בתשובה לדורון הגלילי, 19/08/07 14:04
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כמה צעדים אחורה, ברשותך. כתבת שבגלל תמיכתו של רובינשטיין, אתה מרגיש שאולי פרידמן לא 'בצד של הרעים'. אבל לי עדיין לא ברור מה ההבדל בין הרעים לטובים. ייתכן שההבדל מסתכם בכך שבייניש רוצה שהמועמדים לשופטים יהיו רק שופטים מערכאות נמוכות ועו''ד ציבוריים (סנגוריה או פרקליטות) ופרידמן רוצה להכניס גם מועמדים מ'בחוץ' - עו''ד פרטיים, אנשי אקדמיה וכו'. אם זה כל ההבדל, אז אולי פרידמן הוא 'טוב' כי הוא רוצה שגם למשפטנים אחרים תהיה הזדמנות להפוך לשופטים, ובייניש 'רעה' רוצה לשמור את הזכות הזו לעו''ד ציבוריים בלבד, אבל זה לא מסביר על מה כל המריבה, ולמה פרופסור מכובד כמר רובינשטיין הנ''ל צריך להטריח עצמו ולצדד בנציג האקדמיה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
עובדתית, היו גם בעבר מועמדים מ'בחוץ': מישאל חשין בא מהשוק הפרטי (אם כי עמד לו כנראה ייחוס אבות). הפרופסורים ברק וזמיר באו מלשכת היועץ המשפטי לממשלה - אבל לשם הגיעו מהאקדמיה. בכלל - הויכוח הוא לא על מינוי שופטים, אלא על מינוי שופטים לבית המשפט העליון, ועל מינוי נשיאי בתי המשפט. תחושת הבטן שלי, ובפרוש מדובר בתחושת בטן, היא שהשופטת בייניש מנסה לשמר בידיה עמדות של כח וכבוד ומעמד מורם מעם, בעוד דניאל פרידמן מנסה להאניש את שופטי בית המשפט העליון, ולהתייחס אליהם כאל אחד האדם. למרות הציניות של ראובן בתגובה 445590, החלוקה שהוא מציג שם היא החלוקה האינטואיטיבית: השמאל עם השופטים, הימין עם הפוליטיקאים. כיוון שכך, מקומי הטבעי היה עם השופטים, אלא שתחושת הבטן שלי היתה שבמקרה זה הצדק (יותר) עם הפוליטיקאי. תמיכתו של רובינשטיין (נכון, עוד פוליטיקאי, אבל "משלנו") במהלכיו של פרידמן, הקלו עלי לבלוע את הדיסוננס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם פרידמן היה לבדו -ניחא. היות שאינני מעריץ את כשרונו הפוליטי של פרידמן, אני חושש שהוא, אולי אפילו שלא ברצונו, משמש כלי בידי גורמים פוליטיים שונים במלחמתם להחלשת מערכת המישפט וגם הפרקליטות (שאיננה מי יודע מה גם כך). מה הסיבה? אולמרט, ליברמן, צחי הנגבי ועוד רבים וטובים. כמו כן הציבור הדתי לאומי והדתי חרדי רוצים להחליש את בית המיפט העליון מסיבות מובנות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פרידמן בהחלט משמש כלי בהחלשת מערכת המשפט, אבל הוא עושה זאת מרצונו החופשי ובתשוקה יתרה. נעמי לויצקי, שראיינהה אותו כבר לפני שנים רבות, אמרה שהוא כבר אז היה שמרן מופלג והתנכג נחרצות לאקטיביזם של ברק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פרידמן הוא אולי שמרן מופלג, אבל אלו שמשתמשים במזג, בלהט ובטקט שלו אינם שמרנים כלל. מבחינת הממסד והתפיסה המישפטית הם ראדיקלים. כך החרדים, הדתיים הלאומיים ואף אולמרט: הוא רוצה לסרס את מערכות אכיפת החוק ממניעים אישיים ברורים. מה שאנחנו רואים הם רק אלו שמעיזים לעמוד בחזית המאבק הזה. יש כאלה העומדי בצל, למשל צחי הנגבי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הויכוח אינו רק על מינוי שופטים לעליון. פרופ' פרידמן מציע לשנות את הרכב הועדה לבחירת שופטים (כל השופטים). השינוי המוצע הוא החלפת שניים משופטי ביהמ"ש העליון בועדה בשופט שלום ושופט מחוזי (מכהנים או בדימוס) והוספת נציג של הכנסת ואיש אקדמיה, דבר שיעניק לכנסת משקל רב יותר בבחירת השופטים. רובינשטיין הוא "משלנו"? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה מה זה ''משלנו''. הוא ודאי לא משל השמאל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה מה זה ''שמאל''. רובינשטיין כיהן כח''כ וכשר מטעם מרץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אבל אז הוא כתב ספר שלם בזכותה של ישראל להתקיים כמדינה יהודית. על דברים כאלה לא סולחים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדיוק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שוב גיחה לרגע על מהזווית הבלבניסטית: אין לי מספיק זמן לבדוק את הניואנסים השונים במהלכיו של פרידמן מול בג"צ, אבל די ברור שמדובר כאן במאבק על כוח ושליטה בעמדות כוח, וכל מאבק כזה הוא מאבק *פוליטי*, והנימוקים המשפטיים-חוקתיים-ערכיים בעד ונגד מהלך כזה או אחר הם מעטפת שיווקית יפה למאבק בין האינטרסים השונים. גם כאן החלוקה היא החלוקה הבלבניסטית המוכרת, מאחר ומדובר בגוף המשפיע מאוד על פוליטיקה ופוליטיקאים (לדוגמה השיפוט האקטיבי שממש החליף את הכנסת בזמנו של ברק). גם כאן, כמו בצבא או בבנק ישראל, גופים "נייטרליים" ירצו מה שנתפס כ"חוות דעת מקצועית" גרידא במסגרת דיון שהוא לכאורה ערכי-אקדמי, אבל המשמעות המעשית שלו שונה. על פי הניתוח שלי, להבדיל מתקופתו של ברק כנשיא העליון (משתלב), כרגע מכהנת בדלנית כנשיאה. לכן, בעוד שביבי, שרון ואולמרט הגיבו בשיוויון נפש כלפי האקטיביזם הגס של ברק, אולמרט מינה כלב שמירה רציני בדמות פרידמן כשמדובר בבייניש, ומנסה לצמצם את כוחה של הרשות השופטת לתקופת כהונתה. גם כאן, כמו במאבקים אחרים, נחשפת המחנאות האמיתית של הצדדים השונים בפוליטיקה. ראשית, מאחר וזהו money time, ושנית, מאחר ולתפוס צד בנושא זה נתפס כבעייתי פחות לתדמית ימין-שמאל, ולכן מלכתחילה אפשר להתבטא בחופשיות יתר. אמנון רובינשטיין, למשל, שהוזכר בדיון, ומעמדו הציבורי ה"אובייקטיבי" מוכר, הוא משתלב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן כן, לא חשבנו אחרת, אבל תגיד לי עכשיו - איך זה שהמשתלב אהוד ברק לא מוכן לדבר גם עם המשתלב אבו מאזן, על אף שהמשתלב אולמרט מעמיד פנים שהוא מוכן לזה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה זה חשוב? מה יוצא אופרטיבית מההתנגדות של ברק? האם הוא מייצר לחץ אמיתי? האם הוא מנסה להפיל ממשלה? האם הוא מאיים? לא ממש. הממשלה, כפי שצפיתי, מאוד יציבה עם ברק בראשות העבודה. מה כן הוא עושה? מבדל את עצמו מאולמרט באופן לא מזיק. אפשרי שהתנהגות זו אף מסייעת לאולמרט במו"מ מול אבו מאזן, אבל לצערי ממש אין לי זמן לניתוח עמוק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הא? ניתוח עמוק כזה ממש עמוק עם ניתוחים וכאלה עמוקים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איפה השיפוט האקטיבי של ברק החליף את הכנסת? אינני אומר שאין כאן מאבק פוליטי אבל לפחות בסס את הקביעה הזאת. לדעתי אין לקביעה הזאת שום בסיס. עתרו פעם לבג"צ נגד חוק ההסדרים ובסופו של דבר חוק ההסדרים התקבל. אני חושב שצריך להתייחס לפסיקה של בג"צ ולא להתבטאויות השונות של השופטים.אם בסופו של דבר ידחה הבג"צ את העתירות נגד עיסקת הטיעון עם קצב, מה יאמר על בית המישפט העליון? שהוא פועל כנגד היועץ? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |