|
||||
|
||||
"ומי שפועל בהתאם לחוזה חתום עמך בשעה שאתה מיפר את החוזה – תייחס לו "נקמנות רצחנית, סיטונית, הנובעת ממניעים אגואיסטיים"?!" אתה מכיר איזה סוג של חוזה משפטי חתום שבו יש סעיף שלפיו אם צד א' יפר את החוזה - צד ב' ירצח אותו? לידיעתך, סעיף כזה אינו חוקי בשום מדינה על הגלובוס. "חוזים" כאלה יש רק בעולם התחתון, אבל הם אינם כתובים וחתומים אלא נכפים בע"פ מטעם צד אחד על הצד השני, בבארים אפלים ובמאורות סמים חשוכות ואלימות. |
|
||||
|
||||
אני רוצה לנצל את ההזדמנות הזו "להגן" על נקודת המבט הדתית בכלל, ואולי גם של אורי בפרט. האל, לפי התפישה הדתית (המופשטת), הוא כל יכול והבורא של כל מה שקיים. יש להודות שהתפישה הזאת עקבית לגמרי, ולו רק כיוון שלא ניתן להתווכח עם עמדה ש*מניחה* קיום על טבעי. כל הטיעונים המצחיקים על "רצחנותו" ו-"נקמנותו" של האל חסרי תוקף לגמרי: אלה תפישות אנושיות לחלוטין אשר אתה (האתאיסט) משליך על האל. אל כל יכול אשר ברא אותך אתמול, הטיב עמך היום, ויטגן אותך מחר, יכול לעשות זאת מטעמיו הוא, וליחס לכך רשעות זה חסר רלוונטיות כמו ליחס רשעות למטאור שהשמיד את הדינוזאורים. מנקודת מבט אובייקטיבית, הסבל של האדם אינו שונה מכל תחושה אחרת שלו, ואולי הטעות המקורית היא זו של הדתיים עצמם אשר ייחסו לאל תכונות כגון סלחנות ורחמנות. אני לא רואה שום הגיון בטענות מסוג: "היתה שואה, אין אלוהים, מ.ש.ל.", הן שקולות לגמרי לכל טענה דתית מסוג "...,יש אלוהים, מ.ש.ל." |
|
||||
|
||||
הבאת עכשיו את התפיסה של ספר איוב, אבל ברוב ספרי התנ''ך תפיסת האל היא די אנושית וגם בבראשית אלוהים ברא את האדם בצלמו. אמנם הפסוק קיבל מיליון פירושים ומדרשים , אבל הם רק מראים על הקושי שראו בו. |
|
||||
|
||||
באותה המידה, גם לסגוד לאלוהים ולפעול בצורה שבה חושבים שהוא רוצה שנפעל זה חסר רלוונטיות כמו לסגוד למטאור ולפעול בצורה שבה חושבים שהוא רוצה שנפעל. |
|
||||
|
||||
''בצורה שבה חושבים שהוא רוצה שנפעל'' שוב, מנקודת מבט אובייקטיבית לגמרי (אני חושב), אני לא מסכים אתך. אם אכן אותו אל קיים, ואם הוא אכן דורש ממך את מה שהוא דורש מסיבותיו הטמירות, זה ממש לא אותו דבר כמו לסגוד למטאור. |
|
||||
|
||||
אם לאל יש סיבות טמירות, הוא שונה באופן מהותי ממטאור, שאין לו סיבות טמירות, ולכן כל ההקבלה נופלת. |
|
||||
|
||||
מדוע ההקבלה נופלת? ייחוס תכונות אנושיות כרצחנות ורחמנות לאל שוות ערך לייחוס תכונות כאלה למטאור, זה פשוט לא רלוונטי (ושני הצדדים בויכוח עושים זאת). מכאן לא נובע שלאותו אל אין דרישות ובקשות ממך. |
|
||||
|
||||
אני לא מקבל את המודל של אל שמצד אחד יש לו דרישות ובקשות ממני, ומצד שני לא ניתן להפעיל שיפוט מוסרי על הדרישות והבקשות, ועל הצורה שבה האל מתייחס למי שפועלים על פי או בניגוד לדרישות ולבקשות הללו. |
|
||||
|
||||
אוקיי, אתה לא מקבל את ''המודל''. מה שכמובן לא משנה את האפשרות שאל כזה קיים, אפילו ולמרות שגדי אלכסנדרוביץ' לא מקבל זאת. כל שאני טוען הוא שהאפשרות הזו קיימת, תרצה או לא. ואפילו יותר מכך, אין לך שום דרך ליחס איזושהי מידת סבירות אליה. |
|
||||
|
||||
ה''מודל'' מתייחס לצורה הסובייקטיבית שבה אנו תופסים את האל - האם אנו מרשים לעצמנו לשפוט אותו מוסרית או לא. אני לא חושב שזו שאלת קיום. |
|
||||
|
||||
אוקיי, אז אנחנו לא מדברים על אותו דבר, אותי מענין הקיום :) אך בכל זאת: אתה מוכן לקבל רק אל שאתה יכול לשפוט אותו מוסרית? זה לא נראה לך יומרני (בלשון המעטה)? ולפי אילו אמות מידה מוסריות תשפוט אותו? של האדם? |
|
||||
|
||||
אני חושב שאתה מפספס משהו. אני טוען ששאלת ה"האם ניתן לשפוט את מעשי האל" אינה שאלת קיום, ובפרט אינה אובייקטיבית כפי שאתה מנסה להציג אותה. שאלות הקיום הן דברים כמו "האם אלוהים מודע למעשיו", "האם הוא גורם לדברים בכוונה", "האם מעשיו הם חלק מתכנית גדולה יותר שאיננו מסוגלים להבין" וכו'. בהינתן אלו, כל אחד מוזמן להחליט בעצמו האם הוא רוצה לשפוט את האל ועל פי אילו קני מידה מוסריים. אם התשובה הייתה, למשל "אלוהים, כמו מטאור, לא מודע למעשיו ואין לו שליטה עליהם", היה נראה לי טיפשי לשפוט אותו. אבל יישות שמודעת למעשיה וגורמת לבני האדם סבל בכוונה? עד שלא יוכיחו לי אחרת, אני לא רואה שום מנוס מלשפוט אותו באמצעות הכלים שיש לי. |
|
||||
|
||||
"אם התשובה הייתה, למשל "אלוהים, כמו מטאור, לא מודע למעשיו ואין לו שליטה עליהם", היה נראה לי טיפשי לשפוט אותו." אלוהים, מעצם הגדרתו, הוא *כל יכול*, משום מה נוטים לשכוח את זה בדיונים מסוג זה. ככזה, נראה לי עוד יותר טיפשי לחשוב שאפשר לשפוט אותו באיזו שהם אמות מידה מובנות לנו. ראה להלן. "אבל יישות שמודעת למעשיה וגורמת לבני האדם סבל בכוונה? עד שלא יוכיחו לי אחרת, אני לא רואה שום מנוס מלשפוט אותו באמצעות הכלים שיש לי." כן, עדיין יכול להיות שהישות הכל-יכולה תגרום לך סבל בל יתואר, ועדיין לא יהיה הגיון בלשפוט את מעשיה לפי אמות המידה שלנו. הנימוקים לכך הם רבים, למשל הנימוקים מפי הדתיים כגון "נסתרות דרכי האל, ולך תדע מה השואה מנעה (70 מיליון נרצחים בעוד 100 שנים), ואילו דברים השיגה" וכו'. אני לא אוהב נימוקים כאלה, כיוון שהם מניחים איזושהי חוסר שליטה של האל באירועים. נימוקים קצת יותר טובים יהיו: "האל גרם לגדי סבל בל יתואר אתמול, והרג אותו לקינוח היום, אך בעוד 70 מליארד שנה החיה אותו שוב ונתן לו טוסטוס חללי כדי שיעשה קצת חיים". אני מקווה שאתה מנסה מבין לאן אני חותר עם הדוגמה המטופשת הזו, ומדוע הכל-יכולות של האל מאוד רלוונטית: הסבל שלך - הוא אולי נוראי סובייקטיבית, אולם אובייקטיבית הוא סתם פונקציה שהדבקת אליה מושגים של טוב ורע, אך אינך יודע את מטרתה. אובייקטיבית, מנקודת מבט של אל כל-יכול, אין בסבל/רוע/אכזריות שום דבר שקשור למוסר כמו שאנו מבינים אותו. |
|
||||
|
||||
אתה אומר כי האלוהים, "מעצם הגדרתו" (מה זה?) הוא כל יכול, ואף טורח, ליתר בטחון, לסמן את ה"כל-יכול" בכוכביות, למען הסר כל ספק. משל לו היית אומר - "השוקולד, מעצם הגדרתו, הוא דבר מאכל מענג, ואילו הפסנתר, מעצם הגדרתו, הוא כלי נגינה". לו רק היה העולם כל כך פשוט, ולו רק היה מה שמעבר לעולם פשוט לא פחות... אולי ראוי להזכיר כאן כי מושג האומניפוטנציה הוא בעייתי מאוד, עורר לאורך שנות הציויליזציה ויכוחים ופולמוסים רבים וזכה להגות רבה, למסות מעניינות ואף לחיבורים העוסקים בחוסר סבירותו. כמו כן ראוי לציין כי המושג, או מקבילה מילולית-לשונית שלו, אינם מופיעים לא בתנ"ך ולא בב"ח. נראה כי המושג הופיע במאות הראשונות לאחר הופעת הנצרות והושפע באופנים מסויימים מתרבות יוון (הפוליתיאיסטית). אמרת - "אלוהים, מעצם הגדרתו, הוא *כל יכול*" - לא אמרת דבר, אמרת משפט ריק מתוכן. המשכת ואמרת - "משום מה נוטים לשכוח את זה בדיונים מסוג זה. ככזה, נראה לי עוד יותר טיפשי לחשוב ש..." - ואתה כבר מתחיל להיחשד בעיני בהיותך מבוגריו הגאים של אמנון יצחק (סליחה! סליחה!!! :-] ). (כדאי לשים לב לציטוט של ק.ס. לואיס, במסגרת) |
|
||||
|
||||
"אולי ראוי להזכיר כאן כי מושג האומניפוטנציה הוא בעייתי מאוד, עורר לאורך שנות הציויליזציה ויכוחים ופולמוסים רבים וזכה להגות רבה, למסות מעניינות ואף לחיבורים העוסקים בחוסר סבירותו. כמו כן ראוי לציין כי המושג, או מקבילה מילולית-לשונית שלו, אינם מופיעים לא בתנ"ך ולא בב"ח. נראה כי המושג הופיע במאות הראשונות לאחר הופעת הנצרות והושפע באופנים מסויימים מתרבות יוון (הפוליתיאיסטית)." "אמרת - "אלוהים, מעצם הגדרתו, הוא *כל יכול*" - לא אמרת דבר, אמרת משפט ריק מתוכן." אני דווקא מכיר את הפילמוסים השונים על הכל-יכולות. האם בשל הקושי שלי ושלך להבין את המושג, הוא ריק מתוכן? האם בגלל שהלוגיקה אינה מתיישבת עם המושג, אז הוא אינו יכול להתקיים? (ולא חלילה הלוגיקה פגומה?) הדיון מכל מקום, התחיל בהנחה של אל כל-יכול, כך שהערותיך אינן רלוונטיות. אם זה כל כך מפריע לך לצורך הדיון על החלת מוסריות על האל, אל תתיחס אליו כ'כל-יכול', אלא כ'מספיק-יכול': האל אשר 'מספיק-יכול' כדי לברוא את היקום וכל מה שיש בו (מה שכן מופיע בטקסטים התנכ"ים). |
|
||||
|
||||
הדיון התחיל מהנחה של אל כל-יכול? אתה יכול ללנקק לתגובה שאליה אתה מתכוון? (או יותר מתגובה אחת עם ההנחה הזאת) |
|
||||
|
||||
בהחלט. את תגובה 446354 התחלתי עם: "האל, לפי התפישה הדתית (המופשטת), הוא כל יכול והבורא של כל מה שקיים" |
|
||||
|
||||
את עשית כאן בסוגריים את הסמיילי שלך וככה יודעים שזאת את! (נכון?) |
|
||||
|
||||
בוקר טוב אליהו. את החשמנית מזהים לפי כל מיני סימנים ולא רק לפי הסמייל. לדוגמה אם יש איזה תגובה אלמונית ובה איזה סיפור על מוישה או מוישלה, קיים סיכוי גבוה שזאת תגובה של החשמנית. לפי דברים קטנים כאלה אפשר לזהות עוד כותבים קבועים אבל אצלה זה יותר בולט. |
|
||||
|
||||
תודה על התעניינות. אם הכוונה היא אלי, כן - אני כאן לאורך כל הדיון ולא רק בתגובה שעליה הגבת (עם הסמיילי). |
|
||||
|
||||
תגובה 445150 היא שלך? |
|
||||
|
||||
כן (יפה!). ולמקרה שאלות המשך: גם שתי האלמוניות שאחריה, תגובה 445167 ותגובה 445203 הן שלי, ועוד אלמוניות רבות, כאן ובדיונים אחרים שבהם קוראים לי "אתה". ובזאת, ברשותך, נסגור את הנושא. תודה. |
|
||||
|
||||
שים לב שהטיעון שאתה מערב עכשיו, של "נסתרות דרכי האל", לא מתחייב מ"האל הוא כל יכול", ולמעשה נסתר על ידו: אם האל באמת כל יכול, מה הטעם בכך שהוא גרם לי סבל בל יתואר אתמול, אפילו אם החיה אותי בעוד 70 מליארד שנה? הרי הוא יכל, מעצם היותו כל יכול, למנוע את הסבל הבל יתואר שהיה אתמול ועדיין להחיות אותי עוד 70 מליארד שנה. למעשה, כל דבר רע שקורה לי היה יכול להפוך לעונג עילאי בידי האל הכל יכול. מכאן, שאם האל באמת כל יכול, שהוא מתיר ללא הרף לדברים רעים לקרות למרות שיכל לשנות זאת. זו נבזות. לא משנה כמה דברים טובים קורים אח"כ, זו נבזות. אם האל היה בן אדם ובעל שליטה מוגבלת על התרחשות העניינים, אפשר היה עוד לסלוח לו ולא היה מקום לשפוט אותו על סמך מידע חלקי. זו דווקא התכונה ה"אלוהית" שמייחסים לו שהופכת אותו לבר-שיפוט גם על בסיס מידע חלקי. אם אתה מוכן לזרוק לפח את הכל-יכולת של האל, בבקשה; זה פותח דיון חדש, על יצור שונה לגמרי. |
|
||||
|
||||
בפיסקה האחרונה הבעתי תקווה, אבל אני לא בטוח ששמת לב1 ושקראת אותה בעיון, לכן אשמח אם תקרא אותה שוב ותגיד לי אם זה משנה מתגובתך: "אני מקווה שאתה מנסה מבין לאן אני חותר עם הדוגמה המטופשת הזו, ומדוע הכל-יכולות של האל מאוד רלוונטית: הסבל שלך - הוא אולי נוראי סובייקטיבית, אולם אובייקטיבית הוא סתם פונקציה שהדבקת אליה מושגים של טוב ורע, אך אינך יודע את מטרתה." 1 כיון שאתה אומר לגבי האל הכל יכול: "גרם לי סבל", "מתיר ללא הרף לדברים רעים לקרות", "זו נבזות" 2 אני לא מוכן לזרוק לפח את הכל-יכולת, או לפחות את אפשרות קיומה. אני גם לא ממש מבין את הסתירה שהבאת: "האל כל יכול->לא יכול להיות שהוא מרשה לדברים רעים לקרות"? האל לא מרשה לדברים רעים לקרות, ככל שאתה יודע הוא גורם אותם. |
|
||||
|
||||
שמתי לב, אבל נראה לי שדיון בה יגרור אותנו לתהומות של "מה זה בכלל דיון מוסרי". אם לא ניתן "להדביק מושגים של טוב ורע" לדברים, אין אפשרות לדון מוסרית על כלום. ההנחה הבסיסית שלי היא שסבל הוא דבר רע, לא משנה למי הוא קורה ומאיזו סיבה (לכל היותר אפשר לומר שהוא רע *הכרחי*). אם אתה רוצה לזרוק את ההנחה הזו לפח, בבקשה; אבל כך אתה זורק לפח את רוב הדיונים המוסריים שאני מכיר, ומונע ממני להמשיך לדון איתך. בקשר לעניין ה"כל יכול" - כאמור, אם האל גורם לסבל, הוא בן זונה. אם הוא לא רוצה לגרום לסבל אבל "נאלץ" לגרום לו כדי להשיג יעד אחר, הוא לא כל יכול. אני מוכן לקבל את זה שהוא כל יכול, אבל אז הוא יהיה גם בן זונה. |
|
||||
|
||||
הוא יכול להיות חלאה טוטאלית גם עם אמא אחרת. אי אפשר להאשים תמיד את האמא במה שהבן שלה עושה. פוי! |
|
||||
|
||||
להיפך. לא מאשימים את האמא במה שהבן שלה עושה, אלא את הבן במה שאמא שלו עושה. ____ 1 הקרדיט ליונתן גפן. |
|
||||
|
||||
תודה על דיון מענין, נראה לי שאפשר לסכם אותו בנקודות שלהבנתי אנו חלוקים עליהן. האקסיומות שלך:"אפשר לסווג דברים כטוב ורע", "סבל הוא רע" אינן מקובלות עלי. שתיהן, כיוון שהן לדעתי סובייקטיביות מדי כאשר נוגע לענין אל כל-יכול. |
|
||||
|
||||
לא הבנת את גדי. יש שני סוגים של שימוש במילה "רע". bad ו-evil. סבל זה דבר רע במובן הראשון (למשל, אנחנו נגיד שרעידת אדמה זה דבר רע במובן הראשון אבל לא במובן השני). גרימת סבל, מתוך *כוונה*, זה כבר רע במובן השני. גדי טוען שברגע שלאל מיוחסת כוונה, מודעות או כל תכונה שאנו מכירים מעולם המושגים של הפסיכולוגיה האנושית (ולא משום מקום אחר), לאל המסכן אין מנוס מכך שניתן להדביק אליו גם את ה"רע" מן הסוג השני. אם האל יכול להיטיב, הוא יכול גם להרע. אם הוא יכול לרחם, הוא יכול גם להתאכזר. אם האל יכול להיות good אז הוא יכול להיות גם evil. אם מישהו בחר להכניס אל ל-jurisdiction האנושי, ע"י זה שהוא יחס לו כוונה, רצון ודרישות מוסריות מהאדם, שלא יתלונן שהאל שלו מסתבך עם החוק האנושי. זה שהאל הוא כל יכול נשמע לא רלבנטי לחלוטין. זה נשמע כמו כשל מסוג חדש: "טיעון מן ההפחדה". |
|
||||
|
||||
כבר דנו בעניין בדיון 2222 (בפרט החל מתגובה 288167) ונראה לי שהגענו למסקנה שההבדל בין רע ורשע הוא ההבדל שבין וולדמורט ובין גרגמל. |
|
||||
|
||||
דנו, אבל לא דנתי. |
|
||||
|
||||
רק רציתי להעיר שלהיות כל יכול מרוקן את הדיון מתוכן: האם אל כל יכול יכול לעשות רשע ולהיות טוב בו זמנית? דה,הוא הרי כל יכול. עוד מעט גם תשאל אם אלוהים יכול ליצור אבן שהוא בעצמו לא יכול להרים. |
|
||||
|
||||
אני דווקא הבנתי את גדי. לפי הפסקה האחרונה שלך נראה לי שאתה לא הבנת אותי (ואם זמנך בידך אתה מוזמן לטפס במעלה הפתיל). |
|
||||
|
||||
מאוד יכול להיות. סליחה. כתבתי מהר, תוך כדי התרכזות בשורות קוד טורדניות, ובראשי הדל CPU אחד. מאוחד יותר, אני אקרא את הפתיל שוב ומההתחלה. |
|
||||
|
||||
לטעון שלאל יש דרישות ובקשות ממך, זה לייחס לו תכונות אנושיות. |
|
||||
|
||||
לפי אותו הגיון, אם לחוקר יש דרישות מעכבר המעבדה שלו ("שתה רק מהמים האדומים!"), זה לייחס לחוקר תכונות עכבריות. |
|
||||
|
||||
נכון מאוד, לחוקר אין דרישות מעכבר המעבדה שלו. |
|
||||
|
||||
בהחלט יש, והדוגמה שנתתי לגיטימית כדרישה מהעכבר חסר האינטלגנציה. אל תשכח שזו אנאלוגיה. לצורך הענין, אתה אדם-מעבדה, וחייזר סופר-אינטלגנטי+רב-מימדי+חסר-זמן מבצע עליך ניסויים. הוא עדיין יכול להציב לך דרישות לצורך ניסוייו הסופר מתקדמים. בהיותו כה עליון עליך, הוא עדיין מסוגל "לרדת לרמתך" האינטלקטואלית ולהציב לך כללים בשפה שתבין, מה שלא הופך אותו לאנושי בשום צורה. |
|
||||
|
||||
...אבל אתה, בתור עכבר, לא תזהה את מעשיו כ''דרישות'' (וגם הוא, אגב, בתור בן אדם, לא יגדיר אותם כך). |
|
||||
|
||||
אתה מדבר על "קיום על טבעי", אך התהיות על חוסר ההגיון שבבריאה ועל אכזריות האל נובעות לא בהכרח מהשקפה אתאיסטית (בתגובה 446351 לא נאמר דבר על השקפתי שלי - זוהי רק מסקנה אישית שלך) - אלא דווקא מן העמדה ה*דתית*, כפי שהיא מוצגת ע"י הכתבים הדתיים ואנשי הדת, ואשר מציגה דמות בורא מואנשת בדרגות משתנות, ולא בהכרח - או, מכל מקום - לא *רק* - "על טבעית". דבר זה בא לידי ביטוי במקומות רבים בתנ"ך, בתלמוד ובאגדה, והדוגמה שהיא מן הקלאסיות - במידות הרחמים - אל רחום וחנון, ארך אפיים ורב חסד ואמת... - עניין שהוא אנושי לחלוטין ומובן היטב ע"י השכל האנושי ובהמשגה אנושית. סתירה זו המופיעה לאורך כל השיח הדתי-חילוני היא המעוררת את התמיהה הגדולה לגבי השואה. לו היה האל מוצג ע"י הדת באופן עקבי ושלם כיישות על טבעית שאין אנו יודעים עליה דבר וחצי דבר ואין אנו יכולים להבין, לא את הטוב ואף לא את רוב הרע שהיא משפיעה על העולם - לא היו סתירות ולא היה מקום לתהיות ולתמיהות. אי לכך, גם אם אתה אינך רואה שום הגיון בטענות מסוג: 'היתה שואה, אין אלוהים, מ.ש.ל." - יש גם יש מידה של הגיון בטענות אלו - כאשר הן מופנות כלפי ההשקפה ה*דתית* - והרי אין מדובר כאן בבורא פילוסופי אלא באלוהיו ההפכפך ורב-הסתירות של הנציג האיילי הדתי, אל אשר האמונה הטוטאלית בו הביאה כל מיני רבנים בתקופת השואה לידי החלטות תמוהות וכנראה גם בעלות פן בלתי חוקי, תגובה 446260, פיסקה שניה. |
|
||||
|
||||
כן, אני בהחלט מסכים עם זה, כמו שאמרתי הבעיה של הדתיים היא ההאנשה של האל. |
|
||||
|
||||
זו "הבעיה" של הדתיים? בלי הבעיה הזו לא היו בכלל דתיים. |
|
||||
|
||||
ובטח אז היית נותר עובד אלוהים אחרים יחיד ומיוחד במינך. איזה שטויות לפעמים החילונים מוציאים מהפה שבא לי פשוט להקיא... |
|
||||
|
||||
למרות תגובתך המנומסת, כתבתי תגובה מפורטת, שלצערי נמחקה לי. בקצרה, אני טוען שאין בעולם אלים חסרי תכונות אנושיות. בכל הדתות (שאני מכיר) האלים הם רבי-חסד או מהירי חימה או אפילו סתם רוכבים להם בשמיים אבל הם לא סתם קיימים או פועלים בשרירותיות גמורה. הסיבה לכך היא שאנשים רוצים אל/ים שיעשו סדר בעולם, גם אם הסדר הזה הוא "אני אחסל מיליוני אנשים בגלל שהמזוזות שלהם לא מצאו חן בעיני". בנוגע לבעיתך, אני ממליץ על נרות פראמין. |
|
||||
|
||||
''אני אחסל מיליוני אנשים בגלל שהמזוזות שלהם לא מצאו חן בעיני'' הוא סדר מעולה. הוא מסביר אסון בקנה מידה קולוסלי, ומציע דרך פשוטה במיוחד למנוע אותו בעתיד - רק צריך להקפיד טיפה יותר על המזוזות. הרבה יותר קל מלהקים מדינה וצבא וכל החרא הזה. |
|
||||
|
||||
לא להקים צבא? ומי יבדוק שהמזוזות כשרות? |
|
||||
|
||||
גדיל'ה, אנחנו לא מדברים עליך באופן אישי (לפעמים כן, אבל עכשיו לא). יש במדינה הזאת המון גברררים-גברררים, תתפלא כמה, שמעלים כל יום זכרונות מהפלמ"ח וממלחמת ששת הימים וממבצע זה וממבצע ההוא - ומלחמה, ומילואים בהתנדבות במחסומים ואפילו המסע בסוף טירונות הצנחנים מלפני 200 שנה עושים להם יותר אקסטזה מהמזוזה הכי יזיזותית בעולם (ששש, אל תגלה לאורי פז) - ובשבילם היה כדאי מדינה וכל החרא הזה, אחרת לא היה טעם לחייהם. |
|
||||
|
||||
את התכונות האנושיות נתנו לאלים אנשים. האנשים מבינים בצורה כזו או אחרת את האלילים שלהם, והם עושים זאת בהתאם לרמת ההשגה השכלית והרגשית הטבעית שלהם. כל זה רחוק מלאפיין באמת את א-לוהי המונותאיסטי-הטרנסדנטי היהודי, שכן כל תכונה אנושית לגביו כלל לא חלה. וכבר עמד על כך הרמב''ם ב''מורה הנבוכים'' והרמח''ל ב''דעת תבונות'' ודון יצחק אברבנאל, אבל אתכם מעדיפים שלא ללמד מחכמתם. הלא מוטב תלמדו ניטשה, שפינוזה, קאנט ושאר ירקות ותישארו בורים ועמי ארצות בפילוסופיה היהודית. |
|
||||
|
||||
אם אתה הדוגמא למה שקורה למי שלומד פילוסופיה יהודית אני רוצה להיות יתום |
|
||||
|
||||
1. אינני דוגמא לשום דבר. 2. יש לי עוד דרך ארוכה בלימודי הפילוסופיה היהודית. 3. הדרך הקלה ביותר מלא להיכשל בדיון ענייני היא להעביר אותי למישור האישי ולעסוק בפרובוקציה זולה. |
|
||||
|
||||
דוגמה לפרובוקציה עשירה שלא עוסקת במישור האישי: "עקירת הדת הציונית החולנית הדורסנית." כתב את זה אורי פז "שיש לו עוד דרך ארוכה בלימודי הפילוסופיה היהודית." פחד אלוהים מה יקרה שתתקדם בדרך. תתפלא אבל אתה אחלה דוגמה להרבה דברים |
|
||||
|
||||
כפי שכתבתי, עקירת הדת הציונית, היא בעיני חולנית ודורסנית ואין בכך כל עניין אישי, אלא הגדרת המציאות הכאובה כפי שהיתה לצערי הרב (האם גם לצערך הרב, הומניסט בכאילו?). |
|
||||
|
||||
אם אמנם "כל זה רחוק מלאפיין באמת את א-לוהי המונותאיסטי-הטרנסדנטי היהודי, שכן כל תכונה אנושית לגביו כלל לא חלה" - אז מה העניין ההוא שתקף אותך בהחלט יותר מפעם אחת, לפחות משהו כמו שלוש-ארבע פעמים - עם אלוהים שצריך "לצאת גבר"? או שמא התכוונת לומר שכל תכונה אנושית לגביו כלל לא חלה, אלא רק תכונות של פר המשתולל בזירה? |
|
||||
|
||||
נובמת. אלהים לא צריך ''לצאת גבר'' בגלל רצונות וצרכים שלו, אלא כדי לשמור על אמינותו בעיני בני האדם. |
|
||||
|
||||
היעדר מתן אפיונים לאלוקים, אינו אומר שאין לו אפיונים. האפיונים שיש לו, נחקקו בספר התורה שמסר לעם בחירתו. הוא למשל, אינו פועל בשרירותיות הלב האנושית. לכל דבר טוב יש שכר טוב ולכל דבר רע כגמולו. |
|
||||
|
||||
אתה יודע, יש בתנ''ך ספר בשם ''איוב''. מומלץ מאוד לקריאה. |
|
||||
|
||||
איוב באמת ספר לא רע, אבל הייתי ממליץ לפני כן על עלי בבא וארבעים השודדים. |
|
||||
|
||||
גם הולך. |
|
||||
|
||||
המישפט הראשון שלך נכון ותקף גם לגבי הדת היהודית. חבל שאתה נגרר בסוף דבריך להתקפות. כל החכמים שאתה מביא בסוף דבריך הם כבר מסבירים ומתרצים. שנינו מכירים את התנ"ך-אתה ודאי יותר בקיא בו ממני. האלוהים בתנ"ך הוא בעל תכונות אנושיות ; הוא ארך אפים ורב חסד, אל קנא ונוקם וכד'. כולו תכונות אנושיות. הוא מחליט לעשות אדם בדמותו ובצלמו מה שלמעשה מראה שמי שכתב את הסיפור רואה את האלוהים בדמות האדם. |
|
||||
|
||||
נובמת. התנ''ך נכתב כך שגם אנשים פשוטים (ואפילו כלכלני האוצר) יוכלו להבין אותו. מטאפורות הן אמצעי ספרותי מקובל, למרות שמארכס לא הרבה להשתמש בו. |
|
||||
|
||||
התנ''ך נכתב (ושוכתב) לאורך שנים רבות, בידי סופרים רבים וגם הושפע בכל תקופה מהאמונות שהיו מקובלות באותה תקופה. החשיבה שמכירה בכשלים התאולוגיים שיש בתאורים התנ''כיים של האל והתפתחות המונותאיזם לצורתו הנוכחית, זו תופעה מאוחרת יותר. להגיד שכל תאור בתנ''ך שלא מתאים לאמונות המקובלות עכשיו בקרב המונותאיסטים זו מטאפורה, זה לא יותר מאשר תרוץ שבא לישב את האמונה שכל דבר בו הוא אמת לאמיתה. מדובר בלא יותר מאשר אנכרוניזם. |
|
||||
|
||||
אינני מתכוון להשתתף במחול ההבלים הזה. תודה. |
|
||||
|
||||
הרמב''ם (למשל) השתתף ב''מחול ההבלים של איציק ש.'' ברוב ספרו מורה נבוכים. |
|
||||
|
||||
אפילו את ההקדמה למורה הנבוכים לא קראת? הרמב"ם כלל לא כתב את המורה לאיציקים כאלה. |
|
||||
|
||||
אולי איציק עושה להכעיס, אבל חלק מקוראי האייל אפשר להגדיר ''נבוכים'' בנושא זה |
|
||||
|
||||
איציק עושה להכעיס? במה? |
|
||||
|
||||
כאמור, לא קראת אפילו את ההקדמה ל''מורה הנבוכים'' של הרמב''ם בשביל להבין את הגדרת ה''נבוכים'' לדידו. ואילו מגיבי האייל הם ציניקנים בגרוש ברובם הגדול... |
|
||||
|
||||
דווקא קראתי, ואני חושב שהוא רלוונטי לקוראי האתר |
|
||||
|
||||
שום להכעיס.כל מה שכתבתי מבטא את דעתי . להיפך, ניסיתי לא להרגיז את אורי. |
|
||||
|
||||
לא להכעיס כפשוטו, להציג השקפת עולם מנוגדת (רק למקרה שלא הבנת) |
|
||||
|
||||
המובן ''להכעיס'' שאתה משתמש בו כאן פירושו שהתשובה הוצגה כפרובוקציה. לא נכון. |
|
||||
|
||||
לא לכך התכוונתי, חיפשתי ניגוד ל''נבוכים'' של הרמב''ם, וזה מה שיצא. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |