 |
|
 |
||
|
||||
 |
"שכבה סוציאלית הזקוקה לעזרה. עזרה אמיתית יכולה להגיע על ידי חלוקת האוכלוסייה הזאת במספר מקומות, עזרה יכולה להגיע על ידי אינטגראציה ולא סגרגציה." זה נשמע אחלה על הנייר כשזה אבסטרקטי וחסר תוכן, אבל מה זה בעצם אומר? למה זה נכון? איך בדיוק העזרה תבוא לידי ביטוי בזכות חלוקת האוכלוסייה? יותר מכל זה מזכיר לי (מן הסתם) את האינטגרציה בבתי הספר. בדרך כלל התוצאה שלה הייתה שהתלמידים הטובים כבר לא מצליחים ללמוד כמו שצריך כי התלמידים הלא טובים מפריעים, והתלמידים הלא טובים - ובכן, מפריעים, ולא לומדים כמו שצריך. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים לחלוטין עם גדי. אינטגרציה צריכה להיווצר באופן טבעי, כפי שהיא קיימת במאות שכונות בישראל, שחיים בהן בעלי הכנסות מגוונות מהמעמד הבינוני. בשוליים נוצרות שכונות סי אנד סאן לבעלי אמצעים (שאינם בהכרח גם בעלי תרבות עלית) ושכונות התקווה לחסרי אמצעים. אישית הייתי מעדיף להתגורר בהתקווה על פני שכונה מתנשאת ומסוגרת כמו סי אנד סאן, נניח. כל אינטגרציה של תושבי התקווה בקרב דיירי סי אנד סאן תיצור שנאה ועימותים מיותרים. אשר לבניינים בפרוייקט פיקאסו: במבט ראשון הם נראים יפים ומעניינים יותר מבנייני הצמרת רבי הקומות שנבנים בתל אביב בשביל עשירי ארצנו חובבי הגובה. אני אישית הייתי מעדיף דירה בפרוייקט פיקאסו על דיור במגדלי חבס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מתגורר בשכונת התקווה (בשכירות), ואני מתקשה להאמין שהמשפט "אישית הייתי מעדיף להתגורר בהתקווה על פני שכונה מתנשאת ומסוגרת כמו סי אנד סאן, נניח" היה נכתב על ידי מי שבאמת 'זכה' לנסות את האופציה הראשונה 1. לא פעם יצא לי לחשוב, בעודי מתעורר בבוקר לקול הצעקות באנגלית של ילדי גן העובדים הזרים הצמוד לדירתי, שהרומנטיזציה של החיים האותנטיים בשכונות מצוקה מבוצעת בעיקר על ידי מי שמעודם לא גרו בהם, כפי שהתמיכה באינטגרציה אצל בני מעמדות עליונים מבוצעת בעיקר על ידי מי שלא נאלצו לשאת נוכחות מוגברת של בני המעמד התחתון בקירבתם באופן רציף למשך זמן רב, כפי שההירתעות ממי שטוען כנגד התרבות הערבית לא מגיעה כמעט לעולם ממי שהתגורר/מתגורר בשכונה מעורבת. 1 כמובן שיש תמיד מקרי קצה, וברור שיש מי שניסו את שתי האפשרויות ומעדיפים לגור במזבלה ולא בארמון. מספרם פשוט בטל בשישים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז למה אתה מתגורר בשכונת התקווה? ------ 1) זאת לא קנטרנות2, אני באמת סקרן. 2) למען האמת, נראה לי שאתה די צודק (אם כי רחוק מתקינות פוליטית). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כששכרתי את הדירה, האמנתי כי מצבי המוניטארי הנוכחי אינו מאפשר לי חלופה טובה יותר. בדיעבד כנראה שטעיתי, אם כי לא בהרבה (דירתי הקודמת היתה בפרדס כץ 1, והיתה אמנם עדיפה, אך במעט). אני מודה שיכולתי להגדיל את מקורות ההכנסה שלי על מנת לשדרג את הדיור ובחרתי שלא לעשות כן (מטעמי תיעדוף זמן לטובת לימודים), כך שהמגורים במדמנה הינם בבירור נסבלים בעיני. עם זאת, הייתי זוחל בסגנון שישים על שש לכיוון מגדל היוקרה הקרוב 2, אם זו היתה דרישת הכניסה אליו (והשכ"ד היה זהה לשכ"ד הנוכחי שלי). 1 שכונה בגבול בני ברק-ר"ג הנחשבת לנחותה במדרג הסוציו-אקונומי, אם שימעה לא הגיעה אל הקורא האקראי. 2 איתרע מזלי לעבוד תקופה קצרה כפקיד קבלה במגדל יוקרה תל אביבי. כל מה שדמיינתי נכון, הדקדנטיות קולוסאלית והגועל מרקיע שחקים, ועדיין- עדיף לאכול נבלה עסיסית מלכרסם קוצי קקטוס שגידלת בחווה אורגנית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2 יאללה ספר קצת, תן איזה טור רכילות נסיוני קצר, מי שוכב/ת עם מי, כמה למה איך ואיפה... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יצא לי לא פעם לשמוע טיעונים כגון: גדלתי איתם / אני גר איתם / אני פוגש בהם יום יום בעבודה - שתמיד באים להצדיק אמירות כגון: מוות לערבים / יהודים מזרחיים הם נחותים / בעלי דת X הם מטרד. מעבר לכך, אם היית בוחר להתגורר בשכנות לגן ילדים בורגני לדבעי, אני לא סבורה שצעקות הילדים העבריים היו נעימות יותר לאזניך (יש בתים בשכונת התקווה שאינם בסמיכות לגן, לא כן?). בקיצור, זו לא רק הסביבה שמשפיעה על התפיסה שלך, אלא גם המנטליות (והאידאולוגיה במובן הרחב של המילה) שלך שמשפיעה על פרשנותך לדברים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מן הסתם גם אצלי התודעה מעצבת את המציאות, אם כי לי כמובן נדמה שאני אובייקטיבי יחסית להמון המושפע, כמו שנדמה לכל אחד. דווקא בגלל שאני מאמין שזה נכון לגבי כולם, אין לי עבור מה להתייחס לטיעון הזה, משום שהוא ממילא שומט את הקרקע תחת כל דיון שהוא, כי על כל עובדה יש עוררין, אפילו בתחומים קרים ומדעיים הרבה יותר מאינטגרציה. לכן בתשובתי אעמיד פנים שאין הדבר כך, ואני לפחות נטול פניות וחסר משוא פנים תרבותי. האנקדוטה עם ילדי הגן הובאה בשל הפיקנטיות שבה, יש עוד דרכים ברות השוואה אובייקטיבית ההופכות את שכונת התקווה למקום רע לחיות בו. הנחתי שזה משתמע מהדוגמא, מכיון שלא, אוסיף עוד כמה שעבורן יקשה יותר להאשימי בגזענות סמויה. ברור שכל אחד מהאלמנטים שאציין קיימים גם במקומות אחרים, הנחשבים למהוגנים, אך לא יקום האדם שיטען שכמות כה גדולה של תסמיני חולי נמצאת במקום מהוגן אחד כזה. ולחלק האמנותי: 1. צחנת זבל בכל זמן ומקום (בסמטאות מזרחית לרחוב האצ"ל, שם אני מתגורר), אולי בגלל ריכוז גבוה של פחי זבל מטרים ספורים מפתח דירתי, וכמו כן בגלל תעלת ניקוז (כלומר, ביוב) העוברת במרכז כל סמטה. כמות התיקנים ברחוב גדולה בהרבה מזו שהכרתי במקומות אחרים. 2. שכן אחד (מתוך שניים בחצר) שמצא לראוי להניח לכלב הרוטווילר שלו להטיל גלליו על מפתן דלתם של שני השכנים האחרים. 3. אין מדרכות, ורוחב הסמטאות מספיק בקושי למעבר מכונית, כך שבעת ההליכה שומה על ההולך להביט אחורה באותה מידה בה הוא מביט קדימה, פן ידרס על ידי נהג עצבני שתקוע כבר חצי שעה באותו רחוב מאחורי הולכי רגל. 4. לפי המשטרה, אחוז הפשיעה והפושעים בשכונה הינו גדול מאוד ביחס לרוב השכונות האחרות בעיר ובגוש דן בכלל (לא כולל יפו, כמובן). טרם נפלתי קורבן לפשע מקומי (מלבד השחתה חוזרת של קטנועי), אך עדיין ניתן לטעון שהידע על המצאות פושעים בקרבתך גורע מהרוגע הנפשי והבטחון בשלומך ושלום רכושך. 5. המשך, אולי, של הסעיף הקודם: במרחק של שמונים שניות הליכה מדירתי נמצא מרכז לטיפול במכורים לסמים. סוג אוכלוסיה זה ידוע, סטטיסטית, בנטייתו לפשיעה זעירה. 6. שכן שני, שחולק עימי קיר, נוהג באורח קבוע לארח בביתו דיירים המשתייכים למעמדות הנמוכים ביותר בחברה (נערה שהצהירה על התאהבותה בזונה ממין זכר, קוקסינל\\ית, הומלסים), פלח אוכלוסיה שאינו ידוע בכבוד שהוא רוכש כלפי זכותי לרכוש. 7. אותו שכן נוהג\\נהג, כמו עוד כמה מדיירי הרחוב, להשמיע מוזיקה מזרחית וראפ חדשני בעוצמות של אוטו חב"ד. מדובר בעוצמות שלא מאפשרות לי לנהל אורח חיים תקני. בקשותיי להחלשת העוצמה נענו באופן חלקי, אך רק לאחר איומים מרומזים באלימות פיזית (שלוו בהשארה 'מקרית' של כפפות איגרוף על מתקן ליבוש בחוץ). 8. לא בדקתי את הנושא, אבל כמי שחברתו מבקרת אותו תדירות, תחושת הבטן (אולי השגויה) שלי אומרת שסיכויי התקיפה של בחורה צעירה המתהלכת בסמטאות בשעות החושך גדולים יותר מבשכונות מהוגנות יותר. אני מאוד לא מעוניין שהיא תיפול קורבן לתקיפה מסוג כלשהו. 9. עוד הרחבה לסעיפי הפשע, והפעם בנוגע לעובדים הזרים: יש קורלציה הפוכה בין אחוזים גבוהים של עובדים זרים בקרב תושבי שכונה ובין בטחון יושביה. אחוז גבוה של תושבים עובדים זרים ממדינות אפריקה אכן מאפיין את האיזור. אני מזכיר שוב שאני ממש לא טוען שהמקום הוא גיהנום עלי אדמות, אלא שהמגורים בו הינם באופן מובהק בעלי איכות שלילית יותר ממגורים במרכז או צפון ת"א (למשל), שלא לדבר על בנין יוקרתי. כמובן שיש לו גם שני יתרונות בולטים מאוד: 1. שכ"ד נמוך [יחסית]. 2. קירבה לשוק. אגב, זה שגזענים משתמשים בטיעון ההיכרות האישית כחיזוק לגזענותם, לא פוסל אוטומטית את הטיעון. סביר יותר שהם פשוט אינם משתמשים בו באופן תקין מבחינה לוגית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על התשובה המושקעת, ואתה צודק לגבי תקפות הטיעון באשר לאובייקטיביות, גם זו שלי. אם יורשה לי לחלק את הדוגמאות שהבאת: 1, 3, וחצי מ21 מתייחסות לתנאי השטח, שבאופן מוחלט ירודים יותר בשכונות עניות. אני משערת שניתן להוסיף לכך את הבידוד במבנים מפני קור ורעשים, מצבם של הגנים הציבוריים, הקירבה והטיפוח של מוסדות תרבות ושעות פנאי מסוגים שונים. שאר הדוגמאות קשורות ל"מרקם האנושי". חשבתי קצת על התנסויות שלי ושל חברי בשכונות עניות שונות, והייתי צריכה להיזכר שרמת האינטנסיביות שונה משכונה לשכונה. דוגמאות מסוג 6 ו 7 וגם הסתבכויות ארוכות טווח בשילוב המשטרה, עלו בזכרוני בעיקר משכונת נחלאות בירושלים. לגבי דוגמה 9, כמות ניכרת של עובדים זרים מהווה אכן אינדיקציה למצב האזור. זה אומר שמחיר השכירות נמוך יחסית, ושבעלי הבית מוכנים להשכיר את הדירות אפילו לשוהים בלתי חוקיים. ההתנסות הסובייקטיבית שלי, מהיכרות עם אוכלוסיות של עובדים זרים, במיוחד מאפריקה, היא שאלו היו לרוב בעלי השכלה יותר גבוהה מסביבתם, ומבחינות רבות היוו שכבת אוכלוסיה מאוזנת ו"רגועה" יחסית לשכונה. 1 אם היו לכם גינות פרטיות מוקפות בגדרות, הסיכוי שהרוטווילר היה זוכה להשאיר את מזכרותיו על פתח דלתותיכם היה פוחת בהרבה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הייתי מאמינה שכלב רוטויילר ראוי לשמו יסכים לגור בשכונה כזאת. אתה בטוח שהוא לא מתחזה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''זה שגזענים משתמשים בטיעון ההיכרות האישית כחיזוק לגזענותם, לא פוסל אוטומטית את הטיעון. סביר יותר שהם פשוט אינם משתמשים בו באופן תקין מבחינה לוגית.'' או האפשרות היותר מצערת, שיש חלקים במשנה הגזענית שהם נכונים, רחמנא ליצלן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטיעונים הגזעניים שהוזכרו היו מהסוג "כל הערבים הם X", שהם שגויים בבירור, כי אני מכיר לפחות ערבי, כושי, מזרחי, אשה וכסא נוח שאינם X. הכשל הלוגי בשימוש בטיעון הוא בדרך להגעה למסקנה זו. אני מסכים שיש אפשרות (סבירה, אפילו) שלא רק שיש חלקים במשנה הגזענית שהם נכונים, אלא שאפילו ההנחה הבסיסית של הגזענות (גזע מסוים טוב יותר גנטית בדברים מסויימים) נכונה, או יכולה להיות נכונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה באמת מכיר אחד כזה? גם עבור X=ערבים ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שכשאנשים אומרים "יהודים מזרחיים הם נחותים" או "בעלי דת X הם מטרד" - הדוגמאות שהביאה היא ("מוות לערבים" שהיא הזכירה זה משהו אחר כבר ברמה הלשונית, ולא שייך לענייננו) - הדובר לא מתכוון, וברור לשומעיו שהוא לא מתכוון, ל*כל* היהודים או *כל* בעלי דת X, למרות שתחבירית זה מה שזה אומר (אפילו לא לכל הכלבים יש ארבע רגליים, אבל בכל זאת לכלבים יש ארבע רגליים). הטענה היא על נטייה מובהקת. "נחותים" ו"מטרד" זה מעורפל מדי וקל לנפנף את זה, אבל בוא נפרוט את זה לדברים יותר קונקרטיים: נטייה לעשות רעש או לכלוך, רמאות, אלימות ברמות שונות, סנוביזם, קרירות רגשית, חוסר יחס לסביבה, אי-עזרה לחלשים. האפשרות שיש לדברים האלו בסיס במציאות היא מטרידה מבחינת הערכים ההומניסטיים שאנו מחזיקים בהם, אבל אני חושב שהיא קיימת, האפשרות, ואני חושב שעדות של מי שחי בסביבה שבה "מגזר" כלשהו הוא דומיננטי כן שווה משהו, גם כשהוא אומר דברים גועליים כאלה. נכון, עדות כזו היא לא בטון יצוק, וכדברי היא כולם רואים דברים דרך המסגרת הרעיונית שלהם. אבל עדיין, הטענה ה"גזענית" שבאה כעדות מצד מי שחי בקרב אותה קבוצה, שווה בעיניי לא פחות מהטענה השוויונית שלי ושל כמותי, שגם היא מבוססת על מסגרת רעיונית, אפילו נחמדה יותר, אבל על פחות מידע אמפירי. אם יש הבדלים כאלו בין קבוצות אתניות, יכול להיות באמת שמקורם גנטי, אבל יכול גם להיות "סתם" העברה תרבותית. האפשרות הגנטית היא טאבו בקרב המחזיקים בערכים ליברליים והומניסטיים ושוויוניים, מן הסתם בגלל תפקידה האיום בהיסטוריה. אבל כאן באייל, ומן הסתם זה מייצג רבים יותר, אינך היחיד שכבר לא מזדעזע ממנה, ר' תגובה 485441 (אה, גם אתה השתתפת בפתיל ההוא), וגם אני בחבורה. אני חושב שבאופן מרתק, לחלקנו דווקא קשה יותר עם האפשרות של "סתם" תרבות שונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אשר לבניינים בפרוייקט פיקאסו" תלוי איפה. בשנות ה-80, כמדומני, בנו בניינים בצפון תל אביב ובדרומה. גם בבת-ים. אותם בניינים. ממש. איכשהו, בצפון תל אביב הם נראים שיכוני יוקרה. ובדרום תל אביב ובבת ים הם נראים סלאמס. דוגמא נוספת? שיכוני רכבת. גם ברמת אביב יש שיכוני רכבת וגם ביד אליהו, ברמת אביב הם נראים מגורים סימפטיים וביד אליהו לא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היחסיות בכמות חשובה מאוד באינטגרציה. אין ספק שהרבה מעוטי יכולת ומעט מהמעמד הבינוני או הגבוה יגרמו לתופעה הפוכה. במנהטן למשל ערבבו את הכל ואז לא היתה כל תווית ולא ידעו מי הוא מי. העניים קיבלו דירות כמעט בחינם ובעלי היכולת שילמו עבור אותן דירות. פיזור הוא הגורם החיובי ולא ריכוז. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עדיין לא הבנתי למה. איך העובדה שהעשיר שגר בדירה לידך לא יודע שאתה עני "עוזרת" לך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכל מיני צורות: המדרכות נוטות להיות נקיות יותר באזורים עשירים. בתי הספר נוטים להיות טובים יותר. רמת הפשיעה נמוכה יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית, זה לא קשור לשאלה האם העשירים יודעים שבדירה ממולם גר עני. שנית, להגיד שבאזור עשיר רמת הפשיעה נמוכה יותר נראה לי דומה מאוד לאמירה שבכיתה של תלמידים טובים רמת ההפרעות נמוכה יותר מאשר בכיתת מופרעים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(זה שבכיתת מופרעים יש יותר הפרעות, זה לא אינהרנטי להגדרה?) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(לא. אינהרנטי להגדרה זה ''בכיתת מפריעים יש יותר הפרעות'') | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם מפריע אחד מפריע לשלושים מופרעים? יותר ממופרע ולא מפריע? האם פורעים הם מפריעים? או מופרעים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם את ילדה ענייה שלומדת בבית ספר עם ילדים ממעמדים אקונומיים שונים את לא צריכה להתבייש להזמין אותם לבית שלך, כי את לא גרה "בשכונה של העניים", את יכולה להתחבר עם אנשים ממעמדות כלכליים שונים ולהחשף לדברים שאולי לא היית נחשפת אליהם בגטו, כשאת מגישה קורות חיים וכותבת "רחוב כך וכך" אף אחד לא מניח עלייך הנחות מסוימות וכו'. השאלה היא לא אם העשיר שגר בשכנות לך יודע מה קורה בחשבון הבנק שלך, אלא שהמקום שבו את גרה לא משקף אוטומטית את חשבון הבנק שלך וככה את יכולה, אולי! להמדד (גם) בזכות עצמך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש בזה משהו, בהחלט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא תמיד הבן אדם מתבייש בביתו בגלל השכונה שהוא ממוקם בה. זה יכול להיות גם בגלל איך שהדירה נראית מבפנים, מה יש בה ומה חסר בה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר להתבייש בגלל גם וגם, או להתבייש בגלל רק אחד מהשניים, או לא להתבייש בגלל אף אחד מהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה ודאי נכון. רציתי רק לומר שילדה ממשפחת מצוקה שחבריה באים ממעמדות שונים יכולה עדיין להתבייש להזמינם לביתה גם אם כתובתה אינה מעידה בהכרח על מצבה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה העיקרית בלהיות בן למעמד התחתון (במיוחד בגילאים צעירים) היא לא הסטיגמות המודבקות עליך על ידי שאר החברה. היתרון היחיד באינטגרציה עליו אני יכול לחשוב הוא עליה ברמת השירותים הניתנים לאינטגרנד, אך כפי שגדי ציין- במחיר ירידה משמעותית ברמת השירות 1. שתי בעיות עיקריות, למשל, הינן: 1. מחסור כלכלי. אותו ניתן לפתור בה במידה (אם בכלל חושבים שהוא צריך להפתר באופן ממוסד) ע"י הפניית משאבים אל איזורים נחשלים. 2. ערכים וחינוך שמונעים יציאה מהמעמד הנמוך (לדוגמא, אי הענקת חשיבות להשכלה גבוהה). פתרון חלקי מאוד הוא אכן אינטגרציה בחינוך, אך אני מאמין שהירידה ברמת החינוך בעקבות כך (כלומר ההפסד לשאר לקוחות מערכת החינוך ה"איכותי") תהיה גדולה מהרווח לאינטגרנדים. 1 לדוגמא, הירידה ברמת בי"ס ברמה גבוהה המכניס אל שעריו בני מעמד נמוך, או הירידה ברמת השמירה על איכות הסביבה (במיוחד רעש) בשכונת יוקרה אליה יועברו פלאחים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קצת קשה לי להסכים עם הטענה שלך. בני אדם נוהגים להשוות את עצמם לסביבתם הקרובה (שכנים, משפחה, עמיתים לעבודה, וכ''ו). משפחה עניה בשכונה עשירה לא תוכל מלהימנע להשוות עם השכנים את האוטו, הרהיטים, המשחקים, החופשות, הבגדים, החוגים, (אי) התשלום לטיול השנתי, השכלת ההורים, הקניות בסופר, ולהיות מאוד מאוד אומללה. (והערת אגב - אני לא חושב שנהוג לציין כתובת בקורות החיים) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם בזה יש משהו, בהחלט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מתאר מצב של ''שכונה שבה גרים עשירים ועניים'' ואני מתייחסת ל''שכונה של אנשים מכל מיני מעמדות כלכליים''. אנשים מוצאים וימצאו סיבה להיות אומללים (ומאושרים) בכל מקום. (הגשתי וראיתי די הרבה קורות חיים בשנים האחרונות. למיטב זכרוני בכולם הופיעה כתובת המגורים) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תראה, לאנשים יש נטיה, משהו טבעי כזה, לאמץ את דרכו של השני, ללמוד ממנו, אם תרצה להעתיק ממנו. העתקה יכולה להיות לעיתים קרובות משהו מאוד חיובי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העתקה יכולה לעיתים להיות גם משהו מאוד שלילי. שים 15 ילדי שמנת ו-15 ילדי חלב 1% באותה כיתה, אי אפשר להניח אפריורית שהישגיהם הלימודיים הממוצעים בסוף ההטמעות יהיו מעל נקודת האמצע בין הישגיהם ההתחלתיים (אני חושב שתוחלת ההישג המשותף הסופי תהיה מתחת לממוצע ההתחלתי, אבל אין לי שום גיבוי מחקרי. נראה לי גם שבנושאים פוליטיים כאלו, אמינותו של כל מחקר, תהיינה מסקנותיו אשר תהיינה, חשודה מראש 1). 1 כמובן שעדיין יש טעם לערוך מחקרים אלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודעת לגביכם, אבל אני מאמינה גדולה בהסללה. אני חושבת שאפילו ונניח ולמורים יש יחס נייטרלי כלפי תלמידים, בבתי ספר, בכל בית ספר, מבחינה חברתית ילדה שלא יכולה לאפשר לעצמה למשל ללבוש את המותגים של הילדות האחרות תקבל יחס רע, גם אם לא באופן מודע של המפלות, מה שיוריד בביטחון העצמי וכך גם את הציונים. מעבר לזה תלמידים להורים משכילים ייתקלו לדעתי בהרבה פחות קשיים בהישרדות שלהם במערכת החינוך בגלל החינוך שקיבלו בבית. ודוגמא נוספת היא שניתן ציון ל''אופן ההגשה'' של עבודות בית, ולתמידים עניים- לא בהכרח יש מדפסת ותיקיה נוצצת בבית כמו לתמידים עשירים, מה שיוריד מהציון שלהם. זה נשמע אולי מוגזם, אבל בתור התלמידה הענייה ביותר בבית הספר בו למדתי אני יודעת שזה היה ניכר מאד, ושהייתי צריכה להתאמץ הרבה יותר מהתלמידות העשירות כדי להשיג יחס שווה בעיני המורים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה כוונתך ב"לשרוד את מערכת החינוך" (לא בציניות)? ומה בין הסללה לבין עניינים חברתיים? או שאת מתכוונת לשלוח מראש את העניים לבי"ס מקצועי, כדי שלא יבולע לנפשם בעיוני? לגבי השפעה לרעה של הבדלים כלכליים בין התלמידים על מעמדם החברתי: כל שוני של תלמיד מהנורמה, אפילו לטובה,יגרור יחס רע לפחות מחלק מהתלמידים האחרים. לגבי היחס מהמורים, בביה"ס בו למדתי (הריאלי בחיפה) היתה אינטגרציה מחטה"ב והלאה בין ילדים מבתים עשירים לילדים משכונה קשת יום, ולא רק שלא הבחנתי באפליה מהמורים כלפי העניים, אלא להיפך. אולי הייתי קהה הבחנה, אולי זה משתנה ממקום למקום, אבל יחסית להשפעות שליליות אחרות של עוני, זו נראית לי על גבול הזניח. מתבגרים תמיד יצליחו למצוא סיבות לסבול מדימוי עצמי נמוך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מתכוונת, ללא תחושה יומיומית של דחייה חברתית וממסדית שתדרדר את ההישגים שלי (שדוקא יצאו לא רעים, אבל אני מאינה שרק לא רעים גם בגלל הסיבות שציינתי). להסללה יש השפעות חברתיות. הסללה יוצרת גם דימוי (לא רק עצמי, גם חיצוני) שמשפיע מבחינה חברתית באופן משמעותי מאד. ולא, לא לזה אני מתכוונת, עירוב זו המטרה שלי, הוא פשוט צריך להיות מלווה בחינוך נאות, מה שיכול שלא להשפיע על התלמידים ויכול שכן. ייתכן שאתה צודק בקשר למקרה הפרטי שלך, אם כי מאנשים שאני מכירה מבתי ספר אחרים גם הם סבלו מהתופעה הזו. ייתכן שאין זה מדגם מייצג וזו לא תופעה של ממש, אבל שיוכים חברתיים הם לדעתי אמורפיים למדי וקשים למדידה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה על הבורות, אבל מהי הסללה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שליחת ילדים מסוימים למסלול לימודים מסוים בבית הספר התיכון. בדרך כלל שלחו ילדים משכבות חלשות/שכונות מצוקה וכו' למסלולי לימוד מקצועיים, בלי בגרות, מה שהשפיע אחר כך על כל מהלך חייהם ואופציות התעסוקה והלימוד שעמדו בפניהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכמה מאמרים שקראתי + סטטיסטיקה, אינטגרציה בחינוך לא הועילה הרבה, אבל גם לא הזיקה. ההבדלים היו לא משמעותיים. נראה כאילו תוכנית האינטגרציה בוצעה בצורה מגומגמת (כן, לא, למה לא? - יותר למה כן...), ובכל מקרה תוצאותיה היו לא בשר לא חלב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא בטוח אם המחקרים הללו בודקים את כמות ההשקעה שהתלמיד ה''טוב'' היה צריך להשקיע כדי להגיע להישגים טובים. מה שקרה לי אישית הוא שבגלל האינטגרציה איכות הלימודים שלי הייתה טובה פחות, ולכן הייתי צריך לרוץ מהר יותר כדי להישאר במקום. כמובן שהבעיה המהותית הייתה שמערכת החינוך שהייתי בה הייתה ממילא ברמה ירודה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הגם שכל מקרה פרטיקולרי הוא חשוב, אם המערכת מתפקדת סביב אותם ממוצעים באותם תקציבים (דורש בדיקה) כנראה שאין שם בעיה... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנת. הנקודה שלי הוא שאני חושב שכל התלמידים הטובים נפגעים, אבל לא בצורה שניתנת למדידה (ה''ממוצעים''). | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |