האלה של עגנון 46804
אלי שבת, 8/12/2001, 12:47
טלה בר פירסמה לאחרונה ספר אלקטרוני בשם "אלתו של עגנון " שבו יש את הטקסט של התזה הקונטרוברסיאלית מאוד שלה : שאת כלל יצירתו של עגנון אפשר להבין לא כחלק ממורשתו ואמונתו היהודית, אלה כתוצאה ממשיכתו לאלה האם , הלא היא לילית או השכינה. עגנון לא היה סופר יהודי בניגוד למה שנהוג היה לחשוב , אלא סופר פגאני עד עמקי נשמתו.
פרטים על הספר מעורר המחלוקת :
האלה של עגנון 48114
טלה בר • בתשובה לאלי שבת, 15/12/2001, 13:11
מלת המפתח, המופיעה בהקדמתי לספר, שאותה החסרת, אלי, היא ''רק'' - טענתי היא שעגנון איננו רק סופר יהודי - הנחה שאותה מעולם לא ניסיתי להכחיש - אלא גם סופר פגאני, שחשיבות האישה, האלוהות הנשית (כפי שהוא מבטא זאת בקטע מתוך ''עידו ועינם'' המופיע כמוטו לספרי), ומוטיבים מיתולוגיים פגאניים רבים, מודגשת ביותר ברבים מאוד מספריו וסיפוריו.
האלה של עגנון 48497
טל כהן • בתשובה לטלה בר יום ב', 17/12/2001, 15:25
אפשר לשאול מה מוביל להגדרתו של סופר כ"פגאני"?
האלה של עגנון 48558
טלה בר • בתשובה לטל כהן יום ב', 17/12/2001, 22:38
המלה ''פגאני'' מתייחסת לפי משמעותה הלטינית לעניינים הקשורים ב''חיים שמחוץ לעיר''. היום אנחנו מגדירים את זה כ''טבע'', כלומר כל מה ששייך לחיי הטבע ואינו מושפע מהציביליזציה האנושית ומהשקפת העולם השמה את האדם במרכז החיים.
אחד הרעיונות המציינים גישה זו שמה גם את האישה בתוך החייך הטבעיים האלה, מאחר שהדעה היא שהאישה קשורה יותר מהגבר לחיי הטבע. האמונה המרכזית הקשורה בפגאניות היא שהיישות האלוהית הראשונה והמקורית היתה האלה האם (כאן גם תשובה ליו - אין כמעט ספק אצל רוב האנתרופולוגים העוסקים בנושא שהאלה האם התקיימה זמן רב לפני שהופיעו האלים הקלאסיים שמנית במכתבך). הדבר נראה טבעי לאור העובדה שהכוח הראשוני העובד על כל אדם משעת היוולדו הוא כוחה של אמו, בעוד שהכוח האבהי משפיע עליו, או עליה, מאוחר יותר בחייו.
האלה של עגנון 48683
דובי קננגיסר • בתשובה לטלה בר יום ג', 18/12/2001, 15:23
של מי בדיוק הדיעה שהאישה קשורה יותר מהגבר לחיי הטבע, וממה היא נובעת?
קיומה של אלה אם ללא אל-בעל או לפחות אל-ילד (במיתולוגיה כלשהי) נראית לי תמוהה - השליטים בכל החברות הידועות לנו היו הגברים, ונראה לי בלתי סביר שהם לא יגבו את שלטונם על פני האדמה בשלטון הזכרים גם בקרב האלים, אפילו אם הם מקבלים את הטענה שלכל אל יש אמא.
האלה של עגנון 48897
טלה בר • בתשובה לדובי קננגיסר יום ד', 19/12/2001, 22:16
מה זה "כל החברות הידועות לנו"? אם מההסטוריה - אז זו תקופה מאוחרת מאוד ביחס לראשית קיומו של ה"אדם הנבון" שהוא לפני 200,000 שנה, באפריקה. דרך אגב, שם בחברות רבות עדיין יש לנשים כוח חברתי רב מאוד. ראשית ההסטוריה נחשבת מתחילת הכתב, שזה לפני 5,000 שנה, ומה אנחנו יודעים על שליטה בחברות שקדמו לכך?
האלה של עגנון 48918
דובי קננגיסר • בתשובה לטלה בר יום ה', 20/12/2001, 0:50
אבותינו השימפנזים הם מאוד פטריארכליים, וגם לבונובו בעלי המזג הנוח יש היררכיה שתמיד בראשה עומד זכר ולא נקבה. למה להניח שאיפשהו בין החברה הפטריארכלית של השימפנזים לחברה הפטריארכלית שלנו, היו דווקא חברות מטריארכליות?
האלה של עגנון 49208
טלה בר • בתשובה לדובי קננגיסר יום ו', 21/12/2001, 17:30
מאין לקחת את הרעיון שהשימפנזים הם פטריארכלים? אולי אתה חושב על הבבונים שהם הרבה יותר מרוחקים מאתנו. ובכלל, השימפנזים אינם אבותינו - אילו קראת משהו על אבולוציה, היית יודע שהדעה הנפוצה כיום היא שהשימפנזים התפתחו אחרי האדם ולא לפניו.
שבטי השימפנזים הם בדרך כלל אנרכיים, והנקבה המיוחמת מזדווגת עם רבים מהזכרים ולא רק עם זכר דומיננטי אחד, כמו בשבטים פטריארכליים אמיתיים.
האלה של עגנון 49330
דובי קננגיסר • בתשובה לטלה בר שבת, 22/12/2001, 17:40
ואני חושב שאת זו ששוגה. אם יש משהו שאני קצת מבין בו - זה שימפנזים. את, אני חושב, מדברת על הבונובואים (מה שכונה בעבר בטעות "שימפנזה גמדית" - Pygmy Chimps), שהם הרבה יותר אנרכיים, למרות שגם להם יש היררכיה מדויקת - היא פשוט משפיעה פחות על יחסי המין של החבורה, ויותר על תחומים אחרים של החיים. לא לחינם נכתב ספר בשם "Chimanzee Politics" - לשימפנזים יש מההיררכיות המסודרות והמוגדרות ביותר בעולם היונקים.

בקבוצות של שימפנזים, בד"כ יש זכר אלפא אחד שעושה מאמצים ניכרים למנוע מנקבות מיוחמות להזדווג עם זכרים פחותים (אלא במסגרת של קואליציה בין זכר אלפא חלש-יחסית לבין זכר בטא חזק-יחסית). זכרים מתחתית הערימה עשויים לסיים את חייהם בלי צאצא אחד אפילו, למרות שזה נדיר. הנקבות לא תמיד שמחות לשתף פעולה עם האלפא, ובוגדות בו כשהוא לא בסביבה. מזכיר בני-אדם, לא?

אין דבר שמרגיז יותר מאשר האמירה "אילו קראת משהו על X" - זו גישה מתנשאת עד כדי בחילה. אני קראתי וקורא די הרבה אודות האבולוציה, והגישה הקיימת כיום (כמו כבר די הרבה זמן) היא שלאדם ולשימפנזה היה אב משותף לפני כך וכך מיליוני שנים (חמש? לא זוכר), ומשם התפצלו שני ענפים - אד שהוביל לבני האדם, והשני שהתפצל שוב והפך לשימפנזים ובונובואים. לפי מחקרים, נראה שמבין השלושה השימפנזה הוא כנראה זה שעבר הכי פחות שינוי יחסית לאב הקדמון, ולכן הוא בעל החיים הקרוב ביותר עלי אדמות אל ההומו ספיאנס ספיאנס. בכל מקרה, אני מעודי לא שמעתי על טענה כאילו השימפנזים התפתחו "אחרי" בני האדם, ולסברה כזו אין בכלל משמעות בצורת המחשבה הקיימת אודות אבולוציה - המינים מתפתחים כל הזמן. השאלה היא איפה יש התפצלויות, ומכאן - מה המרחק ה"משפחתי" ממין אחד למשנהו.

בבונים, אגב, כלל אינם קופי-אדם, ולכן אינם רלוונטיים במיוחד לדיון.

תזכירי לי בעתיד הקרוב, ואני אוכל לפרט את ההבדלים בין חיי המין של השימפנזים, הבונובואים ובני האדם, וממה הם נבעו (כנראה).
האלה של עגנון 48899
טלה בר • בתשובה לדובי קננגיסר יום ד', 19/12/2001, 22:27
הדעה שהאישה קשורה יותר בטבע מהגבר נובעת מתופעת ההריון והלידה, שאין כמעט פעולה טבעית יותר מאלה, וגם ממחקרים על הבדלים בצורות חשיבה בין האישה לגבר. ואולי גם מההשקפה שלגבר יש יותר נטיה לטכנולוגיה מאשר לאישה. אני לא אומרת שזו הדעה שלי, אבל זו דעה שקראתי עליה בכתובים מדעיים ואנתרופולוגיים.
דמות האלה-האם אכן מופיעה לעתים קרובות בחברת ילד - כמו איזיס עם הורוס, ופסלונים קדומים שנמצאו באסיה הקטנה. ברור (לפחות לי, ולאנשים אחרים המחזיקים בדעה דומה), מהקשר הזה שהאלוהות החזקה יותר היא האם ולא הילד. למעשה, לדברי גרייבס ב"האלה הלבנה" (שבקרוב, אני מקווה, יופיע בתרגומי בהוצאת "אסטרולוג"), האם היא שהפכה את בנה לאל - ללא תמיכתה לא היה לו סיכוי לעשות זאת ביושר, אלא רק בדרכו של מרדוך, בנה של תיאמת הבבלית (אותה מזהים עם "תהום" או "תוהו"), כפי שהערתי לעיל. אלות-אם רבות היו אמותיהם של אלים צעירים, והדוגמה הקרובה ביותר אלינו היא אתרת-ימים הכנענית (שהיא אישתר הבבלית, או עשתורת/אשרה הישראלית), אמו של בעל.
האלה של עגנון 48919
דובי קננגיסר • בתשובה לטלה בר יום ה', 20/12/2001, 0:54
מה לעזאזל יותר טבעי בהריון ולידה מאשר בכל פעולה אחרת של בני אדם? גם זיקפה היא פעולה טבעית מאוד, אם נשאר באותו התחום. כמה פעמים אישה יולדת בחייה? וכמה פעמים גבר חווה זיקפה?

לי לגמרי לא ברור שהאלוהות החזקה יותר היא האם ולא הילד, ואין לי מושג מאיפה את שואבת את הטענה הזו. בהרבה חברות, כידוע, תפקיד האם מתחיל ומסתיים בגידול הילדים - כלומר, לאלה האם יש השפעה, אבל עיקר התוחלת שלה היא לגדל את הילד כדי שיהפוך לאל המנהיג.
האלה של עגנון 48950
יעקב פופק • בתשובה לדובי קננגיסר יום ה', 20/12/2001, 10:28
מאז שאני זוכר את עצמי, רק אחת.
האלה של עגנון 49000
דובי קננגיסר • בתשובה ליעקב פופק יום ה', 20/12/2001, 14:52
תגיד, זה לא מפריע לך באוטובוסים דחוסים, הזיקפה התמידית הזאת?
המלפפון של אורי 49016
רון בן-יעקב • בתשובה לדובי קננגיסר יום ה', 20/12/2001, 16:55
סיפר לנו פעם אורי זוהר

כשהייתי צעיר הייתי עולים לקו 5 בתל אביב בשעות העומס עם מלפפון גדול בכיס שמאל, ונעמד קרוב לבחורה .כשהיא הרגישה את המלפפון היא ניסתה להסתובב לצד ימין ,אבל שם אני הייתי מחכה לה.
המרפק של אורי 49067
אלכסנדר מאן • בתשובה לרון בן-יעקב יום ה', 20/12/2001, 21:09
מזכיר לי סיפור על איש ‏1 שניתקל בטעות במרפקו בחזה של צעירה באוטובוס, לא מתבלבל ואומר בשנינות "אם ליבך רך כחזך בוודאי תסלחי לי" ובתור תשובה מקבל "אם המה-שמו שלך קשה כמו המרפק שלך - תקפוץ לביקור"...

‏1 אני מכיר את האיש הזה במיקרה.
המרפק של אורי 49118
יובל רבינוביץ • בתשובה לאלכסנדר מאן יום ו', 21/12/2001, 1:41
‏1 קראתי את הבדיחה הזו, כנראה בספר משנות החמישים של המאה שעברה. נראה שגם מי שסיפר לך את זה קרא את אותו ספר.
הדמיון של אברהם 49244
רון בן-יעקב • בתשובה לאלכסנדר מאן יום ו', 21/12/2001, 23:24
זה כמובן מייד מזכיר לי את שלונסקי שראה בחורה יפה ואמר לה ,אך איזה פה-רך יפה ,וכשהיא שאלה האם התכוונת לפרח בחית? הוא ענה ,את החטא אקח על עצמי.
האלה של עגנון 49389
יעקב פופק • בתשובה לדובי קננגיסר יום א', 23/12/2001, 11:24
לפני חודש רכשתי מכונית (פורד פיאסטה מודל 87 בצבע חלודה) ומאז אני מדיר רגלי מאוטובוסים.
מעבר לכך אני, כמו שאר הגברים, מוצא פתרונות מקורים למצבים מביכים, למשל שליפת הטלפון הסלולרי מהכיס בכל פעם שמישהי חשה בזיקפה שלי.

מה, לך אף פעם לא עמד באוטובוס?
האלה של עגנון 49205
טלה בר • בתשובה לדובי קננגיסר יום ו', 21/12/2001, 17:26
הטענה היא, לדעתו של גרייבס (''האלה הלבנה'') שהאם היא שעושה את בנה למנהיג. מכאן, ללא כוחה שבו היא משתמשת כדי לתמוך בו, הוא לא היה נעשה למנהיג. (לגרייבס היו שתי נשים ושמונה ילדים, כך שאני משערת שהוא ידע מה הוא אומר).
האלה של עגנון 49324
דובי קננגיסר • בתשובה לטלה בר שבת, 22/12/2001, 17:14
אני מת לדעת איך זה שהיו לו שתי נשים ושמונה ילדים מקרין במשהו על דבריו.
''שירתה של טרויה'' מאת מקליג 48551
יו • בתשובה לטלה בר יום ב', 17/12/2001, 20:56
אתמול סיימתי לקרוא את הספר. בינוני לטעמי עם שגיאות. עניין הדמויות המיתיות כדמויות בשר ודם את זה כבר אפשר לקבל אבל את הדת החדשה הזאת עם האלה האם(אני מוצא את הדת הזאת חדשה מחמת הספק) שהופיע רק במאה השנים האחרונות צרם מאד שם. ואילו החיתים היו באים לשם, היוונים היו ניגפים(אם קראת את הספר ההוא,תביני) מכיוון שהחיתים היו אימפריה אז בעוד אשור הייתה אז ספיח באימפריה המצרית. אני עדיין תוהה מה גורם לנשים מסוימות לראות באמזונות עם אמיתי ולא לדרג אותן עם הקנטאורים ואנשי התלים שם מקומן ומשם הן באות.
''שירתה של טרויה'' מאת מקליג 48560
טלה בר • בתשובה ליו יום ב', 17/12/2001, 22:44
מגוחך לכנות את האלה האם כאלוהות משנית. אתה מתייחס לזמנים הסטוריים, או קרובים לראשית ההסטוריה (כלומר, ראשית הכתב), בעוד שהפגאניות הקדומה מתייחסת לתקופות פרהסטוריות (ראית פעם את פסלי התרבות הירמוכית?) הפסלים הקדומים ביותר הם דמויות נקביות המביעות, לכל הדעות, הופעה של פריון. כשעלה האל הזכרי העליון מרדוך לשלטון, הוא הרג את אמו תיאמת שמשלה הרבה לפני היוולדו, ביתר את גופה וממנו ברא את הארץ - מה שמראה בבירור שהיא היתה אלת האדמה במקור. צריך לדעת לקרוא גם בין השורות, ולא רק את המלים המפורשות. אפילו חז"ל ידעו את זה כשקראו ופירשו את התנך.
לפי היגיון זה, אפשר לטעון שהמלכה 48707
יו • בתשובה לטלה בר יום ג', 18/12/2001, 18:55
אליזבת הראשונה הייתה פאגאנית. את הרי יודעת שהיו מלכות בהיסטוריה(וגם קיסריות). בנוגע לפסלים שמצאו, זה כמו שארכיאולוג מהעתיד יטען על סמך מגזיני פורנוגרפיה, ששלטו כאן נשים. הפסלים מייצגים את האידיאל הנשי דאז ואינם מייצגים כל תפיסה מאורגנת של אלוהות. בני תקופת האבן לא ידעו אלים או אלות בדומה לאינדיאנים ולאבורג'ינים. האלים התפתחו רק כאשר הפכו בני האדם ליושבי קבע.
לסיום, הייתי מציע לך לקרוא את ''טיגאנה'' מאת גבריאל קיי, שם מתוארת מטריארכיה בערך מהסוג שאת מדברת עליה. הספר הוא ספר פנטזיה ונחשב למשובח למדי.
לפי היגיון זה, אפשר לטעון שהמלכה 48895
טלה בר • בתשובה ליו יום ד', 19/12/2001, 22:11
אני לא מוצאת שיש לנו בסיס לוויכוח - כל אחד מאמין במה שהוא מוצא לנכון ולעולם לא נשכנע זה את זה. (ומעניין אותי לדעת מה דעתך על נשים בכלל...)
''שירתה של טרויה'' מאת מקליג 48901
טלה בר • בתשובה ליו יום ד', 19/12/2001, 22:33
אלו שגיאות מצאת בספרי, הייתי רוצה לדעת, ואולי גם לתקן.
התקופות שאתה מתייחס אליהן הן מאוחרות מאוד, ובוודאי שהשליטה החברתית בימיהן היתה גברית.
אשר לאמזונות, אין לי שום עניין בנשים שהעיקר בחייהן היא המלחמה, ולא אותן אני רואה כסמל לשליטה נשית. זו היתה מתבטאת בדרך שונה לחלוטין - למשל, הנטיה לאחדות חברתית ולעזרה הדדית במקום לתחרות ולרדיפה אחרי כוח השלטון (ואל תביא לי דוגמאות של נשים בפוליטיקה של היום, כי הן נאלצות למצוא את דרכן בחברה הגברית וכך גם להתנהג כמו גברים). אפילו כיום אפשר למצוא חברות הנשלטות על ידי נשים בדרך שונה מאוד מזו של הגברים.
לא קראתי אותו בכלל! 49212
יו • בתשובה לטלה בר יום ו', 21/12/2001, 18:06
אז אין לי מושג איזה טעויות עשית שם, אם בכלל. אי אפשר להשיג אותו בחנויות או בספריות. וכמו כן, תני לי דוגמה לחברה מטריארכלית קיימת...
ואם כבר לכתוב על דמות נשית בתנ''ך, אולי תכתבי על הנביאה חולדה שלפי תיאוריות מסוימות הייתה בצוות העריכה של ספר ''דברים'' בימי יהואש. לפי ביקורת המקרא, היו שבע נביאות בישראל. ואם כבר לכתוב על דמות פאגאנית, את יכולה לכתוב על איזבל(לברר גם מה היה שמה האמיתי אם תצליחי) אישתו של אחאב מלך ישראל.
דוגמאות אחרות לנשים בהיסטוריה הן הקיסרית קתרינה או המלכה שלומציון מימי החשמונאים.
כריסטינה היא דוגמה לאישה מהסוג החביב עלייך אם כי הייתה חסרת כוח אמיתי.
איזבל היא באמת דמות שזועקת 49214
אלי • בתשובה ליו יום ו', 21/12/2001, 18:46
ממש לטיפול ברומאן תנכי פגאני. המאבק שלה כנגד הנביא הפנאטי אליהו וכנגד המצביא יהו, בשם הבעל
וכמוה הבת שלה עתליה שהיגיע לשלטון ביהודה ושלטה בה שלטון יחיד במשך שנים עד שחוסלה בידי מתנגדיה הגבריים.
ראובן קריץ אגב כתב רומן היסטורי מעניין על הנושא הזה בשם ''עוזא '' וכמובן יש את המחזה של ראסין. אבל הם אפילו לא החלו לגרד את האפשרויות.
לא קראתי אותו בכלל! 49281
טלה בר • בתשובה ליו שבת, 22/12/2001, 12:17
ב-‏17.12 כתבת: "אתמול גמרתי לקרוא את ספרך, בינוני עם שגיאות". לאיזה ספר התכוונת - "מיכל - בת המלך", או לספרי האלקטרוני "אלתו של עגנון"?
על חולדה לא מעניין לכתוב מאחר שאין עליה שום ציון בתנך. מיכל מעניינת אותי דווקא בגלל העמדה השלילית של כותבי התנך לגביה - ובגלל שהיתה בתו של שאול ואשתו של דוד וכל קורות חייה. אם קראת את הספר, תוכל להבין, אם לא - על מה אתה מדבר בכלל?
אני לא חושבת שקיימות כיום חברות מטריאכליות טהורות בעולם. ציינתי רק שבכמה חברות הנחשבות לפטריאכליות באפריקה בגלל שלנשיא השבט יש נשים רבות, יש לנשים כוח רב בהרבה מזה שיש להן, למשל, בחברתנו. לדעתי זו תוצאה של חברה שהיתה לפנים מטריאכלית, מבחינה זו שהן לא רק שהיו מנהלות את כל חיי השבט - כפי שהן עושות גם היום, אלא גם מבחינה זו שהיתה להן אפשרות לשכב עם מי שרצו וללדת ילדים מאיזה גבר שהן בחרו בו.
הבעיה של אנשי ימינו שהם רואים את חיי השבט ואולי גם המשפחה במונחים פוליטיים מודרניים זכריים, ואינם מבינים שום צורת ניהול חיים חברתית אחרת.
אני כותבת עכשיו ספר על חברה אוטופית, שכל המבנה והניהול שלה שונים בתכלית מאלה שלנו.
דרך אגב, היה בדעתי גם לכתוב על איזבל, אבל כרגע יש לי תוכניות אחרות - ספרות פוטוריסטית יותר במקום ללכת לעבר. אולי פעם אעשה גם את זה.
אני חושבת שדווקא הספר על מיכל עשוי אולי לפקוח את עיניהם של כמה אנשים בארצנו, שראייתם מצומצמת ומוגבלת יותר מדי. ודי לחכימא...
מקליג, אמרתי מקליג. 49321
יו • בתשובה לטלה בר שבת, 22/12/2001, 16:44
אלא אם אחד מאבותייך או אמותייך נקרא מקליג במקרה. בנוגע לאפריקה, כבר שמעתי על זה בספר "בני אדם" מאת מרווין האריס שלו יש רעיון אחר בנוגע למקורו של זה. מקור המנהג של ריבוי נשים הוא יותר אקט של מעמד. בחברה מטריארכית מוסד הפוליאנדריה היה נפוץ יותר למעשה ולא פוליגמיה. ובנוגע לספר האוטופיה שאת מתכננת, אני מקווה שהוא יהיה מעניין ולא יחזור על כמה מהשגיאות של גרייבס ב-"אחרי ההיסטוריה". ספר מצויין מבחינה ספרותית אך רואים שההיסטוריה כפי שמוצגת שם מעוותת מאד לפי שיקולים פוליטיים. בית הזונות שם אינו מוסבר טוב(אם זו חברה מטריארכלית כבר אלפי שנים, כיצד שרדו מוסדות כמו זה?). המעמד העליון שם שמר ככל הנראה על חלק מהטכנולוגיה של קודמיהם אם מיישמים את המימרה: "כל טכנולוגיה מתקדמת תראה לאדם נבער ככישוף" כדברי קלארק. ולמה אי אפשר לשמור שם על דמוקרטיה?
לא קראתי אותו בכלל! 49283
טלה בר • בתשובה ליו שבת, 22/12/2001, 12:19
אם אתה חושב שהמלכה כריסטינה היתה מעניינת אותי, אז לגמרי לא ירדת לסוף דעתי. שולמית אלוני עונה יותר על דרישותיי.
''שירתה של טרויה'' מאת מקליג 56702
אלי • בתשובה ליו יום ג', 12/2/2002, 0:53
מאמר מעניין מאוד על "שירתה של טרויה " של מקליג מנקודת מבט נשית פמיניסטית , המקשרת ספר זה עם רומנים היסטוריים פמיניסטיים אחרים כמו "האוהל האדום " של דיאמנט יש כאן :
מקליג, אגב שידועה בעיקר בזכות רב המכר הענק שלה "הציפורים מתות בסתר " חיברה גם סדרה מעניינת למדי של ספרים עבי קרס ( כל אחד 800 עמודים לפחות ) על חייו ותקופתו של יוליוס קיסר. הספר הראשון בסדרה זאת "האזרח הראשון ברומא" תורגם גם לעברית.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות