 |
|
 |
||
|
||||
 |
כשמלאו לאחותי הקטנה 16, נסעה היא לרחוב המהולל, בייחד עם אחייניתה הקטנה. "איכשהו" נכנסו הן לבית הקפה הנכון ותוך רבע שעה אף זכו להזמנה משחקנים ב"הפוך" ז"ל, שמפאת כבודם אדלג על שמותיהם, להיכנס עימם לשירותים. הן דחו את ההצעה באדיבות ואף על פי כן הרגישו מוחמאות. אחרי זה הן הלכו ברחוב, כשלפניהן שתי בנות פרובינציאליות (כמוהן) ואחת אומרת לשנייה בהתרגשות:"האנשים כאן, הם כל כך אמיתיים!" לשם איזון, חוויה ירושלמית. שוחחתי עם קצין חדש בפלוגתנו שבמילואים (זוכרים? אני באזור קלקילייה ולא קולטים שם טוב את "האייל", לכן אני כותב רק בחופשות) שלומד באונ' העברית. לאחר ששאלתי אותו על מצב הבנות שם, עיניו הנוגות כבר אמרו הכל, אך בכל זאת הוסיף הוא את מילותיו, בקול שקט ועצוב: "עשינו חישוב שעל כל 3 סטודנטים באונ' העברית יש 7 סטודנטיות. מהן 2 ערביות, 2 דתיות, אחת נשואה ואחת לא מזדיינת. וגם זאת שמזדיינת לא יורדת". לא זה מה שהעיניים אמרו. בכל זאת, שווה ציטוט. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
Your friend from huji has nothing to complain about. The technionic analogy should be 3 females over 17 males, from which 2 have a boyfriend\\husband, and 2 are new immigrants\\Arab. Their sexual properties are unknown to atudaim.
In Haifa university there would be 7 females over those 3 males, from which 4 are Arab, 3 are married, atleast 2 are horribly stupid, and one is undoubtly gay. But the view... pays for it all. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם יתכן שאתם פשוט מחפשים צידוקים מטופשים לכך שאין לכם אומץ ליצור קשרים עם בנות המין השני? העולם מלא בנשים נחמדות ונאות שמחפשות קשר נורמלי עם בחור נחמד ושפוי. במקום לקטר, השיגו לעצמכם חיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסדר, געירה בטוב לב, אך, אוי, כללית במקצת. השאלה תמיד, מה עושים באופן, אבוי, ספציפי. והרי ניסינו. להכללות ופרספקטיבות חביבות במיטב השכל הישר יש תמיד מקום, אך הן לוקות במקצת מבחינת המלצות הפעולה הספציפיות. בסדר, התעשתנו וחזרנו לעמדות הבריאות והנכוחות, אך מה בדיוק עכשו? בשביל המלצות לא ספציפיות יש לנו אסטרולוגים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השיטה שלי זה לוזריות מודעת משולבת עם בטחון עצמי מופרז. כמו ג'ורג' קונסטנזה רק בלי הצחוקים. זה אף פעם לא עובד אבל זה חלק מהעניין. אחרים יעדיפו את שיטת ה 1000 כאפות וזיון אבל קצת קשה למצוא 1001 נשים בטכניון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וודי אלן מספר בספרו Without feathers שהוא נהג להפתיע נשים, כשהוא לבוש מעיל ארוך, בפתחו את המעיל בתנועת פתאום בפוזה של מתחשף. אבל, במקום מבושיו, נגלה לעיני הנשים המבועתות דג האליבוט ענק שהיה צמוד לפנים מעילו. העסק עבד. רבות פרצו בדמעות גיל. היו כאלו שאמרו שהחוויה הזאת שינתה את כל מהלך חייהם, והפכה אותם לאדם טוב ואנושי יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי אדוני הנוזפני, במקום להטיף "ולהחזיר לפרספקטיבות הנכונות" תקשיב למה שהסטודנטים אומרים. ברור, קל למשוך בכתפיים ולהתנער בשם השכל הישר מבעייתיות עליה מצביעים אנשים. אך האם הבעייתיות הזאת הינה רק קפריזה או חוסר אומץ? מדוע בעצם שיהיו חסרי אומץ, או שאתה מניח אותו מראש, שהרי *העולם* מלא בבחורות וכד'. אך מדובר באנשים הנמצאים בסיטואציה ספציפית, במקום ספציפי, ועם מטלות הדורשות זמן רב. יש המטיף, ויש המזהה בעיה ספציפית שיש לתת עליה תשובה, ויוזם. ניתן היה להעריך הרבה יותר אם אדוני היה חושב, לדוגמא, בכוון של מועדון סטודנטים המעודד היכרויות יזומות בין המינים, בלי הרבה בולשיט מיותר, כפי שיוזמים למשל הרפורמים בארה"ב באוניברסיטאות, עבור סטודנטים יהודים |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. איני קצין, כך שאין אני עומד מאחרי הדברים שציטטתי ובכל מקרה אין זה ולא היה זה סיגנוני מעולם. עדיין, כאנתרופולוג חובב וכאייל מתמחה נראו לי הדברים ראויים לאיזכור. ב. האומנם? האם תוכל להפנותן אל האימייל שלי? להלן ציטוט מן הדף שלי בקופידון: "אם אוזנך לכל כרויה, אך מאיש אינך חוששת, ולבך רחב, פתוח ואמיץ, ושכלך נרחב, רעב וחופשי; אם את חריגה, אך זה אינו דגלך ואם גם מראך נאה וילדים את אוהבת, אז וכאן באה שורת סיום המעלה חיוך, מורידה דמעה ומציפה בכמיהה" כל הזכויות שמורות לאפופידס. אסור להעתיק קריטריונים אלו במלואם, בחלקם או אף להשתמש במילים, אותיות, רווחים או סימני פיסוק מתוכם. מותר ללעוג - בגבול הטעם הטוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני כבר מזמן לא בסצנה הזו אבל מעניין אותי לדעת אם אתה זוכה להרבה פניות מנשים בזכות הדף הזה. הרושם שקיבלתי הוא שלמרות שנשים כאילו מחפשות גברים רגישים הן בעצם מעדיפות גברים קצת יותר מחוספסים, כשאת הרגישים הן מעדיפות להפוך לידידים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז היה מחוספס בתחילתך נוסח גנגסטר אמריקני מצולק, ורק לאחר מכן, התגלה לה כרך ככומר פרנציסקני. דומני שהאלוף (מיל') מרדכי ויסת ביד אמן את שתי הגישות. קשוח כדבעי מלכתחילה (מה שאמנם עבד) אך רך כנער מקהלה מסורס בסצינת הפיתוי (המגבת שנשמטה לה, היד שהונחה לה ברכות וכד') מה שלא קצר תוצאות כה מזהירות, אם לשפוט לפי התלונות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מר מיכאל, נכון לשעה זו 17 מתוך 73 תגובות, ובאחוזים: 23% של התגובות בעמוד הזה הן שלך. התופעה הזו חוזרת על עצמה גם בדיונים אחרים. אל תפסיק, אבל אולי תואיל להאיט קצת את הקצב ותיתן הזדמנות גם לאחרים להגיב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לצערי זה המצב. מצאתי שהדרך הכמעט בטוחה לזכות בסומק הדרוש בלחייו של קהל היעד היא הפגנת כוחניות (גם הפגנת כח פיסי כמו הנפת מסך 21inch עוזרת לעיתים), אדישות כלפיהן או כשהן חושבות שהכנסתך גבוהה או שאתה מקורב אצל גורמים מפורסמים או רבי השפעה. וזה הגיע עד רמיזות והצעות נישואים!! כגבר רגיש וכו' (וצנוע) ענייני בהן יורד כשזה קורה. ואני מדבר על בנות משכילות ומתקדמות שקראו את "גברים ממאדים ונשים מנגה"! אני וידידה בעבודה שהיא נונקונפורמיסטית, אינטיליגנטית ורגישה עם רקע בפסיכולוגיה - דיברנו בנושא זה והיא נזעקה שזוהי השמצה מקובל ושגוייה והיא והרבה אחרות מחפשות בנרות גברים אינטיליגנטים, רגישים ועדינים. מכל הגברים הנחמדים והנאים אצלנו, ניסתה היא תקופת מה לאחר מכן לחזר אחרי הבוטה והפוגעני שבעובדינו, שלא מחמיץ הזדמנות להשפילה ולהתבטא בגסות לידה (ולא רק לידה), באופן שמסמיק גם אותי, עד שגערתי בו מספר פעמים (זה לא עזר) ואף השפלתי אותו בפרהסיה כדי ללמדו לקח (עזר קצת, אחרי פעמיים). לך תבנה זוגיות ככה... כנראה שנועדתי להיות ידיד ואיש סוד. אגב, מישהו יודע כמה עולה אם פונדקאית? עד כאן דברי ימי אפופידס. ונחזור לנושא הדיון: שיינקין. מתי זה התחיל? מה העניק ריכוז זה של אנשי מוסיקה, אומנות ומשחק לתרבות הישראלית? האם מדובר רק בנפח יצירה וכשרונות או אף באיכויות יחודיות שצמחו שם? ואולי בפוזה בלבד? האם אלו תושבי המרכז שהיוו את קבוצות האוונגרד השיינקינאיות(???) או שמא היו אלו אנשי הספר (פ' קמוצה) שחברו שם? מדוע זה קרה בעיקר ברחוב זה ובסביבתו ולא באזורים אחרים בתל אביב? מה המצב שם דהיום, האם התהילה שינתה (למשל שכ"ד) ופגמה באותם מרכיבים בהוויה השיינקינאית שהביאו לפריחתו ב...בעצם מתי זה היה בדיוק? 80s, 90s? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפופידס, איני מתחייב לדיוק היסטורי אולם כיוון שחייתי במקום בתקופת היווצרות השנקינאיות אני יכול לספר דבר או שניים. יש חשיבות למיקום של מתחם שנקין, הוא נמצא לא הרחק מ"הבימה" והיכל התרבות, כ-10 דקות הליכה מכיכר דיזנגוף. הוא קרוב לרחוב אלנבי ולשוק הכרמל ועוד, כלומר, הוא "בצטנרום של הפיילה", אם להשתמש במטבע לשון ישנה. את מתחם שנקין בסוף שנות השבעים ניתן לאפיין בקצרה כך: היו שם כמה רחובות עם חנויות סדקית מיושנות ובעלי מלאכה. חלק ניכר מהאוכלוסיה היתה מבוגרת ולא אמידה, חלק אחר היו דתיים מהסוג שאפיין את תנועת המזרחי, והשכונה בכללותה לא היתה מטופחת במיוחד והיו בה הרבה דירות זולות יחסית להשכרה, אידיאליות לאנשים צעירים חסרי פרוטה שרוצים לחיות חיים עירוניים, חלקם בעלי שאיפות אמנותיות כאלה ואחרות. במילים אחרות, בשכונה המזדקנת היכתה שורש אוכלוסיה צעירה בעלת חוש לאופנות ומחפשת גירויים אמנותיים (בזול). בראשית שנות השמונים חלה התעוררות ברוקנ'רול הישראלי ואחת הלהקות שפעלו באותה תקופה היתה להקת "הקליק" (הם הגדירו עצמם לרגע כלהקת פאנק). הרוח החיה בלהקה, הזמר והתמלילן, היה בחור בשם דני דותן (ירושלמי מרחביה במקור), שהיה מוכשר כשד ובעל מרץ אינסופי, וכשחלפו 15 דקות התהילה של הלהקה (למרות תקליטם השני המצויין "צפוף באוזן") החליט יחד עם אחיו השנקינאי, צייר מתחיל בשם אורי דותן, (שגר שם בדירה חרבה שבחורף היתה מוצפת מים), להקים בית-קפה/גלריה שהם כינוה "תת-רמה". זכור לי ערב הפתיחה של המקום (בשנת 82 או 83 כמדומני): מן חנות עירומה, 50 אנשים מסתופפים על המדרכה הכמעט אפלה, שותים יין לבן זול מכוסיות פלסטיק ומעיינים בגיליון הראשון (ופחות או יותר האחרון) של כתב העת לאמנות בשם "תת-רמה". אבל בין האנשים האלה היה גם אדם ברוך שהיה דמות מפתח בתפר שבין עולם האמנות לעתונות הישראלית, וכנראה שהיו שם כמה מראשוני כתבי המקומונים. ראשית שנות השמונים היו תחילת הפריחה של המקומונים, אז המציאו אותם, והכתבים (שחלקם באו מאותו מילייה שנקינאי) חיפשו נושאים עירוניים לסקר אותם. התוצאה: ביום שישי כשפתחת את העיתון והמקומון אפשר היה לחשוב לפי הסיקור שב"גלריה תת-רמה" המציאו מחדש את האומנות בישראל. זה היה רגע מכונן חשוב בהפיכתו של מתחם שנקין למוסד. הבית-קפה/גלריה של האחים דותן לא החזיק מעמד זמן רב, אבל הוא שימש דגם יסוד ליזמים מעט יותר מוכשרים מבחינה עסקית. הללו הבינו שאתה לא מוכר קפה, או בלינצ'ס, או אהילים למנורות בלי הילה אמנותית/אפנתית מתוקשרת. והם השקיעו בזה לא פחות מאשר בניהול שוטף של העסק. אט אט התמלא הרחוב בחנויות אופנתיות כאלה, שאמנם נפתחו ונסגרו אבל הרחוב היה מלא מהם והחל לדחוק את רגלי בעלי חנויות הסדקית הישנות. הרגע המכונן החשוב השני קשור אף הוא בדני דותן. בתל אביב הקטנה, של תקופת טרום המדינה, פעלה דמות בשם ברוך אגדתי (סיפור בפני עצמו) שהיה ידוע בעדלאידות פורים שארגן. דותן שאב מהדמות הזו השראה וארגן עדלאידע שנקינאית שעלתה יפה ויצרה רוח קהילתית.(נקודה חשובה: גם הדתיים, תושבי השכונה המקוריים יכלו לקחת בה חלק, ולמיטב זכרוני שתפו פעולה. ועד היום יש דו-קיום מופתי בין הדתיים לחילוניים בשנקין). אעצור כאן, התיאור ההיסטורי הזה התארך דיו, אבל לסיום עוד נקודה שנזכרתי בה כעת. שום דבר לא מתחיל ממש מאפס. במתחם שנקין עמד במשך עשרות שנים "בית דבר", עיתון פועלי א"י שעורכו המפורסם היה ברל כצנלסון. העיתונאים הסוציליסטים (אחוס"לים אוריגינלים אחד אחד) נהגו לשבת ב"קפה תמר" הידוע שבשנקין, כלומר, גרעין בוהמי היה בשנקין עוד קודם לשנות השמונים. לפני זמן מה בעוברי שם התברר לי ש"בית דבר" נהרס עד היסוד, הולכים להקים שם איזה פרוייקט או משהו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בית דבר פונה ונהרס חלקית כבר לפני כחמש שנים, להערכתי. במשך שלוש השנים הראשונות לאחר הריסתו לא קרה במקום דבר פרט לכך שהבניין ההרוס הפך למקום פגישה מועדף עבור נרקומנים שחיפשו פרטיות ומדי פעם העלו באש את אחד החדרים להנאתם ולמגינת ליבם של השכנים (ואני ביניהם). עד ליום עזיבתי את השכונה, לפני כשנתיים וחצי, לא הצלחתי לקבל תשובה טובה לגבי ייעודו החדש של המגרש. הסברה המקובלת היתה שיוקם שם מלון אורחים, אך היא נשארה בגדר שמועה. לפני כשנה וחצי נהרס הבניין עד היסוד, ואיתו הלך בדרך כל בטון ומלט גם הבית הצמוד (אותו בית שבו התגוררתי מספר שנים) כך שהמגרש הורחב עוד יותר. מדובר בנדל''ן יקר מאד הממוקם באמת באמצע הצנטרום של הצנטרום. מעניין מה יעשו איתו בסופו של דבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דני דותן הנ''ל הוא דמות מעניינת מכל בחינה.הוא בנם של זוג ארכיאולוגיים שהם המומחים הגדולים בעולם בחקר התרבות הפלישתית הקדומה. מלבד היותו מוזיקאי הוא גם סופר. יש לו קובץ סיפורים בשם ''אנרכיה מותק'' שכולל בין כמה סיפורי מדע בדיוני אחרים גם את התיאור הזוועתי והקיצוני ביותר שאני מכיר של עתיד שבו ישלטו חרדים פנטיים בארץ ( הרבה רציחות מעשי טבח והתעללות בחילוניים שאותם מייצגת בסיפור מחתרת נשים קטלניות ).וגם רומן היסטורי מעניין מאוד על הסופרת אלזה לסקר שילר . בראיונות איתו הוא חזר והכריז שהייתה לו מטרה מודעת ליצור בשינקין ''תרבות חלופית '' מסוג שכמוהו עוד לא היה במדינה אך הייתה קיימת בירושלים בשנות השלושים של המאה הקודמת כפי שתיאר באותו רומן היסטורי שלו. אינני יודע אם אכן הייתה לו מטרה כזאת בשלבים הראשונים , אך נראה שבהדרגה עם התפתחות הרחוב הרעיון הזה שלו צבר עור וגידים. דותן הפך כתוצאה למוביל בחוגים הנכונים . ושינקין כידוע הפך לשם דבר בתרבות החילונית התקשורתית עד כדי כך שקמו גם חיקויים ( פלורנטין ) . עם זאת נראה שהרעיון סיים כיום את חייו . התרבות החלופית של שינקין שוב אינה אופנתית ואטרקטיבית כל כך והרושם הוא ש''המובילים'' מחפשים כעת משהו חדש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלי, הם תמיד מחפשים משהו חדש, זה מרכיב יסוד בקטע השנקינאי. אם החדש הוא דבר מה אמיתי, או רק אופנה חולפת, או אם הם בכלל מוצאים משהו זו כבר שאלה אחרת. זכור לי בקור בלונדון בסוף שנות ה-80 שבו הלכתי ל"קרנבי סטריט", שהיה המקום הכי in, הכי לוהט בשנות השישים, והוא היה מאכזב, מכרו שם נוסטלגיה בפרוטה, גלויות, צעיפים וכו'. כשיתחילו למכור בשנקין גלויות של דני דותן זה יהיה סימן שהגיע הקץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין שלאדם שקורא לרצוח ערבים (שמיים) לא קוראים 'אנטישמי', ואילו לאדם שמבקר את השתלטות החרדים על הדמוקרטיה היחידה במזה"ת, ומציג זאת בהקצנה לחידוד תיאורו, קוראים כך. ובכלל, תמיד ענין אותי מדוע החרדים מגדירים 'גזענות' את השנאה אליהם (שהיא כאין וכאפס לעומת השנאה שלהם לציבור החילוני); האם החרדים הם גזע?! הם נולדים עם הקאפוטות והשטריימל?! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאל את החרדים מדוע הם מגדירים זאת ''גזענות''. אני הגדרתי אותו ''אנטישמי''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועוד משהו: אתה נצמד למשמעות המילולית של "גזענות" ו"אנטישמי", בעוד שהמשמעות המקובלת היום שונה. שנאת ערבים היא גזענות על אף שאין גזע ערבי, ואינה אנטישמיות על אף שהם שמים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אתה נצמד ל---" – למה אתה חושב שאני נצמד למשמעותם המילולית?! האם זה נובע מתגובתי?? האם אמרתי על מישהו שהוא גזען/אנטישמי? "אני הגדרתי אותו "אנטישמי"" – אבל השנאה לחרדים (שוב כאין וכאפס וכו') לא נובעת מהיותם שמיים!! ה 'שונאים' הם שמיים, והם אינם שונאים שמיים אחרים! באותה מידה יכולת לומר שהם שונאים אנשים עם אוזניים, והרי לחרדים יש אוזניים. לא ענית לי כלל. אבקש התיחסות לטיעוני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שאמרתי: משמעות המילה "אנטישמי" אינה "שנאת שמים" (הפירוש המילולי) אלא "שנאת יהודים". למלה "גזענות" פירושים רבים שחלקם אינם קשורים לגזע דווקא (ולפיכך יש שיגידו שהיהדות גזענית). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראה! אני מבין היטב למה אתה מתכוון. אבל גם "שנאת יהודים" לא יחלץ אותך. אותם השונאים את החרדים לא שנאים אותם *כי הם יהודים*. רובם המוחלט של השונאים יגדירו את עצמם "יהודים". לי אין שנאה לשום קבוצה של בני-אדם, ואני גם לא כל-כך אוהב לחלק את המין האנושי לקבוצות (בניגוד לאותם חרדים הדואגים להבדיל את עצמם מה "גויים"). אין לי מה להגן על השונאים החילוניים ולא על אילו החרדים, אבל הכינוי "אנטישמיים" הוא דמגוגיה זולה. אין שום קשר לשינאת שמיים ולא לשינאת יהודים. סתם שינאת-השונה רגילה. אני מסכים כמובן שהמילים "אנטישמיות" ו "גזענות" עברו שינויים גדולים (אם כי אגב, אין בעיתיות בביטוי "היהדות גיזענית". כקודקס ערכים היא יכולה להיות גזענית, ובהרבה מקרים היא אכן כזאת. ראה יחסה על הגויים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התלוננת על כך שלאדם שקורא לרצוח ערבים לא קוראים "אנטישמי". התשובה היא שלא קוראים לו "אנטישמי" מכיוון שביטוי זה מיוחד לשנאת יהודים. מי שטוען שערבים נחותים מיהודים הוא גזעני (למרות ש"ערבים" אינו גזע). כמו כן, יש שיטענו שהיהדות גזענית - על אף ש"יהודי" ו"גוי" אינם גזעים (בסתירה לטענתך המקורית כי רק שנאת גזע היא גזענות). מאפיינים רבים של האנטישמיות הקלאסית קיימים בשנאה לחרדים, ולפיכך היא עשויה להיות אנטישמיות. שים לב: לא קראתי את הרומן של דני דותן. דברי הותנו בעדותו של אלי, שזהו התיאור הקיצוני והזוועתי ביותר של השתלטות חרדית; מאחר שפגשתי בכמה מ"מתחריו" של רומן זה, אני יכול לקבוע בביטחון שאם הוא קיצוני מהם, הוא אכן אנטישמי (נזכיר כדוגמה את הקטע ב"חרצופים" בו קבוצת חרדים מנסרים חילוני לגזרים - תמונה כמעט זהה לתחריט המפורסם של עלילת הדם מימי הביניים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המונח הנכון, לדעתי, לגזענות הוא שנאה על רקע אתני (ולאו דווקא עפ"י ההגדרה הביולוגית 'גזע'). ככזאת, השנאה לערבים או למזרחים היא אתנית ואילו השנאה לחרדים היא סתם שנאה לעושק אותך (שאינה לגיטמית!). יתכן שיווצר דימיון בין שנאה כזאת או אחרת – בסופו של דבר הדמוניזציה האנושית נובעת מסטריאוטיפים די אוניברסליים (עלוקה מוצצת דם וכו'). אבל הנקודה העיקרית היא שהאנטישמי שונא אנשים מסויימים בגלל שהם יהודים – החילוני השונא (שנדיר בהרבה מהחרדי השונא), אינו שונא את החרדים בגלל שהם יהודים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המחזה האנטישמי המחפיר של מתי גולן רחוק מביקורת תמה על ''השתלטות החרדים''. כאמור, מחזה אנלוגי על הערבים, ההומואים, העולים החדשים או המתנגדים לניסויים בבע''ח היה מתקבל בהרבה פחות פתיחות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מר גולגר היקר, אנא, ספר לי מעט על 'המחזה האנטישמי המחפיר של מתי גולן'. אינני מכיר מחזה זה, ואשמח להתעדכן בפרטי העלילה. שלך בברכה א. מאן |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מר מאן היקר, (אפשר לקרוא לו אלכס?) מחזה זה נזכר באחרונה תחת מאמרו של אלי אשד 'הנשק הסופי של ישראל' בפתיל: תגובה 45123 סקירתו ב'עכבר העיר': וב'מעריב': כל טוב, ליאור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלום לך ליאור 1, קראתי בכעניין ובהנאה את הכתבות השונות שסיפקת בתגובתך על המחזה 'אטום'; רעיון המחזה נתפש בעיניי כאווילי עד גבה גלי, היות ומניפולציה חרדית להשתלטות שיטתית על השמאל 2 הישראלי-יהודי הינה בבחינת רעיון הבל ורעות רוח. המפלגות החרדיות/דתיות אינן צריכות לקדוח כל מניפולאציה אמורה, היות ומוחו של השמאל הישראלי שטוף ואפוף בזכרונות ישראל-סבא ללא כל תקנה, כך שאינני רואה כל צורך בהידוק דרכי הנועם בהם מאולף ומעולף קהל הכבשים השתקן והחילוני בישראל. המשעשע הוא כמובן שנציגי הציבור החרדי רואים במחזה זה 'מחזה אנטישמי' מזעזע. לשיטתי המדובר במחזה פילושמי מהמעלה הראשונה, אשר מראה ומוכיח באותות ובמופתים עד היכן ניתן להגיע עם סחטנות דתית במדינת 'העגלה הריקה', הלוא היא השטעטל הציוני-ריבוני הדמוקרטי היחידי בעולם, אשר מניח לחמורו-של-משיח מדי פעם לנעור ולמרוד במלכות. אני כמובן מעדיף את המחזה שיילוק. יצירת אמנות מהמעלה הראשונה. שלך בברכה אלכס 1 אני כמובן מעדיף לקרוא בשם הפרטי לאנשים אותם אני מכיר ומוקיר בלבד, ומאחר ואני עפ"ר קורא את תגובותיך בהנאה כללית, הרי שהרשות נתונה בידך לכנותי בשמי הפרטי. 2 הסוציולוג ואיש מדע המדינה פרופ' בנבנישתי הגדיר פעם את השמאל החילוני בירושלים כ'חמשת אלפים אנשים שנעים במשולש סינמטק-בן יהודה והמושבה הגרמנית, מייללים ומקוננים ללא הרף על זהותם התרבותית האבודה, וכותבים על כך בעיתוניהם'. מבחינתי ולשיטתי ניתן להרחיב הגדרה זו לכלל הציבור החילוני/שמאלני במדינת ישראל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתי בשיילוק עם חברתי. אכן מחזה מעולה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למרות שקראתי עליו, אין לי עדות מגוף ראשון בנוגע למחזה. ממה שאני יודע המחזה אכן אינו "ביקורת תמה" אלא ביקורת חריפה, וככזה הוא מקצין את המציאות ושואל את שאלת "מה היה אם". בסופו של דבר עולמינו כבר חווה משטר דת קיצוני (טאליבן), והתוצאות דומות לתוצאות במחזהו. אני מאמין שהסף המבדיל בין ביקורת להסתה צריך להיות קרוב מאוד מאוד להסתה איומה כדי שיחשב כזה. *אני* לא הייתי מתנגד למחזה אנלוגי לקבוצות אוכלוסיה אחרות. בכל מקרה, נקודת הויכוח לא היתה על המחזה הספציפי, אלא על הטענה החרדית בכל פעם שהם זוכים לביקורת שזו "אנטישמיות". (מומלץ להיות פעם בחיים בהפגנה חרדית בה הם מתעמתים עם המשטרה. הקללות איומות ברמה כזאת, ונאמרות בשנאה כזאת, שקשה לדמיין. פתאום אתה שם לב שהכעס החילוני על חליבת תקציבים, הלעג ללבושם וכו', הם בכלל מפלנטה אחרת לעומת שנאת המוות ההיא. חויה לכל החיים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רח' כ"ט בנובמבר — משם צמח דני דותן, (גם ראש עירינו עדיין גר שם כעת) אינו רחביה — הוא שייך למה שנקרא פעם קטמון הישנה. כל רחובות האיזור הזה, שבינם לבין רחביה המקורית והיקית מפרידה עוד שכונה בשם קרית שמואל, שודרגו להיות רחביה רק בשנים האחרונות, כאשר כל מיני אושיות שנולדו שם עלו לגדולה, והתביישו כנראה בקירבה היתרה שלהם לקטמון או לקרית שמואל האלמונית. רחובות כמו כ"ט בנובמבר, הפורצים (נולד שם איזה ראש ממשלה) מבוא יורם ואחרים — היו רוצים, אבל יש מרחק (טופוגרפי) מסויים בינם לבין רחביה (המתחילה ממפגש הזיגמונים — רח' עזה) אז איך היו אומרים הייקים ההולכים ונעלמים: נא לדייק! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כבר היסטוריה של דני דותן, שם התקליט הוא ''עולם צפוף'' (כשם השיר), ולא ''צפוף באוזן''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צפוף באוזן זה כוורת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כתבת בעצמך שאותן בחורות מחפשות בחור שפוי. לפיכך, הן אינן מועמדות פוטנציאליות לכותבים באייל, ואידך זיל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
View of the girls or the bay?
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(discouragous Lior, attempting to avoid from getting a life, 2001)
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה כשבעלה של הנשואה במילואים? אשר לדתיות, וכי לא קראתם את "אפיקורוס בעל כרחו" של יהושע בר יוסף? נכון שכולם יודעים למה נכנסת כלה לחופתה, אך יש להוסיף שמה שפחות יודעים -למה זה היא באה לאוניברסיטה. אשר לשאר, שווה בדיקה (למשל מקור המידע "לא מזדיינת". לפעמים טר"ש שמועתי לש את ירכיה שעות נוספות). ולזאת שלא יורדת, לתת ואליום. (אחד שמאמין במיצוי מירבי של משאבי אנוש). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וכי מה לי כי אלין אחרי שנתתם בנו סימנים:דוסית,נשואה,רוסית[אגב חמימות בלתי נגמרת אצלן] וכי מה אתם גברברים ? האם זה שאתם לא מתגלחים והולכים עם סנדלי הרים זה מה שיקלוט את עיני הערה? אנחנו אוהבות ,מה זה אוהבות ? מתות מתשוקה על מין אבל אתם כנראה באורך גל אחר בספקטרום.. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |