|
||||
|
||||
כותב המאמר הנחיל זאת מדוייק כשאמר שהכל טוב ויפה על נייר, ברם משימה ויישומה מתנגדים. אפתח ואומר, שלמשרד החינוך אין כלל מטרה פדגוגית, למרות שזו, לכאורה, הבעיה. בית הספר דומה בצורה חוצה גבולות לבית כלא. מערכת הבית ספרית משתמשת בטכניקות למידה של שינון ולחץ, משמע, התשה ושיעמום. האחוזים מבהילים בכל הנוגע לזכאי תעודות בגרות בישראל; האלטרנטיבה לנשור קורצת להמון מתבגרים, שכן הם יכולים להשלים בגרויות ביתר קלות מבלי שציוני ה"מגן" אשר צורכים מאמץ מתמשך לאורך השנה, יגרעו מציונם הסופי, לעומת לגשת לבחינה ללא מגן (לא ניתן לגשת ללא מגן במסגרת בתי ספר אינטרניים). כאשר הבגרות בד"כ קלה בהרבה מהמבחנים הבית ספריים, המשוואה ברורה. בנוסף, הילד גם לא יפתח בעיות שינה ותסמונות לחץ, כתוצאה מהגעה שוטפת בוקר-בוקר לאין סוף שיעורים מייאשים ושעות אפס מייגעות. כקורבן, אספר שאפשר ואפילו רצוי לעלות דיונים כאלה על סדר היום, אבל מה עכשיו? אין אילו הצעות לתלמידים איך לעמוד בשינון וקריעת תחת? עזרה, מישהו? יש מאמר של מורה לשעבר שטוען שבתי הספר הם מעבדות ניסוי על מוחות צעירים שגובלות אותן לציות ע"י התניית הרגלים המתאימים לדרישותיה של החברה התעשייתית. הוא אומר שבית הספר מחנך ילדים להיות מועסקים צייתנים וצרכנים טובים, שלומדים לשאת את עול השיעמום והסבל שכרוך בו תחת שטיפת מח חברתית. על התנגדותו לשיטות החינוך (מקורם של בתי הספר המודרנים במתקני כליאה צבאיים?): |
|
||||
|
||||
תסביר מה כוונתך "מה בנתיים?" החוק מאפשר היום לכל הורה להיות סוברני להחליט איך הילד שלהם ילמד: במוסד הציבורי: שתיארת למרבה הצער בכישרון רב ככלא לכל דבר ועניין, בבית: כחינוך ביתי או במוסד הפרטי תוך מימון של המדינה. שינון ולימוד: תלמיד שרוצה תעודת בגרות, יכול ללמוד לבד ברור שאם הוא תלמיד שלמד במוסד, זו עלולה להיות עבורו משימה קשה,כי אין לו את היסודות הטובים להיות אוטודידקט, ולא לימדו אותו ללמוד לבד, הוא יצטרך ללמוד מהר מה זו משמעת עצמית, מה זו שליטה עצמית ומהן הטכניקות הראויות ללימוד שיקלו עליו, שפע חומרים ללימוד לבגרות: ספרים, שאלונים ממבחנים קודמים, לימוד און-ליין באינטרנט, שפע מכונים פרטיים, למידה "בחברותא" או למידה עם מורה. וזה בכלל לא קשור עוד לחינוך ביתי אלא קיים כך מכח הצבעה ברגלים של ילדים. בעקרון, הישיבה כיום בכיתה מגיל 16 במוסד וולנטרית לחלוטין, ונתונה לשקול דעתו הב-ל-ע-ד-י של הילד. גם ההורה אינו יכול לכפות על ילד ללכת למוסד. ובאם הורה יכפה שלא לטובת הילד אלא מטעמיו ומטעמי "מה יאמרו השכנים", הילד רשאי לפנות לבית הדין לענייני משפחה ולהלין על פגיעה בחירותו מכח חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. ולעניין הזכות לחינוך שהעלו בדיון לפניך, אין בחוק ו/או בחוקי יסוד זכות כזאת, יש לנו בישראל זכות לחינוך מכח חכמתה של כבוד שופטת בית המשפט העליון לשעבר, דורנר דליה. מה לבנתיים? פשוט מאד: מי שרוצה להשאר במוסד, שישאר. מי שרוצה יכול לצאת, הסוסים החזקים יצאו והשאירו דלת פתוחה. |
|
||||
|
||||
לרגע חשבתי שהתגובה שלך מחולקת לבחירת ההורים בדבר חינוך ילדיהם לעומת החלטת הילדים, אבל בסוף הבנתי שההבדל לא סימטרי כמו ששיערתי. נעבור לדגש תגובתך, בלעדי? אני לא חושב. נניח שאתה מעוניין בתעודת בגרות, אז בילית זמן קצר במסגרת בית ספר אינטרני, מחובתך להצמד למסגרת זו עד הגיעך לגיל 18. אה. זאת אומרת, אלא אם כן יש לך את הכסף לבזבז על צוות "מקצועי" (אקסטרני). בכל אופן, כשאמרתי 'מה בינתיים' התכוונתי לדרכי התמודדות עם למידה מבוססת שינון. |
|
||||
|
||||
התשובה אכן מחולקת 1. רצון ההורים (תחת הנחה שיש תמימות דעים עם הילד ולא כפיה) 2. רצון הילד גם אם הוא מתנגש ברצון ההורים. "כל אדם כשיר לזכויות וחובות מרגע לידתו ועד ליום מותו." ראה העצמת זכויות הילד. לא הבנתי למה הסקת שיש "כרטיס בכיוון אחד" וחובה עד גיל 18 וגם לא למה נראה לך שחייבים ל"בזבז כסף על אקסטרני", אפשר ללמוד לבד וזה לא ביג-דיל. החומר באינטרנט ובספרים, והרי באונברסיטה תדרש למאמץ אינטלקטואלי גדול יותר. יש אופציה שלישית שלא הזכרנו: המכינה הקדם אקדמית. המכינות קיימות מזה כ 30 שנים, יש להם 4 מסלולים: מי שאין לו תעודת בגרות בכלל, מי שיש לו תעודה עם חסר של 14 יחידות ו 400פסיכומטרי ודרוגים נוספים כמו פסיכומטרי 350 ופסיכומ' מתחת ל 350 (תראה פרוט באתר א-ב בחינוך ביתי תחת תואר אקדמי). קיימת אופציית רביעית: לימודי מבוגרים ("מבוגר""קשיש" מעל גיל 30) ראה גם שם הפניה. בעקרון: האונברסיטה העברית בירושלים היהלום שבכתר, הראתה את חכמתה כאשר כבר ב 1963 העניקה תואר פרופסור מן המניין, לחוקר ספרות אוטודידקט ללא תואר ראשון. כי יש חשיבות עצומה ללימודים גבוהים, כאשר המטרה היא לימוד נטו.ולכן מי שבאמת רוצה ללמוד נטו ויש לו יכולת טובה ללמוד עובר את מנגנוני הסינון הרגילים של תעודת בגרות ומתקבל לאקדמיה. שינון: כדי להעביר חומר מזכרון קצר טווח לארוך, יש צורך גם בשינון כאחת הטכניקות היעילות לצרוב חומר בהרד-דיסק האנושי, אך הלימוד בטכניקת שינון בלבד הינו החמצה אדירה של התהליך. זה מקביל למשפט: אם יש גשם יש עננים, אבל לא תמיד שיש עננים יש גשם. אמרת נכון, במוסד לומדים בעיקר שינון, וזאת עקב פיתוח אינטלגנציה פאסיבית. |
|
||||
|
||||
פספסת כל מה שאמרתי, קודם כל, אבהיר בפעם השנייה, לא שינון כטכניקה אלא טכניקה לשינון. דבר נוסף, אם בגיל 16-18 בתקופת לימודים אינטרניים, החלטת להפסיק איפשהוא, אתה תקוע. |
|
||||
|
||||
בית הספר אינו דומה לכלא; בית הספר דומה לתהליך ייצור במפעל -הוא נבנה כך עולפני 150 שנה. מגדירים מהו המוצר שרוצים לקבל ובונים קו ייצור. |
|
||||
|
||||
מעניין, בני אדם כמוצרים. כשחושבים על זה. אתה צודק, זה לא כלא. זה יותר גרוע. |
|
||||
|
||||
יצא לך לשבת פעם בכלא? |
|
||||
|
||||
דורפל, ההשוואה לא רלוונטית. כשאני אומר שבית הספר דומה לכלא, אני לא אומר שבית הספר הוא כלא, פשוטו כמשמעו. אני לא נוטה לכיוון הפרובוקטיבי, אז למען הפוליטיקלי קורקט; אם בכלא נדרשת לעבור על החוק על מנת לקבל גזר דין, במוסד לימודי, תתקבל בכל מקרה. העניין הוא שבהלך הרוח של בית הסוהר יש כוונת תחילה, וקמצוץ של מוסר שמניע אותה, בית הספר לעומת זאת, לוקה בחסר. שוב, אני ממליץ לאנשים שמוצאים את הרעיון הזה כמפתיע להכנס ללינק שפרסמתי בתגובתי הראשונה. |
|
||||
|
||||
ההודעה שלי הייתה בתגובה ל''מעניין, בני אדם כמוצרים. כשחושבים על זה. אתה צודק, זה לא כלא. זה יותר גרוע.'' בפרט, בתגובה למשפט האחרון מהציטוט הנ''ל שלך. |
|
||||
|
||||
שוב אני לא ברור. אתקן: לכרות אצבע לחף מפשע נשמע לי פחות מוסרי (שיעול) מלכרות יד לפושע. בלי קשר לכך, כריתת יד נשמעת לי כדבר קשה יותר מכריתת אצבע. |
|
||||
|
||||
בהתייחס למשפטים בפרט, מחוץ להקשרם, אין לי איך לענות. אולי לא הבנת מה שאמרתי לאיציק, השאלה היא לא מי סובל יותר, אלא מה הן מטרות המוסד; אדם כמוצר או אדם המרצה עונשו? במקרה כזה, אני לא חושב שיש למוסר ביטוי יותר מפורש. |
|
||||
|
||||
מה גרוע במטרה של בתי הסוהר? דרך אגב, שמתי לב שהתחמקת מהשאלה שבתגובה 416904 |
|
||||
|
||||
נדרשת עריכה, בתגובתי הקודמת התכוונתי ל"לעומת" ולא ל-"או", כלומר במקום: "אדם כמוצר או אדם המרצה עונשו?" צריך להיות: "אדם כמוצר *לעומת* אדם המרצה עונשו?". אני מקווה שהדברים יותר ברורים כעת. |
|
||||
|
||||
עדיין לא ענית לשאלה. |
|
||||
|
||||
מה זה כאן, משטרה? חקירות אישיות? וידויים תחת עינויים? הוצאות כפויות מארונות? |
|
||||
|
||||
האייל יותר גרוע מבצפר. |
|
||||
|
||||
הרחתי ניטפוק כשהקלדתי את זה. for what its worth - ביליתי מלשון בלוי;) |
|
||||
|
||||
אבל זו הרי המשמעות המקורית של "לבלות את הזמן"! הצוקהארה הלשונית-תרבותית שבה הפך המושג "לבלות" לחיובי באמת ראויה למחקר רב-תחומי קטן. |
|
||||
|
||||
בדיוק סוג המהפך שעבר על ''חבל על הזמן''. |
|
||||
|
||||
לא נכון. ''חבל על הזמן'' זה קיצור של ''חבל על הזמן של להגיד לך עד כמה זה טוב''. |
|
||||
|
||||
ועדיין המשמעות היא הפוכה משהיתה: האובייקט המתואר היום ב"חבל על הזמן" הוא טוב. |
|
||||
|
||||
המשמעות לא הפוכה משהיתה. פעם השימוש היה להדגשה, וגם היום. היום אמנם השימוש החיובי נפוץ יותר, אבל גם השלילי עדיין קיים. |
|
||||
|
||||
אינקוויזיציה ספרדית. אל תגיד שלא ציפית לזה. |
|
||||
|
||||
לא התחמקתי מהשאלה, עניתי עליה בעקיפין. למרות שאני לא רואה שום קונטקסט ענייני שתוכל לייחס לעובדה הבאה, אדרבא - לא ביליתי זמן במעצר. מרוצה? |
|
||||
|
||||
אני בטוחה שהוא לא חשב ש''בילית'' שם. |
|
||||
|
||||
פפף, אי אפשר עם זה. אני צריך להרשם, תגובה 417227 הייתה לַך. |
|
||||
|
||||
זה בסדר, חמודי, תירגע, באמת תהיתי אם עליי להוסיף :)... |
|
||||
|
||||
<3
|
|
||||
|
||||
שק אשכים? הילדים של היום... |
|
||||
|
||||
אני לא בטוח שאני מאמין לך. אתה יכול לספק הוכחות? |
|
||||
|
||||
לספק הוכחות לשם מה? |
|
||||
|
||||
באייל צריכים הוכחות לכל דבר שאתה אומר. |
|
||||
|
||||
תוכיח. |
|
||||
|
||||
אני זוכר מאד לטובה את בית הספר התיכון בו למדתי, למרות שחוץ ממורה אחת רוב המורים היו גרועים ומשעממים. בודאי לא היתה זו תחושה של כלא. יש היום כמה מאפיינים שנותנים תחושה כזאת. הבת שלי (בכתה י''ב) מספרת לי שהשומר בשער לא נותן להם לצאת באמצע היום (אני נותן לה אישורים בכתב מראש), ויש מצלמות וידאי מסביב לגדרות ובסיפריה. יש לכך סיבות רציונליות כביכול (חוזרי מנכ''ל וגניבת בסיפריה), אבל הנהלת בית הספר לא חשבה מספיק לעומק על האוירה שהיא יוצרת, ואוירת בית הספר היא אחד המרכיבים החשובים ביותר באיכותו. |
|
||||
|
||||
אל תשכח את המאפיין החשוב באמת של הכלא (לפחות OZ סטייל): יש קליקות של אסירים, ומי שלא בקליקות הנחשבות, נדפק (גם פיזית). |
|
||||
|
||||
אולי גם זה יגיע |
|
||||
|
||||
יגיע? אני לא בטוח שזה לא כבר כאן, חלקית. |
|
||||
|
||||
למעט הסוגריים, זה תקף במידה ידועה גם לבי''ס. |
|
||||
|
||||
ומכאן ה''חלקית'' בתשובתי לאיציק. מה שכן, כבר שמעתי כל מני סיפורי זוועות ש''מתקיפים'' גם את הסוגריים במקרים ספציפיים. |
|
||||
|
||||
יכול להיות מעניין לקחת את פארקר לואיס עוד צעד אחד קדימה, לעשות סדרה (ממש) כמו אוז שתתרחש בתיכון. |
|
||||
|
||||
היו כבר סרטים על פי המתכונת הזאת -על בתי ספר אמריקאים. אנחנו מגיעים כאן לנושא שבאופן חלקי הופיע באייל- האלימות ומקורותיה בחברה שלנו. אני זוכר התייחסתי לזה בהקשר לארה''ב. |
|
||||
|
||||
עוד לא ראיתי קומדיה שלקחה את ההשוואה לבית סוהר רחוק עד כדי כך. (בהתחלה הקלדתי בטעות ''ספר'' במקום ''סוהר'', ד''א.) |
|
||||
|
||||
התייחסתי ל-OZ שהזכיר גדי. ניסיתי ולא הצלחתי להזכר ברגעים הקומיים בסדרה הזאת. |
|
||||
|
||||
כשאני חושב על סדרת טלוויזיה שפויה שמציגה תלמידי תיכון כחיים במוסד מקביל לאוז, אני חושב על קומדיה. בכל זאת, מורים שרוצחים תלמידים פופולריים במיוחד בשביל טובות מיניות מתלמידים אחרים, שהתחילו את הקשר איתם בעיקר בשביל שיבריחו להם סיגריות, זה לא בדיוק הנורמה בבתי ספר. (מצד שני, אולי גם לא בבתי סוהר. אברר ואודיע לך בעוד שמונה שנים, חמש עם/אם התנהגות טובה.) |
|
||||
|
||||
אני מניח שגם גדי לא התכוון לרציחות. התכוונתי לכנופיות שמפעילות טרור אלים -לא חייב להיות רצח. אינני זוכר כרגע סרט קונקרטי אבל אני זוכר שראיתי סרטים כאלו. |
|
||||
|
||||
לא בדיוק מה שאתה מתאר, אבל מומלץ בחום: בְּריק. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |