|
||||
|
||||
אני מנחש שאם איזה אוליגרך היה מזמין את גאון (או את שירי מימון) לשיר בברמצווה של הבן שלו, גאון היה תובע שכר גבוה יותר. |
|
||||
|
||||
האוליגרך מוזמן לעשות בכספו ככל העולה על רוחו. |
|
||||
|
||||
טענתי הייתה שזה היה מחיר לאחר הנחה למדינות. המחיר ללקוחות פרטיים היה גבוה יותר. |
|
||||
|
||||
תודה. עכשיו סוף-סוף הבנתי את הפסוק ממגילת אסתר, "וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ מִשְׁתֶּה גָדוֹל, לְכָל-שָׂרָיו וַעֲבָדָיו--אֵת, מִשְׁתֵּה אֶסְתֵּר; וַהֲנָחָה לַמְּדִינוֹת עָשָׂה, וַיִּתֵּן מַשְׂאֵת כְּיַד הַמֶּלֶךְ". לצורך משתה אסתר פנו לאיזה ספק (מן השורה הראשונה). הפסוק מחדש שה"משאת כיד המלך" היא אחרי הנחה למדינות - צא וחשוב איזה משתה היה שם אילו הוא היה עורך את המשתה במצוות המן, ולא מטעם חצר המלכות. |
|
||||
|
||||
"אֵת, מִשְׁתֵּה אֶסְתֵּר". מה הרעיון בפסיק אחרי ה"את"? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |