|
||||
|
||||
מדע בדיוני הוא הענף של הספרות העוסק בהשפעת השינוי על אנשים בעולם האמיתי ובדרך שניתן להשליך אותו על העבר, העתיד או על מקומות רחוקים. הוא קשור לעיתים מזומנות בשינוי מדעי או טכנולוגי, ובדרך כלל הוא עוסק בדברים שחשיבותם חורגת מתחום היחיד או החברה. לעיתים קרובות אלה הם הציביליזציה והגזע האנושי בעצמם הנתונים בסכנה. הגדרה אלטרנטיבית: סיפרות המתרכזת במצבו ובגורלו של הגזע האנושי. |
|
||||
|
||||
"סיפרות המתרכזת במצבו ובגורלו של הגזע האנושי" הנה הלך Ringworld... (אלא אם אתה מרחיב קצת את הגדרת "הגזע האנושי" או את הגדרת "מתרכזת"). |
|
||||
|
||||
למה הלך? ולמה צריך להרחיב משהו כדי שלא ילך? אני לא חושב שהיה נשאר משהו בספר, אלמלא האפשרות (הרחוקה) שאפשר יהיה לבנות כזה עולם אי שם בעתיד הרחוק. נכון שבספר לא האנושות בנתה אותו, אבל אני לא חושב שזה משנה משהו מהותי. באופן כללי, למרות שאני לא אוהב הגדרות לז'אנרים ספרותיים, דווקא ההגדרה הזו לוכדת יפה קבוצה גדולה של ספרים מאד שונים, שהאופן בו אני נהנה מהם מאד דומה (לא חייבים לקרוא לה "מד"ב" - אבל נראה לי שקל להסכים שכל ספר כזה הוא מד"ב). סיבות נהדרות לאמץ אותה כקרטריון לקלסיפקציה. מ-"הספר הזה מתרכז במצבו ובגורלו של הגזע האנושי" אני יכול להבין שספרות גדולה כנראה לא מצפה לי כאן, אלא מדובר בספר קל, משעשע (לחובבי מדע וטכנולוגיה) ושלא דורש מעורבות רגשית גדולה. |
|
||||
|
||||
אם כך, גם ספר שאין בו בכלל בני אדם יכול להיחשב לספר ש''מתרכז במצבו ובגורלו של הגזע האנושי''. זה למה אני לא אוהב הגדרות - קל למתוח אותן עד שאובדת לחלוטין משמעותן האינטואיטיבית. |
|
||||
|
||||
לגבי המשפט האחרון שלך: תצטרך להצדיק אותו פעמיים: 1. כשאני שומעת "מצבו וגורלו של הגזע האנושי" אני שומעת לבנת בטון עצומה נופלת - זה נושא נורא-נורא כבד. כל כך מקיף, עד שההגדרה הזו לא אומרת כלום בעצם (במה עוסק "מלחמה ושלום"? האם לא באותו נושא? במה עוסק "אל תיגע בזמיר"?) 2. יש הרבה ספרי מד"ב שדורשים, או גורמים, מעורבות רגשית גדולה. |
|
||||
|
||||
מלחמה ושלום עוסק בחברה הרוסית בימי המלחמות הנאפוליוניות. אל תיגעו בזמיר (עוד מקרה שבו הסרט טוב מהספר) עוסק בחברה הדרומית בשנות ה30. לעומת זאת, עולם הטבעת עוסק במצב בו עשוי המין האנושי כולו להיתקל בהתפשטותו בחלל (בהנחה שאכן יש חייזרים מפותחים). |
|
||||
|
||||
אם מלחמה ושלום היה עוסק *רק* בחברה הרוסית בימי המלחמות הנפוליוניות הוא לא היה מעניין במיוחד בימינו. כנ"ל עבור הזמיר. בו רדלי לא חי רק בחברה הדרומית בשנות ה-30. |
|
||||
|
||||
יצירות סיפרות עוסקות בחיי הפרט על רקע סביבתו ולכן הן גם כלל-אנושיות וגם מהוות יצוג של הסביבה החברתית וההיסטורית שאותה הן מתארות (גם סיינפלד למשל פופולרית ברחבי העולם למרות הרקע הניו-יורקי המובהק שלה המובן ליודעי ח''ן בלבד), אבל זה לא עושה אותן למייצגות של המין האנושי כולו, להבדיל ממד''ב. |
|
||||
|
||||
חשבתי שאם משהו הוא כלל אנושי הוא מייצג את המין האנושי כולו, ובכל מקרה גם מד"ב עשוי לייצג חברה ספציפית. למשל, האם תושבי הירח ב"עריצה היא הלבנה" מייצגים את המין האנושי כולו? |
|
||||
|
||||
כלל אנושי במובן של יצירת סיפרות הוא מה שמשותף לבני האדם מבחינה פסיכולוגית. במד''ב העיסוק הוא במצב האנושי הכללי. ''עריצה היא הלבנה'' מתאר מצב שעשוי להתפתח כאשר יוקמו מושבות אנושיות בחלל הקשורות לכדור הארץ. |
|
||||
|
||||
רק מבחינה פסיכולוגית? לדעתי גם מבחינה סוציולוגית (או שאתה טוען שהגזענות של דרום ארה"ב בשנות ה-30 היא משהו חד פעמי ולא רלוונטי לימינו?) נראה לי שעל כל סיפור שמתרחש בעתיד אפשר להגיד שהוא "כלל אנושי" על פי הגישה שלך, כי הרי הוא מתאר מצב שעשוי להתפתח כאשר. |
|
||||
|
||||
הסיפרות עוסקת באדם על רקע סביבתו התרבותית, כאשר החשיבות היא בגיבור עצמו ויחסי הגומלין שלו עם הסביבה. במד''ב, הגיבור או הגיבורים נועדים רק לייצג את סביבתם שתיאורה הוא החשוב. אין זה אומר שאי אפשר לתאר במד''ב דמויות תלת ממדיות אבל הדגש הוא לא עליהן. אל תיגעו בזמיר מתייחס ספיציפית לדרום ארה''ב ולא לגזענות במובן הכללי. |
|
||||
|
||||
כלומר, אם דרום ארה"ב לא מעניין אותי, אין לי סיבה לקרוא את הזמיר? אגב, לאור הקביעה הנחרצת שלך על כך שהגיבור נועד לייצג רק את סביבתו שתיאורה הוא החשוב, מה דעתך על "היפריון" (הספר המקורי)? |
|
||||
|
||||
בפרוזה הוא מחפש (רק) ריאליה, ובמד''ב (רק) סימבוליקה. |
|
||||
|
||||
נו, באמת... |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |