|
||||
|
||||
<דיסקליימר: מעולם לא שיחקתי במשחקים שתוארו לעיל> השאלה לדעתי היא לא האם התלמיד יבין את המציאות ההיסטורית (מה זה?). השאלה היא האם התלמיד יידע *מה קרה*. |
|
||||
|
||||
משחק, מעצם טבעו, אינו דטרמיניסטי. בקטעים האינטראקטיביים שלו מהלך הארועים נקבע ע"י השחקנים, ואינו יכול להתאים למהלך הארועים ההסטורי. לוח המשחק (המפה), הכלים, חוקי המשחק ומצב הפתיחה יכולים, לעומת זאת, לשחזר את הארוע ההסטורי. ניתן לעקוב אחר השתלשלות הארועים ההסטוריים באמצעות קטעי מעבר שבהם השחקן פסיבי. לאחר הסבר הרקע השחקן מקבל אתגר,למשל תכנון וניהול מבצע במלחמת השחרור, ואז המשחק עובר לקטע אינטראקטיבי. כמה תלמידים מכירים את הטופוגרפיה של הרי ירושליים, והיכן נמצאת בכלל "דרך בורמה"? מי היו הלוחמים, מה היה ציודם, מה היו יכולותיהם? אם תכנס לאתרי קהילה של משחקי אסטרטגיה, תראה שהמשתתפים מכירים כל עץ וכל אבן במפות המשחק... ומה בדיוק התכונות, היתרונות והחסרונות של כל אחד מעשרות סוגי כלי הנשק. וחשוב מכל, מפני שהשחקן מנהל בעצמו את העניינים, ואם הסימולציה איכותית, הוא לומד על בשרו (אם אפשר לומר כך) בפני איזה דילמות עמד הפיקוד של צה"ל באותה תקופה. זו לדעתי הבנה של המציאות ההיסטורית. |
|
||||
|
||||
לא כדאי לעשות כזה דבר. זה יחשוף בפני התלמידים, עד כמה מפקדי צה"ל במלחמת השחרור היא חדלי אישים, ויפוצץ כמה מיתוסים (למשל יצחק רבין) |
|
||||
|
||||
כן, חדלי אישים שלא יכלו פשוט למות שלוש ארבע פעמים עד שהם ילמדו שחייל ערבי יצוץ מאחרי הדלת השלישית מיד אחרי שהם עוברים את האבן המחודדת... |
|
||||
|
||||
וזה בסדר אם המשחק היחיד שיצא לך להתנסות בו בימי חייך הוא DOOM. אבל לפחות תהיה מודע לכך שאתה בור בנושא, וכך לא תמצא את עצמך בטעות מזלזל בדברים שאתה לא אמור לזלזל בהם. משחקי אסטרטגיה הם לא דטרמניסטיים, ואין לך אירוע שחוזר על עצמו בכל פעם עד שאתה מבין מה היית צריך לעשות. וזה נכון אפילו כשאתה משחק נגד מחשב טיפש. הקטע היותר יפה הוא, שבעידן האינטרנט, אתה לא משחק נגד מחשב טיפש, אתה משחק נגד שחקנים לא פחות חכמים ממך, שאתה יכול להיות בטוח שלא יחזרו על אותה פעולה 3 פעמים כדי שתנצח אותם בפעם הרביעית. |
|
||||
|
||||
חוק וישנה מורחב? |
|
||||
|
||||
אמנם משחקי אסטרטגיה אינה הפורטה שלי (אני מעדיף שוטרים וקווסטים), אבל גם במשחקי אסטרטגיה "practice makes perfect" ואפשר ללמוד אסטרטגיות מועדפות עבור כל שלב אחרי כמה נסיונות, בהתבסס על ידע שאין לך כשאתה מגיע לשלב בפעם הראשונה. לגבי משחקי רשת - אני מודע שלא יוצא לי לשחק בהם הרבה, בעיקר בגלל שהרשתות שיש בהם פינג מספיק נמוך מלאות בילדים ישראלים בני 12 שנוטים להיות גריפרים וקמפרים (שלא לדבר על הנטייה שלהם לקלל נון-סטופ בערוץ הכללי). גם שם, אגב, ההצלחה במשחק תלויה במידה לא מועטה בהכרות של כל גומחה במפה. מי שמגיע למפה בפעם הראשונה מול אנשים שכבר מכירים אותה היטב, יתקשה להתקדם יותר מדי. (דווקא את דום לא ממש שיחקתי. אני חושב שלא נכנסתי לקטע של FPSים לפני מקס פיין. זה בסדר אם אין לך מושג עם מי אתה מדבר, אבל לפחות תהיה מודע לכך שאתה בור, ולא תזלזל בבן-שיחך כשאתה לא אמור לזלזל בו). |
|
||||
|
||||
<אבדה לי התגובה, ננסה שוב:> הבעיה היא שתלמיד שמשחק משחק כזה עשוי ללמוד כיצד לנצח במשחק, אבל לא בהכרח לדעת מה קרה שם *באמת*. דובי תאר זאת באופן ציורי באחת מתגובותיו. משחקי אסטרטגיה אולי טובים אם רוצים טקטיקנים (ואסטרטגים, כאילו דה?), אבל לא כדי לקבל ידע הסטורי. אם רוצים ללמד היסטוריה, אולי עדיף שהתלמידים *יתכננו* משחקי אסטרטגיה. |
|
||||
|
||||
לפני זמן רב הייתי ב"מרכז יגאל אלון" בגינוסר. יש שם משהו דומה לזה: משחק הרפתקאות היסטורי שבו אתה בוחר בכל צומת החלטה דרך פעולה מסויימת. למותר לציין שבסופו של דבר, כל האופציות מובילות לאותו מקום. |
|
||||
|
||||
לסמארה? |
|
||||
|
||||
לא, לא, לרומא. מהפגישה בסמארה עדיף להימנע. |
|
||||
|
||||
זאת הנקודה, לא? שכל ההתפתלויות לא הועילו. |
|
||||
|
||||
ביליתי שם פעמים מספר בילדותי, והחלק שאתה מתייחס אליו מדבר על מלחמות: אתה נדרש להכנס לנעליו של חייל או מפקד בעת המלחמה ולקבל החלטות. עבור כל אופציה אתה נדרש ללכת למסדרון אחר ולהמשיך משם. בתור ילדה, החלק הזה היה האהוב עליי ביותר מכל המוזיאון. |
|
||||
|
||||
ההיסטוריה בגדול, כלומר התמונה הכללית, צריכה להיות משולבת באמצעות מצגות בין קטעי המשחק. קטעי המשחק יהיו בדרך כלל ההתכתשות עצמה. מה קרה באמת בתמונת המיקרו, מאחורי איזה קיר כל אחד עמד, לפעמים אף אחד לא יודע באמת. אף אחד לא הסתובב עם מכשיר gps, את רשתות הקשר (אם היו) לא הקליטו, ולכל אחד מהניצולים יש הסיפור האישי שלו. (רוב החיילים המשתתפים בקרב אינם מבינים את התמונה הכוללת.) תאור טקטי של קרב הוא מיתולוגיה גם בקרבות מודרניים ומתועדים יותר. את עדויות הניצולים אפשר לשלב אולי במפת הקרב, אולי כאשר קורים ארועים שנקבאו מראש, ואולי בקטעי המעבר. היתרון עבור התלמיד, בנוסף למידע הכלול מפורשות במשחק, הוא המעורבות החוויתית. התלמיד מבקר כביכול האתר ההיסטורי ומשתתף בארועים. המושג "משטרת לטרון" הוא לא צרוף מילים שצריך לשנן לפני בחינה, אלא חלק מהזכרון האישי שלו. טוב, אני מסיים כאן את מסע הצלב שלי למען בניית mod מלחמת הקוממיות עבור CoH במימון משרד החינוך (...) לעניין תכנון משחקי אסטרטגייה, זה רעיון יפה, אלא שיש צורך בכשרון מסויים... והרי שטות אחרונה לסיום. נזכרתי כרגע ב"משחק של אנדר".זה באמת רעיון יפה, ואני מציע אותו כאן באופן חגיגי כפרויקט משותף למשרדי החינוך והבטחון. |
|
||||
|
||||
מביאים גדנ"עים ליום כיף לחמל פיקוד צפון, מושיבים אותם מו מסכי פלסמה ואומרים להם שהם מנסים משחק morpg חדש עבור צה"ל? |
|
||||
|
||||
מה זה "ידע היסטורי"? למה חשוב לדעת "מה באמת קרה"? זה יכול להופיע כסרט בסיום המשחק, או כתוספת, אבל מי שחושב שזה העיקר תומך, בעצם, בשיטה הקיימת, ומניח שכדי "לדעת היסטוריה" צריך לדעת "מה קרה מתי". אבל זה לא ככה! ההיסטוריה, כדיסציפלינה, היא כלי המאפשר לנו לנתח את העבר. לזהות תהליכים, צמתי החלטה, מניעים סמויים. הרבה יותר חשוב להכיר לתלמידים את הדילמות האלו, מאשר להתייחס לפתרון הספציפי של מה שקרה באמת (בהנחה שאנחנו באמת יודעים 'מה קרה באמת', מה שרחוק מנכון במקרים רבים). |
|
||||
|
||||
למה כל הכלים שתיארת אמורים לבוא על חשבון הידע של "מה באמת קרה"? |
|
||||
|
||||
לא על חשבון. אחרי הדיון, הניתוח, ההסתכלות מכל הכיוונים והמחבות אל האפשרויות שעמדו בפני המנהיגים והמונהגים, אפשר בהחלט לספר את כל הגרסאות המקובלות ל"מה באמת קרה" (הרבה פעמים יש יותר מאחת - שאלי מישהו מהימנים כאן מה באמת קרה על אלטלנה, ומישהו מהשמאלנים מה באמת קרה בטנטורה). זה כמו השיטה שאבא שלי נקט ללימוד פיזיקה: קודם עושים את הניסוי, כשהתלמידים עוד לא יודעים מה אמורות להיות התוצאות, ואז כשהם מופתעים למדים אותם את הפיזיקה שמאחורי הניסוי. |
|
||||
|
||||
זה לא שיעור היסטוריה - אתה בעצם מלמד פוליטיזציה של העבר. |
|
||||
|
||||
מה פירוש המונח הזה? האם יש משהו שאיננו פוליטיזציה? |
|
||||
|
||||
בהחלט. יש הרבה דברים שאינם פוליטיזציה. יש אפילו דה-פוליטיזציה בעולם. |
|
||||
|
||||
תסלחי לי, אבל היסטוריה היא בדיוק פוליטיקה של העבר. |
|
||||
|
||||
נו, זה מה שאתה טוען כדי להצדיק את הרצון שלך ללמד פוליטיזציה של העבר. |
|
||||
|
||||
מה אומר המישפט המוזר: פוליטיזציה של העבר? |
|
||||
|
||||
רודי הסביר את זה בעצמו: תגובה 416682 אני פשוט נתתי לזה שם קצת ציני. אבל אם מסתכלים על ההיסטוריה כעל ראשומון, מלחמת נראטיבים, הגיוני שכל צד ירצה לחלץ ממנה דווקא את הנראטיב שלו, והקרקע נוחה לעשיית פוליטיזציה. |
|
||||
|
||||
עדיין לא הבנתי את המילה פוליטיזציה. לוקחים עבר שהוא אפוליטי ועושים לו פוליטיזציה? |
|
||||
|
||||
לא מגולם בזה בהכרח עבר א-פוליטי (ומי יודע באמת מהו העבר?). אבל אם אתה יכול לחלץ אך ורק את הגרסה שלך, מן הסתם היא תהיה פוליטית. |
|
||||
|
||||
ומה לא יהיה פוליטי? |
|
||||
|
||||
אפשר לעקר את הפוליטי מן האישי, אם משתדלים. אבל זו תטל''א. |
|
||||
|
||||
זה לא רק מה שאני טוען. זה מה שטוענים רוב חוקרי ההיסטוריה (חוץ מאלו של ''היסטוריה של החברה'' שטוענים שזו סוציולוגיה של העבר. שימי לב שפוליטיקה של העבר לא חייבת להיות חופפת לפוליטיקה של ההווה. כשאתה מלמד את מלחמת העצמאות זה די קל ליצור חפיפה כזוף אבל כשלומדים, נניח, על מלחמת האזרחי בארה''ב אפשר לנהל דיון ''פוליטי'' בלי שהוא יהיה קשור למה התלמידים מתכוונים להצביע. |
|
||||
|
||||
לא הבנתי את הטיעון שלך. האם אתה אומר שלא ייתכן שידיעת העובדות היא חשובה מכיוון שזה תומך "בשיטה הקיימת"? איך אפשר לנתח את העבר אם לא מכירים אותו? |
|
||||
|
||||
אני אומר שידיעת העובדות חשובה *הרבה פחות* מידיעת האפשרויות, הרקע, הגרסאות השונות, המניעים (אני גם אומר שלא תמיד אנחנו יודעים בדיוק מהן העובדות). אני גם אומר שמי שנותן ל"עובדות" אותה מידה של חשיבות כפי שהוא נותן לכל השאר (ויותר), תומך בעצם בשיטה הקיימת. אין קשר בין הטענות, לבטח לא זה שיצרת. |
|
||||
|
||||
אני זוכר שלפני שנים היה לי משחק (לוח) אסטרטגי ששחזר בצורה מאוד מדויקת את הנחיתה בנורמנדיה. הוא לימד אותי הרבה מאוד על הארוע ההיסטורי. אכן, הרבה יותר חשוב לנסות להבין 'מה היה קורה אילו' או 'איך חשבו המנהיגים' מאשר 'מה קרה'. מעניין לא פחות, אגב, יהיה לשחרר משחקים המבוססים על היסטוריה כלכלית (ניהול קיבוץ) וחברתית (הקמת תנועה ציונית בברלין, נניח). |
|
||||
|
||||
אגב, http://www.seriousgames.org/index2.html |
|
||||
|
||||
ועוד אחד, קרוב יותר הביתה: http://www.seriousgames.dk/gc.html |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |