בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר, 12/05/00 0:53
 |
|
 |
||
|
||||
 |
וכאן אנחנו כבר מגיעים לשאלה העמוקה - "מה הוא מדע?" "מדעי" הרוח והחברה הם מדעים אינדוקטים ולא דדוקטים. אנחנו לא חיים ביקום של אסימוב שבו קיימת פסיכלוגיה מתמטית ופסיכוהיסטוריה שחוזה את העתיד, אנחנו חיים כאן - על כדור הארץ, במאה העשרים (ואחת, צריך להתרגל לזה), בזמן ש"מדעים" כמו פסיכולוגיה מתבססים על נטיות סטטיסטיות וניחושים לא מבוססים. לכן, קביעה כמו "האוזבקים הם עם אופטימי" היא קביעה חסרת משמעות, ולא איכותית או ערכית. קביעה מדעית יותר תהיה (אם נשתמש באותה דוגמה של האוזבקים המסכנים) "לאוזבקים יש בממוצע רמת טסטוסטרון גבוהה יותר בדם. רמת טסטוסטרון נמוכה היא גורם נפוץ לדכאונות, ולכן יתכן שהאוזבקים מועדים יותר לראיה אופטימית של העולם, באופן יחסי לעמים אחרים". |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
והיום בפינת הפדנט - עדיין לא צריך להתרגל לשום דבר, המאה ה-21 תתחיל בדיוק ב - 01/01/2001, כפי שהמאה הראשונה התחילה (כפי שנקבע באופן שרירותי לחלוטין) ב - 01/01/1. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מיד כאשר קראי את תגובתו של צחי ברזיק אמרתי לעצמי "נראה כמה זמן יקח עד שמישהו יכתוב שהמאה ה-21 עדיין לא התחילה אלא רק בשנה הבאה..." והנה - גלעד מלא אחר ציפיותי והעיר את ההערה הזו. אבל מכיוון שקביעת המאות אינה (כפי שגלעד מציין) נתון טבע אלא קביעה היסטורית שרירותית שנעשתה על ידי בני אדם, ומכיוון שכל ההשלכות שלה (שהן פסיכולוגיות רובן ככולן) נוגעות לתפיסת המציאות ע"י בני האדם, הרי שניתן למעשה לקבוע, כי כאשר בני האדם מחליטים שהתחלפה מאה - הרי היא התחלפה (במקרה זה - אם מספיק מהאנשים "טועים" - זו כבר לא "טעות") ומכיוון שרוב בני האדם רואים במאה הנכחית את המאה ה-21 (אשר התחילה, לתפיסתם (אופס - תפיסתנו) ב- 1/1/2000) אזי, למעשה, לכל צורך שהוא, אנחנו במאה ה-21. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לעניות דעתי גם קביעות הסטוריות שרירותיות, בעלות השפעה פסיכולוגית בלבד - כמו זו, מחויבות לעמוד במבחן העקיבות (תרגום מילולי ל - Consistency), ולהיות ניתנות להגדרה ולפירוש קבועים וידועים... ע"פ כל הגדרה היסטוריונית/לשונית/מילונית המאה ה-21 טרם התחילה, ואין זה משנה כמה אנשים טועים לחשוב כי היא כן התחילה, משום שמשמעות המילה אינה עומדת לשינוי ע"פ דעת הרוב... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין מן הנמנע שבבוקר יום א' לפני 1957 שנה קם מאן דהו ואמר: "וואלה! היום יומולדת 43 של יש"ו. הבה נקבע את השנה כ43 לספירה." כלומר הספירה בכלל קיימת רק 1957 שנה. אלא אם כן אתה סופר את הרגעים ללידת של אותו האיש ואז זה אמור להיות כן 2000 שנה (בהנחה שהספירה נכונה) מכיוון שלמרות שרבים בבית לחם הגלילית יכולים לטעון להורות עליו, הוא כנראה נולד בן 0 שנים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא אכן נולד בין 0 שנים, אבל אנחנו לא סופרים את הגיל שלו, אנחנו סופרים את השנים מאז שנולד. השנה הראשונה לחייו, רטרואקטיבית, הוכרזה כשנת "1", תוסיף 2000, והשנה ה-2000 להולדתו תהיה שנת 2001. אבל מכיוון שכבר מזמן הספירה הפכה לדבר הרבה יותר גלובאלי מהנצרות, אין שום סיבה שלא לאפשר לרצון ההמונים לנצח, ולהפוך את שנת 2000 לתחילת האלף השלישי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגיד, למה בעצם יש"ו? למה שיימח? מה זה יתן לך? האם אתה באמת ובתמים חפץ באובדן זכרו של "אותו האיש"? ואז מה? שיימחו גם הנוצרים כולם? לא? אז מה כן? האם באמת אתה טוען מחד (בדיונים ישנים כאן) שהיהדות דת פתוחה ונאורה ומאידך אינך מסוגל אף לגלגל את שמו של ישו על לשונך מבלי להצמיד לו איחולי אבדון? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש"ו: שנאמר - יום שמח, וגומר. ולמהדרין - יש שניצל ופירה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לעניין זה, תפיסת עולמי בפרט, וכנראה גם תפיסת עולמה של היהדות בכלל, סגורים לחלוטין. זה מין מנגנון הגנה שמפריע ליהדות לספח אליה השפעות נוצריות-אליליות. לא אני לא רוצה שהנוצרים ימחו אבל כן אני בהחלט מתפלל שלוש פעמים ביום שהנצרות תמחה (ברכת המינים) גם לך יש שאיפות שהעולם יראה קצת יותר טוב אני מניח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נחמד, ''ברכה'' קוראים לזה... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה היית אומר אם היו מתפללים לאי קיום היהודים? העולם בוודאי לא יהיה יותר טוב עם אנשים כמוך! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה טוען שהיפותזת האופטימיות שלי אינה כמותית ואינה איכותית, אלא חסרת משמעות. אני לא חושב. אפשר, למשל, לפרוט את האופטימיות לשאלות על השקפה ("האם אתה חושב שבעוד עשר שנים תהיה מאושר יותר?"), ואז לעשות מחקר סטטיסטי שישווה את השקפות האוזבקים בנושא להשקפות כלל האנושות, נגיד, ולהגיע לטענה שהאוזבקים אופטימיים יותר. אני חושב שיש כאן הכללה איכותית על נתונים כמותיים. ניתן יהיה להתווכח האם השאלות שנשאלו הן השאלות הנכונות (וזה יהיה ויכוח על תקפות ההכללה האיכותית) - וזה יהיה ויכוח במסגרת המדעית. בוורסיה שלך, השאלה היא אם "לאוזבקים יש יותר טסטוסטרון" הוא בשבילך רק נתון (שממנו אתה מסיק מסקנות פסיכולוגיות - דומה למה שאני מציע), או שזו התיאוריה עצמה (שממנה אתה גוזר באופן לא מחייב, כמעין הערת שוליים, ניחושים על ההשלכות הפסיכולוגיות). במקרה השני, התאוריה שלך היא כבר כמותית במובהק - והשאלה היא מהו בשבילך מחקר איכותי, אם יש כזה בכלל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוורסיה שאני הצעתי, אני יוצא מנקודת הנחה (מפוקפקת במקצת), שכביכול הגעתי אליה אחרי עריכת הניסויים הנדרשים (בדיקת מעבדה של מדגם מייצג של כלל האוכלוסיה האנושית ע''פ קבוצות אתניות). מכאן ואילך - הנחות נוספות, שכולן ניתנות לבדיקה (סטטיסטית) ולאימות, אם בכלל - ע''י עריכת ניסויים נוספים בקנה מידה רחב מספיק. אין שום דבר רע תאוריות כמותיות, כמו למשל ''האמריקאים שוקלים בממוצע יותר מהסינים'' או ''אנשים שמעדיפים שוקולד בלגי קונים יותר דיסקים של ניסים גרמה''. לעומת זאת, מחקר איכותי לא יכול להתקבל, לפחות בעיני, בתור מחקר מדעי - מאחר והוא מצריך אמונה תאיסטית כלשהי בטוב עליון, שממנו אתה משליך על המקרה הנדון. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |