בתשובה להאייל האלמוני, 26/12/07 20:09
466717
האייל האלמוני • בתשובה להאייל האלמוני יום ד', 26/12/2007, 20:31
בכל סולם מדידה שרירותי אפשר לקבוע שהחציון שווה לממוצע. אין לזה שום קשר לצורת ההתפלגות.
466729
ראובן • בתשובה להאייל האלמוני יום ה', 27/12/2007, 9:35
האם אפשר גם לקבוע שהעשירון העליון שווה לממוצע בסולם שרירותי? אם כן, איך, אם לא, למה לא?
466765
מ. השור • בתשובה לראובן יום ה', 27/12/2007, 23:04
אני חושב שהכוונה ב"סולם שרירותי" היא שהוא קובע דירוג בין הנמדדים אך התוצאה המספרית היא חסרת משמעות. במצב כזה אפשר להפעיל על התוצאות כל פונקציה מונוטונית עולה ממש והיחס בין הנמדדים יישמר (אני חושב שלזה הוא קורא "סולם שרירותי").

ברור שבאמצעות פונקציה מתאימה אפשר "לכוונן" את הממוצע ובהתפלגויות מסוימות (למשל התפלגויות עם support רציף) להשוות אותו לחציון (אבל לא תמיד, נגיד ש- 1000 נבדקים קיבלו 100 ו- 1001 קיבלו 200, הממוצע יהיה איפושהו בין שני הערכים לאחר שינוי הסולם אך החציון תמיד יהיה הערך של ה- 1001).
466804
האייל האלמוני • בתשובה לראובן יום ו', 28/12/2007, 13:21
העשירון העליון הוא נתח מהמדגם, לא תוצאה מספרית. אתה יכול לדבר על הגבול התחתון של העשירון העליון, או על הממוצע שלו. יכול להיות שעבור הגבול התחתון, עבור התפלגויות סבירות (כאן המקום לסייג ולהכיר בצדקתו של מוש, שאכן הגביל את התחום בו ניתן להפעיל מניפולציות כאלו) אפשר לקבוע שוויון לממוצע, ע"י כך שנמתח את טווח הערכים שמקבל העשירון העליון במידה כזו שתפצה על כל הערכים הנמוכים.
למשל נניח שישנם עשרה נבדקים, אפשר לתת להם ציון לפי סדר הצלחתם במבחן, מאחד עד עשר. הממוצע הוא 5.5 ורף הכניסה לעשירון העליון הוא >9. עכשיו אנחנו רוצים שהממוצע יהיה גדול מתשע, אז נקבע שרירותית שהתפלגות הציונים היא 1-9 ו50, כעת הממוצע הוא 9.5, אבל רף הכניסה לעשירון העליון נותר >9 (זו דוגמה מלוכלכת מעט משום שאין התפלגות בתור העשירון ולא ברור לאן יסווג נבחן חדש בציון 9.1, האם לעשירון העליון או לשני, מפאת גודל המדגם).
466825
ראובן • בתשובה להאייל האלמוני יום ו', 28/12/2007, 15:42
הבנתי- הסולם השרירותי נקבע בדיעבד, לא מראש.
466827
האייל האלמוני • בתשובה לראובן יום ו', 28/12/2007, 15:51
כן ולא, ברגע שיש לך מדגם גדול מספיק, אתה יודע איך תתפלג גם שאר האוכלוסיה, לכן אפשר להסתמך (וגם לדעת בערך מה יהיה גודל הטעות) על כך ולקבוע שיטה לחישוב שלא מצריכה את סיום הדגימה. למרות זאת בהרבה מקרים מעדיפים לבצע את החישוב רק בסוף (כמדומני זו השיטה בבחינה הפסיכומטרית, כאשר כל מחזור מחושב ביחס לעצמו ולמספר קבוע של מחזורים קודמים).
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות