|
||||
|
||||
כלנית, נורית, פרג, חצב, סביון, קידה, חלמונית, צבעוני, זוגן, רקפת, לוטם, חרצית, נרקיס, ציפורני-חתול, נופר, עירית - הגעתי ל16 ואז ראיתי שאפשר גם צמחים אז אני מוסיפה לזה מלוח, זעתר, סרפד ושיבולת שועל. וואלה, עשרים בלי הרבה מאמץ. וכן, גם אני מניחה שבצורה הפוכה (כלומר, אם יראו לי צמחים אני אדע איך קוראים להם) אני יודעת יותר. |
|
||||
|
||||
מה עם ורד? אמנון ותמר? סיגליות? חרציות? סביונים? |
|
||||
|
||||
ורד זה צמח בר? חרציות וסביונים דווקא ציינתי, סיגליות לא בטוח שאני אדע לזהות - יש די הרבה פרחים סגולים, סגלגלים ולילכים שאני מכירה, ספק אם אדע לשייך את השם המדוייק לכל אחד מהם. (מה שמפתיע אותי זה לא רק כמות הצמחים שהסתבר לי שאני מכירה, אלא שאני גם זוכרת כמות בלתי סבירה של אגדות ומשלים שקשורים אליהם) |
|
||||
|
||||
קדימה, ספרי כמה מהיפים ביותר! |
|
||||
|
||||
לא. |
|
||||
|
||||
חבל. |
|
||||
|
||||
אלון (אפילו מבלי למיין למצוי, תולע, תבור, עמית), אלה, אורן, קטלב, ברוש,שיטה, הרדוף, מה, כל אלה לא צומחים? סירה קוצנית, אחירותם, מרווה, קידה שעירה, טיון דביק. אני מניח שלך אפשר לסלוח, את באה מהמדבר :), אבל כל מי שגדל בחורש הים תיכוני (המכונה גם חברת אלה-אלון) מכיר ויודע לזהות כמה עשרות צמחי בר. |
|
||||
|
||||
נקודת המיון שהזכרת מעוררת שאלה אחת לגבי מה נחשב ל-"יודע לזהות", כלומר האם זיהוי כללי ("אלון", "אורן") נחשב באמת לזיהוי. יש עוד כמה שאלות. אחת היא מה נחשב לצמח בר. יש, למשל, עצי פרי שנפוצים גם בטבע הארץ-ישראלי - למשל שקד, תאנה וחרוב. יתכן שהאדם הביא לכאן את רובם, אבל אם אתה הולך בשביל של החברה להגנת הטבע, פוגש בהם ויודע לזהות אותם אז במה זה משנה? יש גם צמחים (בפרט צמחי נוי) שבארץ גדלים רק כתוצאה של גינון אבל בארצות מוצאם הם צמחי בר - מה דינם של אלה? עוד שאלה היא האם כדי להחשיב את עצמי "יודע לזהות" צמח מספיק שאזהה אותו, נניח, חודש בשנה (כאשר הוא פורח) גם אם באחד עשר החודשים הנותרים אין לי מושג ירוק מהו (ואם הוא בשלכת אז אין לי מושג חום מהו)? |
|
||||
|
||||
והדיכוטומיה בין נרקיס ללא-נרקיס מקובלת עליך? |
|
||||
|
||||
אתה מדבר על עוזי נרקיס או על ליאור נרקיס? |
|
||||
|
||||
בין שני אלה אין שום דיכוטומיה. |
|
||||
|
||||
אלה שני מיני נרקיסים. |
|
||||
|
||||
ולא זו בלבד, אלא שבשני השמות הנלווים יש ו' ו-י'. |
|
||||
|
||||
לגבי עצים, אני לא ממש יודעת מה מהם נחשבים לבר ומה לא גם אם אני מזהה אותם. אורן זה צמח בר? בישראל? וחוצמזה, לא כרגע (כלומר, אתמול בלילה) הוכחתי (בעיקר לעצמי) שאני יכולה לזהות כמה עשרת צמחי בר? |
|
||||
|
||||
נו, אז הבחירה המצטנעת היא 20-50 |
|
||||
|
||||
אורן זה צמח מיותר בישראל. לא ברור למה קק''ל נטפלה אליו. |
|
||||
|
||||
נדמה לי שזה כי קל לגדל אותו במהירות. (אה! ושכחתי שאני גם יודעת לזהות כמה סוגי פטריות!) |
|
||||
|
||||
אורן הכי קל לגדל במהירות? אני לא בטוח1 צפצפה כסופה (הלב שלי אומר לי), או מכנף נאה גדלים הרבה יותר מהר. ___ 1 למעשה אני בטוח שלא. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
השאלה אם ניתן לגדל מהם יערות בתנאי הארץ. עצי המכנף הנאה בירושלים, למשל, נוטים להישבר בצורה מעצבנת למדי בסערות קשות בחורף או תחת עומס של שלג. |
|
||||
|
||||
אכן,אין ספק שעצי המחט הם המתאימים ביותר לנשיאת ערמות השלג הכבדות. ובפינת השיר: |
|
||||
|
||||
מי היה מאמין שלאה גולדברג האזינה ל-93FM. |
|
||||
|
||||
טוב שהזכרת את המכנף הזה. עכשיו שבדקתי אותו בוויקי אני רואה שהוא נאה ביותר.:) |
|
||||
|
||||
*כ*שבדקתי. |
|
||||
|
||||
לא עדיף "*מ*שבדקתי"? |
|
||||
|
||||
אכן, ככל הנשמע עדיף. |
|
||||
|
||||
''ומלכשבדקתיו בוויקי, ...'' |
|
||||
|
||||
פטריות אינן צמחים. הן מממלכה אחרת. |
|
||||
|
||||
(אשמח אם תשלחי לי דוגמיות.) |
|
||||
|
||||
של shrooms, אלא מה? |
|
||||
|
||||
הוא לא "מיותר", הוא קיים גם בחברות-צומח טבעיות בארץ. נכון שהייעור המאסיבי באורנים יצר יערות שאינם טבעיים לארץ. בשעתו שמעתי מאיש קק"ל הסבר לייעור באורנים ולא, נניח, באלונים: אורן ואלון שנשתלו, כך הוא אמר, מגיעים אחרי שנה לגובה הכתפיים - רק שלגבי האלון מדובר בגובה הכתפיים כשאתה עומד על הראש. בשנים האחרונות, אגב, קק"ל עושה מאמץ גדול לשנות את אופי היערות ולטעת גם אלונים, אלות, חרובים וכיו"ב - כמובן שפירותיו של המאמץ הזה עוד רחוקים. |
|
||||
|
||||
נו, אז? אז העץ יצמח תוך 10 שנים ולא תוך שנה. לי נראה שהם רוצים עצים שצומחים מהר כדי שתורמים יוכלו להצטלם לידם (מטרה לגיטימית, ובכל זאת. אנחנו אלה שנשארים עם הייעור הלא סימפטי הזה). |
|
||||
|
||||
זה לא כל כך פשוט - "יצמח תוך עשר שנים". בעץ שלוקח לו עשר שנים לצמוח צריך לטפל במשך עשר שנים. צריך לדאוג שרועים לא יסתובבו בשטח עם עדריהם, צריך לתמוך אותו וכיו"ב. כמו כן, במהלך כל אותן עשר שנים השטח לא יכול לשמש לאחת המטרות המרכזיות של היערות - נופש וקייט. ודבר אחרון - הייעור נועד גם למניעת השתלטות של רועים ו/או חקלאים על השטח, ויער שכבר עומד חוסם השתלטות כזו ביעילות גבוהה בהרבה מיער שיעמוד בעוד עשר שנים. |
|
||||
|
||||
אלה טיעונים חזקים אבל הם נשמעים לי מתאימים לתקופת ''דונם אחר דונם'' ולא למדינת חוק שאפשר לתכנן בה לטווח ארוך, ולדאוג לאמצעי הרחקה חוקיים שונים. |
|
||||
|
||||
קודם כל, כבר אמרתי שהיום באמת לא נוקטים מדיניות של יעור באמצעות אורנים. יערות האורנים הם ברובם מורשת מתקופות מוקדמות יותר במדינה. לגבי אמצעי הרחקה חוקיים, זה נכון במדינות בהן יש אכיפת חוק אפקטיבית, אבל זה לא אחד התחומים שישראל חזקה בהם. על פי מדיניות קק"ל (http://www.kkl.org.il/kkl/hebrew/nosim_ikaryim/yeurm...) בקביעת המינים לנטיעה מתחשבים ב: * מטרות היער. * תנאי בית הגידול. * סוג היער (יער נטע אדם, פארק לשימור וכד'). * מינים הטבעיים לאזור. * מיני עצים אחרים שהוכיחו את הצלחתם בנטיעות באזור. * לא תותר נטיעתם של מינים פלשניים לאזור (בקק"ל תוכן רשימה של מינים פולשים לאזורים השונים בארץ). * תרומת מיני העצים למערכת האקולוגית (דוגמת מינים המספקים מזון לציפורים בנדידה). אם הם באמת עומדים בכל זה אז העתיד צופן לנו הרבה פחות אורנים. |
|
||||
|
||||
לא בהכרח. ראה ''מיני עצים אחרים שהוכיחו את הצלחתם בנטיעות באזור''. |
|
||||
|
||||
כן, אבל זה רק מאפיין אחד. אם הם באמת יתחשבו במה טבעי לאזור ומה מביא תועלת אקולוגית האורנים לא יהיו במקום גבוה ברשימה. |
|
||||
|
||||
לא רוצה להופיע כמומחה (שאינני), אבל אורנים גדלים בר בכל המזרח התיכון כולל קפריסין ולבנון. אם אני זוכר נכון אז גם בהודו ראיתי יערות אורנים שהיערנים הבריטים שתלו שם. הקרן הקיימת היא שלנו, אבל זה לא בהכרח עושה אותם למטומטמים גמורים... |
|
||||
|
||||
ואם כבר מונים עצים, איך אפשר לדלג על יקיר האייל, כליל החורש? |
|
||||
|
||||
אם יש מישהו שבטח לא ישכח את כליל... תגובה 138691 תגובה 133516 |
|
||||
|
||||
הלו, הלו! זעתר לא צמח. תערובת לתבלין. קורנית אולי? אזוב? |
|
||||
|
||||
זעתר [ויקיפדיה] |
|
||||
|
||||
נו מילא... זה מראה שגם הויקיפדיה טועה. לא אצל זהרי ולא אצל ניסים קריספיל אין צמח בשם זעתר! |
|
||||
|
||||
אולי אני כל כך בור שאני לא מכיר את זהרי או את ניסים קריספיל אבל אם הם מחברים של מגדירי צמחים או משהו כזה תנסה לחפש תחת ה"שם הספרותי" של הזעתר: "אזוב מצוי". כן זעתר הוא תערובת תבלינים, אשר המרכיב העיקרי בה הוא האזוב המצוי אך אנו האספסוף נוהגים לקרוא לו זעתר. וזו הוכחה שמשהו בכל זאת נשאר מכל הטיולים השנתיים האלה, מה שלא ברור לי זה שאם אתה יודע מי זה זהרי, איך הצלחת לא לדעת איך נראה זעתר?! |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
כל אחד יכול למצוא משהו שיצדיק את טענותיו בויקיפדיה... בשבילי זעתר ישאר זעתר גם אם יקראו לו אזוב מצוי. |
|
||||
|
||||
ואם תשים גבעול מגבעוליו, בבקבוק ההגשה הקפוא של הוודקה שלך, אחרי שבבקבוק המקורי השרית שן שום, פילפלון צ'ילי וקצת דבש, הו הו! |
|
||||
|
||||
לא ידעתי שכבשים מתמצאות בעניינים אלה. |
|
||||
|
||||
נו, נו... לא צריך יותר מדי להתלהב. בכיתה ו' כשנדרשנו להגדיר צמחי בר המגדיר היחיד היה של זהרי. הרבה יותר מאוחר הצטרפו כל מני מגדירים מצולמים ונחמדים אבל המכונן הוא זהרי הידוע שכל מי שעוסק מעט בזיהוי צמחים מכיר אותו. את ניסים קריספיל אני צריך להציג? מה לעשות איזוב הוא איזוב וקורנית היא קורנית וזעתר הוא הירוק הזה עם השומשום שטובלים בו את הפיתה. אגב, גם אני בסך הכל מהטיולים השנתיים ולא מהאקדמיה. כשאני לא מכיר צמח (וזה רוב המקרים) אני רץ לאישתי לשאול... |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |