|
||||
|
||||
יש הגיון מסוים בטיעון הזה - אני הרבה יותר חכם מהממוצע1 ומגיע למסקנה X, אזי האנשים שהגיעו למסקנה אחרת לא רציונאלים, או תינוקות שנישבו, או סתם מטומטמים (במקרה של סמיילי). --- 1. משום מה זוהי אקסיומה מקובלת - Lake Woebegon effect |
|
||||
|
||||
האמת, האחרים יכולים להיות פשוט רעים ומגעילים. |
|
||||
|
||||
זה כבר פראנויה. |
|
||||
|
||||
מה פתאום? ריאליזם מפוכח. |
|
||||
|
||||
אני לא חכם מהממוצע1, אבל איכשהו אני מקווה שאני מסוגל לזהות מתי דברים נאמרים בהומור. 1 מעניין אם מישהו בדק אם זאת באמת אקסיומה מקובלת. מעניין בכמה אנשים חושבים שהם חכמים מהממוצע. צריך לעשות סקר כמו "אם מידת האינטליגנציה הממוצעת היא 100, בכמה היית מעריך את מידת האינטליגנציה שלך?", אני לא כל כך בטוח שהממוצע באוכלוסיה הבוגרת היה שונה מהותית מ-100. |
|
||||
|
||||
זה אכן מחקר מאוד מעניין, והייתי רוצה מאו שיערכו אותו ויפרסמו את תוצאותיו. רק שלא ישאלו, כמקובל בהרבה מחקרים אחרים, בעיקר סטודנטים. |
|
||||
|
||||
בלי קשר, מעניין לראות תוצאות של מחקר כזה גם עבור סטודנטים. מעניין מה תהיה התוצאה עם יעשו סקר באייל... |
|
||||
|
||||
היה נדמה לי שכבר נערך באייל סקר דומה אלא שלא מצאתי כזה. אז אם עושים כדאי להפריד בין גברים לנשים. הצפי הוא כידוע שבממוצע לראשונים דימוי עצמי גבוה מן המציאות ולשניות נמוך. אבל אולי נופתע? לאחר מכן אני מציע לערוך סקר עפ"י הרעיון המופיע ב: |
|
||||
|
||||
האם זה נכון ש60% מהגברים נמצאים בעשירונים התחתונים |
|
||||
|
||||
כן. בששת העשירונים התחתונים. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
לא הבנתי. אבל כדי שלא אצא פטור בלא כלום: יואב נגע באשת השחקן? 4,6 |
|
||||
|
||||
ניסיון לבדיחת המשך, אם לא הצליח אז לא. |
|
||||
|
||||
זה ש*אני* לא הבנתי, זה עדין לא אומר שזה לא הצליח. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
אתמול צפיתי באודישנים לגריז ומצאתי שם שלל אנשים שבטוחים שהם שרים ורוקדים הרבה יותר טוב מהממוצע, בניגוד לעובדות בשטח. |
|
||||
|
||||
וכאן, מוזר ביותר, היתה מישהי שדווקא ידעה שהיא לא יודעת לשיר, מה שלא הפריע לה להיות בטוחה שהיא האמריקן איידול הבאה ולהשתולל מכעס כשהבוחנים דחו אותה (או שאולי גם במקרה זה אפשר לשער שזה כמו בתגובה 465006). |
|
||||
|
||||
זה בטוח מבוים. |
|
||||
|
||||
שיש אנשים שמעריכים יתר על המידה את כשרונותיהם זה מקובל על הכל. השאלה היא חלקם באוכלוסיה. |
|
||||
|
||||
הערכה שלי - חלקם באוכלוסיה דומה מאוד לזה של אלה המוכשרים מהממוצע, רק שלא מדובר בהכרח באותם אנשים... |
|
||||
|
||||
כלומר לדעתך כחצי מהאנשים חושבים שהם חכמים מהממוצע, וחצי חושבים שהם מתחת לממוצע? |
|
||||
|
||||
לא מתבלבל, רק לא חושב שדיוק חשוב במיוחד בדיון הנוכחי. |
|
||||
|
||||
היות ואינטלגנציה נמדדת על סולם שרירותי, ניתן להגדיר שהחציון שווה לממוצע (וזה אכן מתקיים בקירוב טוב ברוב המדדים המקובלים). |
|
||||
|
||||
אין קשר בין הזהות בין החציון והממוצע לבין שרירותיות סולם המדידה. יש קשר בין זה לבין ההתפלגות. אפשר להניח ש-''כשרון'' (שאינו זהה לאינטליגנציה) מתפלג בצורה כזו בה החציון הוא גם הממוצע (לדוגמה - התפלגות נורמלית), אבל האמת היא שאני לא רואה סיבה להניח את זה. |
|
||||
|
||||
בכל סולם מדידה שרירותי אפשר לקבוע שהחציון שווה לממוצע. אין לזה שום קשר לצורת ההתפלגות. |
|
||||
|
||||
האם אפשר גם לקבוע שהעשירון העליון שווה לממוצע בסולם שרירותי? אם כן, איך, אם לא, למה לא? |
|
||||
|
||||
אני חושב שהכוונה ב"סולם שרירותי" היא שהוא קובע דירוג בין הנמדדים אך התוצאה המספרית היא חסרת משמעות. במצב כזה אפשר להפעיל על התוצאות כל פונקציה מונוטונית עולה ממש והיחס בין הנמדדים יישמר (אני חושב שלזה הוא קורא "סולם שרירותי"). ברור שבאמצעות פונקציה מתאימה אפשר "לכוונן" את הממוצע ובהתפלגויות מסוימות (למשל התפלגויות עם support רציף) להשוות אותו לחציון (אבל לא תמיד, נגיד ש- 1000 נבדקים קיבלו 100 ו- 1001 קיבלו 200, הממוצע יהיה איפושהו בין שני הערכים לאחר שינוי הסולם אך החציון תמיד יהיה הערך של ה- 1001). |
|
||||
|
||||
העשירון העליון הוא נתח מהמדגם, לא תוצאה מספרית. אתה יכול לדבר על הגבול התחתון של העשירון העליון, או על הממוצע שלו. יכול להיות שעבור הגבול התחתון, עבור התפלגויות סבירות (כאן המקום לסייג ולהכיר בצדקתו של מוש, שאכן הגביל את התחום בו ניתן להפעיל מניפולציות כאלו) אפשר לקבוע שוויון לממוצע, ע"י כך שנמתח את טווח הערכים שמקבל העשירון העליון במידה כזו שתפצה על כל הערכים הנמוכים. למשל נניח שישנם עשרה נבדקים, אפשר לתת להם ציון לפי סדר הצלחתם במבחן, מאחד עד עשר. הממוצע הוא 5.5 ורף הכניסה לעשירון העליון הוא >9. עכשיו אנחנו רוצים שהממוצע יהיה גדול מתשע, אז נקבע שרירותית שהתפלגות הציונים היא 1-9 ו50, כעת הממוצע הוא 9.5, אבל רף הכניסה לעשירון העליון נותר >9 (זו דוגמה מלוכלכת מעט משום שאין התפלגות בתור העשירון ולא ברור לאן יסווג נבחן חדש בציון 9.1, האם לעשירון העליון או לשני, מפאת גודל המדגם). |
|
||||
|
||||
הבנתי- הסולם השרירותי נקבע בדיעבד, לא מראש. |
|
||||
|
||||
כן ולא, ברגע שיש לך מדגם גדול מספיק, אתה יודע איך תתפלג גם שאר האוכלוסיה, לכן אפשר להסתמך (וגם לדעת בערך מה יהיה גודל הטעות) על כך ולקבוע שיטה לחישוב שלא מצריכה את סיום הדגימה. למרות זאת בהרבה מקרים מעדיפים לבצע את החישוב רק בסוף (כמדומני זו השיטה בבחינה הפסיכומטרית, כאשר כל מחזור מחושב ביחס לעצמו ולמספר קבוע של מחזורים קודמים). |
|
||||
|
||||
לא יודעת להעריך באחוזים, אבל סביר שיש דווקא די הרבה שחושבים שהם בממוצע. |
|
||||
|
||||
מצאו שבעוד שאנשים בד''כ מבסוטים מחייהם, הם גם חושבים שהם מבסוטים יותר מאחרים (באונ' ת''א למי שמתעניין). הפרדוקס מוסבר בזה שאנחנו לא יכולים לשפוט את אחרים בצורה מנוכרת. כששואלים אותך ''עד כמה אתה מבסוט ביחס לאחרים'' אתה למעשה עונה על רמת הסיפוק העצמית שלך. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |