 |
אתה טוען שהיפותזת האופטימיות שלי אינה כמותית ואינה איכותית, אלא חסרת משמעות. אני לא חושב. אפשר, למשל, לפרוט את האופטימיות לשאלות על השקפה ("האם אתה חושב שבעוד עשר שנים תהיה מאושר יותר?"), ואז לעשות מחקר סטטיסטי שישווה את השקפות האוזבקים בנושא להשקפות כלל האנושות, נגיד, ולהגיע לטענה שהאוזבקים אופטימיים יותר. אני חושב שיש כאן הכללה איכותית על נתונים כמותיים. ניתן יהיה להתווכח האם השאלות שנשאלו הן השאלות הנכונות (וזה יהיה ויכוח על תקפות ההכללה האיכותית) - וזה יהיה ויכוח במסגרת המדעית. בוורסיה שלך, השאלה היא אם "לאוזבקים יש יותר טסטוסטרון" הוא בשבילך רק נתון (שממנו אתה מסיק מסקנות פסיכולוגיות - דומה למה שאני מציע), או שזו התיאוריה עצמה (שממנה אתה גוזר באופן לא מחייב, כמעין הערת שוליים, ניחושים על ההשלכות הפסיכולוגיות). במקרה השני, התאוריה שלך היא כבר כמותית במובהק - והשאלה היא מהו בשבילך מחקר איכותי, אם יש כזה בכלל.
|
 |