בתשובה לברמנית מהורהרת, 25/01/09 20:15
 |
|
 |
||
|
||||
 |
זה בסדר, את יכולה להתחיל להרגע. בסקרים האחרונים ליברמן עולה, העבודה יורדת ומרצ בקושי מפרפרת. כבר מדברים על זה שאולי ליברמן יהיה שר בטחון. דימוי האייטולות, בניגוד למה שחושבים, לא חייב להיות דתי, הוא יכול להיות גם מבחינה שלטונית-פשיסטית. אם לליברמן תהיה עמדת השפעה חזקה, המילה אייטולות תקבל משמעות חדשה מעבר כל מה שידענו עד היום והמילה דמוקרטיה תיהפך לאנאכרוניזם, פרק רופס ומביש שיעלימו אותו מספרי החינוך. נקווה שאת תיהני, אנחנו לא. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בהינתן המפה הפוליטית הנוכחית והדמויות המככבות כרגע בזירה, אני ממש לא רגועה. נראה כי נתניהו כרה"מ ירכיב ממשלה רחבה עם קדימה, ש"ס, ליברמן והעבודה. טעמי האישי שונה במקצת. הייתי רוצה את לבני כרה"מ, ביבי באוצר, ברק בבטחון וליברמן כשר פנים (שיציק לערבים מחד עם הקטע אזרחות=נאמנות, ויתחיל לפתור בעיות זהות עולי בריה"מ שאינם מוכרים כיהודים ע"י הרבנות). מצידי שגם מרצ תהיה בקואליציה דמיונית זו (ג'ומס באיכות הסביבה, או יותר מדליק -ניצן הורוביץ. חתיך ומקסים וחכם ומואר. מתה עליו, במיוחד כשהוא משחרר את החיוך המבויש לרוחב פרצופו המתוק. חבל שנבצר, מבחינתו, להשתתף בשוק הבשר ומאגר הגנים, מבחינתי). לא חוששת מאיווט האיום בהקשר הדמוקרטי. האיש אינטלגנטי ומבין את כללי המשחק שדרכם הוא עשוי (או עלול, לבהלת רבים) להגיע לטופ הלאומי. כן מפחדת מהתעצמות החרדים. אפילו דישדוש וירידת-מה במספר המנדאטים. כל עוד הם בנויים מתשתית רעיונית של שלילת הציונות כחברה יהודית אך אזרחית במהות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניצן הורוביץ חתיך? איזה כיף שלכל אחד (טוב, כמעט) יש מישהו/י שמעריכ/ה את הופעתו... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם העבודה תכנס לקואליציה רחבה עם ליכוד, קדימה וש''ס, אני ממליץ על הפעולה ההומנית. יש לנתק את ה''מפלגה'' הזו ממכשירי ההחיאה וישא''ק. קדנציה נוספת בישראל, ללא אופוזיציה סבירה, תהיה עוד מסמר בארון הקבורה של הדמוקרטיה הישראלית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למען האמת, עם ביבי באוצר וליברמן כשר פנים, יצטרכו לנתק אולי גם את המדינה ממכשירי החייאה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מסכים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני דוקא חושב שהיא תחיה אבל השאלה אם אפשר יהיה לקרוא לזה חיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקמת מפלגת קדימה (ש.פרס וצ. הנגבי בכפיפה אחת) מסמלת את קץ השסע האידיאולוגי מאז 67'. כולם, מלבד מעט עקשנים בקצוות, מתכווננים לאותם ציפיות. מעין מפא"י היסטורית ואקטיביסטית. אולי עם הדגשים אישיים שונים ורטוריקה מותאמת לאלקטוראט לפי הסוקרים ויועצי הקמפיין - אבל במהות אין שוני מהותי. הכל פרסונאלי (מי נץ ומי יונה בין מרידור ועוזי דיין מהליכוד לבין פואד וברק מהעבודה?). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
*קריסה* למרכז. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |