בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ', 20/11/08 9:46
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני מסכים לחלוטין עם גדי. אינטגרציה צריכה להיווצר באופן טבעי, כפי שהיא קיימת במאות שכונות בישראל, שחיים בהן בעלי הכנסות מגוונות מהמעמד הבינוני. בשוליים נוצרות שכונות סי אנד סאן לבעלי אמצעים (שאינם בהכרח גם בעלי תרבות עלית) ושכונות התקווה לחסרי אמצעים. אישית הייתי מעדיף להתגורר בהתקווה על פני שכונה מתנשאת ומסוגרת כמו סי אנד סאן, נניח. כל אינטגרציה של תושבי התקווה בקרב דיירי סי אנד סאן תיצור שנאה ועימותים מיותרים. אשר לבניינים בפרוייקט פיקאסו: במבט ראשון הם נראים יפים ומעניינים יותר מבנייני הצמרת רבי הקומות שנבנים בתל אביב בשביל עשירי ארצנו חובבי הגובה. אני אישית הייתי מעדיף דירה בפרוייקט פיקאסו על דיור במגדלי חבס. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני מתגורר בשכונת התקווה (בשכירות), ואני מתקשה להאמין שהמשפט "אישית הייתי מעדיף להתגורר בהתקווה על פני שכונה מתנשאת ומסוגרת כמו סי אנד סאן, נניח" היה נכתב על ידי מי שבאמת 'זכה' לנסות את האופציה הראשונה 1. לא פעם יצא לי לחשוב, בעודי מתעורר בבוקר לקול הצעקות באנגלית של ילדי גן העובדים הזרים הצמוד לדירתי, שהרומנטיזציה של החיים האותנטיים בשכונות מצוקה מבוצעת בעיקר על ידי מי שמעודם לא גרו בהם, כפי שהתמיכה באינטגרציה אצל בני מעמדות עליונים מבוצעת בעיקר על ידי מי שלא נאלצו לשאת נוכחות מוגברת של בני המעמד התחתון בקירבתם באופן רציף למשך זמן רב, כפי שההירתעות ממי שטוען כנגד התרבות הערבית לא מגיעה כמעט לעולם ממי שהתגורר/מתגורר בשכונה מעורבת. 1 כמובן שיש תמיד מקרי קצה, וברור שיש מי שניסו את שתי האפשרויות ומעדיפים לגור במזבלה ולא בארמון. מספרם פשוט בטל בשישים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז למה אתה מתגורר בשכונת התקווה? ------ 1) זאת לא קנטרנות2, אני באמת סקרן. 2) למען האמת, נראה לי שאתה די צודק (אם כי רחוק מתקינות פוליטית). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כששכרתי את הדירה, האמנתי כי מצבי המוניטארי הנוכחי אינו מאפשר לי חלופה טובה יותר. בדיעבד כנראה שטעיתי, אם כי לא בהרבה (דירתי הקודמת היתה בפרדס כץ 1, והיתה אמנם עדיפה, אך במעט). אני מודה שיכולתי להגדיל את מקורות ההכנסה שלי על מנת לשדרג את הדיור ובחרתי שלא לעשות כן (מטעמי תיעדוף זמן לטובת לימודים), כך שהמגורים במדמנה הינם בבירור נסבלים בעיני. עם זאת, הייתי זוחל בסגנון שישים על שש לכיוון מגדל היוקרה הקרוב 2, אם זו היתה דרישת הכניסה אליו (והשכ"ד היה זהה לשכ"ד הנוכחי שלי). 1 שכונה בגבול בני ברק-ר"ג הנחשבת לנחותה במדרג הסוציו-אקונומי, אם שימעה לא הגיעה אל הקורא האקראי. 2 איתרע מזלי לעבוד תקופה קצרה כפקיד קבלה במגדל יוקרה תל אביבי. כל מה שדמיינתי נכון, הדקדנטיות קולוסאלית והגועל מרקיע שחקים, ועדיין- עדיף לאכול נבלה עסיסית מלכרסם קוצי קקטוס שגידלת בחווה אורגנית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2 יאללה ספר קצת, תן איזה טור רכילות נסיוני קצר, מי שוכב/ת עם מי, כמה למה איך ואיפה... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יצא לי לא פעם לשמוע טיעונים כגון: גדלתי איתם / אני גר איתם / אני פוגש בהם יום יום בעבודה - שתמיד באים להצדיק אמירות כגון: מוות לערבים / יהודים מזרחיים הם נחותים / בעלי דת X הם מטרד. מעבר לכך, אם היית בוחר להתגורר בשכנות לגן ילדים בורגני לדבעי, אני לא סבורה שצעקות הילדים העבריים היו נעימות יותר לאזניך (יש בתים בשכונת התקווה שאינם בסמיכות לגן, לא כן?). בקיצור, זו לא רק הסביבה שמשפיעה על התפיסה שלך, אלא גם המנטליות (והאידאולוגיה במובן הרחב של המילה) שלך שמשפיעה על פרשנותך לדברים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מן הסתם גם אצלי התודעה מעצבת את המציאות, אם כי לי כמובן נדמה שאני אובייקטיבי יחסית להמון המושפע, כמו שנדמה לכל אחד. דווקא בגלל שאני מאמין שזה נכון לגבי כולם, אין לי עבור מה להתייחס לטיעון הזה, משום שהוא ממילא שומט את הקרקע תחת כל דיון שהוא, כי על כל עובדה יש עוררין, אפילו בתחומים קרים ומדעיים הרבה יותר מאינטגרציה. לכן בתשובתי אעמיד פנים שאין הדבר כך, ואני לפחות נטול פניות וחסר משוא פנים תרבותי. האנקדוטה עם ילדי הגן הובאה בשל הפיקנטיות שבה, יש עוד דרכים ברות השוואה אובייקטיבית ההופכות את שכונת התקווה למקום רע לחיות בו. הנחתי שזה משתמע מהדוגמא, מכיון שלא, אוסיף עוד כמה שעבורן יקשה יותר להאשימי בגזענות סמויה. ברור שכל אחד מהאלמנטים שאציין קיימים גם במקומות אחרים, הנחשבים למהוגנים, אך לא יקום האדם שיטען שכמות כה גדולה של תסמיני חולי נמצאת במקום מהוגן אחד כזה. ולחלק האמנותי: 1. צחנת זבל בכל זמן ומקום (בסמטאות מזרחית לרחוב האצ"ל, שם אני מתגורר), אולי בגלל ריכוז גבוה של פחי זבל מטרים ספורים מפתח דירתי, וכמו כן בגלל תעלת ניקוז (כלומר, ביוב) העוברת במרכז כל סמטה. כמות התיקנים ברחוב גדולה בהרבה מזו שהכרתי במקומות אחרים. 2. שכן אחד (מתוך שניים בחצר) שמצא לראוי להניח לכלב הרוטווילר שלו להטיל גלליו על מפתן דלתם של שני השכנים האחרים. 3. אין מדרכות, ורוחב הסמטאות מספיק בקושי למעבר מכונית, כך שבעת ההליכה שומה על ההולך להביט אחורה באותה מידה בה הוא מביט קדימה, פן ידרס על ידי נהג עצבני שתקוע כבר חצי שעה באותו רחוב מאחורי הולכי רגל. 4. לפי המשטרה, אחוז הפשיעה והפושעים בשכונה הינו גדול מאוד ביחס לרוב השכונות האחרות בעיר ובגוש דן בכלל (לא כולל יפו, כמובן). טרם נפלתי קורבן לפשע מקומי (מלבד השחתה חוזרת של קטנועי), אך עדיין ניתן לטעון שהידע על המצאות פושעים בקרבתך גורע מהרוגע הנפשי והבטחון בשלומך ושלום רכושך. 5. המשך, אולי, של הסעיף הקודם: במרחק של שמונים שניות הליכה מדירתי נמצא מרכז לטיפול במכורים לסמים. סוג אוכלוסיה זה ידוע, סטטיסטית, בנטייתו לפשיעה זעירה. 6. שכן שני, שחולק עימי קיר, נוהג באורח קבוע לארח בביתו דיירים המשתייכים למעמדות הנמוכים ביותר בחברה (נערה שהצהירה על התאהבותה בזונה ממין זכר, קוקסינל\\ית, הומלסים), פלח אוכלוסיה שאינו ידוע בכבוד שהוא רוכש כלפי זכותי לרכוש. 7. אותו שכן נוהג\\נהג, כמו עוד כמה מדיירי הרחוב, להשמיע מוזיקה מזרחית וראפ חדשני בעוצמות של אוטו חב"ד. מדובר בעוצמות שלא מאפשרות לי לנהל אורח חיים תקני. בקשותיי להחלשת העוצמה נענו באופן חלקי, אך רק לאחר איומים מרומזים באלימות פיזית (שלוו בהשארה 'מקרית' של כפפות איגרוף על מתקן ליבוש בחוץ). 8. לא בדקתי את הנושא, אבל כמי שחברתו מבקרת אותו תדירות, תחושת הבטן (אולי השגויה) שלי אומרת שסיכויי התקיפה של בחורה צעירה המתהלכת בסמטאות בשעות החושך גדולים יותר מבשכונות מהוגנות יותר. אני מאוד לא מעוניין שהיא תיפול קורבן לתקיפה מסוג כלשהו. 9. עוד הרחבה לסעיפי הפשע, והפעם בנוגע לעובדים הזרים: יש קורלציה הפוכה בין אחוזים גבוהים של עובדים זרים בקרב תושבי שכונה ובין בטחון יושביה. אחוז גבוה של תושבים עובדים זרים ממדינות אפריקה אכן מאפיין את האיזור. אני מזכיר שוב שאני ממש לא טוען שהמקום הוא גיהנום עלי אדמות, אלא שהמגורים בו הינם באופן מובהק בעלי איכות שלילית יותר ממגורים במרכז או צפון ת"א (למשל), שלא לדבר על בנין יוקרתי. כמובן שיש לו גם שני יתרונות בולטים מאוד: 1. שכ"ד נמוך [יחסית]. 2. קירבה לשוק. אגב, זה שגזענים משתמשים בטיעון ההיכרות האישית כחיזוק לגזענותם, לא פוסל אוטומטית את הטיעון. סביר יותר שהם פשוט אינם משתמשים בו באופן תקין מבחינה לוגית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על התשובה המושקעת, ואתה צודק לגבי תקפות הטיעון באשר לאובייקטיביות, גם זו שלי. אם יורשה לי לחלק את הדוגמאות שהבאת: 1, 3, וחצי מ21 מתייחסות לתנאי השטח, שבאופן מוחלט ירודים יותר בשכונות עניות. אני משערת שניתן להוסיף לכך את הבידוד במבנים מפני קור ורעשים, מצבם של הגנים הציבוריים, הקירבה והטיפוח של מוסדות תרבות ושעות פנאי מסוגים שונים. שאר הדוגמאות קשורות ל"מרקם האנושי". חשבתי קצת על התנסויות שלי ושל חברי בשכונות עניות שונות, והייתי צריכה להיזכר שרמת האינטנסיביות שונה משכונה לשכונה. דוגמאות מסוג 6 ו 7 וגם הסתבכויות ארוכות טווח בשילוב המשטרה, עלו בזכרוני בעיקר משכונת נחלאות בירושלים. לגבי דוגמה 9, כמות ניכרת של עובדים זרים מהווה אכן אינדיקציה למצב האזור. זה אומר שמחיר השכירות נמוך יחסית, ושבעלי הבית מוכנים להשכיר את הדירות אפילו לשוהים בלתי חוקיים. ההתנסות הסובייקטיבית שלי, מהיכרות עם אוכלוסיות של עובדים זרים, במיוחד מאפריקה, היא שאלו היו לרוב בעלי השכלה יותר גבוהה מסביבתם, ומבחינות רבות היוו שכבת אוכלוסיה מאוזנת ו"רגועה" יחסית לשכונה. 1 אם היו לכם גינות פרטיות מוקפות בגדרות, הסיכוי שהרוטווילר היה זוכה להשאיר את מזכרותיו על פתח דלתותיכם היה פוחת בהרבה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הייתי מאמינה שכלב רוטויילר ראוי לשמו יסכים לגור בשכונה כזאת. אתה בטוח שהוא לא מתחזה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''זה שגזענים משתמשים בטיעון ההיכרות האישית כחיזוק לגזענותם, לא פוסל אוטומטית את הטיעון. סביר יותר שהם פשוט אינם משתמשים בו באופן תקין מבחינה לוגית.'' או האפשרות היותר מצערת, שיש חלקים במשנה הגזענית שהם נכונים, רחמנא ליצלן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטיעונים הגזעניים שהוזכרו היו מהסוג "כל הערבים הם X", שהם שגויים בבירור, כי אני מכיר לפחות ערבי, כושי, מזרחי, אשה וכסא נוח שאינם X. הכשל הלוגי בשימוש בטיעון הוא בדרך להגעה למסקנה זו. אני מסכים שיש אפשרות (סבירה, אפילו) שלא רק שיש חלקים במשנה הגזענית שהם נכונים, אלא שאפילו ההנחה הבסיסית של הגזענות (גזע מסוים טוב יותר גנטית בדברים מסויימים) נכונה, או יכולה להיות נכונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה באמת מכיר אחד כזה? גם עבור X=ערבים ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שכשאנשים אומרים "יהודים מזרחיים הם נחותים" או "בעלי דת X הם מטרד" - הדוגמאות שהביאה היא ("מוות לערבים" שהיא הזכירה זה משהו אחר כבר ברמה הלשונית, ולא שייך לענייננו) - הדובר לא מתכוון, וברור לשומעיו שהוא לא מתכוון, ל*כל* היהודים או *כל* בעלי דת X, למרות שתחבירית זה מה שזה אומר (אפילו לא לכל הכלבים יש ארבע רגליים, אבל בכל זאת לכלבים יש ארבע רגליים). הטענה היא על נטייה מובהקת. "נחותים" ו"מטרד" זה מעורפל מדי וקל לנפנף את זה, אבל בוא נפרוט את זה לדברים יותר קונקרטיים: נטייה לעשות רעש או לכלוך, רמאות, אלימות ברמות שונות, סנוביזם, קרירות רגשית, חוסר יחס לסביבה, אי-עזרה לחלשים. האפשרות שיש לדברים האלו בסיס במציאות היא מטרידה מבחינת הערכים ההומניסטיים שאנו מחזיקים בהם, אבל אני חושב שהיא קיימת, האפשרות, ואני חושב שעדות של מי שחי בסביבה שבה "מגזר" כלשהו הוא דומיננטי כן שווה משהו, גם כשהוא אומר דברים גועליים כאלה. נכון, עדות כזו היא לא בטון יצוק, וכדברי היא כולם רואים דברים דרך המסגרת הרעיונית שלהם. אבל עדיין, הטענה ה"גזענית" שבאה כעדות מצד מי שחי בקרב אותה קבוצה, שווה בעיניי לא פחות מהטענה השוויונית שלי ושל כמותי, שגם היא מבוססת על מסגרת רעיונית, אפילו נחמדה יותר, אבל על פחות מידע אמפירי. אם יש הבדלים כאלו בין קבוצות אתניות, יכול להיות באמת שמקורם גנטי, אבל יכול גם להיות "סתם" העברה תרבותית. האפשרות הגנטית היא טאבו בקרב המחזיקים בערכים ליברליים והומניסטיים ושוויוניים, מן הסתם בגלל תפקידה האיום בהיסטוריה. אבל כאן באייל, ומן הסתם זה מייצג רבים יותר, אינך היחיד שכבר לא מזדעזע ממנה, ר' תגובה 485441 (אה, גם אתה השתתפת בפתיל ההוא), וגם אני בחבורה. אני חושב שבאופן מרתק, לחלקנו דווקא קשה יותר עם האפשרות של "סתם" תרבות שונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אשר לבניינים בפרוייקט פיקאסו" תלוי איפה. בשנות ה-80, כמדומני, בנו בניינים בצפון תל אביב ובדרומה. גם בבת-ים. אותם בניינים. ממש. איכשהו, בצפון תל אביב הם נראים שיכוני יוקרה. ובדרום תל אביב ובבת ים הם נראים סלאמס. דוגמא נוספת? שיכוני רכבת. גם ברמת אביב יש שיכוני רכבת וגם ביד אליהו, ברמת אביב הם נראים מגורים סימפטיים וביד אליהו לא. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |