|
||||
|
||||
הניתוח הזה אינו מכבד את פרופ' אבינרי. הוא מנתח את ההיסטוריה של ערביי א''י על פי הפארדיגמה האירופאית שלו. אם נתייחס לתקופת המנדט, המוסדות היהודיים התפתחו בחברה שרובה הגדול צמחה בסביבה אירופאית -גם העולים ממזרח אירופה צמחו על ברכי תפיסות עולם מסויימות. גם ברוסיה הצארית האידאולוגיה הציונית לא צמחה בין מעריצי השיטה הצארית. הערבים הפלסטינאים לא גרו תחת מעטפת כתב מנדאט שאמור לתמוך בבניית בית לאומי לפלסטינאים. הם היו אמורים להיות בגדר ''העדות הדתיות האחרות''. נעשה מאמץ בריטי וציוני גדול לשלוט בהם באמצעות שיטות של ''הפרד ומשול''. אבינרי מתייחס אל הערבים והיהודים כאילו הם אותו הדבר והביקורת שלו על הערבים היא מדוע לא התפתחו כמו היהודים. הייתי מצפה מפרופ' מפורסם כמוהו לדברים יותר מעמיקים. |
|
||||
|
||||
נראה שקראת רק את דברי אפו' ולא את אבינרי. הוא מתייחס לטענותיך בהבנה (המנדט נלחם בערבים והרג בהם) אך מצביע על הכשל המבני לדבריו. בעיניי חמור יותר שאבינרי אינו מתייחס להקמת אש''ף ומוסדותיו, על שגרירויותיו ומשרדיו, שהם בכל זאת הישג ארגוני משמעותי. |
|
||||
|
||||
אבינרי מתייחס ליכולת אירגון המשמשת כדי:"...להקים מוסדות המבוססים על קונסנסוס לאומי ומסוגלים לשמש מסד למדינה.... מסגרות של ממשל עצמי שיעסקו בחינוך, בכלכלה, בפיתוח וברווחה." כלומר השאיפה לליכוד וקידום הקבוצה, מעבר למלכד המסורתי של להקות ושבטים - האחר. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |