|
למרות שקראתי עליו, אין לי עדות מגוף ראשון בנוגע למחזה. ממה שאני יודע המחזה אכן אינו "ביקורת תמה" אלא ביקורת חריפה, וככזה הוא מקצין את המציאות ושואל את שאלת "מה היה אם". בסופו של דבר עולמינו כבר חווה משטר דת קיצוני (טאליבן), והתוצאות דומות לתוצאות במחזהו. אני מאמין שהסף המבדיל בין ביקורת להסתה צריך להיות קרוב מאוד מאוד להסתה איומה כדי שיחשב כזה. *אני* לא הייתי מתנגד למחזה אנלוגי לקבוצות אוכלוסיה אחרות.
בכל מקרה, נקודת הויכוח לא היתה על המחזה הספציפי, אלא על הטענה החרדית בכל פעם שהם זוכים לביקורת שזו "אנטישמיות". (מומלץ להיות פעם בחיים בהפגנה חרדית בה הם מתעמתים עם המשטרה. הקללות איומות ברמה כזאת, ונאמרות בשנאה כזאת, שקשה לדמיין. פתאום אתה שם לב שהכעס החילוני על חליבת תקציבים, הלעג ללבושם וכו', הם בכלל מפלנטה אחרת לעומת שנאת המוות ההיא. חויה לכל החיים).
|
|