בתשובה לברקת, 10/03/07 22:13
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מלחמה ושלום עוסק בחברה הרוסית בימי המלחמות הנאפוליוניות. אל תיגעו בזמיר (עוד מקרה שבו הסרט טוב מהספר) עוסק בחברה הדרומית בשנות ה30. לעומת זאת, עולם הטבעת עוסק במצב בו עשוי המין האנושי כולו להיתקל בהתפשטותו בחלל (בהנחה שאכן יש חייזרים מפותחים). |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אם מלחמה ושלום היה עוסק *רק* בחברה הרוסית בימי המלחמות הנפוליוניות הוא לא היה מעניין במיוחד בימינו. כנ"ל עבור הזמיר. בו רדלי לא חי רק בחברה הדרומית בשנות ה-30. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יצירות סיפרות עוסקות בחיי הפרט על רקע סביבתו ולכן הן גם כלל-אנושיות וגם מהוות יצוג של הסביבה החברתית וההיסטורית שאותה הן מתארות (גם סיינפלד למשל פופולרית ברחבי העולם למרות הרקע הניו-יורקי המובהק שלה המובן ליודעי ח''ן בלבד), אבל זה לא עושה אותן למייצגות של המין האנושי כולו, להבדיל ממד''ב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשבתי שאם משהו הוא כלל אנושי הוא מייצג את המין האנושי כולו, ובכל מקרה גם מד"ב עשוי לייצג חברה ספציפית. למשל, האם תושבי הירח ב"עריצה היא הלבנה" מייצגים את המין האנושי כולו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלל אנושי במובן של יצירת סיפרות הוא מה שמשותף לבני האדם מבחינה פסיכולוגית. במד''ב העיסוק הוא במצב האנושי הכללי. ''עריצה היא הלבנה'' מתאר מצב שעשוי להתפתח כאשר יוקמו מושבות אנושיות בחלל הקשורות לכדור הארץ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק מבחינה פסיכולוגית? לדעתי גם מבחינה סוציולוגית (או שאתה טוען שהגזענות של דרום ארה"ב בשנות ה-30 היא משהו חד פעמי ולא רלוונטי לימינו?) נראה לי שעל כל סיפור שמתרחש בעתיד אפשר להגיד שהוא "כלל אנושי" על פי הגישה שלך, כי הרי הוא מתאר מצב שעשוי להתפתח כאשר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסיפרות עוסקת באדם על רקע סביבתו התרבותית, כאשר החשיבות היא בגיבור עצמו ויחסי הגומלין שלו עם הסביבה. במד''ב, הגיבור או הגיבורים נועדים רק לייצג את סביבתם שתיאורה הוא החשוב. אין זה אומר שאי אפשר לתאר במד''ב דמויות תלת ממדיות אבל הדגש הוא לא עליהן. אל תיגעו בזמיר מתייחס ספיציפית לדרום ארה''ב ולא לגזענות במובן הכללי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר, אם דרום ארה"ב לא מעניין אותי, אין לי סיבה לקרוא את הזמיר? אגב, לאור הקביעה הנחרצת שלך על כך שהגיבור נועד לייצג רק את סביבתו שתיאורה הוא החשוב, מה דעתך על "היפריון" (הספר המקורי)? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בפרוזה הוא מחפש (רק) ריאליה, ובמד''ב (רק) סימבוליקה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, באמת... | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |