|
ואני חושב שאת זו ששוגה. אם יש משהו שאני קצת מבין בו - זה שימפנזים. את, אני חושב, מדברת על הבונובואים (מה שכונה בעבר בטעות "שימפנזה גמדית" - Pygmy Chimps), שהם הרבה יותר אנרכיים, למרות שגם להם יש היררכיה מדויקת - היא פשוט משפיעה פחות על יחסי המין של החבורה, ויותר על תחומים אחרים של החיים. לא לחינם נכתב ספר בשם "Chimanzee Politics" - לשימפנזים יש מההיררכיות המסודרות והמוגדרות ביותר בעולם היונקים.
בקבוצות של שימפנזים, בד"כ יש זכר אלפא אחד שעושה מאמצים ניכרים למנוע מנקבות מיוחמות להזדווג עם זכרים פחותים (אלא במסגרת של קואליציה בין זכר אלפא חלש-יחסית לבין זכר בטא חזק-יחסית). זכרים מתחתית הערימה עשויים לסיים את חייהם בלי צאצא אחד אפילו, למרות שזה נדיר. הנקבות לא תמיד שמחות לשתף פעולה עם האלפא, ובוגדות בו כשהוא לא בסביבה. מזכיר בני-אדם, לא?
אין דבר שמרגיז יותר מאשר האמירה "אילו קראת משהו על X" - זו גישה מתנשאת עד כדי בחילה. אני קראתי וקורא די הרבה אודות האבולוציה, והגישה הקיימת כיום (כמו כבר די הרבה זמן) היא שלאדם ולשימפנזה היה אב משותף לפני כך וכך מיליוני שנים (חמש? לא זוכר), ומשם התפצלו שני ענפים - אד שהוביל לבני האדם, והשני שהתפצל שוב והפך לשימפנזים ובונובואים. לפי מחקרים, נראה שמבין השלושה השימפנזה הוא כנראה זה שעבר הכי פחות שינוי יחסית לאב הקדמון, ולכן הוא בעל החיים הקרוב ביותר עלי אדמות אל ההומו ספיאנס ספיאנס. בכל מקרה, אני מעודי לא שמעתי על טענה כאילו השימפנזים התפתחו "אחרי" בני האדם, ולסברה כזו אין בכלל משמעות בצורת המחשבה הקיימת אודות אבולוציה - המינים מתפתחים כל הזמן. השאלה היא איפה יש התפצלויות, ומכאן - מה המרחק ה"משפחתי" ממין אחד למשנהו.
בבונים, אגב, כלל אינם קופי-אדם, ולכן אינם רלוונטיים במיוחד לדיון.
תזכירי לי בעתיד הקרוב, ואני אוכל לפרט את ההבדלים בין חיי המין של השימפנזים, הבונובואים ובני האדם, וממה הם נבעו (כנראה).
|
|