|
||||
|
||||
רק מבחינה פסיכולוגית? לדעתי גם מבחינה סוציולוגית (או שאתה טוען שהגזענות של דרום ארה"ב בשנות ה-30 היא משהו חד פעמי ולא רלוונטי לימינו?) נראה לי שעל כל סיפור שמתרחש בעתיד אפשר להגיד שהוא "כלל אנושי" על פי הגישה שלך, כי הרי הוא מתאר מצב שעשוי להתפתח כאשר. |
|
||||
|
||||
הסיפרות עוסקת באדם על רקע סביבתו התרבותית, כאשר החשיבות היא בגיבור עצמו ויחסי הגומלין שלו עם הסביבה. במד''ב, הגיבור או הגיבורים נועדים רק לייצג את סביבתם שתיאורה הוא החשוב. אין זה אומר שאי אפשר לתאר במד''ב דמויות תלת ממדיות אבל הדגש הוא לא עליהן. אל תיגעו בזמיר מתייחס ספיציפית לדרום ארה''ב ולא לגזענות במובן הכללי. |
|
||||
|
||||
כלומר, אם דרום ארה"ב לא מעניין אותי, אין לי סיבה לקרוא את הזמיר? אגב, לאור הקביעה הנחרצת שלך על כך שהגיבור נועד לייצג רק את סביבתו שתיאורה הוא החשוב, מה דעתך על "היפריון" (הספר המקורי)? |
|
||||
|
||||
בפרוזה הוא מחפש (רק) ריאליה, ובמד''ב (רק) סימבוליקה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |