בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ', 21/11/08 11:49
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אם את ילדה ענייה שלומדת בבית ספר עם ילדים ממעמדים אקונומיים שונים את לא צריכה להתבייש להזמין אותם לבית שלך, כי את לא גרה "בשכונה של העניים", את יכולה להתחבר עם אנשים ממעמדות כלכליים שונים ולהחשף לדברים שאולי לא היית נחשפת אליהם בגטו, כשאת מגישה קורות חיים וכותבת "רחוב כך וכך" אף אחד לא מניח עלייך הנחות מסוימות וכו'. השאלה היא לא אם העשיר שגר בשכנות לך יודע מה קורה בחשבון הבנק שלך, אלא שהמקום שבו את גרה לא משקף אוטומטית את חשבון הבנק שלך וככה את יכולה, אולי! להמדד (גם) בזכות עצמך. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
יש בזה משהו, בהחלט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא תמיד הבן אדם מתבייש בביתו בגלל השכונה שהוא ממוקם בה. זה יכול להיות גם בגלל איך שהדירה נראית מבפנים, מה יש בה ומה חסר בה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר להתבייש בגלל גם וגם, או להתבייש בגלל רק אחד מהשניים, או לא להתבייש בגלל אף אחד מהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה ודאי נכון. רציתי רק לומר שילדה ממשפחת מצוקה שחבריה באים ממעמדות שונים יכולה עדיין להתבייש להזמינם לביתה גם אם כתובתה אינה מעידה בהכרח על מצבה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה העיקרית בלהיות בן למעמד התחתון (במיוחד בגילאים צעירים) היא לא הסטיגמות המודבקות עליך על ידי שאר החברה. היתרון היחיד באינטגרציה עליו אני יכול לחשוב הוא עליה ברמת השירותים הניתנים לאינטגרנד, אך כפי שגדי ציין- במחיר ירידה משמעותית ברמת השירות 1. שתי בעיות עיקריות, למשל, הינן: 1. מחסור כלכלי. אותו ניתן לפתור בה במידה (אם בכלל חושבים שהוא צריך להפתר באופן ממוסד) ע"י הפניית משאבים אל איזורים נחשלים. 2. ערכים וחינוך שמונעים יציאה מהמעמד הנמוך (לדוגמא, אי הענקת חשיבות להשכלה גבוהה). פתרון חלקי מאוד הוא אכן אינטגרציה בחינוך, אך אני מאמין שהירידה ברמת החינוך בעקבות כך (כלומר ההפסד לשאר לקוחות מערכת החינוך ה"איכותי") תהיה גדולה מהרווח לאינטגרנדים. 1 לדוגמא, הירידה ברמת בי"ס ברמה גבוהה המכניס אל שעריו בני מעמד נמוך, או הירידה ברמת השמירה על איכות הסביבה (במיוחד רעש) בשכונת יוקרה אליה יועברו פלאחים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קצת קשה לי להסכים עם הטענה שלך. בני אדם נוהגים להשוות את עצמם לסביבתם הקרובה (שכנים, משפחה, עמיתים לעבודה, וכ''ו). משפחה עניה בשכונה עשירה לא תוכל מלהימנע להשוות עם השכנים את האוטו, הרהיטים, המשחקים, החופשות, הבגדים, החוגים, (אי) התשלום לטיול השנתי, השכלת ההורים, הקניות בסופר, ולהיות מאוד מאוד אומללה. (והערת אגב - אני לא חושב שנהוג לציין כתובת בקורות החיים) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם בזה יש משהו, בהחלט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מתאר מצב של ''שכונה שבה גרים עשירים ועניים'' ואני מתייחסת ל''שכונה של אנשים מכל מיני מעמדות כלכליים''. אנשים מוצאים וימצאו סיבה להיות אומללים (ומאושרים) בכל מקום. (הגשתי וראיתי די הרבה קורות חיים בשנים האחרונות. למיטב זכרוני בכולם הופיעה כתובת המגורים) |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |