![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
מסכים (אם כי לא נורא אם יש לספק כלשהו "לקוחות מועדפים" להם הוא נותן הנחות. ונשאלת השאלה האם מתנ"ס בפתח-תקווה היה משלם ליהורם גאון כמה עשרות אלפי שקלים בתמורה לשני שירים, כפי שנטען בתגובה 439653 |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אני מנחש שאם איזה אוליגרך היה מזמין את גאון (או את שירי מימון) לשיר בברמצווה של הבן שלו, גאון היה תובע שכר גבוה יותר. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
האוליגרך מוזמן לעשות בכספו ככל העולה על רוחו. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
טענתי הייתה שזה היה מחיר לאחר הנחה למדינות. המחיר ללקוחות פרטיים היה גבוה יותר. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
תודה. עכשיו סוף-סוף הבנתי את הפסוק ממגילת אסתר, "וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ מִשְׁתֶּה גָדוֹל, לְכָל-שָׂרָיו וַעֲבָדָיו--אֵת, מִשְׁתֵּה אֶסְתֵּר; וַהֲנָחָה לַמְּדִינוֹת עָשָׂה, וַיִּתֵּן מַשְׂאֵת כְּיַד הַמֶּלֶךְ". לצורך משתה אסתר פנו לאיזה ספק (מן השורה הראשונה). הפסוק מחדש שה"משאת כיד המלך" היא אחרי הנחה למדינות - צא וחשוב איזה משתה היה שם אילו הוא היה עורך את המשתה במצוות המן, ולא מטעם חצר המלכות. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
"אֵת, מִשְׁתֵּה אֶסְתֵּר". מה הרעיון בפסיק אחרי ה"את"? |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
הוא בכל מקרה לא היה מופיע במתנ''ס... | ![]() |
![]() |
![]() |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
![]() |
© כל הזכויות שמורות |