרחים נקראים שוב ושוב (ב-1999, ב-2001, 2003, 2006 - ועכשיו 2) להשתתף ב"משחק הפוליטי" - הפך ה"משחק" הזה ל*משחק באמת*, משחק כסאות מוסיקליים שבו עושים הפוליטיקאים שימוש ציני באור הירוק שהם נוטלים מן הציבור, לשם הדבקה מחודשת של ישבניהם אל הכסאות. עם כל ההערכה שיש בי - ויש בי! - למשתתפי המשחק - פטרתי עצמי מן ההשתתפות בו במערכות הבחירות האחרונות. זאת לאחר צייתנות אזרחית שגיליתי לאורך זמן לעניין "חובת" הבחירה, שאינה חובה. משה קרוי 3 כתב פעם כי במשטרים טוטליטריים נתפס השלטון בכוח, בעוד שבמשטרים דמוקרטיים הוא נתפס באמצעות "טקס מיסטי הנקרא בחירות". (הציטוט אולי אינו מדוייק מילולית ב-100%, אך מדייק ברוחו) שירי ההלל בדבר יכולתו של האזרח הקטן להשפיע על גורלו-שלו ולהשפיע רוב טובה, או מעט טובה, על גורל שאר האזרחים - הם טובים למדינות שבהן פועלים מנגנוני השלטון באופן תקין. למעשה - גם אז קשה לאמוד את מידת השפעתו של האזרחצ'יק, בסופו של דבר, על מדיניות השלטון ועל ניהול חיי היומיום במדינה, ויש הסבורים שהשפעה זו מעטה למדי 2. עוד לענייני הברמנית: כאמור, לא אני היא זו שניתן להאשימה באי-כיבוד כללי המשחק הדמוקרטי, ויתרה מזו – זו המביעה מאז נחיתתה כאן בוז, בדלנות והתנשאות כלפי ציבורים קטנים וגדולים בהוויה הישראלית (למשל "לא סובלת את מצביעי ש"ס ויתר הבובליקות", תגובה 498707 - וזה על קצה המזלג), ומבטאת עכשיו, יותר מתמיד, התנגדות ואיבה כלפי מצביעי המפלגות הקטנות וגם כלפי הנודניקים אשר - שומו שמיים - מעזים להתבטא ברשת נוכח ידיעתם כי אין להם ביטוי במסגרות המפלגתיות - זו שהדברים בנוסח זה מופיעים תכופות בתגובותיה הקיימות (תגובה 502153) והמחוקות, זו שהינה השופר המקומי של עריצות הרוב (סליחה על הדרמטיות) - היא זו המוכיחה בכל אלה כי אינה מכבדת את הדמוקרטיה - ואין זה רק עניין של "המשחק הדמוקרטי", ואין זה רק עניין של "כיבוד" הטקס הקרוי "בחירות" - אלא שכלפי *עצם הדמוקרטיה עצמה*, כלפי הפלורליזם שהוא נשמת אפה, כלפי זכויות המיעוט, השוות לזכויות הרוב - אין בה כבוד. לשוקי, לצפריר ולאח-של - תודה, בכנות - נתתם לי חומר למחשבה (רושמת: לעיין בדיון הזה שוב לקראת הבחירות הבאות, בעוד שנתיים.. :-]). ********* 1 2 אחוז הצבעה [ויקיפדיה] 3 משה קרוי [ויקיפדיה] איש מוזר מאוד ודמות מסוייטת וטראגית. אין בי שום סימפטיה לתורות או ל"תורות" שלו, אבל גם אנשים מוזרים אומרים לפעמים (פעמים רבות, למען האמת) דברים נכונים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
3- דיון 581 ובעקבותיו דיון 584 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר להבין, ואפילו להסכים, עם רבות מהנקודות שהעלית, ועדיין להסתייג מהמסקנה האופרטיבית של אי-הצבעה. במציאות הפוליטית בישראל הזכות הופכת לחובה אזרחית מהמעלה הראשונה. זאת משום קיום בלוק חרדי המזין עצמו, הולך וגדל. והם מגויסים (עד אחרונת תעודות הזהות של המתים) ביום הבוחר. לא לחינם אני מבועתת מש"ס והבובליקיות - כאשר שמאל וימין מחזרים אחריהם לצרכים קואליציוניים ומציבים אותם בעמדות השפעה ושליטה, כולל תקציבים ייעודיים. בעיניי זו סכנה מיידית ומוחשית הבאה לביטוי חריף בתחום החינוך. נדמה לי שהצפי הוא כי כבר בשנת הלימודים הבאה יהיו פחות תלמידי יסודי בחינוך הממלכתי מאשר בשלושת המסגרות הנפרדות ביחד (ערבי, ממלכתי-דתי וחרדי). עיקר הגידול נובע מהתפשטות מוסדות ש"ס. לכן צריך לזנוח טינות ואכזבות קיימות כלפי פוליטיקאים למיניהם ולהצביע למפלגות חילוניות. כל אחת לפי טעמה והשקפתה. ממרצ ועד ליברמן. רק לבלום את האייטוללות המקומיות ולמנוע בכח הפתק בקלפי הקמת עוד ועוד מדרסות ומנגנוני בורות ותלות. הרבה יותר חשוב מויכוח אינסופי עקר בתחום המדיני. *** מסרבת להתייחס להתבטאויות בהקשר אישיותי המפוקפקת. תחשבי מה שתרצי ותקלידי בהתאם. אני לא בעסק הוירטואלי הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה בסדר, את יכולה להתחיל להרגע. בסקרים האחרונים ליברמן עולה, העבודה יורדת ומרצ בקושי מפרפרת. כבר מדברים על זה שאולי ליברמן יהיה שר בטחון. דימוי האייטולות, בניגוד למה שחושבים, לא חייב להיות דתי, הוא יכול להיות גם מבחינה שלטונית-פשיסטית. אם לליברמן תהיה עמדת השפעה חזקה, המילה אייטולות תקבל משמעות חדשה מעבר כל מה שידענו עד היום והמילה דמוקרטיה תיהפך לאנאכרוניזם, פרק רופס ומביש שיעלימו אותו מספרי החינוך. נקווה שאת תיהני, אנחנו לא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהינתן המפה הפוליטית הנוכחית והדמויות המככבות כרגע בזירה, אני ממש לא רגועה. נראה כי נתניהו כרה"מ ירכיב ממשלה רחבה עם קדימה, ש"ס, ליברמן והעבודה. טעמי האישי שונה במקצת. הייתי רוצה את לבני כרה"מ, ביבי באוצר, ברק בבטחון וליברמן כשר פנים (שיציק לערבים מחד עם הקטע אזרחות=נאמנות, ויתחיל לפתור בעיות זהות עולי בריה"מ שאינם מוכרים כיהודים ע"י הרבנות). מצידי שגם מרצ תהיה בקואליציה דמיונית זו (ג'ומס באיכות הסביבה, או יותר מדליק -ניצן הורוביץ. חתיך ומקסים וחכם ומואר. מתה עליו, במיוחד כשהוא משחרר את החיוך המבויש לרוחב פרצופו המתוק. חבל שנבצר, מבחינתו, להשתתף בשוק הבשר ומאגר הגנים, מבחינתי). לא חוששת מאיווט האיום בהקשר הדמוקרטי. האיש אינטלגנטי ומבין את כללי המשחק שדרכם הוא עשוי (או עלול, לבהלת רבים) להגיע לטופ הלאומי. כן מפחדת מהתעצמות החרדים. אפילו דישדוש וירידת-מה במספר המנדאטים. כל עוד הם בנויים מתשתית רעיונית של שלילת הציונות כחברה יהודית אך אזרחית במהות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניצן הורוביץ חתיך? איזה כיף שלכל אחד (טוב, כמעט) יש מישהו/י שמעריכ/ה את הופעתו... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם העבודה תכנס לקואליציה רחבה עם ליכוד, קדימה וש''ס, אני ממליץ על הפעולה ההומנית. יש לנתק את ה''מפלגה'' הזו ממכשירי ההחיאה וישא''ק. קדנציה נוספת בישראל, ללא אופוזיציה סבירה, תהיה עוד מסמר בארון הקבורה של הדמוקרטיה הישראלית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למען האמת, עם ביבי באוצר וליברמן כשר פנים, יצטרכו לנתק אולי גם את המדינה ממכשירי החייאה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מסכים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני דוקא חושב שהיא תחיה אבל השאלה אם אפשר יהיה לקרוא לזה חיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקמת מפלגת קדימה (ש.פרס וצ. הנגבי בכפיפה אחת) מסמלת את קץ השסע האידיאולוגי מאז 67'. כולם, מלבד מעט עקשנים בקצוות, מתכווננים לאותם ציפיות. מעין מפא"י היסטורית ואקטיביסטית. אולי עם הדגשים אישיים שונים ורטוריקה מותאמת לאלקטוראט לפי הסוקרים ויועצי הקמפיין - אבל במהות אין שוני מהותי. הכל פרסונאלי (מי נץ ומי יונה בין מרידור ועוזי דיין מהליכוד לבין פואד וברק מהעבודה?). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
*קריסה* למרכז. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"מש"ס והבובליקיות"? סליחה על הבורות, אבל בובליל דתי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ליברמן הוכיח שבסופו של דבר מה שמנצח זו האידיאולוגיה האחת והיחידה: לשים את התחת השמן על כסא בממשלה ולא לזוז. וכל השאר, ברית הזוגיות, "הפחדת" הערבים (גיחי) - הכל באמת שטויות במיץ עגבניות. התחת, זה העיקר. תגובה 522471. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כבר אמרו לך דברים נכוחים ונראה שגם את מבינה את האבסורד בגישה שאומרת שהמצב כל-כך גרוע שאין טעם להקדיש אפילו עשרים דקות מזמנך כדי וואו. איזה ניסוח! כמה "ש" אפשר לשרבב למשפט אחד? ננסה שוב: מה שאני קורא בדבריך הוא רפיסות כוחות מוכרת למדי, וגם הפרדוקס הידוע בין הציווי הקטגורי לגישה היוסאריאנית1, דילמה שקל לפטור במשיכת כתפיים ו"שברו את הכלים ולא משחקים". אחרים כבר הצביעו יפה על הבעייתיות בגישה הזאת בסביבה בה האחרים לא מכבדים את ה"פוס" שלך וממשיכים במשחק שאת תוצאותיו גם את תספגי, ואת כבר ענית יפה "כן, אתם צודקים בהחלט, עכשיו נא להפסיק לבלבל לי את המוח", ולי יש הצעה שאולי יכולה להשאיר אותך במחאתך בלי להעניק בכך כוח רב יותר (אמנם בשיעור של ננו-ניוטון אחד, אבל זה הרבה יותר ממה שהיית רוצה שיקרה) ליריביך הפוליטיים מסוגם של ליברמן ומרזל. ההצעה שלי2 היא זאת: מצאי בסביבתך מישהו שנמצא פחות או יותר בקוטב ההפוך לך מבחינה פוליטית, ועשי עימו הסכם קיזוז: שניכם לא תצביעו. בכך אתם רושמים את מחאתכם הציבורית בלי לבזבז זמן בתורים מייגעים רק כדי להטיל פתק לבן, ובה בעת אתם משפיעים בדרככם על התוצאות ממש כאילו טרחתם לממש את חובתכם האזרחית. הממ, חובתכם המוסרית. המממ. זכותכם. אמנם לא מאד קל למצוא אדם שמצביע הפוך ממך ובכל זאת אפשר לסמוך על המילה שלו, אבל היי, מי אמר שקל להיות יהודי בארץ ישראל? ניצה, את איתנו? ברגע האחרון את כמובן תתעשתי ובלי להגיד כלום תרוצי לשלשל את הפתק הנכון, ויוצא שאת בעצם מצביעה פעמיים, אזרחית למופת שכמותך (אמנם חרא של בן אדם, אבל כולנו כאלה)! ________________ 1- קאנט:"ומה אם כולם יפעלו כמוך?" יוסארירן: "אז בטח הייתי משוגע לפעול אחרת" 2- לא ממש שלי. היא מבוססת על טכניקה שבה השתמש מישהו שנסע לחו"ל בעת הבחירות (איזי?). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שכ"גינקה, פשושי הקסום, 1. דקל שפל צנ(מ)רת אהוב שלי, אני מציעה שלא *אתה* תהיה זה שמדבר על רפיסות. אם אתה מוכרח להעביר לעם'שראל מסר סטייל נתניהו - אולי כדאי שתמצא איזשהו מתווך עלום לעניין זה, ותעביר לו את המטה (? :-]) בדוא"ל, בצירוף הוראות מדוייקות בנוגע לתוכן הדברים שאתה מעוניין למסור. 2. כשבנאדם אומר, "כן, אתם צודקים בהחלט, עכשיו נא להפסיק לבלבל לי את המוח" - התגובה הנאותה והדמוקרטית היא להפסיק לבלבל לו את המוח. 3. לעניין "מצאי בסביבתך וגו' " - אנחנו הרי לא מעוניינים להיכנס לסיפורים האישיים שלנו (ואם אחד מאיתנו כן מעוניין, הוא לא חייב לעשות את זה דווקא פה), ולכן אסתפק ואומר לך בלשונו של רבן יוחנן בן זכאי: נו באמת! נו באמת!! נו ב-א-מת!!! 4. אני בסך הכל מלאה כוונות טובות כרימון. הכוונה הטובה הכי אחרונה שלי היתה להציע לברמנית שוחד בחירות הוגן ביותר, ונדמה לי שגם חוקי: היות שהדבר בוער בעצמותיה יותר מכפי שהוא בוער בכמה עצמות אחרות כאן (כך להשערתי, עפ"י תגובה 502464, אבל אולי אני טועה) - בזמן שנותר עד הבחירות, אני אשאל אותה שאלות ככל העולה על רוחי בעניין אישיותה המפוקפקת, היא תענה לי תשובות אמת או בדיה או מעורב תל-אביבי (כפי שרובנו/חלקנו{?} עושים כאן ממילא) - ואני, בתמורה, אלך לקלפי ואפילו אבצע שם פעולת הצבעה כשרה ואמיתית, בלא לפסול את עצמי באחת הצורות המקובלות (או הבלתי-מקובלות). תחת1 זאת, ואפילו מבלי שאשאל את פי הנערה - היא הודיעה מראש שהיא מסרבת, ועכשיו הכ/קו/ל אבוד. 5. אני נורא שמחה שאתה אמרת דברים רציניים, פחות או יותר - ולי יצא, שלא לומר "היה הכבוד" - להשיב לך כאן בערימה של בולשיט. הרופאים אמרו שמינוני רצינות גבוהים מדי עלולים לגרום שהכבד שלי, שכבר כיום הוא כבד יותר מכולי ביחד - יהיה כבד עוד יותר. ואני הרי כבר שילמתי את חובי השבועי למפלס הרצינות הקוסמי בתגובה 502408, ומה עוד תרצי מאיתנו, מכורה? 6. שתוק כשאתה מדבר אלי. באהבה, ממני ****** 1 אני לא אשמה, זה מופיע בתגובה 502403 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשבתי שסיכמנו שאת לא מדברת בפומבי על הרפיסות שלי ואני לא מזכיר בפרהסיה את המנהג שלך לשיר ''דויטשלנד, דויטשלנד אובר אלס'' ברגעים בהם מקובל פשוט לגנוח או לקרוא לי אלוהים. אז חשבתי. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |