 |
סליחה מראש על האוף טופיק, אפשר לענות לי במקום אחר (לא הצלחתי להחליט איפה).
הבוחר הישראלי הוא הוא מעצב המדיניות בישראל, זה פשוט יותר נח לו להאמין שהוא לא ולהתנער מאחריות. זה יותר נח להגיד "מושחתים נמאסתם" ולהצביע, למרות הכל, שוב עבודה/ליכוד (און/אוף לסירוגין או לאותה מפלגה שוב ושוב). כה נמאס לציבור הישראלי מהמפלגות הגדולות? שיבחר מפלגה חדשה ויכניס אותה למרכז הבמה. זה אפשרי וניתן לביצוע, זה רק תלוי ברצון הבוחר.
הבחירות בישראל חוזרות על עצמן בגלל הבוחר הישראלי והתיקו הבלתי ניתן לפיצוח (שוב בגלל חוסר יכולתו של הבוחר להכריע לכיוון מסויים ואהבתו להחליף ולהעניש, במידה זו או אחרת, *כל* ממשלה מכהנת).
הבוחר הישראלי החליט מזמן שהסיבה העיקרית לזהות הפתק אותו הוא שם בקלפי נובעת מהשקפתו לגבי שאלת הסכסוך היהודי-ערבי (וגם בעניין זה הבוחר הישראלי ממש לא סגור על מה הוא רוצה ומתנדנד בלי לאפשר הכרעה לכיוון אחד לאורך זמן מינימלי). כל עוד הציבור לא ממש מתיחס בכובד ראש הראוי (ע"י ההצבעה בבחירות וע"י פעילות פוליטית אחרת) לעניינים כלכליים וחברתיים, שלא יתלונן על כך שאין מי שמיצג אותו נאמנה בעניין זה (איך מישהו ייצג אותו, אם הוא לא שלח לכנסת אף אחד שייצג אותו?).
"מאוד יפה לקרוא לאחריות אישית לאומית, אך בפועל, אותו אזרח קטן עם כל הרצון הטוב הוא מחד גיסא נטול המשאבים להצליח ומאידך גיסא מונע ע"י אותם "נבחרי עם" המנווטים אותו לפי רצונם."
- הדעה הזו, שהיא כה שגורה ונפוצה בישראל (בנוסחים שונים), היא הסיבה לבעיה ולא התיאור שלה. דמוקרטיה בונים מלמטה ורק בלמטה מצוי הכח האמיתי. כשהחבר'ה למטה מצפים שמישהו ידאג להם ומרימים ידיים, הדמוקרטיה מאבדת את תוכנה.
- אני לא דיברתי על אחריות לאומית, אני דיברתי על לדאוג לעצמנו ולאינטרסים של עצמנו, כי אצלנו מצוי הכח האמיתי! למה הופכים פה כל דבר לאחריות לאומית? מה הקשר?
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש