בתשובה לאפופידס, 20/06/07 10:02
אין מדינה בדרך 453817
אפופידס • בתשובה לאפופידס שבת, 28/7/2007, 15:42
השבוע מתפרסם ב"הארץ" מאמר של פרופ' שלמה אבינרי, הקשור לטענתי לעיל - ספק אם כבר ישנם עמים ערביים. בפתיל הנוכחי התייחסתי להיעדרה של ערבות הדדית סבירה בתוך קבוצות אלו, דבר הבא לידי ביטוי בנכונות הרבה של האוכלוסיה שם, להשתמש באלימות פנימית רחבה וקשה כנגד חלקי אוכלוסיה אחרים. בעבר התייחסתי גם להתנגדות המקיפה לדמוקרטיה בעולם הערבי - ע"י האוכלוסיה שם, בכל הזדמנות. במאמר זה מתייחס אבינרי לפלשתינאים, שבדומה לשאר הקבוצות הערביות, טרם הפגינו ביטוי מינימלי לחיובי המאחד אותם - באמצעות הקמת מוסדות "לאומיים" הפונים פנימה, בשם זהות לאומית יחודית, ולא בשם דחיית האחר. מעניין שבכ"ז היה בעבר איגוד פועלים גדול של ערביי הארץ, שהוקם בשנות ה30' ע"י ההסתדרות, והחזיק עד עליית שוקיירי בשנות ה50'.

(מעניינת ההשוואה של אוכלוסיות אלו עם אלו היהודיות בא"י, שספק אם היוו עם טרם חלקו הם זו עם זו את אותה האדמה, וכהרף עין היסטורי הפכו לעם בכל המובנים)

"...עיון בהיסטוריה הפלשתינית מצביע על כשל מבני עמוק יותר, המלווה אותה לאורך כל תולדותיה: חוסר היכולת להקים מוסדות המבוססים על קונסנסוס לאומי ומסוגלים לשמש מסד למדינה.

כישלונם החל כבר בתקופת המנדט הבריטי, שאיפשר לערבים וליהודים להקים מסגרות של ממשל עצמי שיעסקו בחינוך, בכלכלה, בפיתוח וברווחה. היישוב היהודי ניצל זאת כדי לבסס מערכת ענפה של ממשל עצמי, שהפכה להיות "המדינה שבדרך": התקיימו בחירות לאסיפת הנבחרים שבהן השתתפו למעלה מתריסר מפלגות, הוקמו רשתות חינוך, רווחה וממשל עירוני וכפרי שהקיפו את מרבית האוכלוסייה היהודית. הוועד הלאומי והסוכנות היהודית היו המסד שעליו נבנו בבוא העת מוסדותיה של מדינת ישראל.

הציבור הערבי, לעומת זאת, לא השכיל לבנות מערכת מוסדית מקבילה. "הוועד הערבי העליון" היה לא יותר מאסיפת נכבדים, שמונו על בסיס אזורי וחמולתי ללא בחירות, והוא לא ייצג אלא את עצמו. הוועד מעולם לא הקים רשתות חינוך ורווחה, ולא קמה מערכת פוליטית מפלגתית."
...
העולם הערבי בכללו אינו מצטיין בבניית מוסדות, ובוודאי שלא מוסדות דמוקרטיים. עד כה לא התעלתה התנועה הפלשתינית מעל המורשה הכלל-ערבית הזאת."
אין מדינה בדרך 453821
איציק ש. • בתשובה לאפופידס שבת, 28/7/2007, 16:16
הניתוח הזה אינו מכבד את פרופ' אבינרי. הוא מנתח את ההיסטוריה של ערביי א''י על פי הפארדיגמה האירופאית שלו. אם נתייחס לתקופת המנדט, המוסדות היהודיים התפתחו בחברה שרובה הגדול צמחה בסביבה אירופאית -גם העולים ממזרח אירופה צמחו על ברכי תפיסות עולם מסויימות. גם ברוסיה הצארית האידאולוגיה הציונית לא צמחה בין מעריצי השיטה הצארית. הערבים הפלסטינאים לא גרו תחת מעטפת כתב מנדאט שאמור לתמוך בבניית בית לאומי לפלסטינאים.
הם היו אמורים להיות בגדר ''העדות הדתיות האחרות''. נעשה מאמץ בריטי וציוני גדול לשלוט בהם באמצעות שיטות של ''הפרד ומשול''.
אבינרי מתייחס אל הערבים והיהודים כאילו הם אותו הדבר והביקורת שלו על הערבים היא מדוע לא התפתחו כמו היהודים. הייתי מצפה מפרופ' מפורסם כמוהו לדברים יותר מעמיקים.
אין מדינה בדרך 453832
האייל האלמוני • בתשובה לאיציק ש. שבת, 28/7/2007, 18:46
נראה שקראת רק את דברי אפו' ולא את אבינרי. הוא מתייחס לטענותיך בהבנה (המנדט נלחם בערבים והרג בהם) אך מצביע על הכשל המבני לדבריו.
בעיניי חמור יותר שאבינרי אינו מתייחס להקמת אש''ף ומוסדותיו, על שגרירויותיו ומשרדיו, שהם בכל זאת הישג ארגוני משמעותי.
אין מדינה בדרך 453973
אפופידס • בתשובה להאייל האלמוני יום א', 29/7/2007, 17:57
אבינרי מתייחס ליכולת אירגון המשמשת כדי:"...להקים מוסדות המבוססים על קונסנסוס לאומי ומסוגלים לשמש מסד למדינה.... מסגרות של ממשל עצמי שיעסקו בחינוך, בכלכלה, בפיתוח וברווחה."
כלומר השאיפה לליכוד וקידום הקבוצה, מעבר למלכד המסורתי של להקות ושבטים - האחר.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות